עברנו לנעליים

עברנו לנעליים

או: מיומנה של אמא עייפה אחרי יום ולילה קשים...

אז בשעה טובה ומוצלחת עברנו לנעליים. נהיה בהתחלה במעקב צמוד כדי לוודא שלא צריך עוד גבסים (הבנתי שזה לא תמיד ככה, פשוט אצלנו ביום הניתוח לא היה בטוח שאחרי הגבס של ה-3 שבועות נעבור לנעליים). מקווה שלא נצטרך עוד גבסים!
אתמול היה קשה במיוחד - בהתחלה ישנה טוב ומהרגע שהתעוררה היא לא זזה מהידיים, אלא אם כן הורדתי לה את הנעליים. מקווה שזה לא יעשה נזק, אבל הורדתי לה שעה ואח"כ עוד שעה בערך - כדי להתקלח ולנוח קצת. בלילה היא התעוררה כמה פעמים בהתבכיינות וחזרה לישון רק על הידיים - לא קורה בד"כ בלילה..
אז קודם כל השאלה אם זה תקין - הבנתי שיכול להיות קשה בימים הראשונים, אבל בכל זאת שואלת.
לגבי העקב - קראתי אמנם בשאלות הנפוצות של הפורום, אבל עדיין אני לא בטוחה שזה בסדר - נראה שהעקב "בורח" מעט ולא ממש מונח עד הסוף - האם לדעתכם יש צורך במדבקה? השאלה אם לחכות ליום ראשון שאנחנו במעקב אצל אריאלה זה בסדר? אני ממש חוששת מנסיגה בזמן הזה (לא צריכה להסביר לכם).
מה אפשר לעשות כדי להקל את ההסתגלות מלבד על הידיים? הלך לי הגב והלכו לי הידיים...
 

נועית37

New member
הסתגלות...

הי,

כל פעם שיש הודעת הסתגלות בפורום - אני נזכרת בימי הבכי שלי כאן... אבל חוץ מזה? כבר לא זוכרים את זה - אז דבר ראשון - תתעודדי.

כן, די נפוץ שעות/ימים קשים בתחילת הנעילה אבל אני מבטיחה לך - כולם בסוף מתרגלים ( :.

איזה נעליים את נועלים? חשוב מאד לבדוק אם לא מתפתחים פצעים או שפשופים. אבל אם הכל נראה תקין - פשוט לפנק, לפנק ועוד לפנק.

אם יש לכם מנשא - זה הזמן להשתמש בו. יש שאומרים שבימי ההסתגלות אפשר "לעשות הנחה" במספר השעות עם הנעליים. אני פחדתי מזה יותר מאשר מהבכי עצמו ולכן עשיתי את הכל כדי שליואב יהיה קל יותר אבל לא הורדתי נעליים. פחדתי שגם אני וגם הוא נבין ש "עדיף" בלי נעליים. (בסוף לא היתה לי ברירה בגלל פצע לחץ שנוצר לו ברגל והורדנו את הנעליים למספר ימים! אבל אני בטוחה שהפצע לא נוצר בגלל כמות השעות שנעלנו אותם או שבגלל זה יואב בכה. אם הייתי יכולה לכתוב ב"התחייבות" - הוא בכה כי לא היה לו נעים המצב החדש הזה)

היום במבט של "ותיקים" כמעט שנה וחצי אחרי אני יכולה להגיד לך שאחרי הימים הקרובים - את כבר תרגישי כמו דג במים והחיים עם הנעליים יהפכו להיות קלים מיום ליום ופחות ופחות מאיימים.

בהצלחה ותעדכני

נועה
 
תודה רבה על התגובה..

בכי, כן. לא הרבה, בטח שלא כמו אחרי השוק של הגבס הראשון או של הניתוח, אבל קשה ומתיש.

אז זהו שכן יש שפשוף! ראיתי אותו בערב, בעקב של רגל ימין (ללא ק"ב). מה עושים עם זה? אין לי את הטלפון של אריאלה ולא ראיתי לנכון להתקשר לד"ר חמו בשביל זה. מה את אומרת?

לגבי מנשא - זה מביא אותי לעוד דבר - כשמחזיקים אותה עם הרגליים באוויר, הרגל השמאלית מכחילה! מלחיץ מאוד ושוב, אני לא יודעת אם להתקשר לד"ר חמו בגלל זה, וגם הבנתי את זה יחסית מאוחר בערב אז מקסימום אתקשר מחר.

מה שבטוח - כיף לעשות אמבטיה! איזו הנאה ואיזה רוגע..
וכן, כשאני מורידה לה את הנעליים מיד עולות המחשבות על כמה שזה יותר פשוט ככה ולמה בכלל היא צריכה לסבול מזה וכו'...

אגב, הנעליים של ג'ון מיטשל, אם יש הצעות לגבי השפשוף (זה פשוט אדום בעקב) אולי סגרתי חזק מידיי? או חלש מידיי ואז העקב עלה?
 

נועית37

New member
מעניין...

כשכתבת שיש שפשוף ישר חשבתי - אלפא פלקס. אבל עם גו'ן מיטשל? לרוב אין בעיות עם הנעליים האלה. לא יודעת להגיד לך, יכול להיות שבגלל שהרגל עדיין לא יושבת לגמרי עד הסוף זה גורם לשפשוף.

אני כרגע לא הייתי מורידה את הנעליים. אבל אולי עוד מעט משהי אחרת תגיב? מקווה שאריאלה עובדת מחר ואז הכי פשוט להתקשר אליה לא? ( :

לגבי המנשא - האם את משתמשת בבייבי ביורן? אנחנו השתמשנו בו וגם אצלנו הרגליים הכחילו בהתחלה אבל אח"כ זה עבר... לאחרונה קראתי כאן על עוד מישהי שמשתמשת בבייבי ביורן ומתלוננת על רגל כחולה ) : מעניין...

האמבטיות? זה ירק ישתפר עם הגיל ( :
 
גם אני חשבתי שאולי כי הרגל לא יושבת טוב..

אין לי את המס' של אריאלה, כאמור.. אבל אני חושבת שראיתי פה פעם, אני אחפש..

לא שמתי אותה במנשא, פשוט החזקנו בלי תמיכה ברגליים (שזה כמו במנשא אפשר להגיד). אין לי את הבייבי ביורן, יש לי סנגלי אבל עוד לא שמתי אותה עם הנעליים (הנעליים רק מאתמול, הידיים והגב הם שסוחבים את המשקל).

האמבטיות זה כיף גדול! אם לא הייתה לי אמבטיה קטנה, כזאת שמצריכה הרבה מאמץ למלא את האמבטיה ולהעביר לחדר - הייתי מקלחת אותה פעמיים ביום לפחות חח
 
נזכרתי בשאלה חשובה! (סליחה על ההצפה)

כשיצאנו מביה"ח וניסיתי להכניס אותה לסל-קל הייתה בעיה - הרגליים לא נכנסו בסלקל עם הנעליים ונאלצתי להוריד את המוט. מה אתם עושים? מניחים את הרגליים מעל? כרית? אמרו לי שלא תהיה בעיה אז אולי הסלקל צר מידיי?
 

goldyle

New member
לנו אין בעיה עם הסלקל

רק עם בריפוד של האוטו...

אולי צריך לשנות את הכיוונון שלו? איזה סלקל יש לכם?

ויותר חשוב מזה- בנוגע להסתגלות,
אנחנו עברנו יומיים מאוד מאוד קשים, עם בכי נוראי של כאב ושני לילות בלי שינה (של שלושתינו)
אחרי הלילה הראשון התקשרתי לאריאלה והיא אמרה שזה יכול להיות הסתגלות ואם אני רוצה אני יכולה להגיע אליה
לא נסענו כי הייתי איתו לבד מרוטה מעיפות ופחדתי שאני עלולה להירדם על ההגה
למחרת כבר נסעתי ואני מצטערת שלא נסעתי אליה יום קודם
לא סגרנו את הנעלים טוב ופשוט כאב לו...

התחיל לו גם שפשוף קטן בעקב של הרגל בלי הקלאבפוט (הוא הצליח לשלוף אותה מהנעל איזה פעמיים) אבל למזלינו עצרנו את זה בזמן
מאז שאריאלה הראתה לנו איך לסגור את הנעלים כמו שצריך הכל הרבה יותר טוב(ביום חמישי אין את העומס של יום שלישי אז היה לה זמן...)
עדיין הוא מראה התנגדות כששמים לו אותן וקצת בוכה אבל אי אפשר להשוות
ד"א, אחרי שאת שמה לה את הנעלים תנסי למשוך קצת את הרגל החוצה- את אמורה לראות את העקב נשאר באותו מקום
לדעתי- אם היא ממשיכה לבכות, נראה לך שזה בכי של כאב ויש לה שפשוף תסעי.
ברור שהיא צריכה להסתגל ויכולה להיות נודניקית, אבל לפי מה שקראתי לא אמורים להיות פצעים/שפשופים/כאבים עם ג'ון מיטשל.
מקווה שעזרתי ועוד יותר מקווה ושעד שתיראי את ההודעה המצב כבר ישתפר
 
אז ככה

איזו בעיה יש לכם עם הריפוד של האוטו?
יש לנו סל קל של ד"ר בייבי, לא נראה לי שאפשר לכוונן את הרוחב (יש סלקלים שאפשר?) ממש מבאס אותי לבזבז את הזמן בלי הנעליים על נסיעות.
העקב של הרגל בלי הקלאב פוט באמת בורח ואני לא מבינה למה, אני שמה בדיוק כמו שהיא הראתה. אני אנסה באמת למשוך אותה החוצה...
לגבי הבכי - הלילה עבר הרבה יותר טוב טפו טפו טפו, אמנם היא כבר הייתה רגילה למרווחים יותר גדולים, אבל ביחס ללילה הקודם זה ממש בסדר. מה שכן, זה לא בכי של כאב (נניח כמו בזמן ששמים גבס) אלא מעין התבכיינות של אומללות, וגם זה פחת.אני אתקשר אליה בכל זאת להתייעץ.
 

Yifatule

New member
מה האורך של הבר?

הוא צריך להיות לפי אורך הכתפיים, אולי כיוונו אותו ארוך מידי?
לתינוק קטן לא אמורה להיות בעיה בסלקל רגיל לדעתי
 

Yifatule

New member
תתייעצי איתה אולי הוא ארוך מידי

למיטב ידיעתי הוא צריך להיות לפי אורך הכתפיים ולגדול עם הילד.
 

goldyle

New member
דוקא עם הרוחב באמת לא צריכה להיות בעיה...

בנוגע לריפוד- הנעלים שלו ממש נוגעות במשענת של המושב ומשפשפות את הבד

אצלינו לקח שבוע וקצת עד שהרגל בלי הקלאבפוט ישבה טוב בתוך הנעל
בהתחלה העקב היה טיפה גבוה, אבל גם לא אמור להיות מאוד גבוה והרגל לא אמורה לזוז בחופשיות בתוך הנעל (זה מה שגורם לשפשופים)
בכי של תסכול הגיוני, היא מנסה להזיז את הרגל כמו שהיתה רגילה ופתאום לא יכולה...
היא צריכה ללמוד להזיז את שתי הרגלים ביחד וזה לוקח קצת זמן,
אל תדאגי, תוך כמה ימים היא תניף אותן גבוה (בלילה האחרון הוא העיר אותי כשחבט במעקה המיטה עם הנעלים... הייתי משוכנעת שמישהו מסתובב בבית ולא הבנתי למה פורץ טורק ככה דלתות
)
 
חחחח

מישהי שפגשתי השבוע במרפאה אמרה שכדאי שניקח בחשבון שהמיטה הולכת להתקלף ושהולכים להיות הרבה "בומים" (כשהם יזחלו ככה נדע איפה הם בבית).
דיברתי עם אריאלה, אמרה להוציא ולמקם מחדש כל פעם, וגם לשים פלסטר - עשיתי...
לגבי הסלקל היא הציעה לשים את הרגליים באלכסון אבל לא הסתדר לי אז פשוט הורדתי לה.. היא לא מגיעה עדיין לסוף הסלקל (לריפוד). ברגע שהיא תגיע עד לסוף הסלקל לא תהיה הבעיה של הרוחב.
לגבי הזזת הרגליים - אני מרימה לה מידי פעם (נראה לי שקראתי שאת עשית את זה) והיא כבר מתאמנת במרץ
 

goldyle

New member
אה ולגבי המנשא

אני חיכיתי כמה ימים עד שראיתי שהוא מצליח להניף את הרגלים למעלה לפני ששמתי אותו במנשא
זה קצת כבד להם בהתחלה ואריאלה אמרה לנו שעד שהוא מתרגל צריך לתמוך במוט או בנעלים כשמרימים אותו (לא נוח ברמות, אני יודעת..)
 

טובה53

New member
אני השתמשתי בסנגלי

מפרידים את המוט מנעל אחת, משחילים את המוט בלולאות הרגלים שבמנשא, מקליקים את המוט חזרה לנעל, עונדים את המנשא עם הילד ונהנים.
מידי פעם כשיש יד פנויה אפשר להחזיק את המוט כדי לתמוך במשקלו (כשהתינוק במנשא).
 
זה מה שחשבתי לעשות,

שמחה לשמוע שזה אכן מסתדר.. בעוד כמה ימים, כשרגל לא תכחיל כשהיא ללא תמיכה, אנסה..
 
למעלה