עברתי היום מתחת למחלף הושעיה וחומר בנייה נשפך על הרכב

אבישי ק

New member
עברתי היום מתחת למחלף הושעיה וחומר בנייה נשפך על הרכב

המחלף הוא בבניה ולא מזמן הניחו את הקורות.
אני רואה פועלים עובדים על הקורות וחומרי בנייה מטפטפים על הרכבים הנוסעים.
אין דרך למנוע את זה?
 

משה12333

New member
צרות של עשירים. הלוואי שאלה יהיו הצרות שלנו תמיד. בעידן השר

כץ, האזרחים לא מתלוננים על העדר מחלפים, כבישים, גשרים, מנהרות, קווי רכבת.

האזרחים מתלוננים על הלכלוך שכל העבודות האלה גורמות.

כנראה שהגיעו ימות המשיח, מבחינת תשתיות התחבורה בארץ.

למשיח יש שם וכתובת. כתובתו היא לשכת שר התחבורה.

 

bralor4247

New member
אז מה התשובה, משה?

יש לזה פיתרון או שאין. פה זה לא לשכת הפרסום הממשלתית
 

משה12333

New member
התשובה היא להסתכל על 99% של הכוס המלאה ולא על האחוז הריק של

הכוס שמונע מהמים להישפך ממנה החוצה.

לא צריך להתלונן על כל דבר אלא מותר גם להעריך את אלה שמגיעה להם הערכה רבה.

את מה שהשר כץ מבצע בתקופות כהונתו כשר התחבורה, אפילו 10 כהונות של שרי תחבורה אחרים לא יספיקו כדי לבצע עשירית מההספק שלו.

כנראה שיש פה שר תחבורה מיוחד.



 

shershku

New member
כאשר שר עוסק בגזירת סרטים

אין לו זמן לטפל בבעיות האמיתיות שבתחום עיסוק משרדו:
למשל תח"ץ טוב ויעיל.
אבל, ישראל היא מדינה המשתרעת על שטח רחב מאוד שבגלל זה הוא לא מצליח לשפר את התח"ץ בתקציבים שלו.
או שלא אכפת לו באמת מאזרחי המדינה, אלא מהתדמית שלו עצמו.
 

משה12333

New member
כנראה שהחמצת את גזירת הסרטים שלו בתחנות הרכבת החדשות שהוא

חנך בעת כהונתו.

אם תשווה את רכבת ישראל לפני השר לרכבת ישראל כעת, תגלה שני עולמות שונים לחלוטין.

אם תשווה את מערך האוטובוסים הציבוריים במדינת ישראל לפני השר כץ למערך שקיים היום, תגלה שני גלקסיות שונות לחלוטין.

אם תשווה את השירותים שמהם נהנים היום המשתמשים בתחבורה הציבורית לפני השר כץ לשירותים שיש היום, תגלה שני יקומים שונים לחלוטין.

אם אתה חושב ששר תחבורה אחר היה מצליח לבצע את אין-סוף המהפיכות שהוא ביצע בתחבורה הציבורית הישראלית, אתה טועה.

זה שילוב של בולדוזר אימתני בתור שר תחבורה ושל ראש ממשלה שתלוי בו לחלוטין לשרידותו הפוליטית כי השר כץ שולט שליטה מלאה במרכז הליכוד.









 

shershku

New member
מדובר על פתרונות מהירים לביצור

הוא לא מבצע זאת. מה עוזרת הרכבת אם התחנות נמצאות מחוץ לעיר ואין פתרונות תחבורתתיים עירוניים?
הרכבת (והרק"ל) היא עוד דרך שלו לגזור סרטים ולייחצן עצמו.
אבל, אילו פתרונות הוא נותן לחיי היום יום לכאן ועכשיו?
התשובה היא מה שהיה הוא שיהיה.
גם התקנות שהתקין בתחילת הקדנציה שלו ב-2009 משפיעות על איכות התכנון העירוני. אין במשרדו התייחסות לאיכות התכנון, בתחום התחבורה, כך שלאזרחים יהיה קל יותר להתנייד בערים.
רוצה דוגמה? בתמ"ל/1053 יש נת"צ. איך המיקום של הנת"צ עוזר לתכנית הזו או לעיר לוד? למה לא לשים נת"צ אחד לפחות בשכונה שהתכנית מחוברת אליה, ברחובות הדו-נתיבי (רחוב מיכה רייסר, ומהרכבת לרחוב רגבים ו/או החלק הדו-נתיבי של אהרון לובלין)?
היה ניסוי שנערך בתקופה האחרונה - סוג של מס גודש - רק שפה מחלקים כסף למי שלא משתמש ברכב בפרטי. למה לא מרחיב את הניסוי או מכשיר לגמרי?

גם הוא וגם משרדו מכשילים את התכנון האיכותי בישראל.
במקום לחשוב עשורים קדימה, חושבים על גזירת סרטים מחר בבוקר.
בנתיים ישראל הולכת לקטסטרופה תכנונית ותחבורתית.
 

משה12333

New member
הרכבת הכבדה נמצאת מחוץ לעיר כי היא נועדה להיות מחוץ לעיר. אף

אדם בעולם לא יסכים שרכבת כבדה תעבור ליד ביתו.
לאחרונה, השר כץ שינה את תוואי הרכבת של ראשל"צ לבקשת ראש העיר, מתוואי עירוני פנימי לתוואי חיצוני.

רכבת כבדה נועדה להסיע מטען/נוסעים למרחקים גדולים. זה ייעודה וכך היא תוכננה מראשית המצאתה.

הרכבת הקלה נועדה לחדור לתוך הערים אבל אף ראש עיר במדינת ישראל אינו מסכים שרכבת קלה תיסע בעירו אלא אם היא תת-קרקעית ואז כדאיותה הכלכלית לממשלה היא שלילית בצורה מחרידה.

כל נושא הנת"צים וקווי ה-BRT גם נתקל בראשי הערים ששמים להם מקלות בגלגלים.

ראשי הערים לא פועלים כך מתוך רוע. הם פשוט יודעים שאם הם לא יסכלו את תכניות השר כץ בעירם, תושביהם לא יבחרו בהם לעוד כהונה. התושבים לא רוצים בעירם פתרונות תח"צ שיבואו על חשבון הרכב הפרטי שלהם.

האם התושבים טועים? לא. אין תחליף לרכב פרטי, לא בארץ ולא בעולם.

היום, רכב פרטי הוא אינו מותרות אלא חלק בלתי נפרד מחיי היום-יום. לכן כל תכנון עירוני מתחשב בצורה ניכרת בהקצאת מקומות חנייה רבים לרכבים פרטיים, באזורי המגורים ובאזורי הבילוי/המסחר.

נגמרו הימים שבהם רכבים פרטיים חנו רק בשולי הכביש. הרכבים הפרטיים חונים היום מתחת לכביש או מעליו בחניוני קומות עליים ותת-קרקעיים.

בעידן הרכב הפרטי, תושבי הערים לא מוכנים לוותר על נתיב נסיעה לטובת התחבורה הציבורית ולא מוכנים שרכבת קלה תגרע מהם פניות בכביש או שתגרום להם לעצור בשבילה ברמזורים ייעודיים.

זו המציאות, בישראל ובעולם.



 

shershku

New member
מעניין לשמוע שהרכב הפרטי חיוני בכל העולם

פריז עושה מאמצים להוציא את המכוניות אל מחוץ לעיר.
בקופנהגן כבר מתחילים לטפל בפקקים של אופניים.
הרי אלו ערים ממדינות עולם שלישי. מה יש לישראל ללמוד ממדינות אלו? ושלא נדבר על ערים אירופיות אחרות.
רק בישראל הרכב הפרטי הוא מס חובה על הציבור, או שיש עוצר תנועה על מי שלא יכול להרשות לעצמו. דמוקרטיה יש פה?

ובעולם המערבי התושבים רוצים פתרונות טובים יותר מאשר גזירת הסרטים של שרים ישראלים.
 

משה12333

New member
ההשוואה לא נכונה. כשפה נסעו עם עגלות רתומות לסוסים, באירופה

כבר נסעו 100 שנה ברכבות תחתיות וברכבות קלות.

פה, אם לא היה את הכיבוש העות'מני שהקים רשת של מסילות רכבת ואת הכיבוש הבריטי ששדרג את הרשת הזאת, ספק רב אם היית נהנה היום מהרשת הנוכחית של מסילות רכבת-ישראל שמתבססת עליהן.

פה, עד לשנות ה-80, בכלל לא היו כבישים עם 2 נתיבי נסיעה לכל כיוון. עד לשנות ה-90, לא היו בכלל מחלפים בארץ.

לא היה בהם צורך. פשוט לא היו מספיק מכוניות לאזרחי ישראל שמספרם היה קטן יותר ממספרם של תושבי עיר ממוצעת בעולם.

אבל השוני בינינו לבין העולם לא נובע רק מכמות האוכ' ומהמרחקים הקטנים שיש בישראל בין קצות המדינה, יחסית לשאר המדינות.

השוני המהותי, הבסיסי, העמוק בינינו לבין העולם נובע מכך שמדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שאין לה קשר תרבותי, כלכלי, תחבורתי, תשתיתי עם שכנותיה.

כשאתה מסתכל על פריז, אתה צריך להבין שתשתיות התחבורה שלה לא משרתות רק את תושבי פריז או את תושבי צרפת אלא הן משרתות מאות מיליוני אנשים בכל מע' אירופה.

רשת המסילות העות'מנית והבריטית לא הוקמו בשביל ארץ ישראל אלא בשביל אימפריות ענק ששלטו בכל המזה"ת. ארץ ישראל היתה רק רצועת מעבר למסילות הרכבת האלה.

נכון, מגיל צעיר מרגילים אותך לחשוב שמדינת ישראל היא מעצמת היי-טק, מעצמת חלל, מעצמת יו-אס-בי, מעצמת כיפת ברזל וטנק המרכבה.

אבל המציאות היא שונה לחלוטין. מדינת ישראל היא אחת המדינות הקטנות, העניות והחלשות בעולם המערבי.

יחסית לשכנות שלנו במזה"ת, אנחנו מעצמה (בגלל היותן דיקטטורות). יחסית לעולם המערבי, אנחנו בכלל לא משתווים לעוצמה הכלכלית של פרבר בעיר מערבית ממוצעת.

לכן, אל תשווה יותר בין תשתיות התחבורה שלנו לבין תשתיות התחבורה במערב.

 

אבישי ק

New member
עשיתה קצת ערבוב, יש לי סיפור קצר

לפני כמה שנים טובות, 2002 או 3 אם אני לא טועה.
הייתי במפגש שנכחו שם גם כמה אמריקאים הנושא היה איכות הסביבה.
בזמנו הדבר הקרוב ביותר לתחתית היה הכרמלית (אמן ותחזור לפעול בהקדם) והרכבת נסעה בין נהריה לת"א וגם ב"ש.
דיברנו על איך זה יכול להיות שהתחבורה הציבורית פה כלכך גרועה וגם הכבישים פה לא משהו.
אחת הבנות האמריקאיות פלטה מבלי לחשוב (תרגום) "מה אתם רוצים ממדינה שקיימת רק 50 שנה..."
הבעיה התחבורתית שלנו לא קשורה רק לחוסר החיבור שלנו. השר כץ שם "רגל על הגז" בנוגע לתשתיות וטוב שכך אבל קשה להשוות את התשתיות של ערים ארופאיות שהתחילו להיבנות לפני 100 שנה ויותר לתשתיות של מדינה שהתחילה מכלום.
 

משה12333

New member
דבר ראשון, כותבים "עשית" ולא כפי שכתבת בכותרת. דבר שני, הן

לא התחילו להיבנות לפני 100 שנה, אלא מסוף ימה"ב (לפני 500 שנה) הן היו המרכז של אימפריות אדירות שניהלו את כל העולם, שלטו בכל העולם והיו עם משאבים בלתי מוגבלים.

כל העולם, בכל היבשות, היה למעשה שטח בריטי או צרפתי או איטלקי או בלגי או הולנדי או ספרדי או פורטוגזי או גרמני.

כשמדברים על ערים אירופאיות, תמיד צריך לזכור זאת.

ישראל היא בכלל לא בליגה של מדינות אירופה וערי ישראל בכלל לא נחשבות כערים באירופה.

(כשמשווים לארה"ב, ישראל בכלל לא נחשבת כמועמדת להשוואה).

 

shershku

New member
במקום ללמוד מהניסיון שלהם

בישראל מנסים להמציא את השיטה, שלא עובדת כמובן.
יש שם ניסיון. יש שם ידע. למה לא לקחת ולהתאים לישראל? לומר שהערים האירופיות קיימות ועושות מאות שנים זה תירוצים. יש לך את יפו, ירושלים, רמלוד, חיפה ועוד ערים שקיימות מאות ואלפי שנים.
אני מדבר על זה שמתכננים פה רק לטווח המיידי, לשם גזירת סרטים. עושים את זה במקום לתכנן לטווח הארוך של עשורים קדימה.
למשל, כשבונים תחנות רכבת צריך להצמיד אותם כמה שאפשר לערים ולהנגיש אותם לעיר ולסביבה שלהם. במקביל, לבנות מסחר ומגורים בצמוד. בוא ניקח את תחנת סגולה. התחנה לא מונגשת לציבור. לכן, מספר המשתמשים בה מאוד נמוך. למרות שהיא יכולה לשמש ציבורים רבים.
התכנון העירוני והתחבורתי בישראל ממש לא ראציונלי ומוטה רכבים ויזמים. במקום שהתכנון יקדם את הציבור הרחב.
 

משה12333

New member
לא ניתן להשליך מנסיונם לפה. אין לך את כמות המשאבים שיש להם

ואת כמות הנוסעים שיש להם.

שליט יפו/ירושלים/רמלה/לוד/חיפה מעולם לא שלט על אימפריה חובקת עולם כפי ששליט פריז/לונדון/רומא/מדריד/ליסבון/וינה/בריסל/אמסטרדם שלט.

עולם המושגים של אירופאי ממוצע שונים לחלוטין מעולם המושגים של ישראלי ממוצע שמכיר רק שני דרכים לצאת לחו"ל: במטוס או באונייה.

אירופאי ממוצע נכנס לרכבת התחתית שבעירו והיא יכולה לקשר אותו עם רשת מסילות ענפה לכל קצה וקצה ביבשת שלו ואפילו מתחת לתעלת המים שמפרידה בין אירופה לאנגליה.

תשתיות התחבורה הציבורית באירופה ותשתיות התחבורה הציבורית בישראל, לחלוטין, אינן ברות השוואה.


בקשר לתחנת הרכבת סגולה, אתה מתפרץ לדלת פתוחה.

לאחרונה, נבנה בשבילה גשר חדש להולכי רגל מתחנות האוטובוסים שעל כביש מס' 40.

עם בניית מתחם סירקין החדש, תחנת הרכבת הזאת תיבנה מחדש כמתח"מ (מרכז תחבורה משולב) שיכלול מסוף אוטובוסים חדש וגישה מכל כיוון ואל כל כיוון אליו וממנו.

 

shershku

New member
וזה אמור להסביר 70 שנות תכנון לקוי

של מדינה שהפכה להיות מדינת סף-מעצמתית?
ישראל שלאחר מלחמת ששת הימים יכולה להשות לעצמה לעשות הרבה יותר ומתכננת ובונה כאילו הייתה מדינת עולם שלישי או לכל היותר לשם גזירת סרטים.
גם אתה שבוע בעולם של אתמול ובתכנון לטווח המיידי בלבד.
 

משה12333

New member
זה לא תכנון לקוי. לאחר מלחמת ששת הימים היינו פה 3 מיליון

תושבים, בתחילת שנות ה-90 היינו פה 5 מיליון תושבים.

לא היה צורך בתשתיות תחבורה מתקדמות כי לא היו מספיק אזרחים שישתמשו בהן.

רוב שטחי הערים היו שדות, פרדסים וחולות.

כעת אנחנו 8 מיליון תושבים ולכן יש בשנים האחרונות תנופה גדולה בפיתוח תשתיות המדינה (מים, חשמל, טיפול בשפכים, כבישים, מחלפים, רכבות, אוטובוסים ציבוריים, נמלי-ים).

 

matrix200200

Active member
נדמה לי שאתה לא מציע ללמוד מהנסיון שלהם אלה להעתיק מהם

בצורה עיוורת.
מצחיק משהוא שכל הדוגמאות של "הצלחות" אתה מביא מאירופה ולא ממקומות אחרים בעולם.
סלח לי אבל התנהגותך מזכירה לי פולחן מטען (cargo cult) ולא התנהגות רציונלית.
מי אמר לך למשל שעידוד אופנים (כמו בדוגמא של קופנהגן) זה בכלל רעיון טוב?
ואולי זה רעיון רע שלא ישים במציאות של מדינת ישראל בגלל האקלים?
ואולי זה לא מתאים לתרבות המקומית?
סתם בתור אנקדוטה, קצב הצמיחה של דנמרק מאז 1992 היה פחות מחצי אחוז בשנה.
אתה עדיין בטוח שדנמרק זה מודל טוב לחיקוי?
קח למשל את המצב של אופנים חשמליות שהיום כבר מודים הפך לתחום ההפקר.
ייתכן שחלק מנסיעות ברכב הוחלפו ברכיבה על אופנים חשמליות, אבל האם זה היה רעיון טוב?
אני בכלל לא בטוח בזה
היית באמסטרדם?
אני הייתי, ואני מאחל לכל מי שמציע להעתיק את המנהגים שלהם לפה שיידרס על ידי רוכב אופנים כמו שכמעט נדרסתי יותר מפעם אחת שם.

אתה רוצה למנוע כניסת רכבי דיזל למרכזי הערים כמו פריז ?(אגב גם בירושלים מקדמים את זה).
חשבת כמה זה יעלה למשלמי המיסים וגם לעסקים?
אתה מאשים את הממשלה (ובצדק) שהיא סובלת מחוסר תכנון לטווח ערוך ולא חושבת על העתיד?
אבל במה אתה יותר טוב?
הרי גם אתה לא חושב על זה ובעיקר להיות כמו ה"האירופה המתקדמת".
אתה רוצה להסתכל על העתיד?
תשאל מה כלכלנים בעולם חושבים ומי לדעתם יוביל במאה שנים הבאות את העולם.
רמז, זאת לא תהיה קופנהגן וגם לא פריז ואפילו לונדון לא תהיה שם.
אה כן וחלק מכלכלנים האלה גם אירופאים


זה גם מצחיק שאתה מזכיר את תחנות רכבת באירופה בתור דוגמא לתכנון מוצלח.
הרי התחנות האלה או שנבנו במקומות שלא היו מרכזי ערים בזמן שנבנו, או שבנו אותם בצורה הכי לא "אירופאית" שאתה יכול לחשוב עליה.
הרי אף אחד לא חשב על איכות הסביבה שהן נבנו, אף אחד לא שאל את התושבים בסביבה האם הם מסכימים לבניה שלהן!
אגב התחנות האלה גם היו אולי מקור זיהום מספר אחד באירופה של אז.
הרי כל הקטרים היו מונעים מפחם.
אתה רוצה לצפצף על חוקי התכנון ועל דרישות התושבים ולבנות תחנות רכבת עם גישה טובה במרכזי ערים?
סבבה, אני איתך, אבל תצטרך ללמוד מהסינים ולא מאירופאים

כי אירופאים כבר שכחו איך עושים את זה.
 

shershku

New member
אתה מעלה שאלות מעולות

דווקא לא עם הכלכלנים הייתי מתייעץ, אלא דווקא עם אלה חוקרי המגמות. המטרה היא לבחון לאן הטכנולוגיה והטרנדים הולכים. בקשר לצמיחה, בנק ישראל פרסם החודש מחקר הקושר את ההלוואות שהציבור לוקח אל צמיחה שאינה ברת-קיימא. אותה צמיחה שבישראל התבססה בין היתר על הרכב (כגורם מס. 2).
המטרה שלי היא לחזק את הערים. על פי זה לתכנן את העיר והתחבורה בה וביניהן. למשל, בנגב הייתי בונה ערים קטנות או מחזק ומייעל את התחבורה הציבורית. האם תחנת הרכבת באופקים ממוקמת במקום הנכון?

כן, צריך גם רק"ל וכבדה, תח"ץ אחר ואף הליכה. במטרה לצרוך כמה שפחות רכב פרטי. במקביל, ליצור עיר שבה יש עירוב נכון של מגורים, מסחר, תעשייה, פנאי, מוסדות ציבור ועוד הנגישים לבן אדם (ולא לרכב). זו מטרתה של העיר.
מה גם שתמיד יש לך שטח מוגבל שעליו צריך לספק את כל צרכי האדם. אז, למה לא לתכנן בצורה שתקל על האדם?
 

matrix200200

Active member
אני מסכים איתך בעניין שצריך להנגיש יותר את העיר להולכי רגל

אני בהחלט מסכים עם הצורך בעירוב שימושים על מנת להחיות את הערים ולהפוך אותן ליותר נעימות לאנשים.
לגבי אופקים, אני לא יודע להגיד, אבל הייתי מנחש שהיא כמו בערים אחרות לא נמצאת יותר מדי קרוב לבתי מגורים.
אני כבר דיברתי על הנושא בפרום תח"ץ והטענה שלי היא שצריך לפתח קווי אוטובוסים יעילים שיזינו תחנות רכבת.
עם עושים את זה נכון (וזה אומר קווים שלא עושים יותר מדי פיתולים בתוך העיר, ותדירות מתואמת עם הרכבת), אז בהחלט אפשר לגרום לרכבת להצליח גם בארץ.

על מנת להפוך לעיר להיות נוחה להולכי רגל, צריך לשנות הרגלי בניה בארץ.
הדוגמא הבולטת לרחוב שנוח להולכי רגל זה אבן גבירול בתל אביב.
כמובן אי אפשר להפוך את כל הרחובות בכל הערים לאבן גבירול, אבל זה מודל טוב לחיקוי (לדעתי).

לגבי הכלכלה, אני לא ממש יכול להתווכח איתך כי אני לא חושב שאני יודע מספיק.
מה שבטוח, שמה שאנחנו רואים בדנמרק זה לא מודל טוב לחיקוי מבחינת כלכלה.
 

אבישי ק

New member
אמיתי, יש לי בעיה עם אהו"י וע ואני מוסיף ה ובאנגלית E בסוף מ

מילים.
סוג של דיסקציה.
אני מתנצל מראש על כל הטעויות.
 
למעלה