עבר פסיכיאטרי ועו'ס

[swguy]

מודה, אני...

clinical to the bone, אבל בדרך שונה. אני מאוד מסכים שהיופי של המקצוע מצוי בגישה של שותפות, בגובה העיניים כמו שאת אומרת, בהנחה שתהליכים תרפויטים קורים מכל מיני זוויות והתרחשויות במרחב של האדם והסביבה שלו....

 

[ג שם]

שימי לב מה שאלתי ומה ענית.

שאלתי איך היא מתפקדת, איך היא מתמודדת, איך שיקול הדעת שלה, איך היא יוצרת קשרים. במילים אחרות- מי היא ומה יכולותיה. את ענית בהסבר קטגוריאלי "היא כרגע מטופלת תרופתית". אני שאלתי לגבי ההווה (התפקודי) ואת עונה לי לגבי העבר (הפסיכיאטרי) והעתיד (יכול לקרות מצב ש...) אז בוודאי שעלול לקרות מצב שהיא לא תהיה מאוזנת וזה נכון שסטטיסטית היא נמצאת בסיכון גבוה יותר ממני. אבל סטטיסיקה היא מקצוע דפוק ברגע שמנסים להסיק בוודאות על הפרט מתוך הכללותו בקבוצת סיכון. יש לה שלוש שנים להכשרה. יצפו בה וידריכו אותה אנשי מקצוע אחרים. אם הם לא יראו חריגה משמעותית בתפקודה אין סיבה שלא ניתן יהיה להניח שהיא יכולה לתפקד כעובדת סוציאלית. בכל מקרה, אם היא תתפרק מתישהו- וכולי תקווה שלא- היא ממילא תמצא עצמה מחוץ למערכת. ואגב: בניגוד למה שכתבת גם פסיכולוגים יכולים להיות עם "עבר פסיכיאטרי". מתוך חוק הפסיכולוגים "..לשם בדיקת כשרו הגופני או הנפשי של מבקש רישום או של עוסק בפסיכולוגיה ימנה המנהל, מינוי כללי או למקרה מסויים, ועדה רפואית של שלושה רופאים או של שלושה רופאים פסיכיאטרים, הכל לפי הענין. הועדה תגיש את ממצאיה ומסקנותיה המנומקים לועדת הרישום..." וכו'. אין פסילה גורפת, יש בדיקה של כל מקרה לגופו. אז בואי נסכם שאנחנו לא מסכימות. את טועננת "שוב לדעתי מי שיש לו עבר פסיכיאטרי לא צריך לעסוק במקצוע הטיפולי" ואני הרבה יותר מוטרדת מאנשים בריאים בנפשם שעוסקים במקצועות טיפוליים אך הם מלאי שיפוטיות כלפי הקליינטים שלהם. כל אחד וטרדותיו הוא.

 

[BellA עלמה]

אממ

לגבי פסיכולוגים בראיון לMA בפסיכו' שואלים על עבר פסיכיאטרי. כמו בהוראה , חל איסור לעסוק במקצועה ההוראה עם עבר פסיכיאטרי. לגבי החברה , היא מתפקדת בסדר גמור. מטפלת, לומדת וכו אבל מה שמאפשר לה לתפקד הוא התרופות שהיא לוקחת. אני מניחה שאם התרופות לא יהיו אפקטיביות יותר היא לא תוכל לתפקד.

 

[ג שם]

שואלים בראיון, עונים

והולכים לוועדה שבודקת את המועמד ואת יכולתו להיות מטפל. קראי את החוק. לגבי הוראה אין לי מושג, אבל זה נראה לי יותר כמו אגדה. בכל מקרה לא בא לי לחפש את האינפורמציה, את מוזמנת לחפש. זה נכון, אם התרופות לא יהיו אפקטיביות היא לא תוכל לתפקד. גם אם ישתבש בי משהו אני לא אוכל לתפקד (יש כאלה שסוברים שגם היום אני די משובשת). אומרים שאלה הם החיים.

 

[191173]

הסטיגמה ששמת עליה הורגת אותי

ואדם עם סכרת שמאוזן באינסולין - מותר לו להיות מטפל - הוא גם עלול להיכנס למשבר ולא יוכל לתפקד חודש - עד ששוב יאזנו לו את המינון. אני לא מאמינה כמה פטרונית את כלפי חברתך! זו זכותה למצוא את עצמה מבחינה מקצועית, היא בחרה במצקוע הטיפולי וכל עוד היא מתפקדת, על מה השאלה בכלל? לרופא שהיה לו סרטן - מותר לטפל במטופלים עם סרטן???אני יכולה להמשיך. אני לא מאמינה שגם בקרב אנשי מקצוע מחלת נפש כל כך סטיגמתית עדיין- היא מחלה ככל המחלות וצריך להחדיר את זה היטב על ספסל הלימודים בבית הספר לעו''ס.ואגב - גם בפסיכולוגיה.

 

[BellA עלמה]

מחלות נפש היא לא

ככל המחלות אני חמשל אסטמטית אני לא חושבת שאפשר להשוות אותי למישהי עם OCD. אגב גם בהוראה מי שיש לו עבר פסיכיאטרי לא יכול לעסוק בתחום ההוראה. למה הוראה כן צריך להקפיד ועו'ס לא?? עו"ס זה מקצוע הרבה יותר רגיש מהוראה

 

[191173]

איך אפשר להיות עו''ס עם דעה כל כך ס

אני לא מסכימה איתך לחלוטין - זאת בהחלט מחלה ככל המחלות וככל המחלות, ברגע שאדם מאוזן, הוא יכול לעסוק בכל דבר שהוא מעוניין בו. אני מכירה מספר אנשים עם בעיות רגשיות ונפשיות שונות שיכולים לעזור הרבה יותר טוב לאנשים עם בעיה דומה מאשר מטפלים "סטרילים". אני אשמח לתגובות של עוד אנשים מהפורום ורצוי מאנשים שמכירים את התחום הזה לא רק בתאוריה. אם את חושבת שזה לא ככל המחלות- משהו בחינוך של בית הספר לעו''ס שלמדת בו כשל בעיניי!!!איפה חוסר שיפוטיות והעדר הסטיגמה שכל עו''ס חייב להצתייד בו?

 

[ס י ל י]

הוי, איזו בורות

לBellA עלמה האם את מטפלת? האם יש לך נסיון ? אני אישית אינני מטפלת עדיין אך בעלת נסיון מסויים בתחום הטיפולי, וכבר נוכחת לדעת כי דווקא אנשים שסבלו בעברם או מתמודדים גם כיום מצליחים לתרום הרבה יותר מנסיונם מאשר מטפלים אחרים. זה לא רק עניין של אמפתיה וסימפתיה, אלא משהו אחר. אני לא אשתדל לא להגדיר זאת במונחים מיסטיים שכן זה לא יהיה מדוייק. אך אני כן חושבת שהמילה אינטואיציה יותר מתקרבת לכוונתי. לטעמי מי שאמין כי מתמודד שסבל או סובל מהפרעה נפשית אינו כשר לטפל נמצא אי שם נעול באמונות של תקופה פרימיטיבית ושחורה. גם בפסיכולוגיה יש אנשים שסבלו או מתמודדים עם בעיות נפשיות ואני בטוחה, אבל בטוחה שגם במערכת החינוך (אני אישית מכירה כמה כאלו). אני מתכננת בעתיד הקרוב לעשות הסבה לעו"ס (מקווה לתואר שני) ומאוד מקווה שחלק מחברי לספסל הלימודים יהיו בעלי רקע דומה לחברתך, שכן בזכותה רק אלמד וארחיב את השכלתי. צר לי שאת חושבת כך. אולי כדאי שתשוחחי עם מנהלי פורומים שונים שעברו אירוע נפשי כזה או אחר (כמו הפורום להפרעות אכילה) ותלמדי יותר לעומק את הנושא. לטעמי זה רק יתרום לך לביסוס הדעות שלך, לכאן או לכאן. ממליצה בחום

 

[שנהביי]

הכותבת בלה או איישה היא טרול

ונא לקחת זאת בחשבון. בלה או בשמה האמיתי שאני לא אנקוט (מהכרות של הגשת תלונה במשטרה נגדה) היא טרול שנוהגת לשחרר את דבריה רק לשם קבלת תשומת לב. היא כבר שאלה את השאלה הזאת לפני קצת יותר משנה, וגם אז קבלה תשובות ואמרה בדיוק את אותם דברים. וזה למה? אין לי שמץ, אבל בטח בדיקה פסיכיאטרית לא תזיק לך בלה יקרה. ואני לא אתפלא אם החברה הזאת היא בעצם את.

 

[BellA עלמה]

לא אני לא מטפלת ולא עוס'ת

בשום צורה אכן יש לי חברה כזו (שלומדת עו'ס) וזהו

 

[BellA עלמה]

מה שכן

אני בהחלט מתכוונת ללמוד עו'ס תואר שני

 

[SuperGirl 25]

את בעצמך שופטת אותה,

כשאת תוהה איך אפשר להיות עו"ס עם דיעה כזו...יש לה דיעה משלה, למה לתקוף?? למי זה מועיל?? ועוד לרדת עליה שאם היא חושבת כך, היא לא התחנכה מספיק טוב בביה"ס לעו"ס?!?!? אני בטוחה שגם אני שיפוטית לפעמים וסטיגמטית, לדעתי רק אדם מושלם (מה שלא קיים בעיני

) חייב להצטייד בחוסר שיפוטיות והעדר סטיגמטיות ומכיון שכולנו איננו מושלמים, גם אנחנו חוטאים פה ושם. ולגבי בלה עלמה-אני חושבת שכל מקרה לגופו, יכול להיות שבעיניך חברתך אינה מתאימה להיות עו"ס והשאלה היא האם בגלל מחלתה ואם כן, אז האם ראית אותה בשפל? ברגעים הקשים? האם על סמך זה הסקת שאינה יכולה להיות עו"ס? אם היא לא היתה חולה נפשית, האם היית עדיין באותה הדיעה?

 

[swguy]

לזה בדיוק אני מתכוון...

בהכללה גסה מאוד, חמי ש"היה שם" או מכיר אישית בן משפחה, חבר קרוב וכו' שסבלו ממחלה נפשית מבין עד כמה זה יכול לקרות לכל אחד, גם למי שנחשב "יציב נפשית" עד אז. וגם אח"כ, שעולים על הדרך להחלמה, יוצאים מחוזקים יותר. מה אם מטפלים מוצלחים ומפורסמים ידועים שהם מתמודדים עם הפרעות נפשיות בעצמם - ד"ר פטרישיה דיגנס, פסיכו' קלינית, מתמודדת עם אבחנה של סכיזופרניה, למשל...

 

[ג שם]

ברכות ../images/Emo20.gif

 

[einatgross1]

הנפילה והתקומה

אישית, אני חושבת שיותר מהחוויה של הקושי, ההתמודדות עם הקושי, והידיעה שאתה יכול לצאת מקושי, תורמת כוחות למטפל, שניתן לשדרם למטופל (או במקרה של התחום שלי, למתאמנים). מתוך עבודת ההכשרה שלי, של מאמנים לעתיד גיליתי שיש אנשים שלא מספיק פנויים ובעלי סבלנות לאחרים. כלומר אנשים שמאוד מרוכזים בעצמם, אם זה בגלל בעיה קלינית, ואם זה בגלל קווי אישיות, אלו פחות מתאימים לטפל, ולאמן. לדעתי אין קשר בין העבר , וסוג החוויות שהאדם עבר, למידת ההתרכזות של אדם בעצמו. פגשתי אנשים שנולדו בסבל, וחיו בסבל, והם מאוד אמפטיים ויכולים לתת לאחרים המון. ולעומת פגשתי אנשים שסבלו ונתקעו שם. ופגשתי אנשים שחיו בקצפת, והם מרוכזים מאוד בעצמם, ולעומתם יש ברי מזל רבים שמחלקים מהעושר והאושר האישי שלהם לעולם, בשפע ובאהבה.

 

[swguy]

../images/Emo140.gif כל מילה במקומה. ניסחת מצוין.

 

[swguy]

איזה כיף אבי, הפורום מתעורר../images/Emo24.gif

 

[אבי חברוני]

אני מקווה שאתם נהנים ../images/Emo6.gif