טוב
אז הבעיה היא אכן אמא שלי באופן ספציפי. הבעיה התחילה, אני מניחה, מזה שהערכתי אותה פחות מידי, ופתאום היא הבינה לבד (מסתבר שהיא יותר מוצלחת משחשבתי, אבל כשאני מדוכאת, לא רוצה לדבר עם אף אחד ובעיקר לא איתה ורוצה לבהות בקיר בבעסה שלי היא אף פעם לא מבינה לפני שאני צועקת את זה עליה..). עד היום היא שואלת אותי במחזוריות דו שבועית "אז הדבר הזה זו כת?" "את בעצם עובדת אלילים?" "למה את צריכה את זה, כבר יש לך דת?" "מה זה הפאגאניזם הזה (ב-פ' לא דגושה)?" ושאר שאלות שמופיעות רק כי היא מסרבת להקשיב ומעדיפה להתיחס בזלזול. אני אישית מעדיפה שהיא תדע כמה שפחות- אבל על השאלות האלה עניתי בהחלט והיא פשוט ממשיכה להתיחס לזה כאל כת\שטות.