התיאור שלך כ"כ עצוב, מרגש וקורע את הלב. קשה לי להביע במילים את כל התחושות שהתעוררו אצלי בעקבות מה שכתבת, אז אני אסתפק בלאחל לך ולבן זוגך שמעתה והלאה יהיה לכם אך ורק טוב. עם גישה ואמונה כמו שלך, פשוט לא יכול להיות אחרת. אוהבת, מיכל.
מאחלת לכם התמודדות קלה ותהיו שלמים עם החלטתכם כי אחרי הכל הרי במה "בעצם" מדובר? - בחיים שלכם !!! ההחלטה היא כולה שלכם ואנשים צריכים לכבד את שיקוליכם ואומץ לבכם. מאחלת לך שמהר מאוד שמך יוכיח את עצמו שוב ושיהיו לך הילדים הבריאים שכל זוג מאחל לעצמו.
חשבתי עליך המון בימים האחרונים. חשבתי על התהליך הכואב שעברתם ועל ההחלטה האמיצה שהחלטתם. מי כמונו, החותרות בסירה הזאת עד כמה הצורך בהחלטה כזאת הוא לא אנושי. אני חושבת שאמת ובתמים שההחלטה היתה אנושית מאוד. כשקראתי אתת ההודעה הראשונה שלך חשבתי על ילדה אחת שלמדה בבית הספר שלי, שהיתה לה שפה מעוותת ומצולקת. אח שלה למד עם אחי, ואמא שלה סיפרה לאמא שלי, כמה ניתוחים היא עברה. עם השנים השפה נראתה טוב יותר, ואנחנו התרגלנו. אבל בשבוע שעבר- חשבתי פעם ראשונה כאדם מבוגר כמה סבל היא עברה. היא היום אשה נשואה עם ילדים. את הצלקות על השפה טשטשו מן הסתם, אבל מי רואה את הצלקות בנשמה? אני רואה בפורום הריון ("הרגיל") כל מיני ויכוחים אם לעשות בדיקת דם לתינוק ביום הראשון או אחרי כן. כל אמא מגוננת רוצה לחסוך מהילד שלה דקירת מחט. פורום שלם קם סביב ברית מילה- כן לחתוך או לחתוך. אנשים מוכנים לצאת כנגד כל המוסכמות ובלבד שלא יעשו בבנם חיתוך קטן שאף גבר יהודי לא יכול לזכור שזה נעשה אי פעם בגופו. ואתם עמדתם מול הבחירה האם להפקיר את בתכם לסבל פיסי ונפשי שלא יתואר. ובחרתם למנוע ממנה את זה. אינני יודעת איך אני הייתי מחליטה, אף אחד לא יכול לדעת כל עוד הוא לא עמד בעצמו מול ההחלטה הזאת. אבל אני חושבת שההחלטה האמיצה שלכם מנעה מהבת שלכם להוולד לסבל גדול. מחבקת חזק, ומחכה אתכם להריון הבא שיגיע מן הסתם בקרוב ודי בקלות. שולחת את כל האהבה שרק אפשר.
כל מילה שנכתבת כאן מרגשת וכובשת. חלק מהחוזק שאני חשה כעת מקורו בבית הזה. בית שהרים אותי מתהומות של עצב בסיום ההריון הראשון, בית שפירגן לי באהבה את ההריון הזה. בית שהציע עכשיו את כל התמיכה והאהבה שאפשר לקבל ולתת. הבית הזה הוא כזה בגלל האנשים שבו, ובראשם את. שתמיד יודעת להגיד את הדבר הנכון במקום הנכון. אני גאה להיות שייכת לבית הזה, וחושבת שנפלה בחלקי זכות גדולה להכיר לעומק חלק גדול מהאנשים שפעילים בו. תודה זוהרה
הסיפור שלכם גורם לי לבכות בכל פעם מחדש... כמה כאב טמון בו, כמה אהבה ואומץ... תנוחי לך קצת בזמן הקרוב...מותר... אני בטוחה שיהיו בשנים הקרובות ילדים שיביאו הרבה אושר לביתכם!!! את כל-כך חזקה בעיני, אבל בכל זאת - קחי כוחות והרבה אהבה גם ממני!