עדנה מוסיקאלית

[מני.ת]

סרסאטה ושחם.

בוקר טוב מיכאל, קורה לי לפעמים תוך כדי האזנה ליצירה שנכתבה במאות הקודמות, ומנוגנת כיום, מה היה אומר היוצר על הביצוע כיום. במקרה זה,היה מעניין לדעת מה היה אומר פבלו סרסאטה ( שנחשב מגדולי הוירטואוזים המוסיקאים של פאריס של המאה ה19,) אילו יכל היה להאזין לשחם. כמו פגניני, סרסאטה היה יוצר ומבצע. הסימפוניה הספרדית שכתב אדואר ללו יועדה במיוחד לסרסאטה. יתכן, ואילו פגניני לא מת קודם,או שאילו היה חי עדיין באותם שנים וגם גר בצרפת, היצירה היתה נכתבת עבורו... אני אנסה להשיג הקלטה של הביצוע הזה על גבי תקליטור. בהצלחה עם התקנת המערכת, ובתקווה שתגיע קרוב לאיכות הצליל לה הית מורגל בבית הקודם. מני.ת

 

[מיכאל לנג]

הביצוע האולטימטיבי

שלום מני לכל יצירה שיש לה ביצועים אחדים, יש להם סדר העדפתי. כך הוא עם 4 העונות או הקונצרטו לכינור של צ´יקובסקי. ברם, את היצירה הזו, פרלמן פשוט גונב את ההצגה. אם יש משמעות לביטוי נגינה אלוהית, היא באה כאן (DG) לידי ביטוי מדהים. כאילו לקרוא תגר על קצה גבול היכולת הוירטואוזית ועוד ללכת לעד אחד נוסף. שווה להקשיב לו. יצחק פרלמן האגדי.

 

[אלכסי]

הצדעה לכרמן

אני מבין שאת פלטניוב לא אהבתה ??? או אתה נגד פסנתרים

 

[מיכאל לנג]

פשוט העברתי אחרי כרמן

שלום אלכס היות והתרבות המוסיקאלית שלנו עברה חשיפה מלאה בהדדיות, אינך צריך לשאול כי אתה יודע... אבל במקרה זה פשוט עברתי תחנה כי הקפריצו נשמע לי עלוב אחרי סרסטה.

 

[אלדד (אלשד)]

אכן מיכאל בהמלצתך יש לי את הדיסק

הזה בביצוע של פרלמן הוצ´ EMI CDM7635332 ממש תאווה לאוזנים חבל שפיספסתי את השידור...

 

[מיכאל לנג]

אכן חבל

שלום אלדד לצערי, פתחתי בקטע השלישי! ולא בהתחלה. הקטע הראשון הוא היפה מבין ה-5 למרות הטעימה הזעומה, היה נפלא. פשוט מדהים. אני מניח מתגובתך שאתה אוהב את הקטע ואת הדיסק בכלל (גם את רונדו קפריסיוזו של סנט סנס בסוף (רצועה 9). יש לי עוד כמה כאילו להמליץ...אולי תמצא בהם עניין.

 

[אלדד (אלשד)]

המלצות נוספות יתקבלו בשמחה

 

[גוטמן האפור]

התחבטתי בנושא הזה רבות

והנה מסקנותי. איכות היא לא משהו שניתן למדוד בו ז´אנרים, אלא רק בתוך ז´אנרים. ז´אנרים ניתן למדוד בטעם אישי. לדוגמא: אני חושב שמבחינה אובייקטיבית, קשה לאמר "המוזיקה המזרחית איכותית פחות ממוזיקה קלאסית". אבל אפשר בהחלט להגיד "אום כולתכום איכותית יותר מאשר אבי ביטר". לעומת זאת, אני בהחלט יכול להגיד "אני אוהב מוזיקה קלאסית יותר מאשר מוזיקה מזרחית", או "היא מוצאת חן בעיני יותר". אני בקלות אכיר בערכה המוזיקלי של מוזיקה טובה, ללא קשר לכמה היא בסגנון המוצא חן בעיני. לכן יצא לי כבר להקשיב למוזיקת טראנס, שבדרך כלל איני אוהב בכלל, ולהעריך איכות. ישנם, אבל, כמה פרמטרים, שאפשר כן למדוד - בעיקר מורכבות מוזיקלית, אבל אלה קבילים רק אם בוחרים לקבל אותם ככאלה. דוגמא קלאסית היא הקנון של פכאבל, שעל אף היותו אולי היצירה היפה ביותר בעולם, הוא פשוט מאוד, או "time of your life" של גרין דיי, שמורכב מ4 אקורדים, והוא מדהים. אני אישית מוצא שבאופן טבעי אני כן נמשך לדברים מורכבים, אבל זה אני. עוד דבר שאפשר להגיד, שישנם יותר דברים "איכותיים" בז´אנרים מסוימים, אבל אני לא חושב שהטענה הזאת תעמוד במבחן הסטטיסטיקה. העובדה הבסיסית היא, שדברים איכותיים נוטים להיות פחות מקובלים על טעם ההמון (מה לעשות, כולם רוצים שירים פשוטים, עם שני אקורדים), החשיפה שלנו לדברים ה"איכותיים" מז´אנרים אשר אינם קרובים לליבינו היא קשה יותר, ולכן כנראה נכיר פחות אמנים מצרים קלאסיים מאשר אמני בארוק אירופיים. כל זה, דרך אגב, לא סותר את העובדה ש90 אחוז מהמוזיקה הפופולארית המומשמעת היום ברדיו ובMTV היא זבל מוחלט, המקביל למקדונלדס מבחינת הערך התזונתי/מוזיקלי שלו, ושאין לי שום כוונה לגדל את ילדי על דברים כאלה (למרות שלא אוכל למנוע מהם, אם ירצו). יש עוד, אבל הCarpal Tumnel שלי מתחיל להתעורר. האפור

 

[מיכאל לנג]

פחות מקובל / יותר איכותי

שלום מר גוטמן אני חולק על דעתך, בנושא ספציפי זה, בכל הקשור למוסיקה קלאסית. מנסיוני, ההכרה ביצירות המובילות בפופולריות הן גם היפות והמורכבות מוסיקאלית. ה-9 של בטהובן, הקונצרטו לכינור של הגדולים (ברבמס, בטהובן, צ´קובסקי, ברוק, מנדלסון, סיבליוס) וכמובן יצירות כמו 4 העונות. ניסיתי לחפש זהב במקומות הרחוקים ולא מצאתי. הרחקתי ליצירות לכינור או לחליל של וויולדי, למוסיקה קאמרית של מוצרט והרחקתי עד יצירות לכלי נשיפה ממתכת. צר לי אך לא חזרתי ממסעותי עם יצירת מופת שתנגן אצלי תדירות. הבנתי המוסיקאלית לא עמוקה, ולכן אני מאמין שאת הדברים הבאמת "טובים" סימנו היטב. אני לא אומר את דברי רק מתוך חיפוש בתקליטיות, כי אם מעונות רבות של האזנה לתזמורת הסינפונית חיפה עם רפרטואר מאוד עשיר. כל הדברים האמורים בתגובה זו הם התרשמות אישית שלי ושלי בלבד.

 

[גוטמן האפור]

כן ולא

מיכאל. לעולם יהיה המארש הטורקי של מוצארט יותר פופולארי מ"השיר על הארץ" של מאהלר.

 

[מיכאל לנג]

לא מכיר אף אחד מהם

 

[אלכסי]

איכות או אולי כמות

שלום מיכאל פעם לימדו אותי שכמות הופכת לאיכות קודם צריך שיהיה נעליים לכל העם אחר כך דואגים שיהיו נוחות ויפות באומנות כנראה זה לא נכון אבל אנו מדברים על אהבות העדפות טעמים של בן אדם פרטי ובן אדם אוכל לא רק בשר אפילו שהוא אומר שדג הכי טוב זה נקניק המבחר זה המפתח יום אחד מצב רוח יתאים לקונצרט או סימפוניה יום אחר רק כינור או רק פסנתר ויום אחר תריו של ציקובסקי או קרויצר של בטהובן לרוב קורה לי שאני משמיעה אותו דיסק כמה פעמים רצוף כשמדובר בכלי סולו אולי בגלל אינטנסיביות שנדרשת ממחבר כשהוא כותב לכלי בודד כמובן אם ביצוע לא טוב זה סתם משעמם בכול אופן אני בעד כמות ומגוון כמה שיותר רחב גם מתוך סקרנות וגם לפי מילים של אותו סופר דגול שבהקדמה לספר שלו כתב : אי אפשר לבעול כל הנשים באולם אבל צריך לשאוף לזה. ומי אני שאתוקח עם אנשים דגולים אוהב אותך אלכס

 

[מיכאל לנג]

תודה אלכס

אני גם