עד איפה.......

MOR1987

New member
אני חושבת ש...

שאם יש ביניכם באמת אמון אז את צריכה לשאול אותו ישירות, ולא לחטט לו בחפצים, זה ממש לא נעים שמישהו (אפילו אמא או אבא) לא בוטחים בך, ובשביל לגלות דברים עליך, הם צריכים לחטט בדברים שלך ולא לדבר איתך על זה. אז תחשבו על זה ...
 

ס מ ד י

New member
אני הייתי מרגישה נורא../images/Emo63.gif

אם ההורים שלי היו מחטטים לי בחפצים! אם הם רוצים לדעת, הם יכולים לשאול. אין להם שום זכות לשלול ממני פרטיות! חוצמזה, אני מסתירה את הדברים שלי במקומות כאלה סודיים, שנראה לי שהם אפילו לא מכירים...
אבל, אני מציעה לעבור עם ילדך על שיעורי-הבית, לבחון אותו כשיש לו בחינה, ולעזור לו להצליח. בגיל של הילד שלך, כשהוריי אמרו לי להתכונן, חשתי שהם כובלים אותי והורסים לי את החיים, אך היום, למדתי יפה כיצד עליי להתכונן לבחינות ומה עליי לעשות כדי להצליח. אני מציעה לך, לשאול את הילד שלך אם את רוצה לדעת משהו עליו, ולעולם לא לחטט לו בחפצים האישיים. אבל מה אני יודעת..?
 

תמר

New member
ובכן...

כן. מותר לנו לחטט ולבדוק, ואפילו מחובתנו לעשות זאת. עלינו האחריות לגדל את הילדים כראוי בכל האמצעים העומדים לרשותנו. מומלץ ביותר הספר "שיקום הסמכות ההורית" מאת הפסיכולוג חיים עומר. בדיוק על הספר הזה הוא מדבר.
 

בת ה י ם

New member
../images/Emo39.gif יוווו כמה אנשנושים - איזה כיף

באמרתי שהילד "נכשל" הכוונה הייתה שבחלק מהמבחנים הוא לא קיבל 90 ומעלה (ילד השגי מה לעשות....)- זה דבר שקורה אומנם לא בתדירות גבוה, ובמידה והוא מתקשה , הוא מבקש עזרה עד להבנה מלאה. = חיטוט = לא אייפה את הדברים...אני לפעמים כן קוראת פתקים קטנים ש"נופלים" מהתיק לפעמים כן מציצה ליומן האישי ולו רק כדי לדעת שהכל תקין. הוא לא יודע וטוב שכך. הוא גם לא ידע
שירהההההה - איזה כייף לראות אותך כאן
 
מה שאני יכולה להגיד זה כך:

ברור שלא הייתי רוצה שהוריי יחטטו לי, אבל בצעירותי שנאתי להכין שיעורי בית והייתי מתחמקת מהם ששאלו אותי אם יש לי שיעורי בית. ציוני היו בהתאם כיום אני יודעת- שהלוואי והיו יורדים לי קצת יותר לחיים, אז אולי היו מכריחים אותי והייתי עושה. אני יודעת עכשיו שחבל שלא עשיתי, כמעט בכל תעודה רשומות לי הערות על אי הכנת שיעורי בית וזה ליווה אותי לאורך כל השנים. אז- תציקו, תחקרו, הכל לטובה!
 

מחשבות

New member
אסור לחטט. נקודה. אפשר לשאול, לברר,

לנג´ס. אסור לתת הרגשה של חוסר אמון בנגיעה בחפצים שברור שאסור לגעת בהם. מצד שני, יותר מדי הורים שאלו עצמם למה לא ידעו מה קורה כשהתברר שהילד עושה כך וכך. (שלא לומר, מדוע התאבד). אני יודע שנסחפתי, אבל בתור יועץ חינוכי לשעבר רק רציתי להציג דברים באור קיצוני כפי שראוי להציג דברים, כדי לראות עד כמה הם תקפים.
 
למעלה