דוקא המקרה לא היה של מיקוח
אצלי לא מתמקחים בדרך כלל, אבל גם במקרים שכן, זה לגיטימי, ואני משתתפת במשחק של אלה שזה עושה להם את היום. הסיפור הוא כזה, שבאו אלי לתפור שמלה, הכל טוב ויפה, תמיד יש דברים שהכלה מתלבטת בהם, ואנחנו משאירים אותם לשלב יותר מאוחר, בדרך כלל מדובר בקישוט, האם סרט כזה או אחר? האם פרח כזה או אחר, אם בכלל וכו' וכו', במקרה הזה הכלה היתה עשר ב-2 הפגישות הקודמות, ואחרי כן בפגישה השלישית, היינו צריכים לקבל כמה החלטות, יותר נכון היא היתה צריכה, בקיצור היא באה עם חבורה של מלווים כולל אחד האחים שלה, (אני משתדלת להסביר להן שלטובתן עדיף שיבואאו עם אותה מלווה או מלוות מההתחלת, זה מונע בילבול לכלה ויש לכל הענין זרימה קבועה.) הפעם אח של הכלה, טיפוס חסר סבלנות בבסיסו, מקשיב להתלבטויות של הכלה, עונה משהו, ואני הרי כל הזמן מציעה את העצות שלי, ומעלה רעיונות חדשים, ובאמת לא חסרה לי סבלנות לכלות, אלא שמי איבד את הסבלנות? האח. הוא פתאום התחיל לצעוק עלי "תפסיקי להציע הצעות? מה את כל הזמן מעלה רעיונות? מה הענין שלך לשנות? " את מבינה? אני עושה את העבודה שלי והטיפוס הזה צועק עלי, ניסיתי לענות לו בשקט ובעניניות, אבל לא היה עם מי לדבר, הוא המשיך לצעוק, הכלה היתה מתה לקבור את עצמה באדמה, ואמא שלהם ניסתה להשתיק אותי. היא כנראה ידעה איזו סחורה יש לה, ולכי תדעי אולי עוד היה קם להכות אותי. כאילו שאני חיבת לו משהו. תשאלי בטח היה לזה רקע? ודאי שהיה, , כי הערתי שאולי אני אוציא אותו עד שהכלה תתלבש, והוא הזעיף פנים שהכלה ברחה לפינה אחרת להתלבש. אז באותו רגע שתקתי, אבל בפגישה הבאה, אמא של הכלה התלוננה שהבגד רחב, כאילו אני אשמה, הכלה היתה חולה היא רזתה, והראיתי לה את ההבדל בין המידות הקודמות למידות העכשויות, אז היא אומרת לי "אני יודעת שהיא רזתה" אבל אחרי שתי דקות היא שוב צעקה עלי "אבל זה לא בסדר יש עודף בד" אמרתי לה שאצר, אבל היא שוב צעקה עלי על משהו, שלא שיך להתלונן עליו, אבל גם אם היה שייך, לא צועקים על נותני שירות, ולא מנהלים ככה עסקים, אני גם לא מוכנה שיצעקו עלי, למי שיש מה לומר שידבר בכבוד, ואני אף פעם לא מתעלמת משום הערה, אין דבר כזה שהשמלה לא תהיה מושלמת, לפעמים אני מוצאת את עצמי נותנת הסברים ארוכים, כמעט שיעור שלם, רק כדי להרגיע את האמא או הכלה, אבל האישה הזו, זה כבר משהו יוצא מהכלל, לפני כל הקהל אמרתי לה בשקט אבל בתקיפות שאני לא מוכנה לקבל את היחס הזה ממנה, או מהבן שלה, אני לא עשיתי שום דבר בשביל לזכות בו , "תפרידי בין שני הענינים, היא אמרה לי "לא, אני לא אפריד, זה בדיוק אותו ענין, אני לא מוכנה שיעמדו ויצעקו עלי, " . אז היא שתקה ואני המשכתי עם הכלה, גיסתה שכל הזמן נגעה בשמלה, למרות בקשותי החוזרות ונשנות לא לגעת, כי השמלה עלולה להתלכלך מהנגיעות, קיבלה מבט אחד ממני, והורידה את הידים שלה מהשמלה. הכלה המסכנה הרגישה לא בנוח, אבל אני עברתי לסדר היום, התיחסתי שוב לשמלה ולכלה, והפעם כולם מסביב הפסיקו להפריע לי. לפני כן כל מה שהכלה ניסתה לומר, ניסו לסתום לה את הפה, וכשאני אמרתי שאני ב"צד של הכלה, אז התחילו לצעוק עלי" אה. שכחתי לספר שקיבלתי בפעם הראשונה איום מוסווה מהאח, ואני אמרתי לו לו שאני לא מפחדת ממנו, ושיעשה מה שהוא רוצה. אני מקווה שפעם הבאה היא תבוא בלי כל הקהל הגדול שלה, הגיסה שלה נראית קנאית, כל הזמן מנסה לקלקל, והכלה בסוף מקשיבה רק לי, כי היא מכירה את הסחורה שלה כנראה. מילא, עברנו את פרעה, נעבור גם את זה, נסים לכלה את השמלה, היא לא צריכה להיפגע מזה שהמשפחה שלה קצת פסיכים, (אגב היא עזבה אותם בגיל צעיר והלכה לגור לבד, ופתאום בענין החתונה משפחתיות שכזו...
