עד כמה את מוכנה לתת ללקוח להתעמר בך

[שש שבע]

וגם זה לא פשוט

להעיף לקוחות. בפרט אחרי שכבר קיבלת את העבודה. כבר קרה שסירבתי לתפור שמלות, בגלל נניח מחשוף עמוק מידי, או חסרות שרוולים, אבל פה אין בעיה, כי זה עקרוני, ואף אחד לא נפגע מזה. אבל מה תעשי למשל, אם מה שהכלה מבקשת זה משהו שלא רק שלא יחמיא לה, אלא אף יזיק לשמך הטוב? פעם פשוט אמרתי לה, "טוב אני אסיים, אבל אני מבקשת שלא תספרי שתפרת אצלי" אז היא נדהמה ואמרה "עד כדי כך השמלה שלי מכוערת?" שתקתי ואז היא הוסיפה "טוב תתקני מה שנראה לך שצריך לתקן" בסוף היא יצאה עם שמלה חמודה שכן הייתי מוכנה לחתום עליה. אבל לא תמיד זה מסתיים כך.

 

[siv30]

אני לא מכירה מושג כזה להעיף לקוחות

במצב הכלכלי של היום כל לקוח הוא נכס וזו בעיה רצינית כי מאחורי הלקוח עומדים עוד כמה לקוחות פוטנציאלים. לכן, לדעתי, עדיף לנשוך את הלשון ולהמשיך הלאה. עסקים הם עסקים.

 

[שש שבע]

לא, כנראה שאין

כי אני לא מעיפה לקוחות, ובכל זאת למרות שהמצב הכלכלי קשה, אני חושבת שהבריאות חשובה יותר. אני אף פעם לא יודעת מי כן רצה לבוא אלי ולא בא, ולמה. אבל אני יודעת למה כן באים אלי, ואני משתדלת לשמור על המוניטין שלי, דבר שגובה ממני לפעמים מחיר גבוה, אבל ככה זה. וברגע שאני אווכח שכבר אין לי כוחות לזה יותר, אני פשוט עושה מכירת חיסול, וסוגרת.

 

[סיגליהיא]

זה רק בגלל שאת לוקחת ללב הכל

את צריכה להבין דבר אחד: אם בחירתה של הכלה אינה לטעמך ולדעתך גם תיפגם בשמך, יש לך שתי אופציות: או לסרב לתפור ולשלוח אותה למקומות אחרים או לכל הפחות להתעלם מטעמך האישי ולעשות כי כך בחרה הכלה. לפעמים כשאנו הולכות למספרה הספר (ובמיוחד הצעירים של היום שקוראים לעצמם "מעצבי שיער" ("אעלק") ושאר ירקות) חושב שדבר זה יתאים לך יותר בעוד את עייפה, תשושה, עצבנית, רעבה ומה לא ? ורק בא לך שיגזור רגיל ויאללה שנתחפף הביתה. אז מה עושים? על אותו משקל. או עומדים בתוקף על רצונך או מתמסרת לידיו ואחריו המבול. את, כמו שאני מכירה אותך, - ב ע י י ת י ת !!! השאיפה למושלמות אצלך זה דבר שאי אפשר להסביר אותו. את לוקחת כל כלה באופן אישי (ונכון שהמוניטין חשוב, אבל גם טעמה של הכלה) מכירה את האמא, דודה , סבתא ומה לא וקשה לך להשלים עם יצירה לא גמורה שתצא תחת ידך ושמך. אני (לדעתי האישית) מנסה ל"תחמן"את הכלה לטעמך ואם לאו אז מתפשרת איתה או במקרה הקיצוני ביותר (כמו המחשופים והשרוולים שעליהן התעקשת בזמנו) מראה לה את הדלת החוצה ומציידת אותה בכתובות של המחרים.

 

[A l i c e11]

להעיף, איך אפשר להעיף ../images/Emo35.gif

אני לקוחה קשה כי עד שאני מוצאת את מה שאני רוצה אני יכולה להוציא פילים מדעתם ואני מודעת לכך. אז נניח שאני נכנסת לחנות נעליים ומודדת את כל החנות וזה מעצבן את המוכרת, את מציעה שהיא תעיף אותי

אני לא חושבת שזו טקטיקה טובה, כי זה מראה שאין התמודדות ברמה המקצועית. חוץ מזה אני לא ראיתי מעולם שמעיפים לקוח, לא בחו"ל בכל מקרה, אבל אולי המנטליות העצבנית של הארץ עוד תדרדר את הדברים למצב הזה.

 

[שש שבע]

לא בחו"ל לא מעיפים לקוח

אבל אם מישהו מתחיל לצעוק ולהתפרע בחנות, באדיבות האבטחה מראה לו את הדלת, אם זה לא להעיף, מה כן?

 

[siv30]

אני חושבת שהבנתי את הכוונה של אליס

אני לא חושבת שמעיפים, מנסים להגיע איתו לעמק השווה ולהרגיע אותו ע"י כל מיני הצעות חלופיות. גם שש שבע צודקת שמלווים אותם בנחת לדלת, אבל זה במקרים קיצוניים. בד"כ אני חושבת שמנסים להגיע איתם לעמק השווה.

 

[missB]

לקוח קשה לעומת לקוח בעייתי

בואו נעשה קצת סדר - יש לקוחות קשים שלא יודעים מה הם רוצים, ששואלים המון שאלות, משנים המון שינויים ומטרטרים אלפי טרטורים. אף אחד לא הציע להעיף לקוחות כאלה בגלל הקשיים שהם מערימים על המוכר. הלקוחות מספקים פרנסה וברור מאליו שצריך להשתדל להיות נחמדים אליהם וללכת לקראתו. לקוח בעייתי זה סיפור אחר. לקוח שצועק, מאיים איומים או גורם נזק כלשהו למוכר, לסחורתו או למוניטין שלו - לא חייבים לקבל. לפעמים יותר משתלם להפסיד מכירה מסויימת. ומעבר לזה, זכותו של אדם לשמור על עקרונות מסויימים בעבודתו. כך שאם שש שבע מעדיפה לעשות שמלות עם מחשופים צנועים ובעלי שרוולים - זכותה לעשות זאת וזכותה לסרב לעשות שמלות שאינן תואמות לקו זה. כל עוד יש מספיק קליינטיות שמעוניינות בקו שיש לה להציע, אף אחד לא יכול ולא צריך להכריח אותה לעשות דברים אחרים. ואם אין ביקוש למוצר - זכותה להחליט אם לשנות או להפסיק. בכל מקרה אין מה לבוא בטענות כאילו יש בכך עקשנות או אי הליכה לקראת הלקוח. אני למשל עושה תכשיטים מכסף. מספר פעמים פנו אליי בבקשה לייצר דגם מסויים בזהב וסירבתי. משיקולים שלי החלטתי שזה לא הכיוון שלי. האם אפשר לבוא אליי בטענות על כך? אם אין לכל אחד הזכות להחליט במה הוא מתעסק ובמה לא אז אני בעצם יכולה להכנס לכל מקום ולבקש כל דבר והם יהיו מחוייבים לעשות כרצוני שהרי אני הלקוח לא?

 

[שש שבע]

אז הנה ההמשך

הכלה הגיעה הפעם עם אמא בלבד, המדידה עברה בנינוחות, לא הזכרנו ולו במילה את מה שקרה, כאילו בזה שאני דיברתי חתמתי את הענין וזהו, האמא דוקא היתה חביבה,( למה נראה לי שהיא נלחצה בהוכחות הכלה שלה?)ואני, שמחתי שהכל זורם, באופן טבעי אני משתפת את הכלות בסיפורים מסיפורים שונים, מה שלא עשיתי ביום המרגיז ההוא, וכן היום, ויתרה מזו, סיפקתי (כמו תמיד) פתרונות לדברים שלא שייכים לשמלה, והן נראו ממש מרוצות מהענין, אני מקוה שהן מבינות שיש להם עסק עם בנאדם מקצועי. ואולי העובדה שהעמדתי אנשים על מקומם, הועילה, אני לא סמרטוט, אני מכירה בערכי, ואנ י מצפה ליחס מכובד. אני גם נותנת כבוד, עבודה מעולה ויחס טוב, קפה, מים, ולפעמים ארוחה, (ברצינות) לצד טיפים שונים שאני אוספת במשך השנים מהכלות שמספרות לי אחר כך בהתלהבות הכל. העיקר שלכלה תהיה שמלה מושלמת ושהיא תהיה מרוצה.תהנה בחתונה, ואם כך , אז אולי כל התקרית הלא נעימה תישכח (אני הרי לא התחלתי אותה), ואולי אולי בכל אופן תהיה לי שגריר טוב,