עד כמה כנות חשובה?

[leper]

עד כמה כנות חשובה?

באיזה מחיר? האם תעלו על המוקד מערכת יחסים בשביל להיות אמיתים?

 

[הזהב הלבן]

אני לא אעלה על המוקד, אבל...

אני אדאג, שדברים יהיו אמיתיים וכנים... אני לא מהשופטים הקשוחים, רק אם ממש ממש אין ברירה אחרת... אבל, כל מעשה נשפט אצלי לגופו, ולא האדם עצמו, ואם יודעים לגשת אליי נכון, וזה אומר, להתרחק, כשאני כועסת ולתת לי את המרחב לעבד עם עצמי את הרגשות והתחושות, יש סיכוי להגיע לסליחה גם במקרה הכי גרוע. והדבר, שבאמת באמת אין עליו סליחה, זה כשאני יודעת את האמת, אני אומרת לבן-אדם, שאני יודעת, והוא ממשיך לשקר לי, או שלהיפך, הוא מתחיל ליבב ולרצות (איכס).

 

[מוותק]

זה קשה

תלוי גם במה מדובר.. אם מדובר בבגידה או מדובר על סתם איזה רגש חבוי או משהו כזה... אם מדובר במשהו משמעותי כמו בגידה, משהו שלא הולך להעלם ... עדיף לספר. אם זה מה שיגמור את זה כנראה שזה מה שאמור לקרות. לא טוב לשמור דברים בבטן, ואח"כ... אם הקשר יהיה ארוך, או אולי אפילו חתונה, זה יהיה עוד יותר רע לשמור את זה בסוד כל השנים. חוצמזה שלדעתי, לשמור את זה בסוד זה חוסר כבוד אולי אפילו יותר מעצם הבגידה. אם מדובר במשהו שהוא יחסית... "קליל".. משהו חולף, אז נראה לי שאפשר לא לספר...

 

[ebony]

כנות זה מאוד חשוב

אני העדיף שיגידו לי את האמת ויהיו כנים איתי אני יעריך את זה הרבה יותר מאשר שקרים לבנים למיניהם... כן הייתי "מעלה מערכת יחסים על מוקד" בשביל להיות אמיתית כמה שאפשר עדיף להיות אמיתיים מאשר לשקר לדעתי לפחות

 

[דוVשה]

מערכת יחסים אמורה להתקיים [לפחות

בעיניי] על אמון. אם היא מגיעה למצב שהיא 'מועלה למוקד' בגלל זה כנראה שזה מה שהיה צריך לקרות. תמיד להיות אמיתיים, אפילו אם זה יבוא על חשבון דברים אחרים.

 

[leper]

בכל תגובותכם אמרתם את מה שאתם

לא הייתם רוצים להתקל בו בחייכם, האם שרפתם מערכת יחסים למען אמת?

 

[ebony]

כן שרפתי מערכת יחסים בגלל אמת...

התנשקתי עם מישהו אחר הלכתי וסיפרתי לאותו אדם שהייתי איתו במערכת יחסים ואמרתי לו שאני לא יכולה להיות איתו בקשר יותר כי יש לי משיכה לאחרים... זהו

 

[leper]

זה לא לשרוף מע' יחסים

זה להבין בצורה עקיפה כי הבחור לא מתאים לך.

 

[דוVשה]

אז מה זה לשרוף מערכת יחסים?

 

[leper]

לשרוף מערכת יחסים:

אני מביט עליה מביטה עלי, אני משחק עם המילים בראש. "אתה סגור אלי, ספר לי משהו חדש..." שאלה וחום ידה חימם את ליבי. רוח קלילה פרעה את שיערה וכל גופה מכורבל לגופי. איך אתה אומר לעיניים חומות כל כך וידים קטנטנות שלעיתים מרגישות שהן חמזיקות את עולמך, את האמת לגבי הדברים? זה התחיל מהצגת ביה"ס, לא הכרתי את האנשים מהשיכבה ולא היה איכפת לי ממהם, גם כך הרגשתי שאין לי על מה לדבר איתם, מה הם מבינים על החיים? באותו היום היו בחינות לשחקנים להצגת סיום ולי זו הייתה שעה חופשית על חשבון שיעור, אז למה לא? הבחנתי בה עד שהיינו על הספסלים, היא הייתה יהירה ועוקצנים, היא התרוצצה לה מסביב והתיחסה לכולם כאילו היא אחראית עלינו ושהכל יתקיים על הצד הטוב ביותר, היא הרגיזה אותי מידיי, ואז היא העיפה אלי מבט וחייכה. לא ידעתי איך מגיבים, היה בה משהו מרגיז אך גם היה בה משהו סקסי, משהו לא הגיוני ואולי פסיכופטי מעט. כמו כנפי עש בוערות באש פתילה מוחי קדח, משהו בי רצה בה כל כך וגם לפגוע בה. היא הסתה את המבט. אני לא צריך שעורי דרמה כדי לשחק דמות, בכל פעם שרציתי משהו יראה הוצאתי את חלק מתוכי, מה יש בה שאוכל למשוך אותה אלי? בשקט בשקט הנחתי לה (מלכודת) בראשי... במיונים עצמם כל אחד קרא קטע ומי שרצה הביא משלו, חיכיתי לראות את הצעד שלה. היא עלתה זקופה בצעד קליל, ישרה פנים אל הקהל והחלה לקרוא קטע מ"בדמי ימיה", ראיתי איך היא הופכת לדמות הבת וכמהה למשהו שהוא לא בשבילה, אך היא לא הספיקה לסיים ולהגיע אל מותה כאשר הבמאי התערב ואמר שהיא התקבלה. אני לא אשכח איך שדמות חפופת ראש שינתה פניה ליהירה. רצתי לסיפריה וחטפתי ספר ורצתי בחזרה לשנן את המונולוג שלי, התור התקצר לאט לאט... זה היה רובין הוד שהציל אותי, הייתי "צריך" עלמה, שאלתי אותה בחיוך מה דעתה, והיא הסכימה. אני לא זוכר מה נאמר באותן שורות והיכן הפסיקו אותנו, אך היא אמרה שהיא תשמח אם שנפגש, ונתנה לי את הטלפון שלה. הכל בעדינות - מילים רכות וחדות לסקרנות מילים קשות ושטוחות להסוואה מילים שואלות לדיקדוק תככים בתוך תככים וערום מן הנחש. אך ככול שהוספתי לחקור, קליפה אחר קליפה, גיליתי כי האדם הישנו בה, הוא אינו שונה מכל אדם שחי בבדידות. ליבי יצא אליה. אני מביט עליה מביטה עלי, אני משחק עם המילים בראש. "אתה סגור אלי, ספר לי משהו חדש..." שאלה וחום ידה חימם את ליבי. "בואי נרתיח את המים בנינו" אמרתי לה וסיפרתי לה על כי בכל הכרותי איתה רציתי לדפוק לה סטירה, וכעשיו זה כבר עבר לי ולא עוד... היא משכה את ידה ממני ושאלה "האם זה כל מה שהייתי בשבילך עכבר מעבדה?" רוח קלילה פרעה את שיערה וכל גופי מכורבל. איך אתה אומר לעיניים חומות כל כך וידים קטנטנות שלעיתים מרגישות שהן חמזיקות את עולמך, את האמת לגבי הדברים?

 

[סקארלט אוהארה]

אני הייתי מוחמאת.

אבל היי, זו רק אני...

 

[leper]

ראי....

ראי, שעל הקיר... מי הוא המשתקף מולי?

 

[leper]

היא זו לא את.

 

[סקארלט אוהארה]

אני זו לא היא.

 

[הזהב הלבן]

מעולם לא "שרפתי" מערכת-יחסים..

למען האמת..!!! סיימתי מערכות-יחסים, בגלל ששיקרו לי, ידעו, שאני יודעת את האמת והחזיקו בעקשנות בשקרים. בגלל האמת לסיים מערכת-יחסים? - כמה גרועה כבר יכולה להיות האמת? - שהוא מאוהב באחרת... זה לא אומר, שאי-אפשר לפרגן ולהשאר ידידים טובים.

 

[leper]

מהכין הכוחות להשלים

עם כך שבחיר ליבך לך ברח? ועוד למחרת לראות אותו, ולדעת כי את לא לו?

 

[הזהב הלבן]

במקרה כזה...

I rather dye today מה דעתך להיות המוציא להורג? אם אעשה זאת לבד, אגסוס לאט, זה יקח המון זמן...

 

[leper]

מקובל.

אשנה את חתימתי.

 

[leper]

בדיקת חתימה...

 

[הזהב הלבן]

dear dear leper

מעולם לא אמרתי את הדברים בהם אני לא רוצה להתקל, אני מניתי את הדרישות שלי לגבי הדברים. לאמת יש מינהג, שתמיד מעצבן שקרנים - האמת תמיד חושפת את עצמה ומגלה מתי זו מסיכה ומתי זו האמת. כל עוד אדם איננו אמיתי ופתוח איתי, אין לו מה להתקרב אליי. אין לי צורך לדוש באמת, שאני כבר יודעת אותה ממילא, אבל אני לא מוכנה, ששקר של אחרים יתקיים יותר בתוך החיים שלי. בגלל השקרנים בחיים שלי, דברים הגיעו למצב, שאנשים חושבים, שאני מטורפת, כי אני נצמדת לאמת, כפי שהיא מוצגת בפניי, והשקרן, שיסתבך בעצמו בתוך השקרים שלו, הרי אין שופט נוקשה יותר כלפי האדם, מאשר הוא עצמו! אם אדם שיקר לי, אם אדם העטה מסיכות על פניו בפניי, הוא יעניש את עצמו, אפילו יותר ממה שצריך, אז בשביל מה להתאמץ ולהרוס, אם בחוסר מאמץ בונים?