עד כמה לדעתכם יש לשלב בסיפורים נושאים "קשים"?

עד כמה לדעתכם יש לשלב בסיפורים נושאים "קשים"?

ואני מדברת על נושאים קשים. שעלולים להיות אפילו טריגריים למדי, כמו:
מחלות נפש (כולל: דיכאון, הפרעות אכילה, סכיזופרניה ועוד-שלטעמי מהוות מצע מרתק לספרות בכלל, והספקולטיבית בפרט).
התאבדות (יצא לי לכתוב כמה קטעים די גרפיים
)
התעללות
אונס
פגיעות מיניות\פיזיות\נפשיות
ועוד

איפה לדעתכם עובר הגבול?
האם לדעתכם יוצר צריך לצנזר את היצירה שלו?
האם לדעתכם כדאי *לא* לשלוח לתחרויות\דברים פומביים סיפורים שכוללים נושאים ממש "קשים", כדי לא לפגוע בקוראים תמימים?
האם לדעתכם יש פתיחות לסוג כתיבה כזה?

ואני חייבת להודות שאני די חוששת להיחשף בשמי ובפני עם חלק מהדברים שכתבתי :-\

מה דעתכם?
 

בלגונה

New member
היי קרן

כשאת שולחת סיפור לתחרות (או למשהו פומבי) את לא צריכה לפחד שהקהל יפגע בגלל הנושאים. קודם כל- תהיי סמוכה ובטוחה שהשופטים כבר קראו בימי חייהם סיפורים על נושאים קשים ותיאורים גרפיים. את גם לא צריכה לדאוג לקהל הקוראים. ברור שלא כל קורא יהנה מהתיאורים האלה, וגם לא לכולם זה מתאים. יש ספרים שמיועדים לקהלים כאלה ויש ספרים שמיועדים לקהלים אחרים. מן הסתם שבספר ילדים את לא תתארי אונס, רצח והתאבדות...
מה שכן, זה כן דיון חשוב. לדעתי, לא בגלל הרצון "לשמור" על הקהל מפני תכנים קשים- אלא בגלל השאלה המתבקשת : איפה עובר הקו הדק בין פורנוגרפיה לאומנות.
יש הרבה שמבקרים את "חמישים גוונים" ודומיהם, שאומרים שזה סתם טראש/ פורנוגרפיה/ אין לו זכות להכלל תחת ההגדרה ספרות. אני לא קראתי, אז אני לא נותת שום ביקורת על הספר הזה. אבל זאת באמת שאלה טובה. האם אנחנו משתמשים בתכנים בוטים מתוך רצון זול למשוך קהל, או כי זאת אומנות?

אה, נ.ב- כולנו בפורום הזה מסתתרים מאחורי כינויים. בסופו של דבר זה עובר. כשתהי מוכנה, תפרסמי בשמך. אבל זה מוכר
 
היי בלגונה

אני עדיין חוששת.. לעורר אצל מישהו טריגר.
אני משתדלת לא לעשות תיאורים גרפיים של כלום, אבל כתבתי (נניח) סצינת התאבדות, והיה שם תיאור של איך היא בולעת ואיך ידיד שלה גורם לה להקיא כדי להציל אותה.
ואולי אני סתם רגישה מדי. כי סביר מאוד מאוד שמה שאני מוצאת רגיש לא יזיז לאנשים אחרים אף שריר.
אני מסרבת לקרוא את "50 גוונים". אבל לפי חברות שלי- גם עלילה לא ממש יש לו. אישה מושפלת, גבר כריזמטי, דמויות קרטון-תכלס פורנו במסווה של סיפור. ראיתי פעם הגדרה לזה בפאנפיקס אבל אני לא מוצאת אותה כרגע.

אנלא יודעת.. אני סתם חוששת שמישהו בעתיד יגגל את שמי והדברים היחידים שהוא ימצא יהיו הסיפורים שלי (שאינם מעידים על שפיות יתר.. מה אני אעשה עם הגמדים הכחולים של לונה??).
בטח אם זה מעסיק פוטנציאלי
 

ויימס

New member
אז ידיד שלה אידיוט.

כתוב על האריזה "לא לגרום להקאה" במפורש, אפשר להרוג ככה בנאדם.
*אנחה*
בכל אופן, כן, אפשר לכתוב על הכל. אבל תוודאי שאת ניגשת לנושא ברצינות הראויה, כי תמיד יהיו אנשים שמכירים אותו מקרוב, והם לא יהיו סבלניים כלפי טעויות. יש הבדל בין היחס שתקבלי מהקוראים אם תכתבי משהו שטותי על כימיה, לבין מה שתקבלי אם תכתבי משהו שטותי על אונס/ bdsm/ /דיכאון/ התאבדות.

וכמו כן: אזהרת טריגר תעזור לאנשים שלא רוצים לקרוא דברים כאלה, להימנע מלקרוא דברים כאלה.

50 גוונים גורם לי לרצון עז לכתוב סיפור על bdsm שיהיה יותר טוב. זה כל כך מתסכל שמה שמביא bdsm למיינסטרים בכל פעם מחדש, זה יצירות של אנשים שהתפיסה שלהם לגביו שגויה ומסוכנת.

אונס:
אני מקבלת את הרושם שזה סוג של כסף קל בשביל הרבה כותבים. מה המוטיבציה של הגיבור? הו, הוא נאנס בעברו! שום דבר מעניין לא קורה בעלילה שלי? פשוט נזרוק פנימה אונס! איך אני אבהיר לקוראים שהאיש הרע הוא ממש רע? פשוט ניתן לו לאנוס מישהו!
 

ויימס

New member
עוד משהו:

אם לא עברת את הדברים שאת כותבת עליהם, תקראי את חוויותיהם של אנשים שכן, כי יהיו להם תובנות וזווית ראייה שלך אין.
 
טוב. אני אודיע לו.

למה? מה זה עושה?
אני אשתדל להתייחס לענייו בכל הרצינות הראויה. אל חשש.
אני לעולם. לעולם. לעולם. לא אצחק על הנושאים האלה. זו בדיוק הסיבה שאני כותבת עליהם. קצת... לכבד. להעלות מודעות בצורה שאני יכולה. וגם קצת להראות מהצד של הבנאדם עצמו. היה איזה סיפור שהתחלתי לכתוב אחרי שמישהו כתב הודעה ש.. די מזלזלת בהפרעות אכילה. וחברה שלי נפגעה מזה.
אני לא יודעת, אולי את חושבת שאני צעירה-אבל כמות הידע שצברתי על הDSM והפרעות נפשיות גדולה מדי. ו... את מכירה את זה שמשהו מציף אותך אז את כותבת אותו החוצה? :-\
החשש שלי היה מזה ש-נניח, הייתה איזה הודעה שהעלו ואני הייתי בסדר איתה, אבל היא הייתה נורא טריגרית לחברה שלי. ואני פשוט לא רוצה לפגוע באף אחד.
אם כי סביר להניח שאני מגזימה.
אבל אני מעדיפה לדאוג יותר מדי ולא לפגוע באף בנאדם
 

ויימס

New member
"את מכירה את זה שמשהו מציף אותך אז את כותבת אותו החוצה?"

נופ, that never happens. סתם!


אז פשוט תשימי אזהרת טריגר לפני הסיפור, יוש?
 

ויימס

New member
בעיקרון, מנת יתר של גלולות שינה

גורמת לקשיים בנשימה ועוויתות שרירים. אז אם את תקיאי, יש סיכוי שתחנקי מהקיא של עצמך.

(כן, אני יודעת שב yahoo answers כתוב לגרום להקאה...
)

אבל כנראה הכי טוב לשאול חובש. חברה שלי חובשת ותמיד הייתי מציקה לה בשאלות.
 
ו-מי אמר שזה גלולות שינה?


*קטנוניות*
&nbsp
האמת שחשבתי על אספירין. או אקמול.
חמישה כדורי אספירין, כשהם נלקחים בבת אחת, יכולים לגרום נזק לגוף. הם מדללים את הדם, גורמים לו לצאת בקלות מהעורקים ומהורידים. אנשים יכולים להתחיל לדמם מהאף, מהעיניים. כל מכה קטנה גורמת לחבורה מכוערת על העור. במצבים מסוימים, חמישה כדורי אספירין יכולים להרוג אותך.
&nbsp
בעשרה כדורי אופטלגין, שנלקחים כולם ביחד, יש מספיק חומר פעיל כדי להבהיל אותך למיון לשטיפת קיבה דחופה.
&nbsp
עשרים כדורי אקמול, תרופה תמימה יחסית, ידפקו לך את הכבד, יצהיבו לך את העור ואת העיניים. הכבד יפסיק לתפקד, לא יוכל לעבוד, יגסוס. ואתה ביחד איתו. מסכן. יש לו את התפקיד הלא-נעים לנטרל את כל החומרים הנכנסים לגוף. הוא די יעיל בזה, אבל כמות החומר הפעיל שנמצאת בעשרים כדורי אקמול היא פשוט יותר מדי עבורו.
[במקרה של הרעלת פרצטאמול- נותנים תרופה שנקראת "אנ-אצטילציסטאין" לסתירת הרעל. אם כי צריך לתת אותה עד 8 שעות מזמן ההרעלה, או שהנזק לגוף לא יימנע]
&nbsp
שבכל מקרה גורם להקאות, בעצם.
&nbsp
וכמובן שבכל מקרה בבית החולים עושים שטיפת קיבה (באכילת פחם\דרך צינור שמושחל מהאף לקיבה).
&nbsp
ו-וואו. אני יודעת על זה יותר מדי.
 

godright

New member
הרבה יותר מדי

מבוהל אני רץ לזרוק את כל הכדורים הנ"ל לאסלה... שהיא תקבל שטיפת קיבה.
 

kenny66

New member
האם זה מתבקש מהסיפור?

אם התיאור מתבקש מהסיפור, אם הוא אינטגרלי לו ותורם לו, הוא צריך להיכלל. זה חלק מהמסר ומהרגש שאת מנסה לעורר אצל הקורא.

בנוגע לתחרויות אני מבין את ההתלבטות שלך. בניגוד לבלונה אני חושב שהשיקול לא צריך להיות השופטים, אלא הקוראים האחרים מכיוון שזה אכן פורום פתוח. כעורך, בסיפורים כאלה אני מוסיף הערה בתחילת הסיפור שהוא מכיל תכנים קשים / תיאורי מין / תכנים שאינם מתאימים לקוראים צעירים.
 

בלגונה

New member
אוקי,מסכימה

אפשר לכתוב בתחילת הסיפור שהוא מכיל תוכן אלים וכו'...
מה שאני התכוונתי, זה שהיא לא צריכה לפחד לכתוב סיפור,רק כי הוא עלול לפגוע בקוראים תמימים ורגישים. באותה דרך אפשר להגיד: אני לא כותבת על זוגיות חד-מינית על כי זה עלול לפגוע בציבור הדתי. אני לא כותבת על ניצול עובדים לרעה, כי זה עלול לפגוע בציבור המנהלים . אני לא כותבת על בעיות ראייה, כי יש משקפופרים שיפגעו ... אם אנחנו כותבים אנחנו רוצים גם לפעמים להכנס לדברים לא נעימים אולי אפילו להביע דעה (סליחה אמרתי משהו גס) או לתת ביקורת. אז אי אפשר תמיד להשאר בקומפורט זון- בטוח שמישהו יפגע
 
כן. אני לא כותבת דברים סתם, וגם מה שאני כותבת אני מנסה לצנזר

את עצמי.
&nbsp
אתה שופט בעולמות, במקרה?
אם לא-האם זה יהיה בסדר מצידך שאני אשלח לך את הסיפור, אפילו רק כדי שתגיד לי בכן\לא האם היית מסמן אותו כ*טריגר* או שאני סתם אובר-קיירינג?
 

kenny66

New member
לא שופט, אבל

יש לי שלוש הרצאות להכין לעולמות ועוד סיפורים ל"היה יהיה" לקרוא, אז אני לא מתחייב שאספיק לקרוא. מעבר לזה, את מוזמנת לשלוח.
 
סבבה.

אז אני אשלח רק את הסיפור המוגמר.
ד"א-איך שולחים סיפורים להיה יהיה?
לשלוח גם קצרצרים? (חצי עמוד. בקושי)
 
כבר כתבת, כבר שילבת.(זהירות, יש גסויות בתגובה)

כעת, נסי לצנזר את הקטע שכתבת.
קראי את שני הקטעים - איזה מהם מעביר טוב יותר את מה שרצית?
&nbsp
יש המון "גוני ביניים". לדוגמה - תיאור של "אחרי מסיבה" מרמה של "ברור מה היה שם, גם בלי לתאר" ועד "סף הפרונוגרפיה":
&nbsp
-------------------------------------------
"בבוקר לאחר המסיבה דני נסע לעבודה מביתה של דינה"
&nbsp
"דני התעורר בבוקר בין המצעים המקומטים, והביט בפניה של דינה שישנה לצידו"
&nbsp
"דני התעורר בחיוך, עדיין חש בגופה של דינה למולו"
&nbsp
"דני התעורר בתחושה של כאב עמום בחלציו, תפארת גבריותו המתרככת עדיין נעוצה עמוקות במערת נשיותה הרטובה של דינה"
---------------------------------------------
&nbsp
באיזה קטע הייתי משתמש? תלוי מה אני מנסה להשיג. האם רק לציין שהם הפכו לזוג? (אולי לא, אולי להסביר איך לדינה יש תינוק)? או לציין שהמסיבה היתה כל כך פרועה? האם לפירוט ההשכמה יש משמעות כלשהי עבור הסיפור לפני או אחרי? (היבט נוסף על אופי הדמויות?)
&nbsp
כך גם בתיאור ההתאבדות. אפשר לעבור "הישר" מתיאור ה
-------------------------------------------
"אוהד הציץ מהחלון, ומייד הבין מדוע השכנים מתלוננים על הריח שבקע מהדירה הנעולה. הוא דווח בקשר 'גופת הנעדרת נמצאה'."
&nbsp
"אוהד פרץ את הדלת בבעיטה, ומיד נרתע מגל הריח שעלה מהגופה הרקובה שהיתה תלויה מצוארה בחגורת חלוק רחצה מהנברשת. שרפרף העץ היה מוטל הפוך בצד שמאל, וציפורני ידה הימנית היו עקורות, כאילו התחרטה ברגע האחרון וניסתה לקרוא את החגורה מצוארה בכוחותיה האחרונים..."
------------------------------------------------
&nbsp
שתי תיאורים,
&nbsp
 
למעלה