עד כמה סביר להשקיע בצורה???

גנואז הוציא לי את המילים מהפה

רק עוד שני דברים - אחד, את דווקא עושה רושם של מישהו שקיצורי דרך הם לא הדרך שלה. יש לי הרגשה שאת התשובה לשאלתך ידעת מראש.... שנית - הייתי שמחה לראות תמונות של הדברים שאת מכינה, את מסקרנת אותי כל הזמן, ולא מספקת את הסקרנות. שלישי ואחרון - משלוחים לחו"ל את עושה?...
 

judi1

New member
רק היום ביקשתי..

הצעת מחיר למצלמה דיגיטלית.. יקח קצת זמן.. אבל למרות זאת אנסה לצלם במצלמה הרגילה. יש לי כבר כמה צילומים אבל עדיף להגיש במרוכז. אנסה לצלם את הטארטלטים האלה. ..אולי ידעתי את התשובה מראש... אבל בדרך כלל אני אדם עסוק מאוד. אם כי כרגע אני בחופשה. מכאן השאלה שלי על ההתפשרות בתנאי לחץ שאז אין מקום להתעשע במותרות כאלה.. (..מצד שני האפייה אצלי היא אובססיה...) ולסיכום כל תשובותיכם זה מה שהחלטתי: (..בתור אחת שבאה מתחום המדע) הרגע הגיעו אלי במשלוח 2 ק"ג שקדים טריים. מחר אכין את אותו דבר בפיירקס. מילויהשקדים יציב לדעתי, ואין לי בעייה בלחתוך בעדינות ריבועים בלי לחרב את הבסיס. אחרי שאעשה אשווה ואפילו אצלם את שתי הגירסאות. ואז נראה..
 

ranlevy

New member
לדעתי חשובה האיכות ולא הכמות

מבחינתי לפחות, מה שאני מגיש לשולחן או מביא כשי למארחים חייב להיראות טוב, ולא רק להיות טעים. אם מה שהכנתי לא נראה טוב דיו לפי מיטב השיפוט שלי, אני מעדיף להשאיר אותו בבית ולא להביא מאום. אני מעדיף להכין פחות סוגים של פטיפורים, אבל שלכל אחד מהם יהיה אפקט "מפיל" (אם אני יכול להגיע לזה), גם מבחינת הצורה וגם מבחינת הטעם. אני נהנה אם אני מצליח לגרום לאורח התלבטות כשהוא בורר לעצמו מתוך מגוון הפטיפורים את העוגיה שהוא הולך לאכול. אני שואף לכך שהוא יקדיש כמה שניות להסתכל על העוגיה מכל הצדדים לפני שהוא נוגס בה, כדי לבלוע אותה בעיניים. כמה שניות לרחרח ולבנות ציפיות מהטעם שהוא הולך לחוש.ואם ממש הצלחתי, אז אחרי זה תבוא הנגיסה, ואיתה בעיניים עצומות יבואו כמה שניות של בחינת המרקמים והתמכרות לטעם. אם כל זה באמת קרה, הצלחתי להביא לא סתם מתנה יפה ומקורית, אלא חוויה המערבת כמה וכמה חושים. את יכולה בהחלט לבחור להכין "עוגת טארטלט" גדולה ולחתוך אותה למנות קטנות לאחר מכן. זו גישה בהחלט מקובלת בסוגים מסויימים של פטיפורים. אבל טארטלטים מקרינים טיפול אישי והשקעה גדולה יותר בכל אחד ואחד מהם. כשאת מכינה טארטלטים בודדים את מכינה חוויה אישית. כשאת מכינה "עוגת טארטלט" וחותכת אותה, את מכינה חוויה להמונים. וזה ההבדל. הדרך שלי להתמודד עם השאיפה לשלמות מול מגבלות זמן ומשאבים להשקעה: (1) לבחור מראש פטיפורים שאפשר להכין במסגרת הזמן הנתון לך. ישנם סוגים מסויימים של פטיפורים שדורשים השקעה כל כך רצינית של זמן, שאם אינך עוסקת בהכנתם באופן מקצועי אין לך סיכוי להגיע לרמה משביעת רצון מספיק. (2) לתכנן מראש, ולשחק עם הצורה, הצבעים, המרקמים והטעמים בצלחת שאת מכינה, כפי שעניתי לקרן אתמול. לפעמים את יכולה להתעקש על שלמות בשניים מתוך הפטיפורים שאת מכינה, ולשחרר את הרסן בשניים אחרים, ובסך הכל את משיגה את אותו אפקט כולל. (3) להביא בחשבון שיש פחת בתהליך ההכנה. לפעמים עדיף לזרוק קצת חומר מאשר לבזבז זמן על טיפול גם בשולי הבצק או בשאריות הקרם בקערה. כמה שזה נשמע מצחיק, החסכון בזמן עדיף על בזבוז הכסף. (4) ללמוד טכניקות עבודה נכונות. כבר הבנתי מהודעה קודמת שלך שאת פועלת בכיוון. הבנה נכונה של החומר וטכניקה נכונה של עבודה יכולות לחסוך זמן רב. אני סבור שהפורום הוא מקום מצויין לדון בדברים כאלו, אם תרצי. (5) לרכוש ציוד מתאים (או להכין רק מה שיש לך ממילא ציוד מתאים בשבילו). אם יש לך 12 תבניות טארטלט ואת צריכה להכין 72 טארטלטים, את צריכה 6 נגלות של אפייה. בלי להביא בחשבון את זמן הצינון והעברת הבצק לתבניות בכל פעם, ואם כל טארטלט את אופה 10 דקות, זמן האפייה נטו הוא שעה. אם היו לך 72 תבניות טארטלט, זמן האפייה היה מתקצר ל-10 דקות. (6) הנקודה הטריויאלית ביותר: להשאיר בבית או הרחק מעיני האורחים מה שלא הצליח. אף אחד לא מושלם, ותמיד יש "נפלים". החוכמה היא פשוט לא להציג אותם. -- רן.
 

judi1

New member
תודה רן.

מסכימה איתך לחלוטין. ..בעלי "אלוף" בלאכול את הנפלים שלי כל בוקר... (אם כי יש בכך משהו לא הוגן..) אהבתי מאוד את התאור, הכמעט סיפרותי, של תהלךיך קבלת ההתלטות של האורחים... ..תופעה מוכרת אצלי בסלון.. ..בזה אני מצליחה.. הענין הוא שאתה מגיע לסטנדרטים שאי אפשר לרדת מזה והרף עולה ועולה.. וזה מלחיץ.. (ואצלי זה רק תחביב שולי, כביכול, מבחינת הזמן..) נראה לי שאתה יכול לכתוב ספר. העצות שלך לא מופיעות בספרים ויכולות להוות זרם אחר בספרות האפייה. ביי.
 
למעלה