עד כמה צריכה להיות מעורבות ממשלתית בחקיקה בתחום ההיי טק?

יש לי מכרה שמאוד מאמינה ב"כוחות השוק החופשי" כפי שהוא מתבטא בהייטק לעומת המגזר הציבורי. מבחינתה, כל התערבות בתחום בעזרת חקיקה רק פוגעת בעובדים - החל מנושאים כמו איגוד מקצועי, וכלה בחוקים לשיוויון בשכר בין גברים ונשים. המשכורות והתנאים שלנו נקבעים על ידי היכולות שלנו והתרומה שלנו, ולדעתה כל התערבות חיצונית יכולה לפגוע במערכת היחסים הזו בכך שבמקום למשל לשלב מיעוטים - הם יודרו בגלל המגבלות החוקיות שבהעסקה שלהם.

במקביל, הייתי מעורבת בדיון אחר בפייסבוק שבו שוחחנו על נושא העבודה מהבית, ועל כך שיש היבטים מסויימים בעבודה שקשורים בתקשורת בין אישית ובחדשנות שנפגעים מהעבודה מהבית בלבד. מנהלת בכירה אמרה בדיון שכיום כשהשוק הוא "שוק של עובדים" העובדים יכולים לבוא בדרישות להמשיך במוד עבודה כזה, ושלדעתה האיזון לדרישות האלו יגיע כשהשוק יהפוך להיות "שוק של מעסיקים", שאז החברות יוכלו לקבוע מודל עבודה מאוזן יותר. היא הביאה דוגמא בכך שלפני המשבר הבועה בשנת 2000, חברות הרגישו מחוייבות לממן נופש פעם בשנה בחו"ל כדי למשוך אליהן עובדים טובים, אבל כשהגיע המשבר ההטבה הזו נעלמה ולא חזרה מאז אפילו בתור נופש בארץ.

איך שני הדיונים האלו קשורים בעיני? פשוט בכך שכוח המיקוח שלנו מאוד תלוי ביכולת שלנו להשפיע על המעביד, וזה משהו שקיים במצב שבו השוק מוטה לטובת העובדים. נכון שזה היה המצב ברוב הזמן מאז תחילת "עידן ההיי טק" פה בישראל אי שם באמצע שנות התשעים, אבל אסור לשכוח שבזמן המשבר הכלכלי בתחילת המילניום היו 4 - 5 שנים שבהם השוק היה מוטה באופן חזק לטובת המעסיקים, וכך גם למשך בערך שנתיים או שלוש בעקבות המשבר הכלכלי של סוף 2008.

במצב כזה, האם היינו רוצים לאפשר למעסיקים לשלוט בזכויות בסיסיות כמו למשל הזכות שלנו לימי חופש שנתיים או יום מנוחה בשבוע, או בהפרשות שלו לפנסיה או לקרן הפיצויים שנקבל בזמן הפיטורים? החוק במקרה כזה קובע איזשהו מינימום שכנראה לא נרצה לרדת ממנו גם במצבים של משברים כלכליים, לא?

ודרך אגב, החוק נגד הטרדה מינית לא גרם לכך שמקומות עבודה לא ירצו להעסיק נשים מחשש לתלונות והצורך לבדוק אותן, כך שחוקים לא בהכרח גורמים להדרה.
 

BravoMan

Active member
בסופו של יום, תחום ההיטק לא באמת שונה מכל תחום עסקי אחר - יש את המעסיק שלו הכסף והכוח, ויש את העובד שאולי יש לו יכולת מיקוח מסוימת כאשר יש יותר ביקוש לעובדים מאשר היצע, אבל עדיין הוא תמיד נמצא בעמדת חולשה, כי למי שיש את הכסף בחברה שלנו, יש את הכוח.

כמובן, זה לא אומר שכל רגולציה ממשלתית היא מבורכת, כמו כל דבר, צריך אותה במידה.
"שוק חופשי" (לחלוטין) לא עובד.

מספיק להסתכל לתחילת המהפכה התעשייתית באירופה כדי לראות מה מעסיקים יעשו כדי לגרוף עוד עובדים ובזול.
חלק מהרעות החולות האלה אפשר למצוא עד היום במקומות כמו סין.

user הזכיר את "החצר האחורית" של ההיטק, אבל זה לא רק המנקים, והמזכירות - יש גם מפתחים שעובדים בתנאים קרובים או זהים למינימום.
לא כל מפתח בארץ הוא בוגר מוסד טוב שיכול להתמקח על תנאים בכל חברה שיחפוץ.

יש אוכלוסיות שלמות, כמו בוגרות תוכניות חרדיות, אשר הלכה למעשה מנוצלות ע"י המעסיקים, בגלל הצרכים החברתיים במיוחדים שלהן.

לא מזמן היה "ויקוח על 15" בארה"ב - אני לא זוכר אם זה היה ברמה הפדרלית או רק אחת המדינות, אבל רצו להעלות את שכר המינימום ל-15 דולר לשעה.
יש קפצו כל הימין והתחילו לספר סיפורים על זה שזה "רק יפגע בעובדים החלשים" כי יהיו עסקים שלא יכלו להרשות את זה ויסגרו.

אז הטענות על "השוק החופשי" לא ייחודיות להייטק - מי שמאמין בשטות הזו של "שוק חופשי", ינסה לרוב להחיל אותה על כל תעשייה.
מה שמעניין, זה שתרם פגשתי מישהו שיהיה בעד "שוק חופשי" אבל נגד חברות למנוע תחרות בכל אמצעי שאפשר, החל מניצול "קניין רוחני" לרעה, ועד הפלת מחירים מכוונת, תוך כדי הפסדים אפילו, והעיקר שהמתחרים יפלו.
 

user32

Well-known member
מנהל
אני כן חושב שתעשיית ההייטק שונה בהיבט הזה של היחס בין המעסיקים לעובדים. ברוב המקומות וברוב המקרים הכוח נמצא אצל העובדים והם הצד החזק. מעסיקים חוששים לאבד עובדים, עובדים מאיימים וממהרים לעזוב ברגע שמשהו לא מתאים להם. אין את זה כמעט באף תעשיה אחרת וזאת עקב כוחות השוק שיצרו מצב שבו בכל רגע נתון, כמעט כל עובד מקבל הצעות מפתות על השולחן והיחס בין מספר המשרות הפתוחות לבין המועמדים הוא משמעותית לטובת העובדים.
כל היחס התהפך. במקום שמעסיק יסנן עשרות קו"ח, הוא מוצא את עצמו שולח בקשות, שכנועים והצעות לעובדים בחברות אחרות. חברות כל הזמן מנסות לחשוב איך לגרום לעובדים להשאר, וכל נושא הגיוס ושימור עובדים הוא בראש סדר העדיפויות, בטח בתחומים הטכנולוגיים היותר מבוקשים. ולא מדובר בכוכבי על, מדובר כמעט בכל הדרג ההנדסי ה"זוטר" אם אפשר לקרוא לזה ככה.
המצב הזה גורם לתוצאות מוזרות מאוד עד כדי עיוותים הייתי אומר.
 

BravoMan

Active member
ומה עם הסכמי אי תחרות?
מה עם חוזי תעסוקה שלוקחים בעלות על כל הקוד של העובד כולל כזה שנכתב בבית, בזמנו החופשי, ולא קשור לתחום הפעילות של החברה?

ראיתי גם זמנים בהם חברות אוטובוסים היו מתחרים על עובדים עם כל מיני מודעות שמציעות כל מיני דברים.
מצב של היצע וביקוש יכול תמיד להשתנות ומהר.

במיוחד בשוק עולמי שבו עובד יכול לעבוד גם מיבשת אחרת.
 

user32

Well-known member
מנהל
כן, זה יחסי כוחות. לא אמרתי שהעובדים שולטים במעסיקים. רק שביחסים האלה היחס מוטה לטובת העובדים מבחינת מי זקוק למי.
 
בסופו של יום, תחום ההיטק לא באמת שונה מכל תחום עסקי אחר - יש את המעסיק שלו הכסף והכוח, ויש את העובד שאולי יש לו יכולת מיקוח מסוימת כאשר יש יותר ביקוש לעובדים מאשר היצע, אבל עדיין הוא תמיד נמצא בעמדת חולשה, כי למי שיש את הכסף בחברה שלנו, יש את הכוח.

כמובן, זה לא אומר שכל רגולציה ממשלתית היא מבורכת, כמו כל דבר, צריך אותה במידה.
"שוק חופשי" (לחלוטין) לא עובד.

מספיק להסתכל לתחילת המהפכה התעשייתית באירופה כדי לראות מה מעסיקים יעשו כדי לגרוף עוד עובדים ובזול.
חלק מהרעות החולות האלה אפשר למצוא עד היום במקומות כמו סין.

user הזכיר את "החצר האחורית" של ההיטק, אבל זה לא רק המנקים, והמזכירות - יש גם מפתחים שעובדים בתנאים קרובים או זהים למינימום.
לא כל מפתח בארץ הוא בוגר מוסד טוב שיכול להתמקח על תנאים בכל חברה שיחפוץ.

יש אוכלוסיות שלמות, כמו בוגרות תוכניות חרדיות, אשר הלכה למעשה מנוצלות ע"י המעסיקים, בגלל הצרכים החברתיים במיוחדים שלהן.

לא מזמן היה "ויקוח על 15" בארה"ב - אני לא זוכר אם זה היה ברמה הפדרלית או רק אחת המדינות, אבל רצו להעלות את שכר המינימום ל-15 דולר לשעה.
יש קפצו כל הימין והתחילו לספר סיפורים על זה שזה "רק יפגע בעובדים החלשים" כי יהיו עסקים שלא יכלו להרשות את זה ויסגרו.

אז הטענות על "השוק החופשי" לא ייחודיות להייטק - מי שמאמין בשטות הזו של "שוק חופשי", ינסה לרוב להחיל אותה על כל תעשייה.
מה שמעניין, זה שתרם פגשתי מישהו שיהיה בעד "שוק חופשי" אבל נגד חברות למנוע תחרות בכל אמצעי שאפשר, החל מניצול "קניין רוחני" לרעה, ועד הפלת מחירים מכוונת, תוך כדי הפסדים אפילו, והעיקר שהמתחרים יפלו.
אני חושבת שלרוב מדובר על אנשים פריווילגיים כלכלית (כלומר עשירים שנהנים משוק חופשי כדי להגדיל את ההון שלהם) - או על אנשים שגרו במדינות קומוניסטיות ונכוו מהכלכלה הקומוניסטית ולכן מאמינים עכשיו בהיפך הגמור בלי להבין שהבעיה היא כשמקצינים פילוסופיה כלכלית באשר היא ולא ספציפית בסוציאליזם.
 

dudeb612

New member
יש לי מכרה שמאוד מאמינה ב"כוחות השוק החופשי" כפי שהוא מתבטא בהייטק לעומת המגזר הציבורי. מבחינתה, כל התערבות בתחום בעזרת חקיקה רק פוגעת בעובדים - החל מנושאים כמו איגוד מקצועי, וכלה בחוקים לשיוויון בשכר בין גברים ונשים. המשכורות והתנאים שלנו נקבעים על ידי היכולות שלנו והתרומה שלנו, ולדעתה כל התערבות חיצונית יכולה לפגוע במערכת היחסים הזו בכך שבמקום למשל לשלב מיעוטים - הם יודרו בגלל המגבלות החוקיות שבהעסקה שלהם.

במקביל, הייתי מעורבת בדיון אחר בפייסבוק שבו שוחחנו על נושא העבודה מהבית, ועל כך שיש היבטים מסויימים בעבודה שקשורים בתקשורת בין אישית ובחדשנות שנפגעים מהעבודה מהבית בלבד. מנהלת בכירה אמרה בדיון שכיום כשהשוק הוא "שוק של עובדים" העובדים יכולים לבוא בדרישות להמשיך במוד עבודה כזה, ושלדעתה האיזון לדרישות האלו יגיע כשהשוק יהפוך להיות "שוק של מעסיקים", שאז החברות יוכלו לקבוע מודל עבודה מאוזן יותר. היא הביאה דוגמא בכך שלפני המשבר הבועה בשנת 2000, חברות הרגישו מחוייבות לממן נופש פעם בשנה בחו"ל כדי למשוך אליהן עובדים טובים, אבל כשהגיע המשבר ההטבה הזו נעלמה ולא חזרה מאז אפילו בתור נופש בארץ.

איך שני הדיונים האלו קשורים בעיני? פשוט בכך שכוח המיקוח שלנו מאוד תלוי ביכולת שלנו להשפיע על המעביד, וזה משהו שקיים במצב שבו השוק מוטה לטובת העובדים. נכון שזה היה המצב ברוב הזמן מאז תחילת "עידן ההיי טק" פה בישראל אי שם באמצע שנות התשעים, אבל אסור לשכוח שבזמן המשבר הכלכלי בתחילת המילניום היו 4 - 5 שנים שבהם השוק היה מוטה באופן חזק לטובת המעסיקים, וכך גם למשך בערך שנתיים או שלוש בעקבות המשבר הכלכלי של סוף 2008.

במצב כזה, האם היינו רוצים לאפשר למעסיקים לשלוט בזכויות בסיסיות כמו למשל הזכות שלנו לימי חופש שנתיים או יום מנוחה בשבוע, או בהפרשות שלו לפנסיה או לקרן הפיצויים שנקבל בזמן הפיטורים? החוק במקרה כזה קובע איזשהו מינימום שכנראה לא נרצה לרדת ממנו גם במצבים של משברים כלכליים, לא?

ודרך אגב, החוק נגד הטרדה מינית לא גרם לכך שמקומות עבודה לא ירצו להעסיק נשים מחשש לתלונות והצורך לבדוק אותן, כך שחוקים לא בהכרח גורמים להדרה.
יש לך חברה מאוד חכמה - כמה שפחות מעורבות ממשלתית יותר טוב.
אין בעיה עם איגודים מקצועיים. לגיטימי שקבוצה של אנשים יתאגדו יחד כדי להפעיל לחץ על הנהלה.
הבעיה היא הפריבילגיות החוקיות שניתנו לאותם איגודים כמו "זכות השביתה"- מבלי שהבעלים יכול לפטר אותם. כלומר, אם אדם או כמה אנשים מחליטים שלא לעבוד - אין סיבה שהמעסיק שלהם יחוייב להמשיך לשלם להם.
גם חוקי השיוויון בשכר בין גברים לנשים - המצב כרגע, הוא שנשים עובדות פחות שעות בממוצע. אם חברות יחוייבו לשלם שכר שווה, אז הן יתחילו לדרוש מהעובדות שלהן לעבוד את אותן שעות כמו הגברים ובסוף הן יהיו אלה שנפגעות כיוון שמלכתחילה הן אלו שבחרו להרוויח פחות ולעבוד פחות.

החברה שלך צודקת - השכר והתנאים נקבעים לפי הערך שאנחנו יוצרים עבור המעסיק או עבור הלקוחות והמיעוטים אכן נפגעים מחוקים "סוציאליים". שכר המינימום בארה"ב הרי נחקק מסיבות גזעניות - השחורים היו מוכנים לעבוד בשכר נמוך יותר והם "לקחו" ללבנים את העבודות. כל מטרת החוק היתה להגן על הלבנים.

לגבי עבודה מהבית - מאוד קשה להחזיר את הגלגל אחורנית ואכן, השוק היום הוא שוק של עובדים. אולי זה ישתנה בעתיד ואולי לא.
אני חושב שהנושא של חופשות בחו"ל נעלם בעיקר בגלל התבגרות התעשייה. בשנת 2000, כל העובדים כמעט היו בני 20-30 שרצו לחגוג. היום, רוב המסה של עובדי הייטק עם כבר אנשים מבוגרים עם משפחות.
באופן אישי, אני מתבאס כשיש יום כיף של החברה - לא בא לי לחזור הביתה כשהילדים שלי כבר ישנים אז חופשות בחו"ל זה לא בדיוק מה שימשוך אותי או עובדים כמוני.
אני מעדיף גמישות בשעות העבודה ואת האפשרות לעבוד כמה שיותר מהבית.

וברור שכח המיקוח שלנו תלוי ביכולת שלנו להשפיע על המעסיק - זו בעצם ההגדרה.
השוק לא "מוטה" במובן הזה שיש בו חוסר הגינות אלא שיש הרבה יותר ביקוש מהיצע. השוק תקין לחלוטין.
כשיש משבר שמוביל לפחות השקעות, אז הביקוש יורד - זה החיסרון בהייטק. לכל דבר יש יתרונות וחסרונות.
הענין הוא שמשברים כאלו נמשכים לרוב זמן קצר יחסית כיוון שהביקוש לטכנולוגיות חדשות רק הולך וגדל כל הזמן מצד האנושות בכללותה - אז מי שעובד בהייטק, צריך לשמור קצת מהכסף ליום סגריר כדי שיוכל להמשיך לחיות גם בתקופת משבר.

כמו כן, המעסיקים לא "שולטים" בכלום. הכל נקבע במו"מ. כל אדם רוצה לבוא למו"מ מעמדת כח, אבל במציאות, לא תמיד זה המצב.
את חושבת שהמעסיק שמח שהעובדים שלו "שולטים" היום על התנאים שהם מקבלים? גם המעסיק הוא אדם עובד - אבל זו המציאות כרגע ועם זה הוא צריך להתמודד.

בגדול, מי שתומך בשוק חופשי מחזיק בדעה שאנשים בוגרים צריכים לקחת אחריות על הבחירות שלהם בחיים - זה הכל.
מי שטועה, משלם על כך - וכך צריך להיות.
בחרת לעבוד בהייטק? קחי בחשבון שהענף הזה יכול להיכנס למשבר ושיש היערך בהתאם.
לא עשית את זה? את אדם בוגר וזו בעיה שלך.
אדם בחר ללמוד ספרות מונגולית ולא מדעי המחשב? כנראה שהוא ירוויח פחות בגלל הבחירה שלו.
אדם בוחר לעבוד פחות שעות ולהרוויח פחות? זכותו.

אם שני אנשים בוגרים חותמים על הסכם כלשהו - אין סיבה שמישהו כמו "המחוקק" יתערב. אני לא מבין מאיפה נובע הפטרנליזם הזה לפיו אדם יכול להגיד לשני אנשים שבוחרים לחתום על הסכם שלא קשור אליו שהוא לא מרשה להם.
זה כמו שה"מחוקק" יגיד לזוג שרוצה להתחתן שהוא לא מוכן שהם יתחתנו בגלל שהאישה הרבה יותר יפה מהגבר והיא לא בליגה שלו והיא יכולה להצטער על זה בהמשך חייה... שני אנשים בוגרים קיבלו החלטה משותפת - אין לאף זכות להתערב להם בזה.
וכן, אני יודע... העובד לא מחליט לעבוד בתנאים גרועים אלא נאלץ כי אין לו אפשרויות אחרות, אבל גם הכלה מוכנה להתחתן עם מישהו שלא נמצא בכלל בליגה שלה רק בגלל שהיא כבר בת 35 וממש רוצה ילדים והחתן המיועד מנצל את הלחץ שלה ולמעשה היא לא מחליטה זאת מרצונה החופשי אלא מאילוץ - אז חייבים להציל אותה מעצמה.


מעבר לזה, חקיקה מהסוג הזה רק גורמת לנזק.
הזכירו כאן את נושא עובדי הקבלן - אבל למה קיימת בכלל התופעה הזאת?
בגלל חקיקה סוציאליסטית. באופן שסוציאליסטים יקראו לו "פרדוקסלי" אבל ליברלים יקראו לו "צפוי" (בד"כ ליברלים נוטים לצפות אילו השלכות יהיו לחוקים סוציאליסטיים הרבה יותר מהסוציאליסטים - ולכן הם ליברלים) - חקיקה מהסוג הזה פוגעת בסופו של דבר באנשים שעליהם היא נועדה כביכול להגן.
הדוגמא האחרונה שעולה לי בראש היא החקיקה בנוגע למלצרים וטיפים... הסוציאליסטים נורא מרוצים ממנה - אבל המלצרים, הרבה הרבה פחות.
 
נערך לאחרונה ב:

vinney

Well-known member
אין בעיה עם איגודים מקצועיים. לגיטימי שקבוצה של אנשים יתאגדו יחד כדי להפעיל לחץ על הנהלה.
הבעיה היא הפריבילגיות החוקיות שניתנו לאותם איגודים כמו "זכות השביתה"- מבלי שהבעלים יכול לפטר אותם. כלומר, אם אדם או כמה אנשים מחליטים שלא לעבוד - אין סיבה שהמעסיק שלהם יחוייב להמשיך לשלם להם.
אין שום חוק שמחייב לשלם שכר למי ששובת, לפחות לא בארץ. הזכות לשבות היא חלק מאותה הזכות לאיגודים מקצועיים שאין לך בעיה איתה. שביתה זה אמצעי הלחץ היחיד שיש לעובדים מאורגנים על ההנהלה, איזה עוד לחץ אתה חושב שאיגודים יכולים להפעיל?
גם חוקי השיוויון בשכר בין גברים לנשים - המצב כרגע, הוא שנשים עובדות פחות שעות בממוצע. אם חברות יחוייבו לשלם שכר שווה, אז הן יתחילו לדרוש מהעובדות שלהן לעבוד את אותן שעות כמו הגברים ובסוף הן יהיו אלה שנפגעות כיוון שמלכתחילה הן אלו שבחרו להרוויח פחות ולעבוד פחות.
פעם אחרונה שבדקתי, משרה מלאה מוגדרת באותה צורה לכל עובד בלי הבדל של דת, גזע או מין. לכן הטענה שלך ש״נשים עובדות פחות שעות בממוצע״ לא רלוונטית. אם העובד לא מייצר את התפוקה עבורה משלמים לו - אז למעסיק יש זכות לפטר את העובד. בתחום ההייטק לשעות העבודה ספציפית אין משמעות כי אנחנו לא מייצרים תפוקה לינארית כתלות בזמן כמו עובדים שעתיים במפעל ייצור.
החברה שלך צודקת - השכר והתנאים נקבעים לפי הערך שאנחנו יוצרים עבור המעסיק או עבור הלקוחות והמיעוטים אכן נפגעים מחוקים "סוציאליים". שכר המינימום בארה"ב הרי נחקק מסיבות גזעניות - השחורים היו מוכנים לעבוד בשכר נמוך יותר והם "לקחו" ללבנים את העבודות. כל מטרת החוק היתה להגן על הלבנים.
זה לא נכון היסטורית וזה בטח ובטח שלא נכון במצב הנוכחי. שכר מינימום נועד להגן על עובדים בלתי מקצועיים מניצול. הוא לא רלוונטי לתחומי עבודה מקצועית, לרוב. הוא כן רלוונטי לעבודות כפיים שלא דורשות הרבה כשרה, ידע, נסיון או יכולות אישיות ובהן קל להחליף עובד אחד באחר והעובדים מוכנים לעבוד בכל שכר רק כדי להרוויח משהו. המטרה היא לא ״להגן על לבנים״, כי הרי שכר המינימום עוזר לאותם השחורים שלכאורה שברו את השוק, כהגדרתך, אלא לאפשר לאנשים שאין להם כוח מיקוח מול המעסיק לקבל תמורה לעבודה שלהם שתאפשר להם לחיות במינימום של כבוד.
בגדול, מי שתומך בשוק חופשי מחזיק בדעה שאנשים בוגרים צריכים לקחת אחריות על הבחירות שלהם בחיים - זה הכל.
ממש לא. מי שתומך בשוק הג׳ונגל מחזיק בדעה הזאת. מי שתומך בשוק חופשי מודע לכך ששוק חופשי הוא שוק מאוזן, בו לשני הצדדים במשוואה יש כוח שווה אחד מול השני. הרגולציה, מטרתה להביא לאיזון הזה. הזכרת פה את חוקי השוויון ושכר המינימום - הם נועדו לאזן מצבם של מיעוטים מופלים חסרי כוח מיקוח יחסית למעסיקים דורסניים בעלי כל האופציות. אותו דבר עם ארגוני עובדים ושביתות: אם ארגון כלשהו מחליט לפטר עובד כי הוא רוצה לשלם פחות למישהו אחר, ובכך להשבית לחלוטין את חייו הכלכליים של אותו העובד - גם לעובד צריכה להיות אפשרות כזאת כלפי המעסיק. איזון כזה מאפשר בחירה חופשית, ולא כפיה. וכשיש בחירה חופשית - אז אתה יכול לטעון שצירכה להיות גם אחריות.

זה כמו שה"מחוקק" יגיד לזוג שרוצה להתחתן שהוא לא מוכן שהם יתחתנו בגלל שהאישה הרבה יותר יפה מהגבר והיא לא בליגה שלו והיא יכולה להצטער על זה בהמשך חייה... שני אנשים בוגרים קיבלו החלטה משותפת - אין לאף זכות להתערב להם בזה.
או שהאישה היא יהודיה והגבר מוסלמי... או שהאישה היא לבנה והגבר הוא גם אישה... אין זכות? הנה, מתערבים...

מי שמחליט למי למדינה יש זכות להתערב בחיים זה הבוחרים. אם הבוחרים נותנים למדינה את הזכות - אז יש לה זכות.
מעבר לזה, חקיקה מהסוג הזה רק גורמת לנזק.
הזכירו כאן את נושא עובדי הקבלן - אבל למה קיימת בכלל התופעה הזאת?
בגלל חקיקה סוציאליסטית. באופן שסוציאליסטים יקראו לו "פרדוקסלי" אבל ליברלים יקראו לו "צפוי" (בד"כ ליברלים נוטים לצפות אילו השלכות יהיו לחוקים סוציאליסטיים הרבה יותר מהסוציאליסטים - ולכן הם ליברלים) - חקיקה מהסוג הזה פוגעת בסופו של דבר באנשים שעליהם היא נועדה כביכול להגן.
זה לא נכון. קודם כל עובדי קבלן לא ״נפגעים״. כמו שאמרת, אחריות אישית, משא ומתן, יכולת מיקוח - אלה דברים שבאים לידי ביטוי בצורת העסקה של המועמד ובאופי העבודה שהוא מבצע. נכון שעובדי קבלן לעתים מקבלים תנאים פחות טובים מעובדי חברה (ולפעמים - דווקא יותר טובים), אבל זה לא אומר שהם ״נפגעים״ בהכרח. זה לא משחק סכום אפס, ואלמלא היו עובדי קבלן אין שום הבטחה שהיו מועסקים ישירות, או בכלל.
הדוגמא האחרונה שעולה לי בראש היא החקיקה בנוגע למלצרים וטיפים... הסוציאליסטים נורא מרוצים ממנה - אבל המלצרים, הרבה הרבה פחות.
אתה מתכוון למיסוי הטיפים? דווקא הייתי מצפה מליברטריאנים להיות מרוצים מהחקיקה הזאת, כי הנה - מגיע שוויון. למה שמלצר לא ישלם מס על ההכנסה ואני המליונר כן? זה הרי לא הוגן. פה תוקן עיוות, לא נוצרה איזשהי פגיעה במלצרים. הפגיעה האמיתית במלצרים זה לא שההנכסה שלהם עכשיו ממוסה כמו של כל אחד אחר, אלא שהם צריכים טיפים בשביל לחיות ולא יכולים להתפרנס מהמשכורת על עבודתם.
 

dudeb612

New member
אין שום חוק שמחייב לשלם שכר למי ששובת, לפחות לא בארץ. הזכות לשבות היא חלק מאותה הזכות לאיגודים מקצועיים שאין לך בעיה איתה. שביתה זה אמצעי הלחץ היחיד שיש לעובדים מאורגנים על ההנהלה, איזה עוד לחץ אתה חושב שאיגודים יכולים להפעיל?
אני התכוונתי לנושא הפיטורים למרות שהרבה פעמים, איגודים ששובתים מקבלים רטרואקטיבית שכר על הזמן ששבתו.
כלומר, ברגע שאי אפשר לפטר אותם והם לא מוכנים לחזור לעבודה מבלי שיקבלו שכר על הזמן ששבתו - אז למעסיק אין כ"כ ברירות אלא לשלם להם על הזמן הזה.

פעם אחרונה שבדקתי, משרה מלאה מוגדרת באותה צורה לכל עובד בלי הבדל של דת, גזע או מין. לכן הטענה שלך ש״נשים עובדות פחות שעות בממוצע״ לא רלוונטית. אם העובד לא מייצר את התפוקה עבורה משלמים לו - אז למעסיק יש זכות לפטר את העובד. בתחום ההייטק לשעות העבודה ספציפית אין משמעות כי אנחנו לא מייצרים תפוקה לינארית כתלות בזמן כמו עובדים שעתיים במפעל ייצור.
רשמית, משרה מלאה היא משרה מלאה - אבל יש את מי שנשאר עוד שעה-שעתיים בעבודה אם יש צורך או משבר כלשהו ויש את מי שעוזב הכל כשנגמרות השעות שלו לאותו יום והולך הביתה. לגיטימי לתגמל יותר עובד מהסוג הראשון.
וכל מעסיק מודד תפוקה של כל עובד בצורה אחרת - וזו זכותו כיוון שהוא זה שמשלם את המשכורות בסוף החודש. לפעמים שעות מוגבלות גם מגבילות את התפוקה - למשל, אם צריכים לעבוד מול אנשים מחו"ל.

זה לא נכון היסטורית וזה בטח ובטח שלא נכון במצב הנוכחי. שכר מינימום נועד להגן על עובדים בלתי מקצועיים מניצול. הוא לא רלוונטי לתחומי עבודה מקצועית, לרוב. הוא כן רלוונטי לעבודות כפיים שלא דורשות הרבה כשרה, ידע, נסיון או יכולות אישיות ובהן קל להחליף עובד אחד באחר והעובדים מוכנים לעבוד בכל שכר רק כדי להרוויח משהו. המטרה היא לא ״להגן על לבנים״, כי הרי שכר המינימום עוזר לאותם השחורים שלכאורה שברו את השוק, כהגדרתך, אלא לאפשר לאנשים שאין להם כוח מיקוח מול המעסיק לקבל תמורה לעבודה שלהם שתאפשר להם לחיות במינימום של כבוד.
זה נכוון ומדויק מאוד מבחינה היסטורית. תבדוק.
שכר מינימום נועד כדי לתת לאנשים להרגיש הרגשה חמימה בלב בזמן שהם פוגעים בחלשים ביותר בחברה.
יש לא מעט מדינות - מהעשירות ביותר בעולם, אגב- שבהן אין שכר מינימום (שוויץ, למשל).
אני גם לא יודע מה זה אומר "להגן על עובדים לא מקצועיים מניצול" - אם אדם לא מקצועי, אז הגיוני שהוא ירוויח מעט.
אתן לך דוגמא: נניח שנגר מוכר כיסא ב-20 שקלים. הוא רוצה להעסיק שוליה שבונה כיסא בשעתיים - כלומר, עם שכר המינימום הנוכחי, מדובר על 60 שקלים.
מה יעשה אותו נגר? לא יעסיק את השוליה כיוון שהוא מפסיד עליו. אותו שוליה לא יתמקצע ולא יתקדם כיוון שהוא יהיה מובטל והוא די נדפק.
אם לא היה שכר מינימום, אז השוליה היה מתחיל לעבוד ב-10 שקלים לשעה או ב-15. עם הזמן הוא היה מתייעל ומתמקצע ולומד לבנות כיסא ברבע שעה ואז הוא היה יכול להגיד למעסיק שלו שהוא רוצה 40 שקלים לשעה או שהוא עוזב ולאט לאט להעלות את שכרו עוד ועוד ככל שהוא מתקדם.

אגב, זה נכון גם בהייטק. כשחיפשתי את העבודה הראשונה שלי, הייתי מוכן לעבוד בחינם רק כדי לקבל ניסיון. בסוף, הלכתי לעבוד במקום שהסכים לשלם לי 30 שקלים לשעה ולקחתי את זה בשמחה ועד היום אני מוקיר להם תודה על כך.
מאז, אפשר לומר שהשכר שלי עלה בצורה די חדה - אבל זה הכל בזכות זה שהיה מקום אחד שהיה מוכן לשלם לי כביכול, הרבה פחות ממה ש"הגיע" לי (עם תואר ראשון כפול בהנדסה ומדעים ותואר שני - משתי אוניברסיטאות שונות).
ולי היה מזל.
אם לא היה שכר המינימום, אני מאמין שהרבה יותר מקומות היו מוכנים לתת לי להתמחות אצלם.

בסופו של דבר, שכר המינימום רק פוגע בחלשים.
ממש לא. מי שתומך בשוק הג׳ונגל מחזיק בדעה הזאת. מי שתומך בשוק חופשי מודע לכך ששוק חופשי הוא שוק מאוזן, בו לשני הצדדים במשוואה יש כוח שווה אחד מול השני. הרגולציה, מטרתה להביא לאיזון הזה. הזכרת פה את חוקי השוויון ושכר המינימום - הם נועדו לאזן מצבם של מיעוטים מופלים חסרי כוח מיקוח יחסית למעסיקים דורסניים בעלי כל האופציות. אותו דבר עם ארגוני עובדים ושביתות: אם ארגון כלשהו מחליט לפטר עובד כי הוא רוצה לשלם פחות למישהו אחר, ובכך להשבית לחלוטין את חייו הכלכליים של אותו העובד - גם לעובד צריכה להיות אפשרות כזאת כלפי המעסיק. איזון כזה מאפשר בחירה חופשית, ולא כפיה. וכשיש בחירה חופשית - אז אתה יכול לטעון שצירכה להיות גם אחריות.
ממש לא. מי שתומך בסוציאליזם מחזיק בדעה הזאת. מי שתומך בשוק חופשי יודע ששוק חופשי לא אמור להיות "מאוזן" אלא חופשי. תמיד יהיה מישהו שיבוא למו"מ מעמדת כח או מעמדה טובה יותר מהשני - לפעמים זה העובד ולפעמים זה המעסיק.
שער המינימום נועד לפגוע בחלשים ביותר בחברה למנוע תחרות - למשל, ג'ף בזוס מאוד תומך בשכר המינימום. למה?
כי זה האינטרס הכלכלי המובהק שלו. בזמן שעסקים קטנים שמתחרים בו לא יוכלו לשלם שכר מינימום גבוה, הוא יכול לעמוד בזה בקלות ובכך לא רק שהוא פוגע בעסקים קטנים וחלשים, אלא שהוא גם גורם לסגירת מקומות עבודה שנותנים פרנסה לאותם עובדים חלשים שעכשיו יישארו מובטלים.
אין כאן שום ענין של מוסר או דאגה - זה אך ורק משחק של אינטרסים והעמדות פנים.

אותו דבר לגבי ארגוני העובדים - בסופו של דבר, אין אינדיקטור טוב יותר לפשיטת רגל עתידית של עסק במדינת ישראל מאשר הצטרפות העובדים להסתדרות.
בגלל זה, אגב, הרבה מאוד עובדים במקומות עבודה טובים נלחמים בשיניים כדי למנוע מזה לקרות למקום העבודה שלה. (חברות ביטוח, סודה סטרים, חברות הייטק ועוד).
לעובד לא "צריכה" להיות אפשרות להכריח מישהו לשלם לו. המעסיק לא רוצה להעסיק אותו יותר - אז זהו. זכותו.
להכריח מעסיק לשלם למישהו שהוא לא רוצה להעסיק זה לא "איזון" ולא "בחירה חופשית" אלא כפיה, שלא לומר גזל.
או שהאישה היא יהודיה והגבר מוסלמי... או שהאישה היא לבנה והגבר הוא גם אישה... אין זכות? הנה, מתערבים...
נו, וזה נראה לך הגיוני?
מי שמחליט למי למדינה יש זכות להתערב בחיים זה הבוחרים. אם הבוחרים נותנים למדינה את הזכות - אז יש לה זכות.
בפועל, כן. מי שמחליט הוא מי שמחזיק באקדח.
מוסרית - אם זה לא מוסרי לגנוב, אז זה שאנשים מצביעים על זה שהם רוצים לגנוב, לא יהפוך את זה למוסרי.
ואם מחר בבוקר המדינה תחליט לתת למכוערים (עפ"י קריטריונים שועדה ממשלתית בין משרדית תחליט) לאנוס בלונדיניות - אז זה גם בסדר? יש לה הזכות?
יש הבדל בין זכות ליכולת.
זה לא נכון. קודם כל עובדי קבלן לא ״נפגעים״. כמו שאמרת, אחריות אישית, משא ומתן, יכולת מיקוח - אלה דברים שבאים לידי ביטוי בצורת העסקה של המועמד ובאופי העבודה שהוא מבצע. נכון שעובדי קבלן לעתים מקבלים תנאים פחות טובים מעובדי חברה (ולפעמים - דווקא יותר טובים), אבל זה לא אומר שהם ״נפגעים״ בהכרח. זה לא משחק סכום אפס, ואלמלא היו עובדי קבלן אין שום הבטחה שהיו מועסקים ישירות, או בכלל.
עובדי הקבלן נפגעים. השאיפה הגדולה ביותר של עובדי קבלן היא להיקלט מתישהו כעובדים ישירים של החברה.
אם לא היה שכר מינימום ושאר חוקים סוציאליסטיים - לא היה דבר כזה "עובד קבלן".
אתה מתכוון למיסוי הטיפים? דווקא הייתי מצפה מליברטריאנים להיות מרוצים מהחקיקה הזאת, כי הנה - מגיע שוויון. למה שמלצר לא ישלם מס על ההכנסה ואני המליונר כן? זה הרי לא הוגן. פה תוקן עיוות, לא נוצרה איזשהי פגיעה במלצרים. הפגיעה האמיתית במלצרים זה לא שההנכסה שלהם עכשיו ממוסה כמו של כל אחד אחר, אלא שהם צריכים טיפים בשביל לחיות ולא יכולים להתפרנס מהמשכורת על עבודתם.
אני מתכוון להפרשות מעסיק על הטיפים.
מבחינת מסים - המס צריך להיות שטוח ואחיד על הכל.
מבחינת כל מיני תנאים סוציאליים - המלצרים מעדיפים את הכסף כאן ועכשיו ולא בפנסיה. (אגב, גם אני. העובדה שמחייבים אותי להשקיע סכום גדול מהשכר שלו בקרן כושלת כלשהי כדי להמשיך את תרמית הפירמידה הזאת עד לקריסתה, זה גם פשע).

הבעיה היא שהיתה כאן מערכת שכולם נהנו ממנה - המעסיקים, המלצרים והלקוחות - שהיתה חופשית יחסית.
ואז באו כמה "לוחמי צדק חברתי" של איזה בית קפה והחליטו שהם לא מרוצים - ובמקום להתפטר ולחפש עבודה חדשה, הם החליטו לשרוף את כל הסיפור ועכשיו אף אחד לא מרוצה.
כלומר, יכול להיות שאותם מלצרים מרגישים ממש ממש טוב עם עצמם עכשיו - אבל בפועל, הם דפקו את המעסיקים, את המלצרים ואת הלקוחות.
סוציאליזם קלאסי.
 
נערך לאחרונה ב:

vinney

Well-known member
אני התכוונתי לנושא הפיטורים למרות שהרבה פעמים, איגודים ששובתים מקבלים רטרואקטיבית שכר על הזמן ששבתו.
אם אפשר לפטר ולהחליף עובד ששובת - אז איזו משמעות יש לשביתה? לגבי השכר - מדובר בחלק מההסכם עם האיגוד, לא חוק.
כלומר, ברגע שאי אפשר לפטר אותם והם לא מוכנים לחזור לעבודה מבלי שיקבלו שכר על הזמן ששבתו - אז למעסיק אין כ"כ ברירות אלא לשלם להם על הזמן הזה.
ככה עובד שוק שהוא באמת חופשי - לעובדים כגוף כולל (לא לכל עובד בנפרד) צריך להיות כוח שקול לכוחו של המעסיק. החוק מגביל את הזכות לשביתה ונותן למעסיק פתרונות נגד שביתות בלתי מוצדקות דרך עתירות לבתי דין לעבודה, זמני התראה, וגישור לפני שהשביתה בכלל מתחילה.
רשמית, משרה מלאה היא משרה מלאה - אבל יש את מי שנשאר עוד שעה-שעתיים בעבודה אם יש צורך או משבר כלשהו ויש את מי שעוזב הכל כשנגמרות השעות שלו לאותו יום והולך הביתה. לגיטימי לתגמל יותר עובד מהסוג הראשון.
לגיטימי לשלם שכר עבור שעות נוספות, כן. אבל יש הבדל בין ״לתגמל יותר עובד מהסוג הראשון״ לבין ״לשלם לנשים פחות כי ככלל....״ כפי שטענת קודם.
וכל מעסיק מודד תפוקה של כל עובד בצורה אחרת - וזו זכותו כיוון שהוא זה שמשלם את המשכורות בסוף החודש. לפעמים שעות מוגבלות גם מגבילות את התפוקה - למשל, אם צריכים לעבוד מול אנשים מחו"ל.
שוב, אם התפוקה נפגעת - אז התפוקה נפגעת. אבל התפוקה לא נפגעת מכוח ה״נשים עובדות פחות שעות בממוצע״, אלא כי העובד הספציפי הזה או הזאת לא עושים את עבודתם. מרגיש את ההבדל?
זה נכוון ומדויק מאוד מבחינה היסטורית. תבדוק.
בדקתי. חוק שכר המינימום חוקק בישראל ב1987. בארה״ב מדובר בחוק שחוקק בשנות ה30. בשני המקרים המדינות היו בדרך החוצה ממשברים כלכליים חמורים שבמהלכם האוכלוסיות הפגיעות נוצלו כלכלית ועבדו עבור כמעט כלום. לא חושב שלגזענות היה קשר לעניין מעבר לכך שבארה״ב אוכלוסיות ״צבעוניות״ היו פגיעות הרבה יותר.
יש לא מעט מדינות - מהעשירות ביותר בעולם, אגב- שבהן אין שכר מינימום (שוויץ, למשל).
תבדוק שוב. שוויץ זאת קונפדרציה וחוקי שכר מינימום הם מקומיים (גם בארה״ב, אגב, חוק שכר המינימום הפדראלי הרבה יותר נמוך מחוקי שכר המינימום המקומיים בהרבה מקומות).
אני גם לא יודע מה זה אומר "להגן על עובדים לא מקצועיים מניצול" - אם אדם לא מקצועי, אז הגיוני שהוא ירוויח מעט.
ירוויח מעט? כן. ניצול זה לשלם לעובד שכר שהוא לא יכול להתקיים ממנו. חוקי שכר המינימום לא נועדו לאפשר לאנשים שעובדים בנקיון לקנות מרסדס אלא לקנות לחם וחלב.
אתן לך דוגמא: נניח שנגר מוכר כיסא ב-20 שקלים. הוא רוצה להעסיק שוליה שבונה כיסא בשעתיים - כלומר, עם שכר המינימום הנוכחי, מדובר על 60 שקלים.
מה יעשה אותו נגר? לא יעסיק את השוליה כיוון שהוא מפסיד עליו. אותו שוליה לא יתמקצע ולא יתקדם כיוון שהוא יהיה מובטל והוא די נדפק.
אם הנגר לא יכול להרשות לעצמו להעסיק עובדים שהוא צריך עם התמחור שלו למוצריו - הוא יתמחר מחדש את מוצריו. הטיעון הזה שבגלל שכר מינימום יפגע שוק התעסוקה הוכח כלא מבוסס הרבה פעמים (כולל בארה״ב ובארץ שהגיעו לרמות אבטלה מאוד נמוכות בשיא פריחת הכלכלה בשנים האחרונות, למרות חוקי שכר המינימום).

אם לא היה שכר מינימום, אז השוליה היה מתחיל לעבוד ב-10 שקלים לשעה או ב-15. עם הזמן הוא היה מתייעל ומתמקצע ולומד לבנות כיסא ברבע שעה ואז הוא היה יכול להגיד למעסיק שלו שהוא רוצה 40 שקלים לשעה או שהוא עוזב ולאט לאט להעלות את שכרו עוד ועוד ככל שהוא מתקדם.
אתה מדבר במושגים של המאה ה18 בכוונה? כי אז השוליות היו ילדים בני 10, לזה אתה רוצה לחזור?
אגב, זה נכון גם בהייטק. כשחיפשתי את העבודה הראשונה שלי, הייתי מוכן לעבוד בחינם רק כדי לקבל ניסיון. בסוף, הלכתי לעבוד במקום שהסכים לשלם לי 30 שקלים לשעה ולקחתי את זה בשמחה ועד היום אני מוקיר להם תודה על כך.
זה הניצול. זה שאתה מוכן לעבוד בחינם לא אומר שזה בסדר. אתה היית מוכן לעבוד בחינם כי מישהו אחר (הורים שלך?) מימן לך את החיים. לא לכולם יש את הלוקסוס הזה.
מאז, אפשר לומר שהשכר שלי עלה בצורה די חדה - אבל זה הכל בזכות זה שהיה מקום אחד שהיה מוכן לשלם לי כביכול, הרבה פחות ממה ש"הגיע" לי (עם תואר ראשון כפול בהנדסה ומדעים ותואר שני - משתי אוניברסיטאות שונות).
אני מעולם לא עבדתי בחינם ולא הייתי מוכן לעבוד בחינם, ואיכשהו הצלחתי גם. זה שאתה מרגיש מוכן לניצול ויש לך גב כלכלי להרשות לעצמך את זה לא אומר שזה בסדר או שכולם צריכים לעשות את זה. אתה היית מספיק עשיר כדי שתוכל להרשות לעצמך לעבוד בחינם.
ולי היה מזל.
אם לא היה שכר המינימום, אני מאמין שהרבה יותר מקומות היו מוכנים לתת לי להתמחות אצלם.
עובדה שלא. למעשה, אני לא מכיר אף אחד שעבד בחינם. לי נראה שאתה מאוד יוצא דופן.
ממש לא. מי שתומך בסוציאליזם מחזיק בדעה הזאת. מי שתומך בשוק חופשי יודע ששוק חופשי לא אמור להיות "מאוזן" אלא חופשי. תמיד יהיה מישהו שיבוא למו"מ מעמדת כח או מעמדה טובה יותר מהשני - לפעמים זה העובד ולפעמים זה המעסיק.
אתה מתבלבל, שוב, בין חופש לכוח. אתה חושב שכל עוד אתה חזק - אז החזק צריך לנצח. אבל אתה חושב כך כי אתה תמיד הרגשת חזק. תראה איזה דוגמאות אתה מביא לי: ״תראו אותי, אין לי בעיה לעבוד בחינם - כולם צריכים לעבוד בחינם!״. לך אין בעיה, אתה מרגיש חזק, יש לך גב כלכלי, יש לך עושר מהמשפחה שמאפשר לך לקחת סיכונים, אז אתה מציע שמי שאין לו גרוש על הנשמה ידאג לעצמו גם כי ״אני יכול״. אבל זה שאתה עשיר - לא אומר שכולם עשירים.
שער המינימום נועד לפגוע בחלשים ביותר בחברה למנוע תחרות - למשל, ג'ף בזוס מאוד תומך בשכר המינימום. למה?
אין לי מושג במה ג׳ף בזוס תומך, אבל אני יודע בוודאות שהעובדים במחסנים שלו מתארגנים ושובתים לא בגלל שהחיים שלהם דבש.
כי זה האינטרס הכלכלי המובהק שלו. בזמן שעסקים קטנים שמתחרים בו לא יוכלו לשלם שכר מינימום גבוה, הוא יכול לעמוד בזה בקלות ובכך לא רק שהוא פוגע בעסקים קטנים וחלשים, אלא שהוא גם גורם לסגירת מקומות עבודה שנותנים פרנסה לאותם עובדים חלשים שעכשיו יישארו מובטלים.
אתה רוצה להגיד לי שג׳ף בזוס משלם לעובדים שלו טוב? באיזה עולם אתה חי? ג׳ף בזוס גורם לסגירת מקומות עבודה כי הוא שובר את השוק במחירים נמוכים, איך בדיוק הוא יכול לעשות את זה אם הוא ישלם לכולם שכר גבוה מהשוק לדעתך?
אותו דבר לגבי ארגוני העובדים - בסופו של דבר, אין אינדיקטור טוב יותר לפשיטת רגל עתידית של עסק במדינת ישראל מאשר הצטרפות העובדים להסתדרות.
ומה זה אומר על ג׳ף בזוס אז?
בגלל זה, אגב, הרבה מאוד עובדים במקומות עבודה טובים נלחמים בשיניים כדי למנוע מזה לקרות למקום העבודה שלה. (חברות ביטוח, סודה סטרים, חברות הייטק ועוד).
לעובד לא "צריכה" להיות אפשרות להכריח מישהו לשלם לו. המעסיק לא רוצה להעסיק אותו יותר - אז זהו. זכותו.
לא לכל עובד. אני מספיק תחרותי ומבוקש כדי שאוכל לנהל משא ומתן בעצמי. מנקה מדרגות בבית שלי לעומת זאת - לא כל כך.
להכריח מעסיק לשלם למישהו שהוא לא רוצה להעסיק זה לא "איזון" ולא "בחירה חופשית" אלא כפיה, שלא לומר גזל.
לא, זה לא. אם המעסיק לא רוצה להעסיק מישהו מסיבות שלא קשורות לעבודה ותפוקה, אז המעסיק הוא זה שכופה וגוזל.
נו, וזה נראה לך הגיוני?
לי? לא. להרבה בוחרים מסתבר שכן. דעתך האישית לא נחשבת, דעתנו כולנו ככלל אזרחי המדינה המצביעים בבחירות - כן.
בפועל, כן. מי שמחליט הוא מי שמחזיק באקדח.
אתה עוצר באור אדום רק כי מישהו מחזיק לך אקדח לרקה?
עובדי הקבלן נפגעים. השאיפה הגדולה ביותר של עובדי קבלן היא להיקלט מתישהו כעובדים ישירים של החברה.
עבדתי כעובד קבלן ולא הייתה לי שום שאיפה כזאת. למעשה הכריחו אותי להקלט כעובד חברה אחרי חצי שנה ועזבתי תוך כמה חודשים.
אם לא היה שכר מינימום ושאר חוקים סוציאליסטיים - לא היה דבר כזה "עובד קבלן".
ממש לא. להיפך. אם לא היה שכר מינימום ושאר חוקים סוציאליסטייים - לא היה דבר כזה ״עובד חברה״. כולם היו קבלנים, מקבלים תשלום בסוף היום לפי התפוקה ותוהים אם יבקשו מהם לחזור למחרת. בדיוק כפי שעולם התנהג במאה ה18-19.
אני מתכוון להפרשות מעסיק על הטיפים.
שוב, למה טיפים צריכים להיות משהו מיוחד? אם המעסיק שלי מפריש תנאים סוציאליים על כל השכר שלי, למה המעסיק של המלצר לא?
מבחינת מסים - המס צריך להיות שטוח ואחיד על הכל.
עוד דרישה שבאה בעיקר מאנשים עשירים. וודאי שאתה רוצה שמס יהיה שטוח ואחיד על הכל, כי ככה אתה משלם פחות מס ומישהו אחר (ויותר עני ממך) ישלם יותר, יחסית להכנסה שלו, כוח ההשתכרות שלו וכוח הקניה שלו. שיטת המס השטוח פוגעת בצורה דיספרופורציונליות בשכבות החלשות ביותר בשכבה (יחד עם מסי צריכה והטבות על הכנסה פסיבית).
מבחינת כל מיני תנאים סוציאליים - המלצרים מעדיפים את הכסף כאן ועכשיו ולא בפנסיה. (אגב, גם אני. העובדה שמחייבים אותי להשקיע סכום גדול מהשכר שלו בקרן כושלת כלשהי כדי להמשיך את תרמית הפירמידה הזאת עד לקריסתה, זה גם פשע).
הסיבה לכפית חסכון פנסיוני היא כי הרבה אנשים לא חוסכים בעצמם אלא חיים ממינוס לאוברדראפט ואז בגל פרישה באים למדינה ואומרים ״איפה הפנסיה שלי״. אני, כמשלם המסים, בסדר גמור עם הכפיה הזאת על כולם, כולל אותי, כי אני כמשלם המסים לא רוצה לשלם את הפנסיה הזאת מכיסי עבור אנשים שלא השכילו, או יכלו, לדאוג לעצמם. אני כמשלם המסים גם לא רוצה אותם מתים ברחובות או נוברים בפחים שלי. לא יודע מה איתה.
הבעיה היא שהיתה כאן מערכת שכולם נהנו ממנה - המעסיקים, המלצרים והלקוחות - שהיתה חופשית יחסית.
מלצרים נהנו ממנה כי הם לא שילמו מסים על שכרם. מעסיקים נהנו ממנה כי יכלו לשלם פחות שכר לעובדיהם. הלקוחות? לא יודע, אני ממש לא נהנתי מההכרח הזה להוסיף עוד סכום כסף על מה שכבר רשום לי בחשבון מתוך ידיעה שאם לא אוסיף אז הבחור החמוד הזה שהגיש לי את האוכל ישאר בעצמו רעב.
 

dudeb612

New member
אם אפשר לפטר ולהחליף עובד ששובת - אז איזו משמעות יש לשביתה? לגבי השכר - מדובר בחלק מההסכם עם האיגוד, לא חוק.
זו בדיוק הנקודה - למה שיהיה עובד שאי אפשר לפטר אותו?
איזו משמעות יש לשביתה? שאם 50 עובדים במפעל שובתים, זה יוצר לחץ על הבעלים כיוון שעד שהוא יחליף אותם, ייקח זמן שבו העסק שלו לא מתפקד כמו שצריך.
ועדיין, זכותו לקבוע האם הוא מעדיף לפטר את אותם עובדים ולהחליף אותם למרות הנזק הזה או שמשתלם לו יותר ללכת לקראתם.
ככה עובד שוק שהוא באמת חופשי - לעובדים כגוף כולל (לא לכל עובד בנפרד) צריך להיות כוח שקול לכוחו של המעסיק. החוק מגביל את הזכות לשביתה ונותן למעסיק פתרונות נגד שביתות בלתי מוצדקות דרך עתירות לבתי דין לעבודה, זמני התראה, וגישור לפני שהשביתה בכלל מתחילה.
לעובדים יש כח שקול לכוחו של המעסיק - כל אחד מהם רשאי בכל שלב לסגת מההתקשרות ביניהם. המעסיק יכול לפטר והעובד יכול להתפטר.
שביתה היא פשוט מנוף הלחץ שיש לעובדים - אין שום סיבה שהמחוקק יתערב בנושא.
לגיטימי לשלם שכר עבור שעות נוספות, כן. אבל יש הבדל בין ״לתגמל יותר עובד מהסוג הראשון״ לבין ״לשלם לנשים פחות כי ככלל....״ כפי שטענת קודם.
אין הבדל בין הדברים. אדם שנותן מעצמו יותר, ראוי לתגמול. במיוחד אנשים שעובדים לפי שכר חודשי ולא שעתי - אז לשעות נוספות אין הרבה משמעות מבחינת התלוש. אם נשים עובדות פחות בממוצע, אז הגיוני מאוד שממוצע השכר שלהן יהיה נמוך יותר.
שוב, אם התפוקה נפגעת - אז התפוקה נפגעת. אבל התפוקה לא נפגעת מכוח ה״נשים עובדות פחות שעות בממוצע״, אלא כי העובד הספציפי הזה או הזאת לא עושים את עבודתם. מרגיש את ההבדל?
תפוקה נקבעת לפי יעילות האדם ומספר השעות שהוא עובד. בד"כ, מי שעובד פחות שעות גם מפיק פחות.
תפוקה היא מה שהמעסיק מחליט שהיא. יכול להיות שמבחינת מעסיק כלשהי, יש חשיבות שהמשרד ייראה פעיל או שהוא יוכל לפנות לאנשים מסוימים עם בעיות או דרישות גם אחרי 16:00.
אם מעסיק היה יכול לשלם לעובדת פחות עבור אותה תפוקה - לגברים היתה בעיה מאוד קשה למצוא עבודה.
בדקתי. חוק שכר המינימום חוקק בישראל ב1987. בארה״ב מדובר בחוק שחוקק בשנות ה30. בשני המקרים המדינות היו בדרך החוצה ממשברים כלכליים חמורים שבמהלכם האוכלוסיות הפגיעות נוצלו כלכלית ועבדו עבור כמעט כלום. לא חושב שלגזענות היה קשר לעניין מעבר לכך שבארה״ב אוכלוסיות ״צבעוניות״ היו פגיעות הרבה יותר.
לא קראת את כל חומר הרקע. נכון, היה משבר כלכלי אבל לבנים עדיין לא היו מוכנים לעבוד בשכר שהשחורים היו מוכנים.
חוק שכר המינימום נועד למעשה לדחוק את השחורים מחוץ לשוק העבודה כדי להגן על הלבנים.
תבדוק שוב. שוויץ זאת קונפדרציה וחוקי שכר מינימום הם מקומיים (גם בארה״ב, אגב, חוק שכר המינימום הפדראלי הרבה יותר נמוך מחוקי שכר המינימום המקומיים בהרבה מקומות).
יש רק מחוז אחד בשוויץ שבו רק לאחרונה, חוקק חוק שכר מינימום.
ירוויח מעט? כן. ניצול זה לשלם לעובד שכר שהוא לא יכול להתקיים ממנו. חוקי שכר המינימום לא נועדו לאפשר לאנשים שעובדים בנקיון לקנות מרסדס אלא לקנות לחם וחלב.
כדי להתקיים, אדם לא צריך הרבה ובכל מקרה, אם לאדם אין כישורים כדי ללהרוויח מספיק בשביל "להתקיים" (שזה מושג מאוד מעורפל) - אז שיתחיל בשכר נמוך וישלים הכנסה בעבודה נוספת בערב ועם הזמן הוא יצבור כישורים ויכולות והשכר שלו יעלה.
אף אחד לא אמר שהחיים קלים.
אם הנגר לא יכול להרשות לעצמו להעסיק עובדים שהוא צריך עם התמחור שלו למוצריו - הוא יתמחר מחדש את מוצריו. הטיעון הזה שבגלל שכר מינימום יפגע שוק התעסוקה הוכח כלא מבוסס הרבה פעמים (כולל בארה״ב ובארץ שהגיעו לרמות אבטלה מאוד נמוכות בשיא פריחת הכלכלה בשנים האחרונות, למרות חוקי שכר המינימום).
אז בעצם אתה אומר שהנגר יעלה את מחיר הכיסאות - אבל יש עוד נגרים בעולם שלא יורידו מחירים ואז הנגר שלנו יפשוט רגל.
או, שכל הנגרים יעלו מחירים - כמו גם כל בעלי העסקים האחרים שמשלמים שכר מינימום - ואז השוליה של הנגר אולי ירוויח שכר מינימום, אבל כל המחיה שלו עכשיו תהיה הרבה הרבה יותר יקרה. יהיו לו יותר שקלים, אבל הם יהיו שווים פחות - ואז מה עשינו בזה?
כמו כן, כמעט כל המחקרים מראים ששכר המינימום מעלה את האבטלה - אלא אם יש גורם אחר שמאזן את זה. (כמו בארה"ב שבמדינה מסוימת עלה שכר המינימום והאבטלה עדיין ירדה בגלל משבר שפקד מדינה שכנה).
אתה מדבר במושגים של המאה ה18 בכוונה? כי אז השוליות היו ילדים בני 10, לזה אתה רוצה לחזור?
אני פשוט לא רוצה לחזור לבריה"מ של 1980 או לסין של 1960.
זה הניצול. זה שאתה מוכן לעבוד בחינם לא אומר שזה בסדר. אתה היית מוכן לעבוד בחינם כי מישהו אחר (הורים שלך?) מימן לך את החיים. לא לכולם יש את הלוקסוס הזה.
זה לא ניצול. אני לא הרגשתי מנוצל אלא אסיר תודה.
אף אחד לא מימן לי את החיים. בטח שלא בשלב הזה של חיי.
חסכתי כל שקל. לא יצאתי לבילויים, גרתי בדירה מתפוררת ולא הוצאתי שום דבר שלא היה בסיסי.
למה אתה חושב שאתה יכול להגיד לי שהייתי "מנוצל"? אני לא צריך שתציל אותי מעצמי. תודה רבה.
בלי ה"ניצול" הזה, לא הייתי איפה שאני נמצא ביום.
אני מעולם לא עבדתי בחינם ולא הייתי מוכן לעבוד בחינם, ואיכשהו הצלחתי גם. זה שאתה מרגיש מוכן לניצול ויש לך גב כלכלי להרשות לעצמך את זה לא אומר שזה בסדר או שכולם צריכים לעשות את זה. אתה היית מספיק עשיר כדי שתוכל להרשות לעצמך לעבוד בחינם.
מעולה. אני לא רוצה להגיד לך איך לחיות את החיים שלך - אני פשוט לא רוצה שתתערב בשלי.
ואני לא אוהב את הירידות שלך לפסים אישיים - מה גם, שאתה טועה. מאוד.
לא הייתי עשיר ואפילו לא קרוב לזה.
ירידות (שגויות) לפסים אישיים הן לא תחליף לטיעונים.
עובדה שלא. למעשה, אני לא מכיר אף אחד שעבד בחינם. לי נראה שאתה מאוד יוצא דופן.
אני מכיר הרבה מאוד אנשים שכדי להיכנס לתחומים מסוימים בהייטק, היו מוכנים לעבוד בחינם תקופה של כמה חודשים או שנה.
זה שאתה לא מכיר אף אחד, רק אומר שאתה פשוט לא מכיר מספיק אנשים.
אתה מתבלבל, שוב, בין חופש לכוח. אתה חושב שכל עוד אתה חזק - אז החזק צריך לנצח. אבל אתה חושב כך כי אתה תמיד הרגשת חזק. תראה איזה דוגמאות אתה מביא לי: ״תראו אותי, אין לי בעיה לעבוד בחינם - כולם צריכים לעבוד בחינם!״. לך אין בעיה, אתה מרגיש חזק, יש לך גב כלכלי, יש לך עושר מהמשפחה שמאפשר לך לקחת סיכונים, אז אתה מציע שמי שאין לו גרוש על הנשמה ידאג לעצמו גם כי ״אני יכול״. אבל זה שאתה עשיר - לא אומר שכולם עשירים.
אני לא הייתי חזק. הייתי מוכן לעבוד בחינם כשחייתי מהיד לפה.
ואני עדיין חושב ככה.
כל התזה שלך קרסה.
אין לי מושג במה ג׳ף בזוס תומך, אבל אני יודע בוודאות שהעובדים במחסנים שלו מתארגנים ושובתים לא בגלל שהחיים שלהם דבש.
אז תתחיל להתעניין.
אתה רוצה להגיד לי שג׳ף בזוס משלם לעובדים שלו טוב? באיזה עולם אתה חי? ג׳ף בזוס גורם לסגירת מקומות עבודה כי הוא שובר את השוק במחירים נמוכים, איך בדיוק הוא יכול לעשות את זה אם הוא ישלם לכולם שכר גבוה מהשוק לדעתך?
לא. הוא משלם להם מינימום - והוא בעד העלאת שכר המינימום. למה? כי זה יועיל לו. זה ימחק לו את התחרות.
אני די בטוח שהסברתי את זה קודם.
ומה זה אומר על ג׳ף בזוס אז?
זה לא אומר כלום על בזוס עצמו - זה אומר על המניעים של אנשים שתומכים בסוציאליזם.
הם אוהבים לדבר על כל מיני עקרונות מוסריים וכו' - אבל בפועל, מדובר בסה"כ על אינטרסים.
לא לכל עובד. אני מספיק תחרותי ומבוקש כדי שאוכל לנהל משא ומתן בעצמי. מנקה מדרגות בבית שלי לעומת זאת - לא כל כך.
דווקא עובדי ניקיון בבתים הם משהו שמאוד קשה להשיג.
עוזרת בית שבאה ל3-4 שעות מקבלת 60 שקלים לשעה ויותר ועדיין, קשה מאוד למצוא.
אני חושב שלעובדי ניקיון בהחלט יש כח מיקוח.
אגב, מה מנקה המדרגות שלך למד? כמה הוא השקיע בלפתח יכולות וכישורים שרלבנטיים לשוק העבודה?
למה נראה לך ש"מגיע" לו יותר ממה שהוא מקבל?
לא, זה לא. אם המעסיק לא רוצה להעסיק מישהו מסיבות שלא קשורות לעבודה ותפוקה, אז המעסיק הוא זה שכופה וגוזל.
אני חושש שמושג הכפיה לא כ"כ ברור לך.
בזה שאדם לא רוצה להעסיק מישהו, אין שום כפיה.
לכפות על מישהו להעסיק מישהו - זו כפיה.
לי? לא. להרבה בוחרים מסתבר שכן. דעתך האישית לא נחשבת, דעתנו כולנו ככלל אזרחי המדינה המצביעים בבחירות - כן.
שוב, תמיד קבוצות אלימות יכולות לכפות את דעתן על אחרים.
אם החמאס היו מספיק חזקים כדי למחוק את מדינת ישראל, הם היו עושים זאת - האם זה הופך אותם לצודקים או מוסריים?
בעיני לא.
זה פשוט הופך אותם לחזקים ואלימים.
אתה עוצר באור אדום רק כי מישהו מחזיק לך אקדח לרקה?
יש הבדל בין חוקי תעבורה לחוקים סוציאליים.
עבדתי כעובד קבלן ולא הייתה לי שום שאיפה כזאת. למעשה הכריחו אותי להקלט כעובד חברה אחרי חצי שנה ועזבתי תוך כמה חודשים.
אז אתה מיוחד.
ממש לא. להיפך. אם לא היה שכר מינימום ושאר חוקים סוציאליסטייים - לא היה דבר כזה ״עובד חברה״. כולם היו קבלנים, מקבלים תשלום בסוף היום לפי התפוקה ותוהים אם יבקשו מהם לחזור למחרת. בדיוק כפי שעולם התנהג במאה ה18-19.
העובדה היא שרק לאחר שחוקקו מספר חוקים סוציאליסטים, נוצר המושג "עובד קבלן".
לעובד יש חוזה מועל המעסיק. מי שחשוב לו התראה מוקדמת, יכול להכניס את זה לחוזה.
כל עובד הייטק כמעט יכול להיות מפוטר בכל רגע - וואלה, אני לא מרגיש כמו עובד קבלן.
שוב, למה טיפים צריכים להיות משהו מיוחד? אם המעסיק שלי מפריש תנאים סוציאליים על כל השכר שלי, למה המעסיק של המלצר לא?
הטיפים לא צריכים להיות משהו מיוחד - כל ההפרשות הסוציאליות הן רעות. אני מעדיף לקבל את הכסף כאן ועכשיו בדיוק כמו המלצרים.
הענין הוא שעד שהיה תחום אחד שהמשיך לעבוד כמו שצריך מתחת לרדאר, היו כמה אנשים שזה לא בא להם טוב בעין ודפקו את כולם.
 

dudeb612

New member
עוד דרישה שבאה בעיקר מאנשים עשירים. וודאי שאתה רוצה שמס יהיה שטוח ואחיד על הכל, כי ככה אתה משלם פחות מס ומישהו אחר (ויותר עני ממך) ישלם יותר, יחסית להכנסה שלו, כוח ההשתכרות שלו וכוח הקניה שלו. שיטת המס השטוח פוגעת בצורה דיספרופורציונליות בשכבות החלשות ביותר בשכבה (יחד עם מסי צריכה והטבות על הכנסה פסיבית).
גם כשלא היה לי כסף, רציתי מס שטוח ואחיד.
כי זה הרבה יותר הוגן. למה אני צריך להיענש על זה שעבדתי קשה?
במדינת ישראל, מחצית מהעובדים לא משלמים כלל מסים - אין לזה אח ורע בעולם. אגב, במדינות סקנדינביה, ממסים בכבדות כמעט את כולם.
למה שמי שמרוויח פחות לא ישלם על הכבישים והתשתיות? על מערכת החינוך (הכושלת) במדינת ישראל? על מערכת הבריאות הקורסת שלנו?
למה זה הגיוני שמחצית מהאוכלוסיה תחיה על חשבון המחצית האחרת?
יותר מזה, כ-80% מהמסים הישירים במדינת ישראל משולמים ע"י 20% מהאזרחים. ארבע חמישיות מהתושבים במדינת ישראל חיים על חשבון החמישית האחרת.
לא, זה לא הגיוני.
80% מהאזרחים במדינת ישראל הם לא מוכי גורל שלא היה להם שום סיכוי להצליח בחיים. גם לא מחצית.
הם הביאו את זה על עצמם וזה ממש לא תירוץ ליפול לנטל על אחרים.
הסיבה לכפית חסכון פנסיוני היא כי הרבה אנשים לא חוסכים בעצמם אלא חיים ממינוס לאוברדראפט ואז בגל פרישה באים למדינה ואומרים ״איפה הפנסיה שלי״. אני, כמשלם המסים, בסדר גמור עם הכפיה הזאת על כולם, כולל אותי, כי אני כמשלם המסים לא רוצה לשלם את הפנסיה הזאת מכיסי עבור אנשים שלא השכילו, או יכלו, לדאוג לעצמם. אני כמשלם המסים גם לא רוצה אותם מתים ברחובות או נוברים בפחים שלי. לא יודע מה איתה.
הסיבה לכפית חיסכון פנסיוני באמצעות מספר מצומצם של גופים היא שחיתות ותרמית פירמידה.
אתה, כמשלם מסים, משלם בפועל את הפנסיה של אנשים אחרים בגלל הכפיה הזאת.
אם אתה רוצה לעזור לאנשים - זה מעולה. אתה תמיד יכול להכניס את היד שלך לארנק שלך ולעזור להם.
למה צריכים לדפוק את כל האזרחים?

מלצרים נהנו ממנה כי הם לא שילמו מסים על שכרם. מעסיקים נהנו ממנה כי יכלו לשלם פחות שכר לעובדיהם. הלקוחות? לא יודע, אני ממש לא נהנתי מההכרח הזה להוסיף עוד סכום כסף על מה שכבר רשום לי בחשבון מתוך ידיעה שאם לא אוסיף אז הבחור החמוד הזה שהגיש לי את האוכל ישאר בעצמו רעב.
הם נהנו בעיקר כי הם קיבלו יותר כיוון שזה לא עבר דרך המעסיק ולא היו להם הפרשות סוציאליות.
כפי שכתבתי, מחצית מהעובדים לא משלמים כלל מס הכנסה במדינת ישראל - מלצרים הם בד"כ חלק מאותה מחצית.
ועדיין, כמעט כולם עדיין נותנים טיפים בדיוק כמו בעבר.
 

vinney

Well-known member
אתה כתבת: "אני לא הייתי חזק. הייתי מוכן לעבוד בחינם כשחייתי מהיד לפה."

מכיוון שזה בבירור שקר, אני מניח שכל שאר הטיעונים שלך הם שקרים גם. אתה לא תצליח לשכנע אותי שהיית מוכן לא לאכול ולא לשתות במשך חצי שנה, גם אם אתה בעצמך בכנות מאמין לזה. זה פשוט בלתי אפשרי, לא יכול לקרות, ולא יכול היה לקרות.

אין ולא יכול להיות מצב שהיית עובד בחינם בלי לקבל תמיכה כלכלית ממקור חלופי כלשהו.

איך אמרת? הא... כל התיזה שלך קרסה.
 

dudeb612

New member
אתה כתבת: "אני לא הייתי חזק. הייתי מוכן לעבוד בחינם כשחייתי מהיד לפה."

מכיוון שזה בבירור שקר, אני מניח שכל שאר הטיעונים שלך הם שקרים גם. אתה לא תצליח לשכנע אותי שהיית מוכן לא לאכול ולא לשתות במשך חצי שנה, גם אם אתה בעצמך בכנות מאמין לזה. זה פשוט בלתי אפשרי, לא יכול לקרות, ולא יכול היה לקרות.

אין ולא יכול להיות מצב שהיית עובד בחינם בלי לקבל תמיכה כלכלית ממקור חלופי כלשהו.

איך אמרת? הא... כל התיזה שלך קרסה.
זה שאין לך שום דבר ענייני לכתוב, לא אומר שאני משקר - אלא שפשוט לא נותרו לך טיעונים.
אתה יודע מה עושים אנשים במצב שהייתי בו?
מתמחים בשעות היום ועובדים בשעות הערב בכל מה שאפשר למצוא כדי להחזיק את הראש מעל המים. (שיעורים פרטיים ועוד כל מיני חלטורות שמוצאים).
זה לא באמת כזה מסובך.
אני מבין שאתה מעולם לא היית במצב הזה שבו אתה צריך לעשות את זה, אבל זה לא כזה נדיר.

בד"כ אנשים שמעולם לא היו במצב כזה הם סוציאליסטים בגלל שיותר חשוב להם להרגיש שהם מצילים את העולם מאשר לעשות מעשים טובים באמת.
הם פשוט לא מבינים את החשיבות וההשלכות ההרסניות שיש למדיניות שהם מנסים לקדם.
 

vinney

Well-known member
למה מה שכתבתי לא לעניין?

המדע הוכיח כבר מזמן שבן אדם ימות בלי אוכל תוך בערך חודש-חודשיים, ובלי מים תוך ימים בודדים.

איך בדיוק התכוונת לשרוד חצי שנה? בלי להתחיל לדבר אפילו על קורת גג וכד'.
 

dudeb612

New member
למה מה שכתבתי לא לעניין?

המדע הוכיח כבר מזמן שבן אדם ימות בלי אוכל תוך בערך חודש-חודשיים, ובלי מים תוך ימים בודדים.

איך בדיוק התכוונת לשרוד חצי שנה? בלי להתחיל לדבר אפילו על קורת גג וכד'.
התגובה שלי נשלחה לי בטעות באמצע. ערכתי אותה.
קרא אותה שוב.

לנוחיותך:
"אתה יודע מה עושים אנשים במצב שהייתי בו?
מתמחים בשעות היום ועובדים בשעות הערב בכל מה שאפשר למצוא כדי להחזיק את הראש מעל המים. (שיעורים פרטיים ועוד כל מיני חלטורות שמוצאים).
זה לא באמת כזה מסובך.
אני מבין שאתה מעולם לא היית במצב הזה שבו אתה צריך לעשות את זה, אבל זה לא כזה נדיר.

בד"כ אנשים שמעולם לא היו במצב כזה הם סוציאליסטים בגלל שיותר חשוב להם להרגיש שהם מצילים את העולם מאשר לעשות מעשים טובים באמת.
הם פשוט לא מבינים את החשיבות וההשלכות ההרסניות שיש למדיניות שהם מנסים לקדם."

יש?
 

vinney

Well-known member
"אתה יודע מה עושים אנשים במצב שהייתי בו?
מתמחים בשעות היום ועובדים בשעות הערב בכל מה שאפשר למצוא כדי להחזיק את הראש מעל המים. (שיעורים פרטיים ועוד כל מיני חלטורות שמוצאים).
זה לא באמת כזה מסובך.
קודם כל לפני שמתמחים לומדים. ספר לי, כמה שילמת שכר לימוד על ההשכלה שלך? תתחיל מהגן בבקשה.

אני מניח שאת ההשכלה הזאת שקילת על חשבון משלם המסים אתה גם מנצל בשביל לתת שיעורים פרטיים ועוד כל מיני חלטורות שמוציאים, נכון?

אני מבין שאתה מעולם לא היית במצב הזה שבו אתה צריך לעשות את זה, אבל זה לא כזה נדיר.
זהו, שאני דווקא כן הייתי. ניכר שאתה לא היית במצ בו אתה צריך לחשוב אם תאכל למחרת (לא "מה" אלא "אם"). תאמין לי, זה לא מצב טוב. מי שמאחל כזה מצב לאחרים הוא חלאה. אז תסלח לי אם אני שוב חוטא בירידות אישיות, אבל חשוב לי להגיד לך מה דעתי עלייך.

מי שמאחל לאנשים למות מרעב - הוא חלאה. אתה - חלאה.

יש?
 

dudeb612

New member
קודם כל לפני שמתמחים לומדים. ספר לי, כמה שילמת שכר לימוד על ההשכלה שלך? תתחיל מהגן בבקשה.

אני מניח שאת ההשכלה הזאת שקילת על חשבון משלם המסים אתה גם מנצל בשביל לתת שיעורים פרטיים ועוד כל מיני חלטורות שמוציאים, נכון?


זהו, שאני דווקא כן הייתי. ניכר שאתה לא היית במצ בו אתה צריך לחשוב אם תאכל למחרת (לא "מה" אלא "אם"). תאמין לי, זה לא מצב טוב. מי שמאחל כזה מצב לאחרים הוא חלאה. אז תסלח לי אם אני שוב חוטא בירידות אישיות, אבל חשוב לי להגיד לך מה דעתי עלייך.

מי שמאחל לאנשים למות מרעב - הוא חלאה. אתה - חלאה.

יש?
טוב, אין לך שום דבר ענייני להגיד וכל מה שאתה עושה זה לרדת לפסים אישיים. מעניין למה...

עם נבלות כמוך - שמנסים לקדם את האידיאולגיה הכי רצחנית בהיסטוריה של האנושות (ע"ע סטאלין, מאו ודומיהם) - אין מה לדבר.

ביי
 

vinney

Well-known member
טוב, אין לך שום דבר ענייני להגיד וכל מה שאתה עושה זה לרדת לפסים אישיים. מעניין למה...
אני יכול להסביר לך למה, אבל אתה משום מה קורא לי רוצח, אז לא יודע אם שווה להתאמץ.

בקצרה: אם האידאולוגיה שלך הייתה מתקיימת בפועל, לא הייתי חי. זה הכל.

אז אני לא יודע מה בדיוק סטאלין קשור לדיון, אבל האידאולוגיה שאתה מקדם היא בהחלט רצחנית. אתה קורא פיזית לרצוח אנשים על ידי המתתם מרעב, ואתה טוען שזה בסדר גמור, ואילו מיסוי שכר של מלצרים זה בעינייך שווה ערך לרצח עם של סטאלין, ולא ברור לי איזו מכה בראש קיבלת בילדות כדי שתחשוב כך ברצינות.
 

קלייטון.ש

Well-known member
"הייטק" לא עומד דווקא מול "המגזר הציבורי"
"מגזר ציבורי" הוא פעילות ממשלתית בעיקר. העבודה בתחום זה כפופה להסדרה ממשלתית הדוקה, כנגזר מזהותה של המעסיקה - הממשלה.
זה ברור שאין מה להעמיד שום דבר בשוק החופשי מול מגזר זה.
ישנו גם "מגזר עסקי" שאולי אליו את מתכוונת. הסדרה ממשלתית בתחום זה עוסקת בזכויות מינימום בדרך כלל, אם כי יש גם הסכמים קיבוציים.
לא ידוע לי על כוונה כלשהי או על דיון כלשהו להעמקת ההסדרה הממשלתית במגזר העסקי.
במגזר העסקי, שהוא מאד רחב, יש גם שפע של חברות טכנולוגיות, חומרה ותוכנה, שלא נופלות בגדר מה שמוגדר היום "הייטק".
היום "הייטק" הולך ומתכנס לתחום חברות הזנק טכנולוגיות, שמתמחות בגיוס השקעות כנגד מה שהוא בעיקרו רעיון והבטחה (גם אם יש מוצר).
זאת בשונה מחברות טכנולוגיות מבוססות, ותיקות, בעלות פעילות רווחית מוכחת לאורך הרבה שנים, ואשר לא מחפשות משקיעים כמו אותן חברות "הייטק".
או חברות חדשות שפעילותן ממומנת במלואה ע"י המייסדים. כמו כל עסק נורמלי שמוקם ונבנה.
אם רוצים לעורר דיון על העמקת החקיקה לגבי "ההייטק" אז השאלה למה צריך דבר כזה בכלל, מה זה אמור להשיג, והשאלה מה פניה של החקיקה הזו.
אני כאמור לא מכיר כזה דיון. הדבר היחיד ששמעתי הוא שיש קולות שאומרים "לייבא עובדים" כדי לפתור את "המחסור בהייטק". אבל אני לא חושב ש"המחסור" הזה באמת מטריד מישהו ממשלתי.
 
למעלה