וואו איזו החלטה...
כאמא לשניים שנמצאת בעיצומם של הניסיונות להביא את השלישי.. (מחר מתחילים סבב שלישי..)
הזדהיתי מאוד עם הכמיהה שלעיתים לא מובנת לאחרים היות וכבר יש לי בבית..
כמיהה עזה, שלפעמים הופכת פיזית ומורגשת בכל הגוף...
ותמיד יש את המחשבות אלו, שלא מעיזים לבטא בקול רם- מה יהיה אם לא יצליח? האם להישאר אם שניים ביולוגים? זה מרגיש כל כך חסר..
או האם לנסות עם זרע תורם..?
זו החלטה כל כך קשה שאין ספק שיש לה את המורכבויות שלה..
