תובנות ומסקנות:
המאמר הזה מוכיח שהעברית צריכה את אח"לה לא פחות משהעגל רוצה לינוק. אין ספק שהאקדמיה מצרה את צעדיהם של דוברי העברית ובעיקר של הכותבים, ואין ספק שהנוקשות היתרה היא בעוכרינו. עם זאת, אסור גם לשכוח שאלמלא האקדמיה והגבולות שהיא מסמנת היה כאן תוהו ובוהו, בוקה ומבולקה, בלאגן ומהומה, איכס ופיכס, איש הישר בעיניו יעשה. וגם זאת לא ממש אופציה מועדפת, נכון? המסקנה היא שצריך שיהיו גבולות להתפרעות, אבל צריך שיבוא גם שינוי. אני מקווה שאתם רוצים לקחת חלק בשינוי המצב הקיים ושזו הסיבה שאתם כאן.
