עוד בולמוס...

lital172

New member
ילדה שלי

עצוב לי לקרוא אותך ככה מיואשת מעצמך ומהחיים. לצערי החיים מלאים בירידות ועליות וכמו שתמיד אומרים לי תזכרי שאין טוב בלי קצת רע ואין רע בלי קצת טוב. תחפשי את האור בקצה המנהרה שלך. אני בטוחה שתמצאי כמה אורות שיחממו לך את הלב. זה שווה. כי למרות שיש הרבה נפילות את מכויחה לעצמך שאת יותר שווה מהם שאת חזקה והנה עובדה את כאן נלחמת בכל הכוחות שיש לך. ומתמצאת ועושה הכל כדי להיות בסדר . ואין גאה ממני. באמת אני כל כך מעריכה אותך על זה. אפשר לשאול למה את מסרבת לטיפול? אני זוכרת שסיפרת לי שהתחלת טיפול תרופתי. איך את מרגישה עם זה? זה עוזר לך קצת? אני פה תמיד בשבילך. מתי שתצטרכי יש לך אותי. נעבור הכל ביחד.
 

y a l d a 1 7

New member
זה לא קצת

זה לא קצת וזה לא נורמלי. ואני כ"כ מתביישת. לסגור את החלונות? לחכות שיצאו מהבית? למה זה קורה רק שאני לבד? זה לא בסדר. רע לי עם זה. רוצה לחזור לאיזון רוצה לאכול כמו שצריך, לא פחות ולא יותר. זה קשה מידי. למה האוכל שולט בי ולא אני בו? איך משנים את המצב הזה? תודה כוכבי
 
אוף

כל כך בא לי שתבואי לקבוצות שלנו ב-OA. את תמצאי שם כל כך הרבה סיפורים דומים לשלך... ואת תפסיקי להתבייש, כי תביני שאנחנו לא מאות ולא אלפים ולא עשרות אלפים, אנחנו מאות אלפים אם לא יותר של נשים וגברים שסובלים מהפרעות אכילה: אכילה כפייתית, בולמיה, אנורקסיה, ועוד הפרעות שאין להן שם. ואת תביני בדיוק למה האוכל שולט בך ולא את בו. ואת תביני איך משנים את המצב הזה. ואת לא תהיי לבד עם זה. הלוואי שתוכלי לבוא...
 

M a b e l

New member
ילדה (ט?)

מבינה מאוד את ההרגשה שלך, חוויתית אותה הרבה פעמים. מבינה את התיסכול, מבינה את האכזבה, מבינה את הכעס העצמי... ודווקא בגלל שהכל *מרגיש* כל כך רע, כדאי לנסות ולחשוב על העובדות. איך שאכלת לא קשור לשפיות שלך, ולא קשור לכמה את אדם רע או לא. זה סימפטום של משהו שאת סובלת ממנו, ואת צריכה ללמוד את הדרכים להתמודד עם הסימפטום הזה ולהפחית אותו, אבל זה שהוא מופיע לא אומר עליך שום דבר נוראי. אני מבינה שאת מרגישה מאוד רע לגבי הגוף שלך עכשיו - אבל נסי לחשוב רגע - האם בפועל הגוף שלך השתנה מאז, נניח, אתמול? מבולמוס בודד אולי מעלים טיפונת במשקל, אבל לא באמת "משמינים". את בטח לא יותר "פרה" עכשיו לעומת אתמול. שמתי לב שכתבת - "ודווקא בתקופה האחרונה אמרתי שאני מאמינה בעצמי שאני אצא מזה שיהיה בסדר. אבל אם כל פעם אני אומרת את זה ונופלת בסוף מחדש, אז למה זה שווה?" אז אני אומרת לך שזה כן שווה. גם כי לפעמים מנסים דברים שוב ושוב ושוב ורק אחר כך מגיעים לשלב שמצליחים (שאי אפשר להגיע אליו אם לא נמשיך לנסות למרות הכישלון), אבל בעיקר בגלל שאת צריכה לשים לב להתקדמות ולתדירות , ולא לצפות שלא יהיו נפילות. אם עוברים ממצב של דיכאון תמידי למצב של נפילה פעם בכמה ימים (סתם לדוגמה, לא יודעת איך זה אצלך), זה מצויין, זו התקדמות. וזה שאת מאמינה בעצמך ומאמינה שתצאי מזה "שווה" מאוד, כי זה מה שמביא אותך להתקדמות הזו ואת זה את חייבת לשמר. ועוד משהו - החלמה לא נמדדת רק בהקטנת כמות הנפילות - אלא גם ביכולת להתאושש מנפילות, גם זה חלק מהעניין. אז ככל שתלמדי את עצמך יותר ויותר להסתכל על דברים בפרופורציה, לא לכעוס על עצמך כל כך, למצוא את הכוח לקום בחזרה - ככה ההחלמה שלך רק תתקדם.
 
../images/Emo91.gif הנה עוד משפט מומלץ ל"משפט החודש"

"החלמה לא נמדדת רק בהקטנת כמות הנפילות - אלא גם ביכולת להתאושש מנפילות, גם זה חלק מהעניין. אז ככל שתלמדי את עצמך יותר ויותר להסתכל על דברים בפרופורציה, לא לכעוס על עצמך כל כך, למצוא את הכוח לקום בחזרה - ככה ההחלמה שלך רק תתקדם" אין עלייך, מייבל
 

y a l d a 1 7

New member
בנות שלי

רק רציתי להגיד שסלחתי לעצמי. זה בסדר שנפלתי כמו שכתבתם, אני רק בן אדם ואני מבינה את זה. ואני לא ישבר אני ימשיך להתמודד. זה רק אוכל. נכון שקשה לי לשלוט בו, ושיש לי הפרעה מסויימת. אבל אני לא לבד, ומאמינה שאני יטפל בזה. יום אחד אוכלים פחות, יום שני יותר... זה לא סוף העולם. וגם אם השמנתי קילו אז אני יכולה לרדת אותו. לא פגעתי בעצמי. החלטתי לסלוח לעצמי, שוב. באמת זה משהו שהיה, הכעס לא יחזיר את המצב אחורה. מאמינה שיהיה בסדר. תודה על כל התגובות, מצטערת שאין לי את היכולת כרגע להגיב לכן אחת אחת, אבל מעריכה את כולכן המון. שיהיה לכולכן שבוע טוב
 

lital172

New member
ילדה יקרה שלי

אני כל כך גאה בך. שהחלטת לסלוח לעצמך זאת מעלה נהדרת ואני שמחה שיכולת לסלוח לעצמך. את מדהימה ואני כל כך שמחה שהגעת לתובנה הזאת. אין עלייך ילדה יקרה שלי. אנחנו פה תמיד.
 
ילדונת

נהדרת שאת. כל כך כיף לקרוא אותך ככה. ואני מבטיחה לך שזו בדיוק הדרך להפחית את הבולמוסים ולהעלים אותם. חשוב שתדעי שזה לא ייקרה ביום אחד. זה לוקח זמן, ולפעמים הרבה מאוד זמן, עד שזה עובר ועד שהבולמוסים כבר בכלל לא בתמונה. אבל את בדרך הנכונה, ואת כבר עושה את הדרך הזו כבר המון זמן. אני גאה בך מאוד.
 

רזושש

New member
../images/Emo201.gif

עצוב לי לקרוא אותך ככה. אבל חשוב שתזכרי שזה נורמלי שנופלים לפעמים, ומיד אח"כ קמים ותחילים מחדש.
 
למעלה