"עוד זה מדבר וזה בא..."

[שרון של לוטן]

אני מרוב הדחקה אפילו לא קוראת את

הקישור שהבאת, אחרי שהבנתי מה נושא הכתבה מהתגובות. את סולחת לי, נכון? אני לא עומדת בכתבות מהסוג הזה.

 

[יעל מטיילת]

גם אני לא מסוגלת.

כואב הלב ומתכווצת הבטן מאימה.

 

[T noki]

זה סיפור מזעזע - ליבי עם ההורים

כל כך נורא שאני לא יכולה להתחיל לתאר מה עובר עליהם. מקווה שלעולם לא אצטרך לעמוד במקום הנורא הזה שהם נמצאים בו. מקווה שיוכלו איכשהו לאסוף את השברים ולהמשיך (לא יודעת איך). במקצוע שלי אני נתקלת בהרבה טרגדיות ומשפחות שעוברות תקופות קשות מאד, ובכל זאת כל פעם הלב שלי נשבר יחד איתם מחדש.

 

[אמא של עופרי וטל]

סרוקסט?

מצב החרדות שלי תלוי גם במחזור - יומיים לפני המחזור זה סיוט - אני כל הזמן בודקת אאותם בלילה עם הם נושמים... לפעמים אני כל כך רוצה לקחת כדור אחד כדי לא להרגיש את החרדותה אלו - זה מין לופ כזה - את חושבת מחשבה אחת ומייד מציפות את הראש עוד כמה מחשבות מהסוג החרדתי ביותר. שבוע שעבר מצאתי את עצמי שוכבת במיטה לפני השינה מחבקת את שניהם וחושבת לאיזה קיר נצמד במקרה של רעידת אדמה...