עוד לא הספקתי לישון אחרי הלילה
אבל דיווח יש לעשות (לשם כך קיבלתי תג עיתונאי לא?) מופע הנעילה היה, לדעתי, יוצא מהכלל. לאחר מופע פתיחה מאכזב אני שמח שהגלגל שוב הסתובב וזכינו למופע מעולה! מכל הבחינות. כוריאוגפיות מקוריות ומעניינות, ביצועים טובים ולפעמים גם מצויינים, שילוב נאה בין זמר, מחול ומלל, "זרימת" התוכנית כמעט ללא שיבושים, לא ארוך מדי, התחיל, יחסית, בזמן (בגלל אורח הכבוד - בנימין בן אליעזר), עם שילוב של דבקה לא מעיפת הפעם, עם להקות על גלגלים המעלות לחלוחית בפינת העין - בקיצור 10 (טוב נו 9.5). אני שמח מאד בשביל שלמה ממן וכמובן בשביל הקהל הנפלא שמילא את האיצטדיון. מדי שנה אני נוהג להעיף מבט סוקר אל מרומי המדשאה כדי לאמוד את מספר הצופים והפעם אין לי ספק שמספרם היה רב מכל מופע בשלוש השנים האחרונות. אין לי מספרי כרטיסים שנמכרו, אבל עין בודקת בהחלט כן! חשוב, כמובן, לציין שהנושא הבטחוני דפק בצורה מעולה ועל כך מגיע לעוסקים בו ציון גבוה לשבח! ההרקדה במגרשי הטניס הסתיימה ב-07:00, אני עזבתי קצת קודם ובמהלך הערב כולו לא הייתי במקום (הייתי במקומי הטבעי, כמובן). כשהגעתי בסביבות השעה 05:45, היו ריקודי שורות שלדעתי היו מיותרים והעובדה שאחריהם, כאשר שוב חזרו לריקודי מעגל, היו עוד רוקדים רבים יותר שלא שבעו מחול כך שאפשר היה לתת להם עוד הרבה "ישראל" ללא פופ ושמופ (דעתי האישית ואינה מחייבת איש מלבדי). וגם קצת ביקורת: בעיה קשה בפסטיבל זה היתה ה"עמידה בלוח הזמנים". מופעים רבים מדי התחילו באיחור גדול מדי (לפעמים יותר משעה), דבר שגרם לשיבושים קשים להמשך וכמובן לעוגמת נפש ובזבוז זמן יקר של הצופים. אפשר לייחס זאת לעומס הביטחוני, ובכ"ז אינני חושב שזו הסיבה העיקרית ויש ללמוד לקחים לשנה הבאה.