עוד מגילה .....
מגנוליה היא אחת הנשים יותר מופלאות , מצחיקות ואמיצות שהכרתי .... מגנולית היתה לי השראה לכתיבות ארוכות כי היא לא פחדה לשנייה לשאול את הדברים הכי בעייתיים . ואני הייתי מרימה את האתגר מפנה לי לילה וכותבת לתוכו .... מכיוון שאילת ההודעה שלך ב-ד חלקים דיברה על לקיחת אחריות בצורות שונות , וכיוון שאודליה למעשה בהפוך על הפוך התייחסת לאותו נושא , וכיוון שכבר חדרתי הערב לתחומי זכרון המידע בזיכרון של המחשב ... אז להלן .... עוד מגילה בהמון חלקים ..... מגנוליתי , ההשגתיתית ...... חומד אם לא היו לך השגות , לא היו יכולות להיות לנו שיחות כה מעניינות . ולא סתם ציינתי שאת לי מורה נפלאה . ואישה מופלאה ..... והרבה בזכות כישרון הקשבתך , אני עדיין ממשיכה לבטא את צורת מחשבתי וניסיוני על הסרטן . מי כמוך יודעת שבכל פעם שחשבתי לנטוש וללכת לדרכי חיי האחרים , את , זו עם ההשגות הכי גדולות , תמיד היית שם לאתגרני מחדש . את העלת מספר נקודות מאד חשובות , ואתייחס לכל אחת בנפרד . אך אתחיל באחרונה ..... אז מגילונת ידידתי המקסימה למרות אהבתי אליך אני לא מסכימה איתך בנושא הזה. זה לא למרות ...... זה בגלל אהבתך אלי ...... את לא מסכימה עם דעתי . וזה רק מגביר אלייך את אהבתי . את אישה שבאהבה עצומה מאתגרת לי את המחשבה . את גורמת לי לבדוק תדיר את טיעוניי , ואת דרכי , כי מכל חביריי למדתי , ומאתגרי הגדולים התגלו כאלה שהיו הכי קרובים לליבי . ואת עושה זו בכזו צורה נפלאה בלי להפעיל אצלי אף טריגר ......... ותמיד עם המון אהבה . ואני , אני מיד מתייצבת לענות על האתגר ......... הנה חמודה , עם המון אהבה . מגילה ( זו נראית לי 4 חופשות שנתיות ) לגבי בעיית גישתי לאחריות שלנו להתרפא מסרטן . הנקודה היא שאנו נמצאות משני מצוקי הבנה שונות . וביננו , פער עמוק כתהום . צריך לבנות ראשית גשר ....... הבעיה ......הראשונית היא , לא מי צודק בגישה .........האמת שזה לא חשוב במיוחד . כי את יודעת מה ....... אנשים מורטים זה לזה את שערותיהם ...... ( אני לא אעיז לפגוע בפלומתך הגדלה ........ חחחח ) מי צודק , מי מחזיק באמת .......... הסרטן , וגישתי אליו , לימד אותי להתמקד בבעיה , ולפתור אותה . ובמסע ההוא הבנתי , שבעצם , אותה אמת שכולם רבים עליה , בעצם , לא משנה דבר לאף אחד . רדיפת האמת האבסולוטית , מהווה תירוץ טוב לאנשים המחפשים בריחות מהמציאות שלהם . כי החיים , הם זרימה , ומה שהיה נכון לעכשו , מחר אולי ישתנה , כמו זרימת החיים . וכמו שתחושותינו משתנות , וכמו שתאינו מתחדשים , כך האמת מתגלה לנו מהמון צורות וזויות התבוננות . לדעתי , לכל רגע , יש את האמת שלו ...... ואת הבחירה הכי נכונה ...... ובסוף יוצא שתמיד אנו בוחרים בנכון . אם ככה אנו מחליטים ........ בואי נגיד לרגע שאני אביא לך כאן טיעונים והוכחות , ומשחקי מילים ...... ועוד ועוד ....... ונניח שאני אתקוף לך כל חלון של הגיון ........ ונמשיך להניח שאת בסוף הגיונית מודה שצדקתי .............. אז מה ?????????. האם זה בליבך ? האם זה קול קריאת נפשך ? האם זה חלק מהמסע שלך ? ומלבד לעצבן אותך ואת האמונות שלך , זה יעזור לך במשהו להתרפא מסרטן ? האמת שזה ישיג רק את ההפך ........ מגנולית ........ ליבי הדריך אותי לדרך ההבנה שאני יצרתי בי את הסרטן , ואלו בדיוק היו כלי הבראתי . ועם האחריות שהסרטן עודד אותי לקחת על עצמי וחיי , מצאתי יכולות ביטוי יותר נכונות . לא מצאתי את אמריקה בשביל העולם הרחב , ולא את הדרך לירח לטובת האנושות ..... האמת שבזמן הסרטן שלי , לא היה לי זמן שניה לאף אחד , אף אחד מלבד עצמי . כי ...... כי למרות שזה היה לימפומה , כשאובחנתי , היה ספק בלב הרופאים אם אני בכלל אחזיק מעמד בחיים עד תחילת הטיפולים .............. ואני עמדתי למות ...... באותה השניה ...... לקחתי אחריות , בהתחלה קטנה ומוטרפת , ואגב בהתחלה בכלל לא רציתי לחיות ...... רק רציתי , שללא חשיבות למה שקרה קודם שהביאני למצב זה , וללא התחשבות במה שיקרה עוד כמה צעדים ......... אני בינתיים כאן .... ואת צעדי האחרונים ........ רציתי לבלות מתוך הסרת כל עול . מגנולתי , מתוך ההחלטה להסיר עול , משום ההקצנה של המצב , ובגלל שהייתי כה שמחה למוות , בגלל כל אלה , בחרתי באפשרות הכי מוטרפת לעכשו ....... וממנה ..... הדרך המשיכה ..... ואת צודקת הבנותי ולימודי ושיעורי ממשיכים הלאה וימשיכו עד הרגע שבוא נשמתי תצא ותיתאחד עם בוראה . ולמרות שהבנתי את שיעור בחירת הסרטן , זה לא אומר שאני חסינת מוות ...... זה יכול לקרות לי גם מחר .... לא ניצחתי את החיים ......... ומי כמוך מנסה להפסיק את אהבתי לג´ויינט . ולא ניצחתי את עצמי . מעולם לא הבטתי במונחים של לנצח , גם לא את הסרטן , את הסרטן , נורא רציתי להבין , והתנגדתי חמורות לכל מני אנשים שישר התנדבו להעלים לי אותו ..... כי רציתי להבין עליו עוד , וככל שהבנתי , לא רק שלא סבלתי ממנו , הסרטן הפך לחבר שבעזרתו עשיתי קפיצת דרך להבנה . ואני אגלה לך , היתה לי סיבה לעשות זאת .......... כי .......... כי , פחדתי שאם אני לא אדע הכל על הסרטן , אם לא אביט עם כל הפחד שבליבי ואכוון עליו את אור הבנתי . אם הוא ילך ויעלם בלי שהבנתי למה הוא בא ומה הוא עשה בתוכי , ומה הוא בא ללמד אותי .... אז ...... אז פחדי ממנו , יכבלו אותי לנצח אליו ......... זה חוקי מרפי בסיסיים , חוקי מרפי עזרו המון , צריך להבין , ולעשות הפוך ......... מה שאתה מפחד ממנו , ירדוף וישיגך ..... או יש עוד סימבוליקה , על האדם שמנסה להפתר מהצל שלו ? והוא רץ עד אובדן כוחות , וכל שהיה צריך , הוא להכנס לנוח בצל של העץ ......... ואז כשהבנתי שכוח פחדיי ממנו , זה בדיוק יתן לסרטן שלי את השליטה עלי , ואז הצצתי למה שמוצע לי בשוק , וראיתי טיפולים קונוונציונלים , ..... בסדר , קצת פרימיטיביים , ומלכלכים , אך מבצעים את הפעולה להשמדת תאים , והרופאים .והממסדיות ( אוי ואבוי .....) אני לא יכולתי לסמוך בעיניים עיוורות עליהם , כל אחד מהם נראה לי יותר עסוק ממני . רק הרעיון של להפקיד את חיי בידיהם , ולישון בלילה בשקט , הטרידה אותי ביותר . רפואה אלטרנטיבית , למעט הומופאטית מדהימה , שעזרה לי פעמיים בתופעות עיקשות , ..... האמת . די פחדתי מהם , מאותה הסיבה שפרפקט הביעה חשש של איך לזהות שרלטנות ...... כיום יש לי זמן לחפש ולהחליט ולבדוק , אז לא היה לי זמן . אז החלטתי להתעלם . ממרפאים וכדומה . אז למי אפנה לשאת באחריות לחיי ולריפוי שלי ? מגנולית , לא היה לי הרבה זמן , והפרופסורים הממסדיים , שאני פגשתי , שיחקו לי פוליטיקה על התיק שלי , ואני לא מסוגלת להסתדר עם המחשבה שאני תיק ..... אני מוכנה להתפשר עם המון דברים , אבל לא עם להתחפש לתיק או למספר . למה מה ? החיים שלי נוצרו בשביל היוקרה של הרופא ? ........ כשעמדתי למות , הבנתי את מלוא המשמעות שכשבחרתי בגוף ( כשבחרתי להוולד לתוך העולם ), עשיתי כך , כי החיים שלי נועדו לתת ביטוי לאני האמיתי שקיים רק בי .... וכך אני מאמינה שאצל כל אחד אחר ..... זה מה שלשאן כותב על השיר הפנימי , הספר של לאשן , קראתי אותו , שנים אחרי שכבר לא היה לי סרטן . זה לא מה שרשום בספרים , וזה לא מה שאנשים אחרים מאמינים ...... זה קשור רק באחריות על החיים שלנו . על הרגע הזה , על הרגע הבא על הרגעים הבאים שזכותי לבחור בהם מה שבא לי שמבטא את חלומותי ורצונותיי . גם בזמן שעוד ביקרתי להנאתי בבתי החולים ( כי החלטתי שיותר בריא לי להנות שם מאשר לסבול , אני לא משתוקקת לסבל שאינו נחוץ לי להבנה . ) ראיתי שם את חבריי האחרים שישבו שם בתור להזרקת הסמים ..... מרביתם נראו שפופים , כאילו בכפיפה קיבלו את עונשם ומנתם . ואני , אני אז הבטחתי לעצמי , שלמרות שאין לי כרגע זמן לעזור להם , אני אשוב כדי לעזור לחולים אחרים לעמוד זקופים , יותר איתנים במסעם . באשר הוא , באם אלו יהיו ייפיית ימיהם האחרונים , או ייפית דרכי הבראתם . באשר העתיד המוסתר מעיניי אדם , באשר הוא ...... רציתי לראותם יותר זקופים ובטוחים בייפי נפשם . זה הכל ...... איזה עוד מתנה ניתן להגיש לחבר שכמוך מהלך על שביל הלבנים הצהובות
מגנוליה היא אחת הנשים יותר מופלאות , מצחיקות ואמיצות שהכרתי .... מגנולית היתה לי השראה לכתיבות ארוכות כי היא לא פחדה לשנייה לשאול את הדברים הכי בעייתיים . ואני הייתי מרימה את האתגר מפנה לי לילה וכותבת לתוכו .... מכיוון שאילת ההודעה שלך ב-ד חלקים דיברה על לקיחת אחריות בצורות שונות , וכיוון שאודליה למעשה בהפוך על הפוך התייחסת לאותו נושא , וכיוון שכבר חדרתי הערב לתחומי זכרון המידע בזיכרון של המחשב ... אז להלן .... עוד מגילה בהמון חלקים ..... מגנוליתי , ההשגתיתית ...... חומד אם לא היו לך השגות , לא היו יכולות להיות לנו שיחות כה מעניינות . ולא סתם ציינתי שאת לי מורה נפלאה . ואישה מופלאה ..... והרבה בזכות כישרון הקשבתך , אני עדיין ממשיכה לבטא את צורת מחשבתי וניסיוני על הסרטן . מי כמוך יודעת שבכל פעם שחשבתי לנטוש וללכת לדרכי חיי האחרים , את , זו עם ההשגות הכי גדולות , תמיד היית שם לאתגרני מחדש . את העלת מספר נקודות מאד חשובות , ואתייחס לכל אחת בנפרד . אך אתחיל באחרונה ..... אז מגילונת ידידתי המקסימה למרות אהבתי אליך אני לא מסכימה איתך בנושא הזה. זה לא למרות ...... זה בגלל אהבתך אלי ...... את לא מסכימה עם דעתי . וזה רק מגביר אלייך את אהבתי . את אישה שבאהבה עצומה מאתגרת לי את המחשבה . את גורמת לי לבדוק תדיר את טיעוניי , ואת דרכי , כי מכל חביריי למדתי , ומאתגרי הגדולים התגלו כאלה שהיו הכי קרובים לליבי . ואת עושה זו בכזו צורה נפלאה בלי להפעיל אצלי אף טריגר ......... ותמיד עם המון אהבה . ואני , אני מיד מתייצבת לענות על האתגר ......... הנה חמודה , עם המון אהבה . מגילה ( זו נראית לי 4 חופשות שנתיות ) לגבי בעיית גישתי לאחריות שלנו להתרפא מסרטן . הנקודה היא שאנו נמצאות משני מצוקי הבנה שונות . וביננו , פער עמוק כתהום . צריך לבנות ראשית גשר ....... הבעיה ......הראשונית היא , לא מי צודק בגישה .........האמת שזה לא חשוב במיוחד . כי את יודעת מה ....... אנשים מורטים זה לזה את שערותיהם ...... ( אני לא אעיז לפגוע בפלומתך הגדלה ........ חחחח ) מי צודק , מי מחזיק באמת .......... הסרטן , וגישתי אליו , לימד אותי להתמקד בבעיה , ולפתור אותה . ובמסע ההוא הבנתי , שבעצם , אותה אמת שכולם רבים עליה , בעצם , לא משנה דבר לאף אחד . רדיפת האמת האבסולוטית , מהווה תירוץ טוב לאנשים המחפשים בריחות מהמציאות שלהם . כי החיים , הם זרימה , ומה שהיה נכון לעכשו , מחר אולי ישתנה , כמו זרימת החיים . וכמו שתחושותינו משתנות , וכמו שתאינו מתחדשים , כך האמת מתגלה לנו מהמון צורות וזויות התבוננות . לדעתי , לכל רגע , יש את האמת שלו ...... ואת הבחירה הכי נכונה ...... ובסוף יוצא שתמיד אנו בוחרים בנכון . אם ככה אנו מחליטים ........ בואי נגיד לרגע שאני אביא לך כאן טיעונים והוכחות , ומשחקי מילים ...... ועוד ועוד ....... ונניח שאני אתקוף לך כל חלון של הגיון ........ ונמשיך להניח שאת בסוף הגיונית מודה שצדקתי .............. אז מה ?????????. האם זה בליבך ? האם זה קול קריאת נפשך ? האם זה חלק מהמסע שלך ? ומלבד לעצבן אותך ואת האמונות שלך , זה יעזור לך במשהו להתרפא מסרטן ? האמת שזה ישיג רק את ההפך ........ מגנולית ........ ליבי הדריך אותי לדרך ההבנה שאני יצרתי בי את הסרטן , ואלו בדיוק היו כלי הבראתי . ועם האחריות שהסרטן עודד אותי לקחת על עצמי וחיי , מצאתי יכולות ביטוי יותר נכונות . לא מצאתי את אמריקה בשביל העולם הרחב , ולא את הדרך לירח לטובת האנושות ..... האמת שבזמן הסרטן שלי , לא היה לי זמן שניה לאף אחד , אף אחד מלבד עצמי . כי ...... כי למרות שזה היה לימפומה , כשאובחנתי , היה ספק בלב הרופאים אם אני בכלל אחזיק מעמד בחיים עד תחילת הטיפולים .............. ואני עמדתי למות ...... באותה השניה ...... לקחתי אחריות , בהתחלה קטנה ומוטרפת , ואגב בהתחלה בכלל לא רציתי לחיות ...... רק רציתי , שללא חשיבות למה שקרה קודם שהביאני למצב זה , וללא התחשבות במה שיקרה עוד כמה צעדים ......... אני בינתיים כאן .... ואת צעדי האחרונים ........ רציתי לבלות מתוך הסרת כל עול . מגנולתי , מתוך ההחלטה להסיר עול , משום ההקצנה של המצב , ובגלל שהייתי כה שמחה למוות , בגלל כל אלה , בחרתי באפשרות הכי מוטרפת לעכשו ....... וממנה ..... הדרך המשיכה ..... ואת צודקת הבנותי ולימודי ושיעורי ממשיכים הלאה וימשיכו עד הרגע שבוא נשמתי תצא ותיתאחד עם בוראה . ולמרות שהבנתי את שיעור בחירת הסרטן , זה לא אומר שאני חסינת מוות ...... זה יכול לקרות לי גם מחר .... לא ניצחתי את החיים ......... ומי כמוך מנסה להפסיק את אהבתי לג´ויינט . ולא ניצחתי את עצמי . מעולם לא הבטתי במונחים של לנצח , גם לא את הסרטן , את הסרטן , נורא רציתי להבין , והתנגדתי חמורות לכל מני אנשים שישר התנדבו להעלים לי אותו ..... כי רציתי להבין עליו עוד , וככל שהבנתי , לא רק שלא סבלתי ממנו , הסרטן הפך לחבר שבעזרתו עשיתי קפיצת דרך להבנה . ואני אגלה לך , היתה לי סיבה לעשות זאת .......... כי .......... כי , פחדתי שאם אני לא אדע הכל על הסרטן , אם לא אביט עם כל הפחד שבליבי ואכוון עליו את אור הבנתי . אם הוא ילך ויעלם בלי שהבנתי למה הוא בא ומה הוא עשה בתוכי , ומה הוא בא ללמד אותי .... אז ...... אז פחדי ממנו , יכבלו אותי לנצח אליו ......... זה חוקי מרפי בסיסיים , חוקי מרפי עזרו המון , צריך להבין , ולעשות הפוך ......... מה שאתה מפחד ממנו , ירדוף וישיגך ..... או יש עוד סימבוליקה , על האדם שמנסה להפתר מהצל שלו ? והוא רץ עד אובדן כוחות , וכל שהיה צריך , הוא להכנס לנוח בצל של העץ ......... ואז כשהבנתי שכוח פחדיי ממנו , זה בדיוק יתן לסרטן שלי את השליטה עלי , ואז הצצתי למה שמוצע לי בשוק , וראיתי טיפולים קונוונציונלים , ..... בסדר , קצת פרימיטיביים , ומלכלכים , אך מבצעים את הפעולה להשמדת תאים , והרופאים .והממסדיות ( אוי ואבוי .....) אני לא יכולתי לסמוך בעיניים עיוורות עליהם , כל אחד מהם נראה לי יותר עסוק ממני . רק הרעיון של להפקיד את חיי בידיהם , ולישון בלילה בשקט , הטרידה אותי ביותר . רפואה אלטרנטיבית , למעט הומופאטית מדהימה , שעזרה לי פעמיים בתופעות עיקשות , ..... האמת . די פחדתי מהם , מאותה הסיבה שפרפקט הביעה חשש של איך לזהות שרלטנות ...... כיום יש לי זמן לחפש ולהחליט ולבדוק , אז לא היה לי זמן . אז החלטתי להתעלם . ממרפאים וכדומה . אז למי אפנה לשאת באחריות לחיי ולריפוי שלי ? מגנולית , לא היה לי הרבה זמן , והפרופסורים הממסדיים , שאני פגשתי , שיחקו לי פוליטיקה על התיק שלי , ואני לא מסוגלת להסתדר עם המחשבה שאני תיק ..... אני מוכנה להתפשר עם המון דברים , אבל לא עם להתחפש לתיק או למספר . למה מה ? החיים שלי נוצרו בשביל היוקרה של הרופא ? ........ כשעמדתי למות , הבנתי את מלוא המשמעות שכשבחרתי בגוף ( כשבחרתי להוולד לתוך העולם ), עשיתי כך , כי החיים שלי נועדו לתת ביטוי לאני האמיתי שקיים רק בי .... וכך אני מאמינה שאצל כל אחד אחר ..... זה מה שלשאן כותב על השיר הפנימי , הספר של לאשן , קראתי אותו , שנים אחרי שכבר לא היה לי סרטן . זה לא מה שרשום בספרים , וזה לא מה שאנשים אחרים מאמינים ...... זה קשור רק באחריות על החיים שלנו . על הרגע הזה , על הרגע הבא על הרגעים הבאים שזכותי לבחור בהם מה שבא לי שמבטא את חלומותי ורצונותיי . גם בזמן שעוד ביקרתי להנאתי בבתי החולים ( כי החלטתי שיותר בריא לי להנות שם מאשר לסבול , אני לא משתוקקת לסבל שאינו נחוץ לי להבנה . ) ראיתי שם את חבריי האחרים שישבו שם בתור להזרקת הסמים ..... מרביתם נראו שפופים , כאילו בכפיפה קיבלו את עונשם ומנתם . ואני , אני אז הבטחתי לעצמי , שלמרות שאין לי כרגע זמן לעזור להם , אני אשוב כדי לעזור לחולים אחרים לעמוד זקופים , יותר איתנים במסעם . באשר הוא , באם אלו יהיו ייפיית ימיהם האחרונים , או ייפית דרכי הבראתם . באשר העתיד המוסתר מעיניי אדם , באשר הוא ...... רציתי לראותם יותר זקופים ובטוחים בייפי נפשם . זה הכל ...... איזה עוד מתנה ניתן להגיש לחבר שכמוך מהלך על שביל הלבנים הצהובות