עוד מגילה .....

[יחפנית]

עוד מגילה .....

מגנוליה היא אחת הנשים יותר מופלאות , מצחיקות ואמיצות שהכרתי .... מגנולית היתה לי השראה לכתיבות ארוכות כי היא לא פחדה לשנייה לשאול את הדברים הכי בעייתיים . ואני הייתי מרימה את האתגר מפנה לי לילה וכותבת לתוכו .... מכיוון שאילת ההודעה שלך ב-ד חלקים דיברה על לקיחת אחריות בצורות שונות , וכיוון שאודליה למעשה בהפוך על הפוך התייחסת לאותו נושא , וכיוון שכבר חדרתי הערב לתחומי זכרון המידע בזיכרון של המחשב ... אז להלן .... עוד מגילה בהמון חלקים ..... מגנוליתי , ההשגתיתית ...... חומד אם לא היו לך השגות , לא היו יכולות להיות לנו שיחות כה מעניינות . ולא סתם ציינתי שאת לי מורה נפלאה . ואישה מופלאה ..... והרבה בזכות כישרון הקשבתך , אני עדיין ממשיכה לבטא את צורת מחשבתי וניסיוני על הסרטן . מי כמוך יודעת שבכל פעם שחשבתי לנטוש וללכת לדרכי חיי האחרים , את , זו עם ההשגות הכי גדולות , תמיד היית שם לאתגרני מחדש . את העלת מספר נקודות מאד חשובות , ואתייחס לכל אחת בנפרד . אך אתחיל באחרונה ..... אז מגילונת ידידתי המקסימה למרות אהבתי אליך אני לא מסכימה איתך בנושא הזה. זה לא למרות ...... זה בגלל אהבתך אלי ...... את לא מסכימה עם דעתי . וזה רק מגביר אלייך את אהבתי . את אישה שבאהבה עצומה מאתגרת לי את המחשבה . את גורמת לי לבדוק תדיר את טיעוניי , ואת דרכי , כי מכל חביריי למדתי , ומאתגרי הגדולים התגלו כאלה שהיו הכי קרובים לליבי . ואת עושה זו בכזו צורה נפלאה בלי להפעיל אצלי אף טריגר ......... ותמיד עם המון אהבה . ואני , אני מיד מתייצבת לענות על האתגר ......... הנה חמודה , עם המון אהבה . מגילה ( זו נראית לי 4 חופשות שנתיות ) לגבי בעיית גישתי לאחריות שלנו להתרפא מסרטן . הנקודה היא שאנו נמצאות משני מצוקי הבנה שונות . וביננו , פער עמוק כתהום . צריך לבנות ראשית גשר ....... הבעיה ......הראשונית היא , לא מי צודק בגישה .........האמת שזה לא חשוב במיוחד . כי את יודעת מה ....... אנשים מורטים זה לזה את שערותיהם ...... ( אני לא אעיז לפגוע בפלומתך הגדלה ........ חחחח ) מי צודק , מי מחזיק באמת .......... הסרטן , וגישתי אליו , לימד אותי להתמקד בבעיה , ולפתור אותה . ובמסע ההוא הבנתי , שבעצם , אותה אמת שכולם רבים עליה , בעצם , לא משנה דבר לאף אחד . רדיפת האמת האבסולוטית , מהווה תירוץ טוב לאנשים המחפשים בריחות מהמציאות שלהם . כי החיים , הם זרימה , ומה שהיה נכון לעכשו , מחר אולי ישתנה , כמו זרימת החיים . וכמו שתחושותינו משתנות , וכמו שתאינו מתחדשים , כך האמת מתגלה לנו מהמון צורות וזויות התבוננות . לדעתי , לכל רגע , יש את האמת שלו ...... ואת הבחירה הכי נכונה ...... ובסוף יוצא שתמיד אנו בוחרים בנכון . אם ככה אנו מחליטים ........ בואי נגיד לרגע שאני אביא לך כאן טיעונים והוכחות , ומשחקי מילים ...... ועוד ועוד ....... ונניח שאני אתקוף לך כל חלון של הגיון ........ ונמשיך להניח שאת בסוף הגיונית מודה שצדקתי .............. אז מה ?????????. האם זה בליבך ? האם זה קול קריאת נפשך ? האם זה חלק מהמסע שלך ? ומלבד לעצבן אותך ואת האמונות שלך , זה יעזור לך במשהו להתרפא מסרטן ? האמת שזה ישיג רק את ההפך ........ מגנולית ........ ליבי הדריך אותי לדרך ההבנה שאני יצרתי בי את הסרטן , ואלו בדיוק היו כלי הבראתי . ועם האחריות שהסרטן עודד אותי לקחת על עצמי וחיי , מצאתי יכולות ביטוי יותר נכונות . לא מצאתי את אמריקה בשביל העולם הרחב , ולא את הדרך לירח לטובת האנושות ..... האמת שבזמן הסרטן שלי , לא היה לי זמן שניה לאף אחד , אף אחד מלבד עצמי . כי ...... כי למרות שזה היה לימפומה , כשאובחנתי , היה ספק בלב הרופאים אם אני בכלל אחזיק מעמד בחיים עד תחילת הטיפולים .............. ואני עמדתי למות ...... באותה השניה ...... לקחתי אחריות , בהתחלה קטנה ומוטרפת , ואגב בהתחלה בכלל לא רציתי לחיות ...... רק רציתי , שללא חשיבות למה שקרה קודם שהביאני למצב זה , וללא התחשבות במה שיקרה עוד כמה צעדים ......... אני בינתיים כאן .... ואת צעדי האחרונים ........ רציתי לבלות מתוך הסרת כל עול . מגנולתי , מתוך ההחלטה להסיר עול , משום ההקצנה של המצב , ובגלל שהייתי כה שמחה למוות , בגלל כל אלה , בחרתי באפשרות הכי מוטרפת לעכשו ....... וממנה ..... הדרך המשיכה ..... ואת צודקת הבנותי ולימודי ושיעורי ממשיכים הלאה וימשיכו עד הרגע שבוא נשמתי תצא ותיתאחד עם בוראה . ולמרות שהבנתי את שיעור בחירת הסרטן , זה לא אומר שאני חסינת מוות ...... זה יכול לקרות לי גם מחר .... לא ניצחתי את החיים ......... ומי כמוך מנסה להפסיק את אהבתי לג´ויינט . ולא ניצחתי את עצמי . מעולם לא הבטתי במונחים של לנצח , גם לא את הסרטן , את הסרטן , נורא רציתי להבין , והתנגדתי חמורות לכל מני אנשים שישר התנדבו להעלים לי אותו ..... כי רציתי להבין עליו עוד , וככל שהבנתי , לא רק שלא סבלתי ממנו , הסרטן הפך לחבר שבעזרתו עשיתי קפיצת דרך להבנה . ואני אגלה לך , היתה לי סיבה לעשות זאת .......... כי .......... כי , פחדתי שאם אני לא אדע הכל על הסרטן , אם לא אביט עם כל הפחד שבליבי ואכוון עליו את אור הבנתי . אם הוא ילך ויעלם בלי שהבנתי למה הוא בא ומה הוא עשה בתוכי , ומה הוא בא ללמד אותי .... אז ...... אז פחדי ממנו , יכבלו אותי לנצח אליו ......... זה חוקי מרפי בסיסיים , חוקי מרפי עזרו המון , צריך להבין , ולעשות הפוך ......... מה שאתה מפחד ממנו , ירדוף וישיגך ..... או יש עוד סימבוליקה , על האדם שמנסה להפתר מהצל שלו ? והוא רץ עד אובדן כוחות , וכל שהיה צריך , הוא להכנס לנוח בצל של העץ ......... ואז כשהבנתי שכוח פחדיי ממנו , זה בדיוק יתן לסרטן שלי את השליטה עלי , ואז הצצתי למה שמוצע לי בשוק , וראיתי טיפולים קונוונציונלים , ..... בסדר , קצת פרימיטיביים , ומלכלכים , אך מבצעים את הפעולה להשמדת תאים , והרופאים .והממסדיות ( אוי ואבוי .....) אני לא יכולתי לסמוך בעיניים עיוורות עליהם , כל אחד מהם נראה לי יותר עסוק ממני . רק הרעיון של להפקיד את חיי בידיהם , ולישון בלילה בשקט , הטרידה אותי ביותר . רפואה אלטרנטיבית , למעט הומופאטית מדהימה , שעזרה לי פעמיים בתופעות עיקשות , ..... האמת . די פחדתי מהם , מאותה הסיבה שפרפקט הביעה חשש של איך לזהות שרלטנות ...... כיום יש לי זמן לחפש ולהחליט ולבדוק , אז לא היה לי זמן . אז החלטתי להתעלם . ממרפאים וכדומה . אז למי אפנה לשאת באחריות לחיי ולריפוי שלי ? מגנולית , לא היה לי הרבה זמן , והפרופסורים הממסדיים , שאני פגשתי , שיחקו לי פוליטיקה על התיק שלי , ואני לא מסוגלת להסתדר עם המחשבה שאני תיק ..... אני מוכנה להתפשר עם המון דברים , אבל לא עם להתחפש לתיק או למספר . למה מה ? החיים שלי נוצרו בשביל היוקרה של הרופא ? ........ כשעמדתי למות , הבנתי את מלוא המשמעות שכשבחרתי בגוף ( כשבחרתי להוולד לתוך העולם ), עשיתי כך , כי החיים שלי נועדו לתת ביטוי לאני האמיתי שקיים רק בי .... וכך אני מאמינה שאצל כל אחד אחר ..... זה מה שלשאן כותב על השיר הפנימי , הספר של לאשן , קראתי אותו , שנים אחרי שכבר לא היה לי סרטן . זה לא מה שרשום בספרים , וזה לא מה שאנשים אחרים מאמינים ...... זה קשור רק באחריות על החיים שלנו . על הרגע הזה , על הרגע הבא על הרגעים הבאים שזכותי לבחור בהם מה שבא לי שמבטא את חלומותי ורצונותיי . גם בזמן שעוד ביקרתי להנאתי בבתי החולים ( כי החלטתי שיותר בריא לי להנות שם מאשר לסבול , אני לא משתוקקת לסבל שאינו נחוץ לי להבנה . ) ראיתי שם את חבריי האחרים שישבו שם בתור להזרקת הסמים ..... מרביתם נראו שפופים , כאילו בכפיפה קיבלו את עונשם ומנתם . ואני , אני אז הבטחתי לעצמי , שלמרות שאין לי כרגע זמן לעזור להם , אני אשוב כדי לעזור לחולים אחרים לעמוד זקופים , יותר איתנים במסעם . באשר הוא , באם אלו יהיו ייפיית ימיהם האחרונים , או ייפית דרכי הבראתם . באשר העתיד המוסתר מעיניי אדם , באשר הוא ...... רציתי לראותם יותר זקופים ובטוחים בייפי נפשם . זה הכל ...... איזה עוד מתנה ניתן להגיש לחבר שכמוך מהלך על שביל הלבנים הצהובות

 

[יחפנית]

חלק ב´

עכשו , איך כל זה מתקשר למשפטים שלך , "אני רואה בעייה בגישה שלך לגבי האחריות שיש לנו ביכולת ההתרפאות העצמית שלנו מסרטן, כי זה "שם" על החולה "תיק" שגם כך הנטל קשה עליו, ולמה אני מתכוונת כדי לעזור לחולים את מספרת להם על הכוח העצום שיש בהבנה של מה לא הגשמת בחייך או היכן הם המקומות החסומים וברגע שתצליח לפצח את התעלומה הזאת (אגב, אני מאמינה שחיים שלמים לא יספיקו לכך)" לעניות דעתי , אין ביננו הרבה בעייה בתפיסה , ..... ומלבד שוני הדרך , ( לכל אחד דרכו הוא ) לדעתי כל הבעייה ביננו , היא בהבנת המושג , אחריות . לכל מושג שמיש , יש אקונוטציה , שלילית , ויש חיובית , הכל תלוי בכל כך הרבה גורמים בתיקשורת שלנו במילים ....... ואנו מדברים על הנטל , האחריות ביכולת הריפוי שלנו . אכן , בחברה שלנו , אחריות היא אכן מילה נורא כבדה , המעמיסה עליה בחובות והתחייבויות , בקיצור לא יוצאים מזה , ותלונות והאשמות ......... את צודקת ........ זה נטל ...... בומבה של נטל . ולזה אני איני מתכוונת . זה בעיניי בזבוז זמן . כשאני אומרת אחריות ....... אני לא מתכוונת למה שמובן כשמביטים מכיוון החברה ..... אני מביטה על האחריות שלי בדד לעצמי . אני הייתי זו שעמדה לאבד את החיים שלי , לא עוד כמה שבועות , לא עוד כמה חודשים ..... אלא על כל צעד נוסף . בגלל הקיצוניות של האיבחון ......... לרגע , כל העולם , וכל הסובב נמס , דבר לא היה חשוב יותר , בלווא הכי אני חווה את הכל , רק דרך עיניי , במותי אני בלווא הכי לא אראה כלום . ומבחינתי , הם לא יהיו קיימים . אז באותו רגע , ההבנה הזו נחתה עלי בבת אחת . במעין קפיצת זמן . ובאותה שניה ........ כל המחוייבויות , או/ו ההסברים , או/ו רגשי האשם , או/ו הכעס , או/ו הכאב , או/ו חוש הצדק המפותח שלי . הכל פשוט לא היה יותר חשוב . הכי חשוב לי לרגע היה ........ לחוות את רק ........ הרגע הזה , בהכי מופלאות זיכרון שיכולתי לשאת עימי לעבר השני . כי אולי , זה היה יכול להיות הרגע האחרון , ואם כך , אני לא עמדתי לבזבז את הרגע האחרון על לפחד מהמוות .... בשביל מה , נגיע לשם בלווא הכי כולם , ואם ברגע הבא זה תורי ...... נו ..... אז מה אני יכולה לעשות ???????... להאשים את עצמי שעשיתי בי סרטן ? ...... אני מגיל עשר בטוחה שהתת מודע יוצר סרטן אצל אנשים .... כשאמרו לי שיש לי סרטן , לא רק חשבתי שאני עשיתי , אני הייתי בטוחה בכך . אז מה , עכשו אני אאשים את עצמי ? לא נראה לך קצת דבילי להעביר את הרגע האחרון של החיים בהאשמה ? לי זה נראה ......... אז ... אז במקום כל מה שיכולתי לבחור לי ברגע הזה ........ אני בחרתי לעשות מה שחשקה נפשי ...... ואת כל חוקי החברה , והאחריות והאשמה , ורגשי המצפון .......את זה דחיתי לאם אני אשאר בחיים , מה נראה לך שאבזבז על השטויות האלה עליהם מרבית חיי בוזבזו ללא שום תוצאה ניכרת , להמשיך עכשו בימיי האחרונים ? ....... ככל שחלף הזמן , וכל רגע באשר הוא הפך למרכז תודעת צרכי הביטוי שלי , הגוף יחד עם הכימואקסטאזי ...... ריפא עצמו ....... ( אגב זה מה שמיכל ליאונרדו אומרת ..... מצע הגידול , כשהוא תקין , , התאים מעבירים מסר כימי חשמלי , ומצמצמים את הגידול , ואם היתה לה אפשרות להכנס שניה למעבדה , היא תוכיח שיש לאותם מסרים של אותם תאים סרטניים , במצע גידול בריא יכולת להעלם לחלוטין . ........ באמת , תישאלי אותה , אני כל הזמן מברכת לה שאיזו מעבדה תסכים לתת לה צלוחיות וכאלה ....... ) ואז ....... אז הסרטן נעלם , ולי היה זמן להבין לאט לאט מה היה ..... ואז התמודדתי בדרכי עם הייסורי מצפון , - החלטתי שאם הסתדרתי כה נפלא בלעדיהם , אז הם באמת לא הכי חשובים בחיים , לפני הסרטן , רגשי המצפון , פשוט כבלו אותי מלהנות מהרגעים שבהם ודרכם חולפים החיים . איני באה לנפנף ביכולותי להתרפא ואני מוציאה לשון ואומרת , ננננננהההההה לכם אני הגעתי ראשונה ..... שטויות , זה ההשגיות הנוראית של החברה בה אנו חיים . אני אומרת דבר אחר , אני אומרת , אי שם בחשכה דומה לחשכה שעל שביל הלבנים הצהובות שלכם , גם אני נמצאתי פעם .... והמסר שלי לכם , יש דרך החוצה ....... כשהייתי שם , גם היא נראתה לי בלתי אפשרית ..... אבל הצלחתי , וגם בדרך למדתי . ואני מנסה לתרגם את הדרך שלי למילים שגם אתם תצליחו להבין , כי המילים שלי הם לא מה שיעשו או יביאו לכם את הריפוי , אלא הדרך בה אתם צועדים , והרגעים של חייכם שאתם ממלאים . אני לא באתי לעולם לפתור את הסבל שלו ,,,,,,, באתי להבין את הנפש שקיימת בתוכי . וכך כל אחד אחר לדעתי , בדרך אנו מוצאים חברים , כמונו לא מושלמים ואף הם מחפשים את הדרך את הדרך הפרטית שלהם על אותו שביל לבנים משותף שנקרא חיים .... דורותי בדרך מגלה את הדרך הביתה , האריה מגלה שכל הדרך , בלי ששם לב בכלל כל הזמן הוא היה אמיץ ........ ובעצם , למרות שכולם צעדו יחדיו על אותו שביל , כל אחד היה אחראי על ההבנה שלו , כי כל אחד חיפש דבר אחר . כשנבינים את משמעות האחריות האמיתי שלנו על רגעי חיינו ...... המסע הופך קל . את לא חייבת להסכים איתי , ואין לי שום יכולת לשנות את הבנותייך , האישיות באמור .... אך זה לא בדיוק מה שמטריד אותך ......... את יודעת שהעובדה שדעתי שונה משלך , לא משנה אותך מלחפש ולתור אחר דרכי ההבנות שלך אך ציינת שיש לך חשש שזה יכול להזיק לאחרים .......... פעם חשבתי על אותו קו מחשבה , כמדומני , זה היה מידע שניסיתי להעלים מבן זוגי במחשבה שזה יכאיב לו , או שהוא לא יוכל לעמוד בכך ........ וכפיטפוט של בנות שיטחתי את הבעיה לפני חברה . היא אמרה לי משהו , שנחרט לי בזיכרון ........ ( את מכירה את אותם משפטים אקראיים שפתאם כמו בקסם מחברים לך פיסות הבנה בפאזל ) היא אמרה לי ...... את חוצפנית ...... את חושבת שהוא פחות ממך , ולכן אין לו יכולות התמודדות משלו להביט באמת ..... אם היית עומדת במקומו , היית רוצה לדעת ולהתמודד עם כך ? או היית מעדיפה לחשוב שהוא העלים ממך בגלל שהוא לא סמך שיש לך יכולת התמודדות . שבוע ומחצה עצרתי את התפרצותי או תשובתי או ההגבה המותנית שלי , עד שהבנתי .... אני שופטת עצמי על חוקיות אחרת ממה שאני שופטת אחרים , בעצם נסיונות הנשיאה בנטל יותר מסובבי , אני למעשה מבטאת אמונה שאני יכולה , והם לא . ואם כך , אז באמת הייתי חוצפנית . אותו משפט הסביר לי שאין לנו הרבה שליטה על ההשפעה שלנו על אחרים , והם כל אחד שונה מהשני . ואם אני התמודדתי עם האמת הכי מכאיבה שלי , והיא , האמת הזו עזרה לי להרפות ...... אז לבטח יש שם בעולם עוד כמה שדרכם דומה לשלי , והם ימצאו דרכם לפורום זה לקבל תמיכה לדרך שלהם . באשר תהה . זו הסיבה גם שנפתח פורום זה ...... הפורום הלא מצונזר , בו כל אדם לוקח כמו בחיים , את החלטת הבחירות שלו , וכשאני נכנסת לפורום הסרטן באיי או אל , יש שם רעיונות אחרים , ואין פסול בהם , להפך , שם ....... יש צורך באיפוק , וצורך בהתלבטויות של איזה נושאים רגישים מותרים לנגיעה ....... ואני נכנסת , ומתפשרת במילותי , כי יש לי שם חברים , האהובים על ליבי , שאני מוקירה ומכבדת את דרכם , וכך , אני יכולה לדבר עם חבריי שדרכם שונה משלי , וחברים שדרכם דומה .... זו משמעות החופש בכלל והעולם הוירטואלי בפרט . ולגבי דאגתך לחולים האחרים , מעול האחריות ........ אולי , אבל אני בטוחה שאותם שיעברו , וזה לא ידבר אילהם , יבטלו את האתר וימשיכו לאתרים אחרים , ואלו שיגיבו , יופנו לתמיכה באייאואל . ואלו שהאחריות לא מכבידה עליהם , ישארו וימצאו פה בית התומך בצורות דעתם . וכך יוכלו להתפנות לדרך אמונותם , ולא להתעסקויות עם ויכוחי של מי האמת ... כולנו צודקים , כל הזמן ...... וכל שאנו צריכים לפעמים זה לקבל את חוסר ההסכמה אצל האחר , מניסיוני זה עוזר לנו לקבל את דעותינו גם כשהם בניגוד למה שכולם אומרים . כרגע מגנולית בריפוי שלך ומציאת דרכך , אמונתך ודרכך היא יותר חשובה לחייך , מהתעסקות באם הדרך שלי טובה או לא ....... את רואה ...... אני חולה על ההשגות שלך , יום מופלא אישה ..... ונו כבר מחכה לתום הפרוייקט הריקודי שלך , כדי שנמשיך להנות על האיסיקיו ..... באהבה וחיבוקי ... מגילונת שלך ...........