עוד ממה שמחכה לנו בפסטיבל הקרוב

[דודי בן אדרת]

סרטים וכנס בפסטיבל בחולון

2 סרטים שנשמעים מסקרנים ומרתקים וכנס "הבובה ככלי טיפולי" השנתי הן הסנוניות הראשונות מתוך אירועי הפסטיבל המתקרב...

"עלה אחרון"
הסרט יוקרן בערב מיוחד בפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון וסרטי בובות. יולי בחולון.
בעידן המודרני, בו ההישרדות דחקה הצידה את המורשת התוססת של האמנות העממית, הפכה האחרונה לצילום דוהה של ימים עברו. למרות זאת, קומץ אמנים עדיין נצמדים אליה כמו עלים לענף, רגע לפני נשירתם. סרט תיעודי זה הוא על אחד העלים האחרונים האלה.
יוצר הסרט גילה, לגמרי במקרה את ה- CHAADOR BANDHNI; סוג מיוחד של בובנאות הודית ששורשיה קדומים כל כך, שאפילו מאמץ מדוקדק לא יצליח להתחקות אחרי מקורם. סוג זה עדיין מתקיים בעיקר בשבט הסאת'אל בשני אזורים (אם כי בעבר היה קיים בלפחות שישה מחוזות) בהודו.
CHAADOR BANDHNI הוא תיאטרון בובות נודד, בו בובות הכפפה רוקדות, מתופפות, מציגות מערכונים ואפילו מתנהלות כפועלי במה. בקיצור, מייצגות בזעיר אנפין את החברה הסאנת'אלית .
הבובנאי עצמו נושא עליו את הבמה. הוא מפעיל את הבובות בעודו שר מזמור המהלל או מבקר את חיי היום-יום שלו. תוך כדי כך הוא גם מקיש על טודונג - כלי הקשה הקשור למותנו. כך הוא עובר מכפר לכפר.
כיום, נותרו בובנאים בודדים המופיעים באופן זה. סוג זה של בובנאות לא-מוכרת נמצא על סף הכחדה.
במאי: מנאס מסו
צילום: ארינדם בהאטצ'ריה, טאמאל צ'אקרבוקטי

הסרט זכה בפרס "הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בדרבהנגה, הודו 2014

הסרט השני שיוקרן במסגרת הכנס "הבובה ככלי טיפולי" (פרטים על הכנס עצמו בתמונה המצורפת

)
"הידד להוליווד"
בתקופת ילדותה של רייבן קליאנה, במשך שנים, מכרו אותה הוריה לתעשיית הפורנוגרפיה, לצילומים שככל שחלף הזמן, הלכו ונעשו קשים יותר.
היא הצליחה להימלט ואחרי שנים של זהות בדויה והחלפות תכופות של מקומות מסתור הגיעה ללונדון, שם למדה בובנאות.
את סיפורה העלתה כהצגת בובות ובעקבותיה גם את הסרט "הידד להוליווד".
כיום, היא אינה מנסה להשיג צדק בגלל פשעים "שבוצעו נגדי ברמה האישית". כאקטיביסטית, היא משקיעה את זמנה בניסיונות מניעה והסברה כדי להביא לשינוי שישפיע על כולם.
הסרט "הידד להוליווד" יוקרן בכנס "הבובה ככלי טיפולי" ב-23/7. אחרי ההקרנה תתקיים שיחת סקייפ עם רייבן

וגם...השמועה אומרת שדודידו ועוד עשרות הבובות של ערוץ "הופ!" יוצגו בתערוכה מיוחדת במוזאון לאמנות תיאטרון הבובות...
כל זה ועוד בבפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון ולסרטי בובות, 17-26 ביולי בחולון

 

[אבישגתיאטרון בובות]

נשמע מרתק! רשמתי ביומן....

ואנסה מאד להגיע!

 

[ח ב ו ב י ת]

כדאי !

אני צפיתי בהצגה של רייבן בשרלוויל בפסטיבל לפני כשלוש שנים
הצגה מטלטלת מאוד ומאוד צורמת. הנושא שלה ודרך ההעברה של התוכן
באמצעות בובות - צמצום ה"פריים" הבימתי לרגליים של הבובות - הפך את החוויה לקשה ואמינה במיוחד.

הכנס הטיפולי השנה הולך להיות מאוד מאוד מעניין, מגיעה דרמה תרפיסטית חשובה מגרמניה ועוד מרצים מרתקים רבים. בנוסף, יהיו סדנאות שניתן לחוות בהן תהליכים קצרים ולראות את דרך הטיפול באמצעות בובות או עזרים נוספים - ואין כמו חוויה אישית.

 

[חן מליונר1]

השנה סוף סוף אני יכולה לבוא!

אני מחכה לזה בקוצר רוח, נשמע שיהיה מעולה

 

[דודי בן אדרת]

עוד ממה שמחכה לנו בפסטיבל הקרוב

"יום הולדת שמח!"

(Eva Kaufmann מגרמניה)
הצגה על להיות ליצנית קטנה ועל להיות גדולה, על ילדים והוריהם.
הגיע יום ההולדת של ליסה. סוף-סוף! בוערת מסקרנות, היא פותחת את המתנות הצבעוניות. הפתעה! בובת תינוק עליז מחייכת אליה.
אבל אז... התינוק מתחיל לעשות כל מה שתינוקות עושים. ליסה מנסה כל שביכולתה כדי להרגיע את היצור הקטן והפרוע, אבל הכל רק הולך ומשתבש. באלאגן !!!
מוטיבים מוכרים משנות הילדות הראשונות ארוזים כהצגה ליצנית, כך שגדולים וקטנים יכולים לצחוק על עצמם.
שישי 17/7 ושבת 18/7 בפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון ולסרטי בובות בחולון

"GRIT" - "חצץ" (Tortoise in a Nutshell - סקוטלנד)
אחת הקבוצות הצעירות והמבטיחות מאדינבורו, סקוטלנד, מגיעה לחולון עם הצגה חזותית סוחפת ומרגשת על ילדים אבודים וילדים שאיבדו את ילדותם, במציאות קשה שגם תועדה אבל גם טואטאה מתחת לשטיח. איימי שוקעת לתוך זיכרונותיו של אביה המנוח, צלם מלחמות, במסע אל עבודתו באזורי סכסוך על פני הגלובוס. הסיפורים המרגשים שמאחורי העדשה והתמונות נחשפים בעזרת בובות, חול וצל.
ההצגה למבוגרים

סרט נוסף שיוקרן בפסטיבל ואותי באופן אישי מסקרן מאוד הוא:
"עליית גג מלאה בבובות"

סרטו של ריצ'ארד בטשינס מלונדון
סרט על נסיכים ובובות, על יריבויות ובגידה ועל שמחה וטרגדיה.
זהו סיפורו של הבובנאי האנגלי הקשיש פרנק ממפורד בן ה-93 וחצי (בתמונה המצורפת

)
שמאז מאז 1946 חי בדירה קטנה בלונדון, מוקף במזכרות של חייו הטובים.
פרנק אינו השכן הקשיש השגרתי , המקובל. הוא מיוחד, לא רק בגלל רצונו החזק ואורח החיים העצמאי שלו או בחירתו להתגורר לבדו כשהוא מתקרב לגיל 100.
אלא גם משום שפרנק ואשתו המנוחה, מייסי, יצרו את אחד ממופעי קברט המריונטות המגוונים והזוהרים ביותר אי פעם. הם הופיעו בשנות ה-40 וה-50 באולמות יוקרה בכל רחבי אירופה, בכללם מולן רוז' בפריז, מלון סבוי בלונדון ומועדון הספורט במונטה קרלו, מול מנהיגי ועשירי העולם. הארון שבביתו מלא קופסאות פח ישנות ובהם סלילים של סרטים; תכניות הטלוויזיה לילדים של ה-BBC וסרטי פרסומת בהם השתתף בשנות ה-50 וה-60. בעליית הגג, שוכנות הבובות, מוזנחות למעלה מ-20 שנה. סיפורו של פרנק מייצג היסטוריה של דור אבוד של אמנים שלקחו חלק בעשייה אמנותית בעידן שלפני הטלוויזיה בכלל ושל אמני בובות החוטים (מריונטות) ההולכים ומתמעטים בפרט.
חלק מגיוס הכספים להפקת הסרט הופנה גם לשימור הבובות שלו. לסרט גם מטרה נוספת: להזכיר שהקשישים, שלעתים קרובות מתוארים כנטל על חברה ,
הם למעשה משאב יקר ערך...

מי שלא הספיק לקרוא את ההודעה על הכנס השנתי של "בובה ככלי טיפולי" ועל 2 סרטים נוספים שיוקרנו בפסטיבל, יוכלו למצוא אותה מתחת להודעה זו

על עוד הצגות לילדים, מבוגרים ונוער ושאר אירועי הפסטיבל בקרוב...