עוד משהו לגבי נתונים שהובאו בראיון לרינו צרור

KallaGLP

New member
ואני כל הזמן שואלת מה עוזר הרקורד המקצועי שלו,

שאיש אינו מפקפק בו ושכבודו במקומו מונח, אם אינו משתמש ברקורד שלו ובכל הידע המקצועי שצבר כדי למסור למאזינים מידע קונקרטי שיכול היה, לשם שינוי, באמת לסייע להם.
 

adiavn

New member
ואם התגובה שלי נראית בוטה

היא כי אני זועם על החוצפה של אנשים ששואפים לחסום את זכותי לאמץ בהשקעת זמן וממון פרטיים שלי, ועוד טוענים שהם עושים את זה "כדי להגן עלי".
אני אדם בוגר ולא צריך אף אחד שיגן עלי.
 

fannyd

New member
עוד משהו לגבי נתונים שהובאו בראיון לרינו צרור

נאמר שבבתי ילדים ברוסיה גרים כ-600.000 ילדים ש-50% מהם לוקים או עתידים ללקות בסינדרום אלכוהול עוברי. חיפוש קצר ברשת הרוסית מעלה תמונה שונה במקצת. בתשובה לשאילתא של חבר פרלמנט מפרט משרד החינוך: בשנת 2012 היו בבתי ילדים ומוסדות אחרים במימון המדינה 122.351 ילדים, באומנה 392.263 ילדים, באימוץ 58.824 ילדים ובנוסף יש פירוט כמה ממאמצים אזרחי רוסיה וכמה זרים. ומה המשמעות? המשמעות שלוקים באלכוהול עוברי ברמת תיפקוד מתוארת בראיון היו נפלטים מאומנה ואימוץ כאחד למוסדות, דהיינו ילדים אלה או לא פגועים כלל או פגועים ברמה שמאפשרת תיפקוד מתקבל על הדעת במשפחה. מצרפת קישור כדי שכל דכפין ישתכנע שהנתונים נמסרו ע"י גורם רישמי כולל לוגו וחתימות.[URL]http://dgudkov.livejournal.com/244667.html[/URL]
 

adiavn

New member
בניגוד לנתונים בתוכנית של רינו צרור?

שהוצגו עם סימוכין ומקורות?
 

KallaGLP

New member
לדעתי בלתי אפשרי לדעת מה המספרים המדויקים

כי כל מקור שבדקתי ברשת אומר משהו אחר. השאלה אם אפשר להאמין לנתונים הרשמיים של ממשלת רוסיה היא שאלה שלדעתי לאף אחד כאן אין תשובה ודאית עליה. אבל בין אם כן או לא, זה לא ממש משנה, כי השאלה היא כמה מתוך המספר המזערי יחסית של ילדים (אלפים בודדים מתוך מאות אלפים או אף מיליונים במשך השנים) שמאומצים בישראל מתוך כלל הילדים בבתי הילדים ברוסיה (שגם לגביהם אין נתונים מדויקים באשר למידת הלקויות שלהם) באמת לוקים בתסמונת ובאיזו דרגת חומרה, ואלה נתונים שאין לאף אחד. מבחינה זו גם אי אפשר להסתמך על סטטיסטיקות על מאומצים במדינות אחרות, כגון ארה"ב, כי ידוע שאמריקאים רבים, בניגוד לישראלים, מראש בוחרים לאמץ ילדים עם צרכים מיוחדים, ואף ילדים שבבירור פגועים קשה. לעומתם, הישראלים לא רק דורשים לאמץ ילדים בריאים, אלא גם מבצעים בדיקות רבות לפני האימוץ כדי לוודא זאת (ונכון, יש מקרים של רופאים רשלנים או של בעיות שלא ניתן לאבחן בגיל האימוץ, אבל בכל זאת קשה להאמין שמדובר בכל או ברוב המקרים). לכן לאף אחד מאיתנו, כולל לאריאנה או פרופ' קורן, אין שום תמונה מדויקת על המצב בארץ מבחינה זו. מה שברור, ולו על סמך מה שרואים בפורום, הוא שהכללות ודיבור במונחים מוחלטים אינם נכונים בשום פנים ואופן וחוטאים לאמת ולילדים שלנו. יש ילדים ללא בעיות, יש ילדים עם בעיות קלות כאלה ואחרות (לא בהכרח תסמונת אלכוהול עוברית), יש כמובן גם ילדים עם בעיות חמורות או חמורות מאוד (כולל תסמונת אלכוהול עוברית), אבל לאף אחד אין מספיק נתונים כדי להכריז הכרזות חד משמעיות באשר למספרם או לשיעורם בתוך כלל המאומצים. יתר על כן, אין שום נתונים על בעיות שנגרמו ספציפית בגלל תסמונת האלכוהול העוברית, ואף לא בכל המקרים הוכח שהבעיות בהכרח קשורות לאימוץ. הרי גם לחלק מהילדים הביולוגיים שנולדו וגדלו במשפחות נורמטיביות ולהורים בריאיים יש בעיות כאלה ואחרות, כמו בעיות בוויסות חושי, קשיי קשב וריכוז, פיגור ברמה זו או אחרת, אוטיזם, מחלות ונכויות שונות, ואפשר להמשיך כך ללא סוף. האמת היא שאני היחידה בין כל קרוביי, חבריי ומכריי שאימצתי, אך כמעט ואין ביניהם משפחה בלי בעיות כאלה ואחרות, בדרגות חומרה שונות, אצל אחד הילדים או יותר, המחייבות לפנות לאבחונים בשלב זה או אחר.
לסיכום, אני שוב חוזרת. הבעיה היא לא בדיבור על הקשיים והבעיות, הבעיה היא בהכללה ובדמוניזציה של אימוץ וילדים מאומצים, תוך שימוש במילים ובתיאורים מוקצנים ומוחלטים שהדעת אינה סובלת. לחשוף את הבעיה ולהעלות את המודעות של מאמצים ומאמצים לעתיד ל*פוטנציאל* לבעיות - כן. לעשות מחקרים וסטטיסטיקות על הילדים בארץ ולהסיק מהן מסקנות - כן. לתת כל מידע וסיוע למשפחות עם ילדים עם בעיות - כן. להכליל ולהשמיץ בשביל הסנסציה, מבלי לספק כל מידע אמתי, מבוסס ומועיל - לא, לא ולא!!!
 

fannyd

New member
לדעתי למספרים הללו גם אין חשיבות עבור מאמץ מצוי

חשוב מי הילד המסויים שמציעים וקבלת החלטות בתהליך רציונלי.
 

KallaGLP

New member
בהחלט. מה שחשוב הוא שמי שעומד לאמץ

יהיה מודע לפוטנציאל לבעיות ולמהותן, כדי שיוכל לעשות כל מה שביכולתו כדי לוודא שהילד המוצע לו אינו סובל מהן (תוך הבנה שעלולים להיות דברים שפשוט לא ניתן לאבחן בשלב זה), או לחילופין יקבל החלטה מושכלת באשר לאימוץ ילד כזה וטיפול בו בהמשך הדרך. מה שחשוב שמי שכבר אימץ ונתקל בבעיות ידע לפנות ולקבל סיוע מהגורמים הנכונים. סטטיסטיקה בפני עצמה הרבה פחות חשובה, כי בסופו של דבר לא ניתן לחזות רק על סמך הסטטיסטיקה שום דבר לגבי ילד ספציפי כזה או אחר. צריך בכל מקרה לראות ולאבחן כל ילד באופן אישי.
 

יסמין@

New member


מסכימה לכל מילה ורוצה להעתיק שוב את הסיכום הנכון כל כך לדעתי:
"הבעיה היא לא בדיבור על הקשיים והבעיות, הבעיה היא בהכללה ובדמוניזציה של אימוץ וילדים מאומצים, תוך שימוש במילים ובתיאורים מוקצנים ומוחלטים שהדעת אינה סובלת. לחשוף את הבעיה ולהעלות את המודעות של מאמצים ומאמצים לעתיד ל*פוטנציאל* לבעיות - כן. לעשות מחקרים וסטטיסטיקות על הילדים בארץ ולהסיק מהן מסקנות - כן. לתת כל מידע וסיוע למשפחות עם ילדים עם בעיות - כן. להכליל ולהשמיץ בשביל הסנסציה, מבלי לספק כל מידע אמתי, מבוסס ומועיל - לא, לא ולא!!!"
 
למעלה