עוד סיפוז - שן חרבות
שן החרבות * © בארבע לפנות בוקר התעוררה וכאב ראש משתק פילח את רקותיה. הלכה למטבח לקחה כדור נגד הכאב. כל היום חיפש אותה ולא מצא. התגעגע ולא היה לו למי לספר את געגועיו. חשב עליה. בארבע לפנות בוקר התעורר כל גופו רטוב מזיעה וזכר את החלום שהעיר אותו: שאגת שנהחרבות האפורה העירה אותו משינה עמוקה. השעה היתה שעת טרם שחר והמקום מערה שעל פיתחה היה כתוב ``מערת החלמיש`` זו מערת ביתו ומשכנו בלילות. כאן נמצאים הצורים עליהם הוא נם את שנתו וחולם את געגועיו. כל גופו בער מתשוקה קשה ולמרות שנהחרבות האורבת בחוץ והגשם הקר שהיכה על עצי היער, הוא יצא ממערתו והתקרב בלאט אל מערה שכנה שעל פיתחה היה כתוב: ``מערת האפרוחים``. שם, בין כל בני משפחתה, שכבה ערה על יצועה אהובתו הבלתי מושגת. שפעת תלתליה מונחת פרושה על פרוות הנמר. כל עומק אהבתו שלחה את ידיו החזקות שתפסו את שערותיה ולאט לאט, בלי רעש גרר אותה משם אל פתח המערה ומשם בריצה מהירה הכניסה אל מערתו, אל צור יצועו ועיסה בידיו ופיו את ראשה הכואב. בבוקר, צילצל אליה למקום עבודתה. ``מה עשית בארבע לפנות בוקר?`` שאל בלי להציג את עצמו. ``התעוררתי מכאב ראש נוראי`` ענתה מיד ``עבר לך?`` ``כן, לקחתי כדור``. ``לא נכון, זה עבר מאהבתי אליך`` וסיפר לה את החלום הלילה. היא חייכה אל שפופרת הטלפון כאילו היתה שרביט הקסמים של פיה טובה. מעשי אל האהבה הוא קורא להם והיא רוצה להאמין לו. * שנחרבות היא חיה מסוכנת שהפחידה את אנשי המערות הקדומים
שן החרבות * © בארבע לפנות בוקר התעוררה וכאב ראש משתק פילח את רקותיה. הלכה למטבח לקחה כדור נגד הכאב. כל היום חיפש אותה ולא מצא. התגעגע ולא היה לו למי לספר את געגועיו. חשב עליה. בארבע לפנות בוקר התעורר כל גופו רטוב מזיעה וזכר את החלום שהעיר אותו: שאגת שנהחרבות האפורה העירה אותו משינה עמוקה. השעה היתה שעת טרם שחר והמקום מערה שעל פיתחה היה כתוב ``מערת החלמיש`` זו מערת ביתו ומשכנו בלילות. כאן נמצאים הצורים עליהם הוא נם את שנתו וחולם את געגועיו. כל גופו בער מתשוקה קשה ולמרות שנהחרבות האורבת בחוץ והגשם הקר שהיכה על עצי היער, הוא יצא ממערתו והתקרב בלאט אל מערה שכנה שעל פיתחה היה כתוב: ``מערת האפרוחים``. שם, בין כל בני משפחתה, שכבה ערה על יצועה אהובתו הבלתי מושגת. שפעת תלתליה מונחת פרושה על פרוות הנמר. כל עומק אהבתו שלחה את ידיו החזקות שתפסו את שערותיה ולאט לאט, בלי רעש גרר אותה משם אל פתח המערה ומשם בריצה מהירה הכניסה אל מערתו, אל צור יצועו ועיסה בידיו ופיו את ראשה הכואב. בבוקר, צילצל אליה למקום עבודתה. ``מה עשית בארבע לפנות בוקר?`` שאל בלי להציג את עצמו. ``התעוררתי מכאב ראש נוראי`` ענתה מיד ``עבר לך?`` ``כן, לקחתי כדור``. ``לא נכון, זה עבר מאהבתי אליך`` וסיפר לה את החלום הלילה. היא חייכה אל שפופרת הטלפון כאילו היתה שרביט הקסמים של פיה טובה. מעשי אל האהבה הוא קורא להם והיא רוצה להאמין לו. * שנחרבות היא חיה מסוכנת שהפחידה את אנשי המערות הקדומים