עוד סקר: מה הכי חסר לנו בתקופת ההריון

[תמר27]

../images/Emo2.gif

מותר להודות שצחקתי קצת? עכשיו נרגעתי שאני לא המשוגעת היחידה. עוד כמה כאלה ותקבלי את ההומור השחור האישי שלי בחזרה, ווואוו, זה יכאב.

 

[אמא של פילפילון]

בטח מותר

זו בדיוק הכוונה. ואל תאיימי עלי! את מוזמנת "להחזיר" לי בפנינים משלך.

 

[טאניוש]

הרצפה ../images/Emo12.gif

היה חסר לי מאד לראות אותה ובעיקר להשתמש בה יותר מדקה וחצי

 

[27חומד]

../images/Emo3.gifסקס??

עד שאסור היה לי ממש לא היה חסר. מאז שאסרו פתאום בא לי. אגוזים ושיניים... חוצמזה כל מה שאסור לאכול בהריון כמובן

 

[אמא של פילפילון]

וכשכבר מותר לך, הפרטנר בורח ../images/Emo67.gif

אני מקווה שכאשר הוא יחזור תספיקו להנות!

 

[27חומד]

ואפילו אם היה פה, אני תוהה אם שווה כל הכאב

שיגיע אח"כ בגלל האוקסיטוצין. צירי אוקסיטוצין לא יעילים כואבבבבבבבבבבבבבבבים מאאאאאאאאאאאאאאאאאד, מנסיון

 

[אמא של פילפילון]

אצלנו דווקא היה יעיל מאוד

ויותר מפעם אחת. אחרי 18 שעות גג, כבר הייתי בידיים מלאות.

 

[27חומד]

אז אצלנו לא ../images/Emo13.gif

אפילו שככה התחילו הצירים המוקדמיםעם המחיקה שהביאו לאישפוז בהריון הראשון (ואז הבנתי שהתקשויות זה לא תנועות עובר

). חשבנו שיש לנו ביד כלי קסמים לקבוע את מועד הלידה. אז לקראת סוף תשיעי תיכננו יום שהתאים לנו עם לוח מבחנים ועבודה (תמימות של הורים בפעם הראשונה

), והלכנו על זה. לא זז הרוורס. צירים כן, לידה לא. מאתמול אני שרה לעצמי את הזברה והפיג'מה : ... אם כדאי ליום אחד בלבד, לטרוח ולבבוש את שמלת השבת, ישבה וחשבה וחשבה וחשבה עד מוצאי שבת. זה מסכם את המצב לדעתי

 

[אופטימיות קוסמית2]

הכי חסר לי לצחצח שיניים בבוקר כמו פעם.

עכשיו אני רק מרימה את מברשת השיניים אני מתחילה עם ריפלקס ההקאה הנוראי הזה. רוצה לצחצח שיניים נורמלי.

 

[אפרת80]

החופש להיות בתנועה

אני תקועה בביתי או בבית הורי, ולגמרי לא חופשיה לעשות כאוות נפשי. כאבי הגב הורגים אותי... ובכלל - חברה טובה-טובה שלי מתחתנת בעוד שבוע ואני אחמם (בעז"ה, כי אני נכנסת לתקופה המלחיצה של האובדן הראשון) את הכסא ואשמש "צופה", וזה מתסכל משום שממש בא לי לפצוח במחולות, ושלא לדבר על ישיבה ממושכת על כסא, שמפרקת כל חוליה בגבי. דבר נוסף - הזהירו אותי (מבחינה בריאותית) לא להפריז באכילה ולהמנע מהשמנה... אז אני כבר לא אוכלת מכל הבא ליד כבעבר, ועושה חישובי קלוריות וערכים תזונתיים, מה לי ולזה??? הרי לא מעניין אותי להסתובב קבל עם ועדה ולהתהדר בבטני (אני עדיין נראית רזה מאוד, אך התחושה, למרבה הפלא, דווקא כבדה מאוד). עוד משהו - אמא שלי שומרת על האחיינים שלי (כאמור, אני שורצת במשך היום) וכשהם צווחים או סתם צריכים עזרה קטנטנה... אני לא יכולה לסייע, ומרגישה עם זה מאוד-מאוד רע!!! והכי מעצבן זה שהאחיין למד לעשות את צרכיו בסיר, ואחרי כל טקס כזה, כל מי שנמצא בבית רוקד סביבו בצהלות "פיפי פרס". לסיום - סקס? הצחקתם אותי, אני כבר שנתיים על תקן "עציץ פרחים". זהו, שתהיה שבת שלום.