ערב טוב לכל חבריי פה ../images/Emo59.gif../images/Emo138.gif
לכולם וחנוכה שמח היום בשעה חמש וחצי עברתי דרך צומת גהה לא העפתי בצומת מבט שני, ברדיו שמעתי על הפיצוץ וידעתי שאצטרך לעבור שוב הצומת,הפעם בצורה שונה. אכן בשעה שמונה וחצי בערב הכביש כבר היה פתוח לתנועה ויכולתי לחזור הביתה. לא היה קשה לנחש היכן היה הפיצוץ. הכביש אומנם היה פתוח, אך במקום הארוע היו מאות אנשים מכוניות כיבוי ומשטרה והרגשה קשה. תמיד כשיש פיגוע אני אומרת לעצמי" "יעלי, היינו בלי מדינה, עם מפוזר ומפורד, ירו בנו באלפים, שרפו אותנו בעשרות אלפים, והשמידו אותנו במליונים, ליבי ליבי עם המשפחות, אך יש לי מדינה, אין לי הרגשה יותר שאפשר בוקר אחד להשתגע ולשלוח אותי למשרפות". שוב, נכון שכשזה פוגע באדם זה 100% אסון, אבל הפרופורציה מדברת בעד עצמה. נדליק נרות ונקווה (אני מאמינה בכל ליבי) שהבעיה תיפתר, הרי חושבים עליה, לא? יעלי