*מדמיינת את אורטאיצ'ו עושה סייאנס: "עדי... את שומעת אותי ?" "שוב אתה ? ם.ם" "תכתבי לי מאמר על איצ'ינוסה ;;" "באמאש'ך, תעזוב אותי כבר. לא הספיקו לך כל החיים שלי וה-85 שנה שאחרי מותי ?"*
לא ממש אהבתי...\: לרוב הכתיבה שלך סוחפת אותי ומחברת אותי לסיפור והכל... אבל כאן... יכולתי לראות את זה קורה והכל... אבל לא התחברתי... נראה לי שהיה משהו שונה מהרגיל... סורי...
אני חושבת שהבנתי מה גורם לריחוק... בהשוואה לפיקים האחרים שלך, כאן את מתייחסת אליו כ"הוא" ומתארת את המחשבות שלו... קחי לדוגמא את הפיק "Memories in the Snow" הנקודת מבט היא של אוריהימה. שם מתחברים לדמות הראשית בפיק ומזדהים איתה. כאן, הנקודת מבט ניראית כאילו מרוחקת, פחות מרוכזת בדמות הראשית של הפיק... נראה לי שזה העיניין... לא יודעת, מקווה שהצלחתי להעביר את זה...
אומרת... זה היה הכרחי כי בעצם לא התמקדנו בשום דבר ובאף דמות יותר מדי. זה היה יותר הצגת מצב - המצב בעולם הפנימי של איצ'י אחרי שהולואיצ'י נוצר. אפילו אם הייתי צריכה להתמקד במשהו ניסיתי כמה שיותר לעשות אווירה הזוייה ומנותקת כי עם כל הכבוד הולואיצ'י הוא... הולואו @@;;; קיבלתי, אבל זה פשוט איך שהפיק הזה נועד להיות <: אותי הוא הפחיד מספיק ואחרי שעברתי עליו פעם אחת לכתיבה, פעם אחת לתרגום לעברית, ועוד פעמיים הקלדה, לא ניראה לי שהייתי יכולה לעשותו אותו באף דרך אחרת