עוד קצת שאלות לגבי טיפול פסיכולוגי בבחורה שבפוסט טראומה
הגישה הטיפולית של המטפלת שלה היא Psychoanalysis (פסיכואנליזה). היא מטופלת חצי שנה במפגשים של פעם בשבוע.
המטפלת אמרה שצריך שני מפגשים בשבוע, אבל אין לה יכולת לממן את זה.
במפגש האחרון היא אמרה למטפלת שהיא לא מרגישה שהטיפול עוזר אלא להיפך, היא יותר עצובה, יותר בוכה, עם יותר סיוטים בלילה, חרדות, מחשבות אובדניות. (ברמה יומיומית!)
(היא פגעה בעצמה פיזית מספר פעמים כדי להקהות את הכאב הרגשי באמצעות הכאב הפיזי).
המטפלת אמרה שהגישה הטיפולית הנוכחית היא הגישה המתאימה וכדי שהטיפול יעזור צריך לפחות שנתיים-שלוש.
ושאלה אותה אם אין ביכולתה להשיג כסף לטיפול אצל משפחה או חברים לצורך הגדלת תדירות המפגשים.
היא אף אמרה לבחורה, שלדעתה אמא שלה לא בסדר בגלל שהיא לא מוכנה לממן את הגדלת תדירות המפגשים.
1. האם המטפלת צודקת שזאת הגישה המתאימה? או שבגלל שזאת הגישה שבה היא מטפלת אז היא באמת מאמינה בזה? או שהיא פשוט רוצה את הכסף של הטיפולים?
2. הבחורה שאלה את המטפלת לגבי גישת CBT והיא ענתה לה שמבחינתה זה כמו לשים פלסטר על פצע.
לי זה נשמע מוזר, כי גם ממה שנכתב פה וגם ממה שקראתי באינטרנט, הגישה המתאימה לפוסט טראומה היא CBT
3. קצת צרם לי לשמוע שהמטפלת מציעה לה לבקש כסף לטיפול אצל משפחה וחברים. זה נראה לי לא מקצועי. אני צודק?
גם מה שהיא אמרה לה לגבי אמא שלה - אפילו אם זה נכון, אני לא חושב שזה היה במקום להגיד לה דבר כזה. כאילו היא מנסה לסכסך בינה לבין אמא שלה.
אגב - המצב הכלכלי של האמא הוא לא קל.
3. האם כדאי לסיים את הטיפול ולהחליף מטפל? אם כן - האם היא יכולה להודיע בטלפון? או שצריך לעשות פגישה אחרונה לסיכום?
4. הבחורה לא כל כך רוצה להחליף מטפל, כי היא אומרת שיהיה לה קשה להתחיל את כל התהליך מההתחלה עם מטפל חדש.
אבל לדעתי אין טעם להמשיך עם המטפלת הנוכחית כשהיא גם לא בגישה הטיפולית הנכונה (כנראה) וגם לא כל כך אמינה (בעיני).
מה דעתך?
5. הבחורה אמורה לעזוב עוד חודשיים את המדינה הנוכחית שבה היא נמצאת, ולבוא לישראל למשך 3 חודשים. ואז לחזור חזרה.
האם יש טעם לעזוב מטפל ולהתחיל עם מטפל חדש בחודשיים שנשארו לה שם? מצד שני, האלטרנטיבה להישאר בלי מטפל מיוני עד ספטמבר, היא גם אלטרנטיבה לא טובה. (כמובן בהנחה שהיא לא תמשיך עם המטפלת הנוכחית).
מה דעתך?
אציין רק ש "על הנייר" המטפלת הנוכחית אמורה להיות מקצועית.
היא מרצה עם תואר פרופ' באוניברסיטה.
הגישה הטיפולית של המטפלת שלה היא Psychoanalysis (פסיכואנליזה). היא מטופלת חצי שנה במפגשים של פעם בשבוע.
המטפלת אמרה שצריך שני מפגשים בשבוע, אבל אין לה יכולת לממן את זה.
במפגש האחרון היא אמרה למטפלת שהיא לא מרגישה שהטיפול עוזר אלא להיפך, היא יותר עצובה, יותר בוכה, עם יותר סיוטים בלילה, חרדות, מחשבות אובדניות. (ברמה יומיומית!)
(היא פגעה בעצמה פיזית מספר פעמים כדי להקהות את הכאב הרגשי באמצעות הכאב הפיזי).
המטפלת אמרה שהגישה הטיפולית הנוכחית היא הגישה המתאימה וכדי שהטיפול יעזור צריך לפחות שנתיים-שלוש.
ושאלה אותה אם אין ביכולתה להשיג כסף לטיפול אצל משפחה או חברים לצורך הגדלת תדירות המפגשים.
היא אף אמרה לבחורה, שלדעתה אמא שלה לא בסדר בגלל שהיא לא מוכנה לממן את הגדלת תדירות המפגשים.
1. האם המטפלת צודקת שזאת הגישה המתאימה? או שבגלל שזאת הגישה שבה היא מטפלת אז היא באמת מאמינה בזה? או שהיא פשוט רוצה את הכסף של הטיפולים?
2. הבחורה שאלה את המטפלת לגבי גישת CBT והיא ענתה לה שמבחינתה זה כמו לשים פלסטר על פצע.
לי זה נשמע מוזר, כי גם ממה שנכתב פה וגם ממה שקראתי באינטרנט, הגישה המתאימה לפוסט טראומה היא CBT
3. קצת צרם לי לשמוע שהמטפלת מציעה לה לבקש כסף לטיפול אצל משפחה וחברים. זה נראה לי לא מקצועי. אני צודק?
גם מה שהיא אמרה לה לגבי אמא שלה - אפילו אם זה נכון, אני לא חושב שזה היה במקום להגיד לה דבר כזה. כאילו היא מנסה לסכסך בינה לבין אמא שלה.
אגב - המצב הכלכלי של האמא הוא לא קל.
3. האם כדאי לסיים את הטיפול ולהחליף מטפל? אם כן - האם היא יכולה להודיע בטלפון? או שצריך לעשות פגישה אחרונה לסיכום?
4. הבחורה לא כל כך רוצה להחליף מטפל, כי היא אומרת שיהיה לה קשה להתחיל את כל התהליך מההתחלה עם מטפל חדש.
אבל לדעתי אין טעם להמשיך עם המטפלת הנוכחית כשהיא גם לא בגישה הטיפולית הנכונה (כנראה) וגם לא כל כך אמינה (בעיני).
מה דעתך?
5. הבחורה אמורה לעזוב עוד חודשיים את המדינה הנוכחית שבה היא נמצאת, ולבוא לישראל למשך 3 חודשים. ואז לחזור חזרה.
האם יש טעם לעזוב מטפל ולהתחיל עם מטפל חדש בחודשיים שנשארו לה שם? מצד שני, האלטרנטיבה להישאר בלי מטפל מיוני עד ספטמבר, היא גם אלטרנטיבה לא טובה. (כמובן בהנחה שהיא לא תמשיך עם המטפלת הנוכחית).
מה דעתך?
אציין רק ש "על הנייר" המטפלת הנוכחית אמורה להיות מקצועית.
היא מרצה עם תואר פרופ' באוניברסיטה.