עוד שאלה על כישרו והיעדרו

אוי, זה ממש מזכיר לי

את התמונה של הילד שמסתכל על הכינור שמונח על השולחן בTAT (אלה שעשו פה מבדקי קצונה אולי זוכרים). אני זוכרת שכתבתי שאם הוא יתאמן הרבה אז בסוף הוא יצליח (הוא מסתכל על הכינור בתסכול כי לא מצליח לו והמורה לודמילה צעקה עליו). אולי בסופו של דבר הוא נדון להפסיק, אבל אלא אם כן מתכוונים לעבוד עליו בצורה משכנעת באשר לסיבה שהספיקו לו את החוג, זה צריך לבוא ממנו, וסביר שיבוא. לעודד אותו להשקיע בדבר שהוא כן מוכשר בו יכול בהחלט לזרז את העניין.
 

אורזיגל

New member
אם הילד מעוניין לנגן ונהנה ולי יש

את האפשרות הכספית לממן את השיעורים, הייתי מסכימה שימשיך בכך. אף פעם אי אפשר לדעת לאן יתגלגלו הדברים. קראתי לא מזמן ראיון עם מירי מסיקה (זמרת מדהימה), אשר ספרה כי למדה פיתוח קול אצל מורה שכל הזמן אמר לה שזמרת היא בחיים לא תהיה, כי אין לה את הכישרון, היום הוא בטח אוכל את הכובע............
 

אורזיגל

New member
ד"א, הבן שלי מנגן בסקסופון אלט כבר

3 שנים, לאחר שבמשך תקופה ארוכה ביקש לנגן (חיכינו עד שכף היד תגיע לגדול המתאים), המורה חושב שהוא מוכשר, אבל הוא לא מהמשקיענים, לא מאלה שמתאמנים בבית שעות, אבל הוא מאוד נהנה מהנגינה, לנו כיף שהוא נהנה ולמרות שבשלב זה נראה כי לא יהיה מקצוען בתחום, אנו מעודדים את המשך נגינתו (למרות המחיר הגבוה - 400 ש"ח בחודש). בעוד שנה הוא מעוניין להתחיל לנגן גם בסקסופון סופרן וככל הנראה, אנו נתמוך גם בהחלטה זו.
 

לאה_מ

New member
אני חושבת שהייתי מממנת, כל עוד זה

במסגרת תקציב החוגים שלנו (כלומר, ברור שאם זה עולה, למשל, כמו שני חוגים "רגילים", והתקציב הוא שני חוגים לכל ילד, אז הילד הזה יכול לקבל רק את החוג הזה, אלא אם מחליטים להגדיל את התקציב), וכל עוד הילד רוצה. בעיני התוצאה הסופית פחות חשובה מאשר ההנאה והלמידה מהתהליך.
 

פלגיה

New member
רק שזה לא כמו שני חוגים

אלא כמו שלושה או ארבעה (מה שאין לאף ילד אחר) והתאפשר כלכלית רק כי ילדה אחת לא הלכה לחוגים בכלל. זה לא שאני בוכה על חלב שנשפך, אני סתם חושבת גם להבא.
 

לורליי43

New member
הייתי מנסה פתרון ביניים

נניח שבסיכום עם המורה (בגלל כל מה שהעלית- מחיר, כשרון, יכולת, הנאה), אפשר היה למצוא תלמיד/ה טוב של המורה, שיוכל להגיע אליכם הביתה וללמד את הילדה תמורת הרבה פחות כסף?
 

ציפי ג

New member
הבן שלי זייפן בצורה שלא תאמן

הוא הצליח להתקבל למקהלה והלך במשך שנתיים. הוא נהנה עד הגג, ואז החליט שלא בא לא יותר. עד היום הוא לא יודע שהוא זייפן. מה שכן, עכשיו כשהוא התחיל ללמוד לבר מצווה, האימונים במקהלה עזרו לו מאוד לדעת איך יותר קל לו ללמוד נעימה, והוא אמר לבעלי איך ללמד אותו - בדרך שבעלי בכלל לא חלם לעבוד איתו. והוא צדק. אבל אם המקהלה היתה עולה ים של כסף, וזה לא היה בתקציב, אולי הייתי מנסה לגרום לו לפרוש קודם.
 

michal@gal

Active member
מנהל
ואם זה לא עניין של השקעה כספית?

נניח שילדה מאד אוהבת לשיר, חושבת שהיא מוכשרת, אבל בעצם היא זייפנית בחסד. איך את מסבירה לה שהיא לא שרה יפה? כנ"ל ילדה שאוהבת לרקוד, אבל ממש אין לה כשרון לזה. איך את משכנעת אותה לא לרקוד (לפחות לא בפומבי).
 

iris mom of two

New member
למה לשכנע לא לרקוד?

למה לייאש? אני זייפנית ואוהבת לשיר אבל מאד מתביישת כי תמיד לא עודדו אותי. לא הרשו לי ללמוד נגינה כי אני זייפנית (לא קשור, האוזן יש, שליטה במיתרי הקול - אין). אז מה אם הבת שלי זייםנית כמוני? אם היא רוצה לשיר או לרקוד על הכיפאק, שתהנה. אם היא תחלום על עתיד במוסיקה, אז אני אסביר לה שאין לה סיכוי, אבל סתם לכייף למה לא? וגם חוג לילד בלי כישרון, אין בזה רע, כל עוד שהילד הוא המעוניין.
 

michal@gal

Active member
מנהל
כי אחר כך היא נעלבת

למשל, היא מנסה להתקבל לקבוצת ריקוד שמתגבשת לקראת הופעה, לא מתקבלת, ואחר כך במשך יומיים היא בוכה לי בבית שלא קיבלו אותה, שאף אחד לא רוצה אותה, שזה היה "מכור" וכו', מה שלא מונע ממנה לנסות שוב בפעם הבאה ולעבור את אותו הסיפור שוב. הבת השניה מוזיקלית, אוהבת לשיר, אבל מזייפת. אז אני מאד תומכת בה כשהיא לומדת לנגן, כי שם אין בעיה של זיופים, אבל כל פעם היא "מתאמנת" על השירה שלה, ובאה להדגים לי כמה היא השתפרה, וכבר לא נעים לי לשקר כל פעם לגבי יכולת השירה שלה (וגם לסבול את השירה עם הזיופים). היא אפילו ניסתה להתקבל לתחרות "כוכב נולד" בבית הספר שלה, וכמובן טענה שהיא לא התקבלה בגלל החברה איתה היא שרה, ולא בגללה. קשה להיות אמא.
 

פלגיה

New member
וזאת השאלה העיקרית

ללא קשר לכסף, האם למנוע תסכול מראש, או לתת לילד לחוות את התסכול ולהתמודד איתו בעצמו.
 

iris mom of two

New member
קשה

לא יודעת מה הייתי עושה. לבת שלי אין כישרון ריקוד או שירה, אבל היא גם לא שרה ולא רוקדת (היא מזמזמת לי באוטו וזה נשמע נורע). אני מבינה אותך, תצטרכי לטפל בזה על פי האופי שלך ושלה אני שמחה שהבת שלי מצאה את המקום שלה בכדורגל, כי היא היתה זוועתית עד אז).
 

noa128

New member
גם בעיני זו לא "השקעה"

אני לא 'משקיעה' בלימודי נגינה על מנת לקבל 'תשואה' בצורת נגן מקצועי - מבחינתי נגינה ומוסיקה בכלל, מחול, קולנוע או טלויזיה איכותיים או כל תחום שקשור לאמנות או אפילו כל נושא שנכנס תחת ההגדרה "העשרה" הוא חלק בלתי נפרד מהחינוך שלהם, העשרה והרחבת אופקים מתחילה בהיכרות עם מגוון של נושאים, גם מוזיקה. אם הילד אוהב ורוצה ליישם ו'בדרך' אנחנו מגלים ביחד שהוא מוכשר? אחלה - 'הרויח' עוד מיומנות, עוד התנסות ורווה ממנה נחת - אם לא - אז לא - הכרתי לו עוד פן של החיים שאולי יגלה ענין בו בהמשך וימשיך להרחיב את אופקיו. לשאלה הספציפית - אומר לך מה הייתי אני עושה: ברגע שברור שהילדה בינונית, ההתנסות מסבה לה תיסכול - הייתי מנסה לשנות מינון , עוברת לחוג פחות יקר אולי, או בודקת אפשרות לשלב נגינה מעשית עם היכרות תיאורטית (אצלנו זה קיים בקונסרבטוריון), היכרות עם מלחינים, יצירות, סגנונות - שימור החויה החיובית שבאה מההתעניינות בתחום ומיזעור התיסכול שמסבים לה התירגולים.
 

ganooov

New member
הייתי מממן,

אבל גם מנסה להשפיע ללכת לכיוון אחר. באופן אישי אני הוצאתי כספים (שלי) על מוזיקה ולא עשיתי עם זה הרבה, אבל כשהורי מימנו לי שיעורים דווקא השקעתי. מוזר. אני לא חושב שזה בזבוז. בסופו של דבר הילדים לומדים מזה דברים, וזאת חוויה שאם הילד רוצה אותה ולא מקבל אותה הוא מתבעס ונפגע.
 

kimc

New member
למה לא, תחשבי על זה כחוג משודרג

בחוג הרי עובדים בקבוצה וכאן בזכות היחס האישי אזי התענוג יקר יותר. אם הילד נהנה לא צריך לדכא אותו ולנסות לחפש בכח היכן מסתתר הכישרון האבוד שלו. יהיה לו מספיק זמן למצא את החוג הזה באוניברסיטה... ובינתיים שיהנה ממה שהוא אוהב לעשות. אני כמובן מסתייג ממה שאמרתי כאשר מדובר בבן של השכנים שמזייף בכינור ומתאמן בשעות המנוחה... כאן צריך להקפיד על הכישרון
 
למעלה