סודות וקשרים של שתיקה
אני מאוד מסכימה עם ציבונה. כהורים לילד מאומץ מעולם לא ראינו את עצמנו "מושיבים" את בננו ומודיעים לו על כך. ומשום כך היה לנו טבעי לבחור בדרך בה בחרו ציבונה וזוגתה, לאפשר לו לגדול בטבעיות לתוך המציאות. וטבעיות מבחינתי היתה שיחות גלויות על האימוץ טרם הגעתו אלינו ואחרי כן שיחות "על ידו" גם כאשר היה עדיין תינוק בעגלה והיו שאלות של "אוי של מי התינוק המקסים..?" או "מתי ילדת?!", טיפטוף ושיחות איתו ברמות שונות בהתאם לגילו והבנתו. בקיצור גילוי בהיר וברור . אחרת, כאשר ילדים הם חלק מהתמונה עלול מבלי משים להיווצר מצב בו כולם אולי יודעים, אך כולם גם מתחברים לקשר השתיקה ומי שהכי חשוב כי ידע בעצם לא יודע וגדל עם תחושת סוד וכידוע סודות הם בדרך כלל דברים שאנחנו לא רוצים שאחרים ידעו כי לא נח לנו איתם ואין צורך להרחיב אילו השפעות עלולות להיות למצב כזה על רווחתם הנפשית של ילדים.
אני מאוד מסכימה עם ציבונה. כהורים לילד מאומץ מעולם לא ראינו את עצמנו "מושיבים" את בננו ומודיעים לו על כך. ומשום כך היה לנו טבעי לבחור בדרך בה בחרו ציבונה וזוגתה, לאפשר לו לגדול בטבעיות לתוך המציאות. וטבעיות מבחינתי היתה שיחות גלויות על האימוץ טרם הגעתו אלינו ואחרי כן שיחות "על ידו" גם כאשר היה עדיין תינוק בעגלה והיו שאלות של "אוי של מי התינוק המקסים..?" או "מתי ילדת?!", טיפטוף ושיחות איתו ברמות שונות בהתאם לגילו והבנתו. בקיצור גילוי בהיר וברור . אחרת, כאשר ילדים הם חלק מהתמונה עלול מבלי משים להיווצר מצב בו כולם אולי יודעים, אך כולם גם מתחברים לקשר השתיקה ומי שהכי חשוב כי ידע בעצם לא יודע וגדל עם תחושת סוד וכידוע סודות הם בדרך כלל דברים שאנחנו לא רוצים שאחרים ידעו כי לא נח לנו איתם ואין צורך להרחיב אילו השפעות עלולות להיות למצב כזה על רווחתם הנפשית של ילדים.
