אמא של אייל ואלון
New member
עוד שאלת סבתה
קודם כל התנצלות פולנית אני יודעת שהפורום עמוס מאוד היום ואני יודעת שיש כבר שאלה על סבתה. ועדיין אני מקווה שיהיה מקום גם לשאלה,מחשבה,השתפכות שלי.וזה הולך להיות ארוך יש לילדים שלנו שני סבא וסבתה מהצד שלי שמקבל אותנו מרגע שהם יודעים.ואצל אשאא ב' שלא קיבלו אותנו בתור משפחה ועכשיו שיש ילדים זה נעשה עוד יותר מורכב. אז ככה מרגע שאייל נולד חמותי אמא של אשאא ב' התנפלה עליו (כל ההריון היא לא רצתה אותו) כאילו הוא הילד שלה.פתאום אחרי 5 שנים הוזמנו (גם אני) לשבת. (יש לציין שאף פעם אשאא ב' לא הלכה לשם לבד) היה לה קשה עם זה שאני אמא שלו אבל זאת היתה עובדה מוגמרת- סך הכל הוא הלך איתי הביתה ולא איתה.היא ניסתה לנשל אותי והיה לי ולאשאא ב' קשה אבל התגברנו על זה. ואז אחרי 3 שבועות ארוכים שבהם הספקנו להיות שם בשבת נולד אלון. וכאן התחיל המשבר הגדול ביותר שלנו איתה(מבחינתי).אחרי הלידה היתה התעלמות מוחלטת מאלון כל פעם בתואנה אחרת הוא קטן אייל יותר מגיב,עכשיו אייל ערני הוא ישן(שטיות ממש בהתחשב בעובדה שכל פלוץ שאייל עשה קיבל יחס מדהים) החלטנו שלא מגיעים עד שהיא לא תבין שאלון הוא הנכד שלה גם(נראה לכם שאפשר להכריח לכזה דבר). והם הגיעו אלינו פעם בשבוע.והתיחסות שלה נמשכה(חשוב לציין שסבא היה סבא של שני הילדים גם יחד) אבל כל פעם שאייל עושה משהו היא אומרת לו תראה תראה ועם אלון זה לא כך בכלל. היו מריבות אחיות ואח של אשאא ב' עזרו לנו מאוד. גם בהתיחסות לאלון וגם במריבות איתה. כרגע המצב הוא כזה היא מנסה להיות מאוזנת אבל היא לא אוהבת את אלון.היא לא מרגישה סבתה שלו. מידי פעם היא שולחת לעברו מילה. וכל פעם שאנחנו כועסים זה עוזר לזמן קצר ואז עוד פעם. אנחנו בקושי מגיעים אליהם ואני לא יודעת מה לעשות מה אתם אומרים? אני בכלל לא הכנסתי את השאלה עד כמה זה מפריע לאלון ואייל אבל זו גם שאלה.על פניו זה נראה לי שלשניהם זה מאוד מפריע (אבל לי זה כל כך מפריע עד שקשה לי להפריד)
קודם כל התנצלות פולנית אני יודעת שהפורום עמוס מאוד היום ואני יודעת שיש כבר שאלה על סבתה. ועדיין אני מקווה שיהיה מקום גם לשאלה,מחשבה,השתפכות שלי.וזה הולך להיות ארוך יש לילדים שלנו שני סבא וסבתה מהצד שלי שמקבל אותנו מרגע שהם יודעים.ואצל אשאא ב' שלא קיבלו אותנו בתור משפחה ועכשיו שיש ילדים זה נעשה עוד יותר מורכב. אז ככה מרגע שאייל נולד חמותי אמא של אשאא ב' התנפלה עליו (כל ההריון היא לא רצתה אותו) כאילו הוא הילד שלה.פתאום אחרי 5 שנים הוזמנו (גם אני) לשבת. (יש לציין שאף פעם אשאא ב' לא הלכה לשם לבד) היה לה קשה עם זה שאני אמא שלו אבל זאת היתה עובדה מוגמרת- סך הכל הוא הלך איתי הביתה ולא איתה.היא ניסתה לנשל אותי והיה לי ולאשאא ב' קשה אבל התגברנו על זה. ואז אחרי 3 שבועות ארוכים שבהם הספקנו להיות שם בשבת נולד אלון. וכאן התחיל המשבר הגדול ביותר שלנו איתה(מבחינתי).אחרי הלידה היתה התעלמות מוחלטת מאלון כל פעם בתואנה אחרת הוא קטן אייל יותר מגיב,עכשיו אייל ערני הוא ישן(שטיות ממש בהתחשב בעובדה שכל פלוץ שאייל עשה קיבל יחס מדהים) החלטנו שלא מגיעים עד שהיא לא תבין שאלון הוא הנכד שלה גם(נראה לכם שאפשר להכריח לכזה דבר). והם הגיעו אלינו פעם בשבוע.והתיחסות שלה נמשכה(חשוב לציין שסבא היה סבא של שני הילדים גם יחד) אבל כל פעם שאייל עושה משהו היא אומרת לו תראה תראה ועם אלון זה לא כך בכלל. היו מריבות אחיות ואח של אשאא ב' עזרו לנו מאוד. גם בהתיחסות לאלון וגם במריבות איתה. כרגע המצב הוא כזה היא מנסה להיות מאוזנת אבל היא לא אוהבת את אלון.היא לא מרגישה סבתה שלו. מידי פעם היא שולחת לעברו מילה. וכל פעם שאנחנו כועסים זה עוזר לזמן קצר ואז עוד פעם. אנחנו בקושי מגיעים אליהם ואני לא יודעת מה לעשות מה אתם אומרים? אני בכלל לא הכנסתי את השאלה עד כמה זה מפריע לאלון ואייל אבל זו גם שאלה.על פניו זה נראה לי שלשניהם זה מאוד מפריע (אבל לי זה כל כך מפריע עד שקשה לי להפריד)
