עוד שבוע חלף לו ....

[1me too1]

עוד שבוע חלף לו ....

אז איך עבר עליכן השבוע?

עשיתן משהו מיוחד?

מה היה טוב? ועל מה הייתן רוצות לקטר?

קראתן איזה ספר מענין או אולי צפיתן בסרט? אולי נתקלתן בפוסט מיוחד?

יש תוכניות מיוחדות לסוף השבוע?

שיהיה סוף שבוע נעים

 

[me too]

השבוע שלי

עבר מהר....
כבר ספרתי לכן על החגיגה, היה טוב, במהלך השבוע קבלתי כמה מכתבים מהורים עם מילים חמות - כיף לדעת שמעריכים אותי

עשה לי טוב.
ביום חמישי היתה לי בדיקה שקצת חששתי ממנה - תודה לאל הכל בסדר.
בשישי, שיחה עם הבוסית שלי, ושוב - כמה טוב לדעת שההורים מעריכים אותי והילדים נהנו איתי, כי היא לא מעריכה בגרוש....

לא קראתי כלום, אבל ב ynet נתנו ספרים במתנה אז הורדתי שניים, מקווה לקרוא במהלך הקיץ.

אין ממש תוכניות לסוף השבוע, נזרום ונהנה ממזג האויר
שבת שלום

 

[פרפרי אהבה]

השבוע שלי

שבוע די עמוס:
אחותי ומשפחתה הגיעו כך שהיה מאוד עמוס, השתדלתי להגיע במהלך השבוע לבית הוריי כדי לבלות איתם.
זה ממש לא פשוט לי רגשית אבל מגייסת את כל האנרגיות ועושה את כל המאמצים על מנת לבלות עם האחיינים שפשוט גדלו בטירוף.


במקביל-התחלנו לארגן את הבית לקראת הרילוקיישן- מכרנו כבר כמה דברים,מסרנו למשפחות דברים שאין לנו בהם צורך והם רצו, היום אמורים לקנות מאיתנו את מכשיר הכושר שיש ברשותנו... אנחנו בדיוק במקום שחשבתי שנהיה, מקווה שנקבל בקרוב את הויזה ואז נדע יותר טוב מתי נוסעים

 

[forglemmigej]

גם סיפור וגם קיטור

האמת השבוע עדיין לא נגמר . אני אתחיל מתאור הימים והלילות שבזמן הזה בשנה נראים כמו יום ארוך ומתמשך , השבוע חזרתי בשעה שלוש בבוקר (נא לא לשאול איפה הייתי

) ולראות את השחר הנורדי מפציע ,זה פשוט מדהימממ ,ממש כמו איזה ליטוף רך.
נמשיך בשבדיה אהובתי, הפעם המלצה לזמרת שבדית שאני מאד אוהבת, שמה סופי זלמני ויש לה קול מלחשש כמו הקרייניות בגלגלצ והיא גם בעלת יופי מיוחד במינו
[URL]https://www.youtube.com/watch?v=l_Iixw-W9O8[/URL]
הסבה שהתעשיה המוזיקלית השבדית מאד מפותחת היא כי הממשלה תומכת בכל מיני אמנים שרוצים להתפתח ולא נותנת להם להופיע בחינם בכל מיני בתי קפה או מועדנים עד שמישהו יכיר אותם , כמובן שצריך להיות גם כשרוני אבל זה לא מספיק .
עכשו בקשר לממלכה בצד השני של הגשר. יש פה לטלויזיה פEטיש לסרטים ישראלים כמעט כל שבוע מראים איזה סרט דוקו אישי . כמובן שתעשית הסרטים מהזאנר הזה מצוינת בארץ והפעם היה סרט בשם אחרי המהפכה שנעשה על ידי בחור שהוריו היו בטהרן יחד עם עוד הרבה אנשי עסקים בתקופת השאה מוחמד רזא שאה פהלווי בשנות הששים והשבעים של המאה הקודמת. הסרט הוא בעיקר ראשים מדברים שעשו לביתם כמו שאומרים באותה תקופה חשוכה באירן. רואים שם את עופר נמרודי שמספר שאביו יעקב מכר לפרסים , כל הראשים המדברים קוראים להם פרסים במלעיל מעצבן ומתנשא כאילו לא היתה מהפכה שמית שם, זה כמו כאלו שאומרים עראקים

50000 עוזים וכאות הוכרה קבל מהממשל עוזי מזהב. רואים את אורי לובראני ועוד כל מיני האש האשים שאימנו את המשטרה החשאית האיומה הסאוואכ מהתחלה ועד הסוף , עוד סבה לגאוה ישראלית.לא. מכרנו להם טילים והרבה כלי משחית אחרים אבל הדבר הכי פתטי מהכל שעזרנו להם להקים את תוכנית הגרעין שעכשו נושכת את ישראל בחזרה.מסתכלים ולא מאמינים איך אנשים חיו שמה בבועה כאילו אין אומללות שמה בחוץ כל הכסף שהם עשו זה היה על חשבון העם האירני שאחרי שרואים מה ישראל עשתה שמה אפשר להבין את השנאה שלהם כלפינו..אני רוצה לציין שמה שאני אוהבת בסדרות או סרטים ישראלים שדוחפים את המציאות בפנים לא מנסים להתיפיף או להצטדק זה מהלך מאד חשוב לעומת הרבה מדינות צדקניות פה מסביב שהכל אצלם טהור ונקי.
לינק לסרט
רק רציתי לציין שצריך פרוקסי לראות את הסרט ולכוון על דנמרק.
זהו להפעם.

 

[רזאי]

הלכתי לראות את הסרט הזה עם חברה איראנית.

הקרינו אותו בפסטיבל הסרטים היהודי בסן דייגו.
היא אמרה לי שהאנשים הישראלים ששהו באיראן אמרו כל מיני דברים לא מדויקים. הם לא הבינו לגמרי את התרבות סביבם.
אני מצליחה כרגע לזכור שהיא העירה על עופר נמרודי. הוא דיבר על האנשים שהלקו את עצמם בשלשלאות ברזל, ואמר שזה כדי לזכור את מוחמד. למעשה זה לזכר גיבור פרסי בשם חוסיין. אני כבר לא מצליחה לזכור את שאר הדברים שהיא אמרה.

 

[forglemmigej]

דוקא עופר נמרודי נראה הכי שפוי מכולם

כל היתר חיו בבועה כמו הרבה אקספטים במדינות מתפתחות יותר ופחות ,שלא מנסים בכלל להבין את החברה סביבם כי הם הרי באו לעשות לביתם ,הוא לפחות למד פרסית, היתר חיו בחסות השגרירות שגם לא הבינה מימינה ומשמאלה על מה שקורה שם.
היחידים שבאמת הבינו מה קורה היו אנשי הבטחון של השגרירת שקצת הסתובבו בחוץ בקרב ה"עמך", או שהתחילו לראות את השחיתות של השאח ,כמו כן מראיינים איזה פרופסור דוד מנשרי שנדמה לי שהוא מומחה לתרבות האירנית והוא נותן ניתוחים ממש מענינים על מה שקרה לחברה הזו.
זה לא יאומן שלמרות שהנשים והילדים חזרו לפני הגברים שנשארו עוד קצת זמן "לעשות לביתם" והיו בטוחות שהן חוזרות עוד מעט..
האמת ישראל היתה רק בורג קטן בין כל אלו שבחשו שמה בפולטיקה הפנימית מי שהעלה את השאה לשלטון היו האמריקאים שעשו הפיכה צבאית כי מוסדק מי שנבחר בצורה דמוקרטית הלאים את הנפט מהמערב והם הביאו את השאה שהיה מעין בובה בידי כל אנשי העסקים שפעלו שם באותה תקופה.
האמת התערבות בחיים פנימיים ותרבותיים של מדינות על ידי גורמים זרים תמיד נדונים לכשלון ובמיוחד כשלא מבינים מהן המדינות האלו בכלל .
לא זכור לי שעופר נמרודי דבר על אנשים שהלקו את עצמם ,מאיפה החברה הביאה את הסיפור הזה וזה נכון שהישראלים לא הבינו כלום כי הם חיו בבועה ולא טרחו אפילו ללמוד את השפה ,אבל היה שם קניון גדול והם בילו את רוב הזמן שם.
מצד שלישי הכנסתו של חומייני לטהרן עשתה להם יותר רע מאשר בתקופת השאה אז לך תדע ..

 

[רזאי]

החברה שלי מספרת שהיא זוכרת

את המהפכה כילדה. כולם סביבה שמחו וצהלו, חוץ מהסבתא רבה הזקנה. היא אמרה להם שהיא יודעת מיהם המולות, ורק רע יצא מהם. לקח להם כמה שנים להבין כמה היא צדקה.

 

[een ogenblik]

חג ה-עשורא

למרות שזהו חג מוסלמי כללי (יום צום, למען האמת) שנקבע על ידי מוחמד ממש בתחילת דרכו, הוא מקושר בעיקר לשיעיים, הם מציינים ביום הזה לאו דווקא את הוראתו של מוחמד, אלא את מותו של חוסיין. חוסיין היה נכדו של מוחמד, ומי שנחשב בעיני השיעיים ליורש החוקי של מנהיגות האיסלם (ח'ליפה). הוא לא היה פרסי בעצמו, אבל השיעיים מחשיבים אותו כגיבור, כך שסביר להניח שזו הכוונה בכך שנאמר שהוא גיבור פרסי.
ההצלפות על גב המאמינים בתהלוכות ענק בא לציין את אבלם של המאמינים על מותו. אלו לא תהלוכות יחודות לאירן, אלא נפוצות בכל המרחב השיעי. או, ליתר דיוק, היו נפוצות. איני חושבת שהן עדין נפוצות, לפחות לא ההצלפות העצמיות בשוטים ושלשלאות ברזל. מצד שני, ידעתי עליהן בעיקר כילדה הצופה בחדשות מלבנון ואירן, אז אולי הן עדין נפוצות, פשוט לא מוראות בטלויזיה.

רובנו יודעים על תרבותינו פרטים שבעיני אחרים נתפסים כשוליים, כך שידיעה מי בדיוק נרצח ומתי בחג דתי זה או אחר של דת אחרת אינה טעות כה גדולה.

 

[בוקובזה שטראסה]

התופעות עדיין מאוד נפוצות. כל שנה יש תמונות

ב-BBC ובאתרים אחרים איך במקומות מסויימים לא רק מלקים את עצמם בשרשראות, אלא אפילו עם שוטים שמחוברים אליהם סכיני גילוח, ובלבנון אפילו עושים חתכים לתינוקות... מצד שני, בטורקיה ובהרבה מדינות מערביות השיעים מכים עם אגרוף קמוץ על החזה כאקט סימבולי של הלקאה, ונמנעים מהאקטים הברבריים שרואים אצל שיעים בעירק, לבנון, וקהילות אפגניות ופקיסטניות מסוימות.

 

[בוקובזה שטראסה]

לא בדיוק, חוסיין היה הנכד של הנביא

מוחמד והבן של עלי, האחיין והחתן של מוחמד. כלומר הוא היה ערבי... זה טקס שיעי כללי שנקרא עשורא, לא רק אירני, שהדרך שבה השיעים מציינים אותו קשורה ליריבות בין סונים לשיעים.

 

[forglemmigej]

יריבות בת 1400 שנה והמזרח התיכון משלם על זה

ביוקר עד היום

 

[רזאי]

אני אצטרך לשבת מתישהו ללמוד קצת

על האיסלם. הבורות שלי ממש מרגיזה. לקחתי קורסים על הנצרות, אבל דווקא על השכנים לא למדתי.

 

[רזאי]

רציתי להגיד לך שצדקת בקשר לתערוף.

כל השאר בסדר, רק התערוף מחרפן. כשבעלה הגיע לבקר בארה"ב, הבנתי שאצלה אני נתקלת בגירסה מרוככת. הוא הרבה יותר קיצוני.

 

[בוקובזה שטראסה]

את רק צריכה לומר להם

ששבר את ליבך לראות את מסי מבקיע בדקה ה-90, ואין ספק שתקני את עולמך... כדורגל היא שפה שכולם מבינים (אולי חוץ מהאמריקאים, הקנדים, ההודים, והסינים, אבל כל אלה הרי לא באמת חשובים...).

 

[רזאי]

אני אפילו לא יודעת באיזו נבחרת הוא משחק

אין סיכוי שאני אצא טוב משיחה על כדורגל. מבינה בזה אפילו פחות מאשר באיסלם.

 

[קוף מקליד]

שבוע נחמד עם סוף גרוע

השבוע עבר כל כך מהר שלא הספקתי בכלל לשים לב שהוא הגיע. גמרתי כמה פרויקטים גדולים בעבודה ונשארתי עם תחושת אנטיקליימקס וגם חוסר ודאות בנוגע לעתיד (בתור עצמאית אני לא יכולה לצפות מה יגיע ומתי), שהכניסו אותי לחוסר שקט.

אבל היה משהו מיוחד: חבר שלנו הגיע עד ללידס הרחוקה והיה כיף לראות אותו ולאחר אותו לשני לילות. היה מעניין לראות איך הוא רואה את המשפחה והילדים שלנו כאן - אני בתחושה של "מי יודע מה צופן בחובו העתיד", אבל הוא רואה אותנו כבר לגמרי מעוגנים במקום החדש.

אבל עכשיו אני רוצה לקטר על היום בבוקר - גילינו שפרצו לנו לבית!!

כנראה שהשארנו את הדלת האחורית פתוחה - מה שאני אף פעם לא עושה!! תמיד צוחקים עלי שאני נועלת גם עם השרשרת, ואתמול היינו בטוחים שנעול - כשחזרנו הביתה בלילה נכנסנו מקדימה כי הנחנו שנעול מאחור ולא לקחנו את המפתח לדלת האחורית... אוף!!

גנבו את התיק של בן הזוג שלי עם הטלפון, הארנק וה-SATNAV, את המצלמה שלנו וכמה כלי עבודה די יקרים מחדר העבודה. אני שונאת את הבירוקרטיה שכרוכה בזה - לבטל כרטיסי אשראי, להשיג חדשים, לדבר עם המשטרה (השוטר שהגיע היה נורא נחמד ולבבי), לחכות בהמתנה של כל הגופים הרשמיים וכל ההוצאות שכרוכות בלהשיג מחדש את כל מה שאיבדנו, והניג'וס האינסופי של להשיג מחדש את כל מספרי הטלפון שהיו על המכשיר שנגנב - עם חלק מהאנשים שהיו שמורים שם אין לי שום דרך לתקשר, אני לא רואה אותם ואין לי אימייל שלהם. זה ממש מעיק.

לא סיפרתי לקטנה, מקווה שהיא לא תגלה.

אבל היום נצא לפיקניק עם חברים בחלקת גן הירק שלהם, מקווה להתעודד.

אה, והתחלתי לקרוא ספר ממש מעניין - ספר היסטוריה בע"פ על הורות במחצית הראשונה של המאה העשרים, עם עדויות אישיות של עשרות מרואיינים ומרואיינות. פשוט מדהים כמה היה שונה כאן בסוף התקופה הוויקטוריאנית. למשל, רק בשנות הארבעים התחילו ללדת פה בבתי חולים, עד אז רוב הלידות היו בבית ובשנות החמישים תמותה בלידה היתה אחת מסיבות התמותה הנפוצות.

משהו מצחיק: לילה הולכת לבי"ס ב-walking school bus וביום שישי הם עשו תחרות הכובע הטיפשי לילדים שצועדים לביה"ס. לילה התלבטה כל השבוע ובסוף החליטה לחבוש כרית (!). זה נראה לי אידיוטי אבל כנראה שזאת כל הפואנטה. חתכתי חורים לעיניים, פה ואף בציפית, והיא הלכה עם ציפית על הראש והכרית בפנים (!!) וזכתה במקום הראשון בתחרות הכובע הטיפשי - אי אפשר להגיד שהשיפוט היה מוטה כי המנהלת ששפטה לא יכלה לראות מי זה...

 

[me too]

כל הכבוד לילדה על הזכייה

ומאוד מבאס על הפריצה. מכירה עת ההרגשה לצערי, פרצו לנו לדירה בדיוק חודש אחרי שהגענו לקנדה ורוקנו לנו את הדירה, זו היתה פגיעהגדולה.טוב שזה נגמר ברכוש.....
שולחת חיבוק גדול

 

[קוף מקליד]

תודה רבה. גם אני הבנתי שזה רק רכוש..

מזל שלא נגרם נזק גדול יותר. חבל על הרכוש והכסף שאבד, אבל שחזור המידע והבירוקרטיה הנלווית הם מה שהופך את זה לנוראי במיוחד.

 

[Mottek]

מי אמר שהגיע הקיץ?

נו, איפה הקיץ הזה?
אז היו לנו כמה ימים נעימים סוף כל סוף. היה יום אחד שהיה אפילו קצת לח.. אבל הם נעלמו. ושוב קריר בחוץ ומעונן.
אני ממש מתבאסת מהימים האלו. את החורף שלי עשיתי. יוחזר הקיץ לאלתר!!!
חוץ מזה היה ממש שבוע נחמד.
היה שבוע נחמד. נסענו לדרייב אין עם הילדים אתמול, ומחר אחותי מגיעה לביקור קצר עם בעלה והילד. יהיה שמח!

 

[noaronen1]

ואצלנו כל כך חםםםםםם

את מוזמנת (-;