ובכן אהובה...
אה, נימריל האהובה, מה טוב לראות כאן את פנייך. מסתבר שיש לאן לחקור. את מוזמנת להחזיק בדעתך, אך אני אמשיך לעשות כהרגלי, ולנסות לראות כל דבר מעיניהם של מה שיותר אנשים, ולגבש את דעתי בהתאם. בנוסף על הכרתי את הפרספקטיבה שלך אני מן-הסתם נחשף גם לנקודות מבט אחרות, שלצערי, שונות משלך. מעבר לכך, אם היית נשארת מעט יותר בקומזיץ, אולי היית זוכה בעצמך לשמוע עוד כמה דיעות שירחיבו את הפרספקטיבה שלך לגבי המשחק הזה. אני משוכנע שיש בך את הפתיחות בכדי לאפשר לדיעות האלה להתבטא לידך ובזמן אמיתי. כך שבנוגע
לקריאה הכוזבת, או ל
בדיקת העובדות, אני ממליץ לך בעדנה לעבור למחקר יותר מהמן, ולנטוש את עמדת
הצדקנות הנמהרת. איילת, מתוקה, אהובה, עיניים, גבות, ריסים, שיערות ברגליים, אמרתי מת? לא. אמרתי
גוסס, ויותר מזה - אמרתי גוסס כבר הרבה זמן. (ולכל הממהרים להיפגע - נא להרגע
![Smile :) :)]()
גוסס זמן רב כזה - זו הוכחה של שרידות!! (למה לקפוץ לשלילה תמיד? ישר להתגונן! למה? כמה בטחון עצמי זה משדר לדעתך?) ב-VTM, לצד תחלופה ערה של שחקנים ודמויות, הולך מגובש גרעין קשה של שחקנים נחושים שיודעים מה הם רוצים, ויודעים גם איך להשיג את זה בזכות עצמם. ובעניין הזה, אני מסכים לחלוטין עם ירון - שכל המשחקים יגססו ככה, ושבכל משחק יהיה גרעין שכזה! זה אכן בית-הספר המתקדם ביותר למשחק דמות מעמיק, אך חבל שמעט מאד זוכים לממש במסגרת הזו את מרחב הביטוי שלהם, ולמצות את יכולת המשחק שלהם. עדיין יש לאן להגיע בדבר הזה (וב´הדבר-הבא´
). ניתן לבזר גורמים עלילתיים וליצור מבנה של היררכיה תפעולית שיאפשר למספר שחקנים גדול יותר להגיע לידי ביטוי עצמי, ולמספר גרעינים לתפקד יחד ולהפרות זה את זה. ולדעתי, אם היו משקיעים ב-VTM ברמה הארגונית רבע ממה שאנחנו משקיעים ב´האחווה´ (שכעת משקיעים את אותו הרבע אי-אלו אינדבידואלים, ועושים זאת על בסיס אישי וברמה הפרטית) ניתן להגיע
ה ר ב ה יותר רחוק ממה שתיארתי. נו, ימים יגידו.
ולסיום: תפילה. אלי, אלי, שלא יגמר לעולם. החול והים רשרוש של המיים ברק השמיים תפילת האדם
אבי, אבי, שלא יגמר לעד הרול-פלי התם חיוך השפתיים פכירת הידיים זמימת הערפד