עולם ה-

[נועם@בת]

עשיתי רשיון בגיל 34 בערך

קצת לפני שהכרתי את בעלי. הילדים הגיעו המווווון שנים אחרי כן

.
&nbsp
בתיה

 

[debby12]

עולם ה-

<בעקבות שיחה שהיתה לי אמש. באופן מגדרי וסטיריאוטיפי להחריד, זו היתה שיחה עם

>

אם יש לכן רכב, באיזה רכב מדובר?

מי בחר בו? את או מישהו אחר בבית?

מה חשוב לך ברכב שאת בוחרת?

יש לך איזה יחס מיוחד לרכב שלך? את מרגישה שהוא חלק מההגדרת של מי שאת או כל דבר אחר?

<שאלה שמתאימה גם אם אין רכב> על הכביש או ברמזור - את מסתכלת על רכבים אחרים בעניין/קנאה או מכל סיבה אחרת?

כמה זמן ביממה בממוצע את מבלה ברכב בימות חול ( ו/או סופ"ש). זה משפיע על היחס לך לרכב שלך?

עד כמה הוא נקי מבפנים/בחוץ?

כל נקודה אחרת שעולה על דעתך

<מקווה שהפעם תוכן ההודעה לא יימחק>

 

[debby12]

תיקנתי את התוכן - שהתעקש להיעלם לו קודם

 

[פריZמה]

הרכב שלי יצטרך להיות גרוטאה אמיתית על מנת שאתבייש

בו, וכפועל יוצא מכך - מעולם לא התביישתי בשום רכב....
נהפוך הוא.
רכבים מפוארים מדי גורמים לי לבחילה. ( זיכרי נא היכן את גרה - רכבים פה לא עולים כמו בארהב).
ברמזורים אני מאתרת לפעמים את הרכבים ה״ כבדים״ - והיות וברובם לא יושבים סטאראפיסטים או ממציאי התרופה לסרטן- אני משרטטת לי פרופיל של עבריין סמים או מס.
הרכב סביר מבחוץ רוב הזמן
מבפנים - ובכן, מאז פרוץ הילדים המצב לא פשוט....
אני לא נוהגת הרבה, ולא אוהבת לנהוג ועוד פחות אוהבת לחפש חניה ולחנות.
הנהיגה בארהב היתה לי קלה בהרבה מפה - זה מרגיש כמו מלחמה!
אני נקשרת לרכבים שלי, בעיקר לרכב הסטודנטים הראשון שלי שהרגשתי שאני מפקירה עם מכירתו.....
מאז הקשר עם בעלי - הוא לוקח פיקוד על נושא הרכבים/ החלפתם/ וכו, עם וטו שלי על נושא הפלצנות המיותרת.

 

[debby12]

גם לי רכבים מפוארים מדי עושים רע

ומין תחושה כזו של: "יש אנשים שאין להם מה לאכול, ואת/ה "פוצצת" 80 אלף דולר על אוטו? התחרפנת? זה גם גורם לי לחשוב על בדיחת הקרש העתיקה על גברים ש"מפצים" את עצמם עם גודל הרכב.

 

[בילבי75]

יש לי קצת צביטה בלב כשאני קוראת את ההודעות של שתיכן

לי יש רכב ״מפואר מדי״ שעולה בסביבות 80 אלף דולר ואני ממש לא עבריינית מס ולא סוחרת סמים

קיבלתי אותו מבעלי כמתנה ליום ההולדת שלי ובשבילנו (אנחנו חיים בארצות הברית) 80 אלף דולר זה לא הרבה כסף.... אנחנו מטבענו אנשים מאוד צנועים, אבל בעלי רצה לפנק אותי ורצה שאסע ברכב איכותי ובטיחותי וזה מה שהוא קנה. ואני לא חושבת שבגלל שלאנשים אחרים אין מה לאכול, אני צריכה לנסוע ברכב אחר, או לחיות בצורה שונה, או להתבייש שיש לי כסף. בסך הכל לא פשענו. בעלי עבד כל חייו ועדיין עובד מאוד קשה ואנחנו תורמים די הרבה כסף כל שנה לנזקקים, כך שאני לא לגמרי סוציומטית

 

[debby12]

אני מתנצלת אם יצא לי פוגעני

(בלי חיוך, רק עם הפרח)

ומודה לך שכתבת, כי זה מספק נקודת מבט/חלון מעניין על הנושא.

ואני בטוחה שאת לא סוציומטית.... (הייתי עורכת את ההודעה הקודמת שלי אבל היא כבר נעולה)

 

[בילבי75]

 

[פריZמה]

קבלי את התנצלותי

ובכל זאת הסתייגות.
אני כן מבינה קצת במחירים ובהשוואה בין ישראל לארהב.
יש סיכוי סביר שרכב כמו שלך עולה חצי מיליון שקל וצפונה פה.
וודאי שקיימים המיליונרים הכשרים שרוכשים אותו, אבל הם מעטים. הרוב עבריינים או כאלו שהשופוני חזק מהם והם ישתעבדו לצורך ברכב מנקר עיניים.
אף אחד לא מתמם - רכבים בטוחים יותר עולים יותר. וברכב כזה אני נוהגת. אבל.......בהחלט אבל!
וברור שזו דעתי האישית שלא מעניינת אף אחד - אני מחבבת מאוד מאוד רכבי אספנות, הולכת עם הילדים למועדון החמש כשמזדמן. כי זה תחביב. זו השקעה. זו אהבה. יכול להיות שזה נגוע בשחצנות ובתאוות פרסום מסויימת, אךהערך המוסף מכפר בעיני.

 

[בילבי75]

אני מבינה מאיפה זה בא

את צודקת. בארץ, רכב זה סמל סטטוס ויש אנשים שחושבים שככל שהרכב יקר יותר, הם שווים יותר. בארצות הברית, רכב זה ממש לא סמל סטטוס, הוא נועד כדי לשרת אותך וזהו! וחוץ מזה, פה המרחקים עצומים ואנחנו משפחה שאוהבת מאוד לטייל וכמעט כל סוף שבוע אנחנו גומעים מרחקים עצומים (לפחות שעתיים נסיעה לכל כיוון) ומכיוון שהרכב שלי משמש גם כרכב לנסיעות בסוף השבוע, בעלי רצה לקנות לי את הרכב הכי בטיחותי, הכי נוח והכי מפנק. רק שתדעי שלבעלי יש רכב יחסית מאוד צנוע ולא מנקר עיניים בכלל

 

[debby12]

אז זהו... שלא בעיני כולם בארה"ב זה לא סמל סטטוס

יש בהחלט אנשים שחשוב להם מאוד באיזה רכב הם נוסעים ושמסתכלים היטב באיזה רכב נוסעים אחרים. זה מה שגרם לי לפתוח את השרשור

ברור לי שאצלכם זה לא כך. אבל יש כאלה שזה כך אצלם

מה שכן -מחירי הרכבים בארה"ב ביחס למשכורות יותר ברי השגה מאשר בארץ, ללא ספק. אבל יש דברים אחרים בארה"ב שעולים הרבה יותר מבארץ כמו השכלה גבוהה, שירותי בריאות, ושירותי דת (למי שמעוניין), ופירות וירקות כך שבעיני זה איכשהו מתאזן, רק פשוט בדברים אחרים.

 

[AlicePJ]

יש לי רכב ישן ועתיק, בן עשור, שאני מאוד אוהבת

בחר בו בעלי, כי הדבר היחיד שאני שמה לב אליו בנוגע למכוניות זה הצבע שלהם. לא מסוגלת לזכור ולשים לב אפילו ליצרני המכוניות.
חשוב לי הבטיחות.
לא מסתכלת על מכוניות אחרות בכלל. רק אם הן ממש מיוחדות, ענתיקות, או משהו מיוחד בהן, אבל לא מסתכלת בקנאה, אלא בסקרנות.
לא מבלה הרבה באוטו, בכלל לא. האוטו זה כלי להגיע ממקום למקום וזהו. ממלאת דלק פעם בכמה חודשים.
האוטו יחסית נקי, יחסית לזה שיש לי ילדים.
&nbsp
אני לא מעיזה לנהוג בישראל. אני שמחה שבמקום שבו אני גרה אנשים נוהגים בזהירות יחסית ובאדיבות, שיש חניה בשפע ושלא הייתי צריכה לחנות בחניה מקבילה מאז שקיבלתי את הרישיון בארה"ב. הפעם האחרונה שחניתי בחניה מקבילה היתה בטסט שלי, ואגב עשיתי אותה מצוין, אבל בטוחה שאם אצטרך שוב זה יהיה זוועה. אבל אני שונאת לנהוג בישראל ומסרבת לנהוג שם כשאנחנו באים לביקורים, הנהגים מפחידים אותי נורא, החניה היא זוועת עולם, והלחץ בכבישים זאת חוויה שאני מעדיפה להשאיר הרחק מאחור.

 

[debby12]

עשור זה לא עתיק

בעיני עשור זה ממוצע כזה - לא?

גם אני שמה לב בעיקר לצבע. אז לא כתבת - מה הצבע של רכבך האהוב?

 

[AlicePJ]

אין לי מושג אם זה ממוצע או לא. זה מצריך ממני לשים לב

למכוניות אחרות, וכמו שכתבתי זה לא משהו שאני עושה. לי זה מרגיש עתיק כי האוטו הזה עבר הרבה מאוד איתנו, מעברי מדינות, ילדים, ליווה אותנו בהרבה דברים.
הצבע של האוטו שלי אפור.

 

[אישה בחופשה]

אוטו זה בסה"כ קופסה שנוסעים בה, אבל אני לא רוצה לוותר...

אם יש לכן רכב, באיזה רכב מדובר? יש לי רכב מהעבודה, סקודה אוקטביה

מי בחר בו? את או מישהו אחר בבית? הבוס רצה לתת משהו קטן יותר, אני חיכיתי בסבלנות שירד מחיר האוקטביה.

מה חשוב לך ברכב שאת בוחרת? שיהיה בטוח, נח מספיק גם לילדים מאחור וידידותי לסביבה.

יש לך איזה יחס מיוחד לרכב שלך? את מרגישה שהוא חלק מההגדרת של מי שאת או כל דבר אחר? אין לי יחס מיוחד אבל זה נותן לי בטחון להגיע לישיבות עם רכב עבודה וגם בחוג הכדורשת כולן מגיעות עם רכבי עבודה של בעליהן ואני מגיעה עם שלי!

<שאלה שמתאימה גם אם אין רכב> על הכביש או ברמזור - את מסתכלת על רכבים אחרים בעניין/קנאה או מכל סיבה אחרת? בוודאי, תמיד מחפשת מכרים.

כמה זמן ביממה בממוצע את מבלה ברכב בימות חול ( ו/או סופ"ש). זה משפיע על היחס לך לרכב שלך? מבלה כארבעים דקות בממוצע, אלא אם יש ישיבות מרוחקות מהמשרד ואז זה גדל, כבר יצא לי לבלות גם חמש שעות ביום במכונית במסגרת העבודה.
לפני כשנה כשהייתי בארצות הברית, יצאנו לטיול מסיאטל לפורטלנד עם כוונה לבלות את הלילה בפורטלנד. כשהגענו לשם לא הצלחנו למצוא מקום לינה וחזרנו כל הדרך עד סיאטל וגם שם ולאורך הדרך לא מצאנו מקום לינה במחיר סביר. בסוף מצאנו את עצמנו חוזרים לפורטלנד ואחרי 24 שעות של נסיעה קיבלנו את חדרי המלון שהוזמנו מראש.

עד כמה הוא נקי מבפנים/בחוץ? הילדים מקפידים שתמיד תהיה שכבה מינמלית של קורנפלקס על השטיחים במכונית

אני בעד מכונית בצבע לבן.
בחג האחרון נסענו ברכבי המדינה וכל פעם שהילדים ראו מכונית צהובה, הילדים צעקו "מכונית צהובה" והרביצו זה לזה (בעדינות

) ויש הרבה מכוניות צהובות!​

 

[debby12]

הזכרת לי משהו לגבי ה"רכב מהעבודה"

פעם באה לבקר אותי איזו חברה כשהיינו בבית של חמי וחמותי. היא הגיעה ברכב חברה, שהיה שייך לחברת ההיי טק שבו עבדה באותה תקופה.

היא חנתה ליד הבית ונכנסה. אחרי שהיא הלכה שאל אותי חמי: "בעלה של [החברה] עובד בחברת ההייטק הזו? לא ידעתי". למותר לציין שהיא לא היתה נשואה ושהרכב היה הרכב שלה עצמה מהעבודה. אבל זה מראה עד כמה אנשים מניחים הנחות מגדריות-סקסיסטיות....

למה הם בחרו מכוניות צהובות דווקא? זה קשור לקבוצה כדורגל/כדורסל?

 

[אישה בחופשה]

את משחק המכונית הצהובה

הביאה אלינו לאוטו בת של חברים שנסעה איתנו.
נראה לי שזה הצבע שנבחר, פקוט כי אין הרבה מכוניות בצבע צהוב....

המצחיק שהילדים שלי עיוורי צבעים וגם מכוניות בצבע ירוק דשא הם רואים צהוב

 

[debby12]

* אם יש לכן רכב, באיזה רכב מדובר? טויוטה פריוס מודל 2006. צבע כסף/שרוט.

* מי בחר בו? את או מישהו אחר בבית? בעיקר אני. מישהו אחר בבית מצר על זה עד היום

. זה היה אחרי שעץ גדול ורוח חזקה הוציאו להורג את הרכב הקודם שלי (נפל עליו ענף כבד, על מכסה המנוע, והתוצאה, כך פסקה חברת הביטוח, היתה טוטאל לוס

)

* מה חשוב לך ברכב שאת בוחרת? חסכנות בדלק, אמינות, זהו בערך.

* יש לך איזה יחס מיוחד לרכב שלך? את מרגישה שהוא חלק מההגדרת של מי שאת או כל דבר אחר? לא. הוא מביא אותי ממקום למקום.
את האוטו המנוח שהעץ הוציא להורג אהבתי יותר מהאחד הזה. היו לו הילוכים ידניים ושארם אירופי, וצבע כסף-לא-שרוט. הוא היה פולקסווגן פאסאט.

* <שאלה שמתאימה גם אם אין רכב> על הכביש או ברמזור - את מסתכלת על רכבים אחרים בעניין/קנאה או מכל סיבה אחרת? לא, אלא אם כן בוקעת מהם מוסיקה חזקה או מציץ מהם כלב חמוד - מה שגורם לי להביט בהם

* כמה זמן ביממה בממוצע את מבלה ברכב בימות חול ( ו/או סופ"ש). זה משפיע על היחס לך לרכב שלך? 12 דקות - 6 בבוקר בדרך לחניה ו-6 בערב בדרך ממנה

* עד כמה הוא נקי מבפנים/בחוץ? לא משהו. ילדות הבית עושות בו שמות. ואני לא רוחצת אותו. עוזר שיורד די הרבה גשם. בנוסף, הוא גם מריח לא משהו.

* כל נקודה אחרת שעולה על דעתך. בעיני אוטו הוא כלי להסעה ממקום למקום. הוא לא סמל סטטוס ולא מעניין אותי איזה מכונית יש לאף אחד אחר. גם לא ברור לי למה ראוי לשלם הרבה עבור רכב שעושה כמעט-בדיוק את אותה העבודה (אני אומרת "כמעט" כי יש כאלה שמגיעים מאפס ל-100 קמ"ש מהר יותר. אבל למי אכפת?)

 

[אישה בחופשה]

הווי מכוניות עם גיר ידני....

הרכב הקודם שלי היה עם גיר ידני. מאוווד חסכוני בדלק, כייפי בעליות ארוכות אבל הרבה פחות בזינוק בעליה

.

נסיעה של 6 דקות - זה מרחק שאפשר לעשות גם ברגל / אופנים (אם מתעלמים ממזג האוויר), יצא לך?

ועם מה שכתבת בפסקה האחרונה אני לגמרי לא מסכימה:
לדעתי, רכב כן מגדיר את האנשים שבו והוא לגמרי מהווה סמל סטטוס.
רואים את זה הרבה ליד בתי הספר.... לבתי הספר הפרטיים בעיר מגורי , מגיעות האמהות רק בג'יפונים...
ויש הבדל בחווית הנסיעה בין רכב חדיש וגבוה ולרכב נמוך ולא ומיושן (אפילו אם משווים רק את הרעש מהמנוע). מרגישים את זה בעיקר בנסיעות ארוכות.

עוד נושא בעניין הרכב הוא - מספר הנוסעים ברכב (אני חושבת שבגלל מחירי הרכבים בארץ זה הרבה יותר קריטי פה מבארצות אחרות):
קולגה בעבודה קנה רכב גדול כדי שיוכל לנסוע בנסיעות משפחתיות עם ארבעת ילדיו. בשלב מסויים הוא ראה שכמות הפעמים שהם נוסעים בהרכב משפחתי מלא לא מצדיקה את אחזקת הרכב הגדול ומכר אותו. עכשיו לנסיעות משפחתיות הם נוסעים בשני רכבים.....

 

[פרפרי אהבה]

אני כמעט ולא נוהגת...

למעשה בשנתיים האחרונות לא נהגתי בכלל...
בניו יורק לא מעיזה ובארץ מהרגע שמכרנו את האוטו טרם הנסיעה-לא נהגתי.
עכשיו כשאני בארץ אני פשוט מתנהלת באוטובוסים כי די מפחדת לנהוג, כשהבחור יגיע - אני כן רוצה שנשכיר רכב ואני אנהג כדי להחזיר לעצמי את הביטחון. מעדיפה עם עוד מישהו לידי

&nbsp
לגבי רכב- אני לא ממש דעתנית בעניין הזה, זה לא חשוב לי-העיקר שייסע ויהיה בטוח.
נגדיר את זה ככה, אפילו לא זוכרת איזה רכב היה לנו טרם המעבר לחו"ל

&nbsp
כשהיה רכב, הוא היה תמיד נקי ומסודר-ככה זה כשאתה רק זוג ובעיקר הבעל נהג .
מה שכן, תמיד היו דברים של גן בתא מטען