כליום אני מצלם שלוש מטרות
היעד הראשון היה אגם מופלא בשם "איה" עם צבים ברווזים שונים וברבורים עם אצות ויער עם כנסיה ויצאו תמונות טובות (כשאחזור הביתה, כאן יש לי מחשב די מוגבל)
אגב אגם איה נמצא ליד כפר בשם אואסי שהטורקים בנו כדי להתעלל במקומיים, אחריהם הנאצים השתמשו בו להתעלל במקומיים ובעיקר ביהודים, וגם היום הוא משמש ככלא. אבל מצחיק.
החוק ביוון שכל 500.000 תושבים צריך בית סוהר אחד.
אז יש בכרתים שניים אחד באואסי ואחד באנופולי.
למה מצחיק?
האנשים עסוקים בלהתפרנס ואין להם זמן לשטויות.
אז מי בכל זאת בכלא?
החוק היווני קובע שאסור לשתול או לעקור עץ זית בלי רשיון של הממשל והעונש שבוע בבית הסוהר.
יש כאלו שלא עומדים בתשלומי המיסים המטורפים של ממשלת יוון, שופטים אותם ודוחים את הביצוע אפילו 10 שנים, בסוף, שולחים את החייב לשבועיים בכלא...
ומה הוא עושה שם?
הוא מגיע מהבית כל בוקר, עובד בחוות הכלא (ירקות פירות ובעלי חיים 6 פרות מתוך 10 פרות שיש בכרתים, העיקר שהכבישים מלאים "זהירות פרות חוצות".....)
בערב חוזר לביתו עד למחרת בבוקר.....
תחנה שניה צילמתי את האתר העתיק "אפטרה" שכולם היו בו מהמינואים לפני 5000 שנה והרומאים הטורקים ונציאנים והנאצים שמשך 4 שנים רצחו מעל 8300 גברים נשים וילדים בנוסף לחיילים הבריטים.
וכל אחד הטביע את חותמו על האתר שהוא עשיר בפריטים.
תחנה שלישית רציתי לצלם את אגם קורנה מהאויר, ובעוד הרחפן נאבק ברוח (למטה לא חשו בה) פתאום הוא מודיע לי שהמצבר חלש מאוד והוא נוחת (אחד יקר כזה לא מתרסק) .
הבעיה שלי - איפה?
הרי בנחיתה המנוע כבה אוטומטית ואין שום מידע.
פתאום שתי תיירות צעירות משבדיה ראו אותי עם השלט ביד ושאלו אם אני מחפש את ה-"דרון" (רחפן) אני הייתי די בשוק ועניתי שכן, ואז הן אמרו שראו אותו נח, ושלא אזוז, הן רצו למקום הרחפן כמאה מטר משם והביאו אותו ואחת אמרה שהיא מצטערת אבל הוא שבור.
לא יכול להיות רחפן כזה שישבר בנחיתה.
מסתבר שאחת הרגלים פשוט התקפלה בלי שום נזק (אחרי צלילה של כ-520 מטר...) ,הן שאלו כמה זה יקר ? עניתי ערכו כ-1800 דולר..... הן בהחלט היו בהלם.
נתתי להם כרטיס ביקור שלי ואמרתי שאם הן מחליטות פעם לבקר בישראל, שיודיעו, ואני אקח אותן משדה התעופה אל המלון שלהן ולמחרת יום סיור לאן שירצו אם זה לאתרי דת או טבע אומקומות מעניינים אחרים, על חשבוני ברכב שלי וכל ההוצאות עלי...
סיימתי את היום בארוחה בכפר סטאברוס שם צולם הסרט זורבה היווני, וישבתי להחליף חוויות עם מבוגר מקומי, כיוון שאני מכיר את הכפר מ-1990 כאשר הוא עוד היה נראה כמו בסרט