עונה 5 פרק 5: הדיון! (עם לספרים)

[כן כוחות]

מסכים עם כל מילה

אי אפשר לצפות שהסדרה תהיה אחד לאחד כמו הספרים מבחינת התרחשויות, אבל לפחות לשמר את האלמנטים שהופכים את הספרים למצויינים...

דברים כמו החצייה של בריאן ופוד את חפיר קיילין בלי למצמץ, הצאת הנישואים של דינאריז, המהלכים של ג'ון בחומה...

מעניין אותי אם צופי הסדרה שלא קראו את הספרים מבינים שיש פה חוסר הגיון פנימי וסתירות לדברים שהזכירו בעונות קודמות...

נראה לכם מתישהו הקהל יתפכח מההייפ המוגזם שיש לסדרה הזאת?

 

[AlonPe]

פתגם ואלריאני עתיק:

ל-"שקר" אין רגליים!.
כשסופר (רציני) כותב ספר, על אחת כמה וכמה אפוס כזה,
הוא מקדיש כמות בלתי נתפסת של תשומת לב, לפרטים בכלל, ובפרט ל-"נפתולי העלילה".
אפשר לקבל הצצונת קטנה על כך, עם התכנית הראשונית שפורסמה ב-מסמך ההוא,
של מרטין לעלילה. אפשר רק לשער את התהליכים האבולוציוניים שהוא עבר,
עד שהספרים הגיעו לאן שהגיעו.
כשתסריטאי כותב תסריט, אין לו את האמצעים להקדיש כמות כזו של תשומת לב.
(אלא אם כן אתה ג'ורג' לוקאס)
אפשר לראות את זה גם (או ביתר שאת) אצל טולקין.
אצל טולקין גם כן, אפשר לעקוב ביתר פירוט אחר האבולוציה של הסיפורים,
דרך הפירסומים של כריסטופר טולקין, שהם מרתקים בפני עצמם.
דבר דומה קרה גם ב-"תירגום" של שר הטבעות, ועוד יותר של ה-"הוביט",
לפורמט קולנועי.
אין לי בעיה עקרונית עם ה-"סטיות" של סרט/סידרה, מ-"המקור" הספרותי,
זה אפילו מתבקש.
אבל ככול שהסיפור מתרחק יותר ויותר מהסיפור המקורי,
מתגלות המגבלות של הפורמט - הקולנועי/טלוויזיוני.
המגבלות של התסריטאי מול אלו של הסופר.
לתסריטאי אין את ה... משאבים, את הפריבילגיה, את הזמן, את היכולת
בעצם לכתוב את הסיפור מחדש, לתפור אותו ולעבד אותו.
לכן ה-"תפרים", החיתוכים, הפגמים הופכים להיות ניכרים וגסים.
אז -
או שהסידרה הייתה צריכה להיצמד לספרים.
היא הייתה יכולה לתת פרשנויות, להציג דברים אחרת, לעשות קישורים
נהירים וברורים יותר (כמו שהיה בעונות הראשונות)
אבל אם מחליטים לשכתב את הסיפור עצמו,
היה ראוי להקדיש לזה את תשומת הלב הראויה.
כמובן שאז זה היה לוקח - שנים!.
מה שקורה פה, מאוד מזכיר לי את מה שקרה עם ההסרטה של ה-"הוביט".
זה לא לבלוע ולא להקיא.
זה סיפור חדש, רדוד, שטחי, שלא מצליח אפילו לגרד את הקצה,
של העומקים שאפילו ספר פשוט כמו ה-"הוביט",
הגיע אליהם.

 

[מיסטר מאץ]

האם סנסה תתחתן לפי הספרים?

הזיווג הזה מרגיש לי לא הכי טוב ...

אין לי בעיה עם ספויילרים ..

 

[מירטל נקודה]

היא כבר התחתנה לפי הספרים, לא?

השאלה היא מה קורה עכשיו עם הדמויות.

 

[AlonPe]

גם לפי הסידרה היא אישה נשואה (זה למירטל)

כלומר ההערה היא למירטל, סאנסה נשואה (כידוע) לטיריון

היה איזה משפט מעורפל שבאיליש זרק לרוז בולטון, שסאנסה לא מימשה את הנישואין, ושהם בטלים,
זו עוד נקודה לא קוהורנטית, אלא אם כן גם הספטונים של ווסטרוז מוסמכים להתיר עגונות!.
למיסטר מאץ: לפי הספר, סאנסה בכלל לא הגיעה לווינטרפל.
טיווין לאניסטר שלח לרוז בולטון "מתחזה" לאריה סטארק, שאותה נשא לאישה רמזי ימ"ש.

 

[דיוגנס מסינופה]

בספרים מדברים על זה גם כן

שנישואין שלא מומשו יכולים להיות מבוטלים ע"י הספטונים (מן הסתם תמורת "תרומה" נדיבה לאמונת השבעה). זה נותר תיאורטי, כי עדיין לא מחתנים את סאנסה, רק מציינים את האפשרות.

ראוי להזכיר גם שבתשובה מרטין נשאל על גירושין בווסטרוז, והוא ענה שהמצב בווסטרוז גרוע אפילו יותר מזה שבאנגליה בתקופה הקתולית: אין מושג של גירושין בווסטרוז. כלומר הדרך היחידה שבה אדם נשוי יוכל להינשא שוב היא התאלמנות או ביטול רטרואקטיבי של הנישואין, כשהאפשרות הזו קיימת רק במקרים חריגים ורק כשהנישואין לא מומשו.

 

[מירטל נקודה]

ועדיין אנחנו יודעים שדוראן מארטל

( אבא של....) התגרש.

 

[אביר הקרנפים]

הוא פרוד. לא גרוש.

ובכל מקרה, לא שראינו שמישהו ביטל את הנישואין של סאנסה. עוד חור בעלילה הזו שכבר נראית כמו רשת דייגים ישנה.

 

[דיוגנס מסינופה]

פרוד, לא גרוש.

השאלה שמרטין נשאל לגבי גירושין בווסטרוז הייתה על רקע המקרה של דוראן. דוראן פרוד בגלל שהנישואין לא עלו יפה, אבל הוא לא גרוש כי אין לו האפשרות החוקית להתגרש בהיעדר גירושין. המשמעות היא ששניהם יכולים אולי לבחור בני זוג אחרים, אבל כל צאצא שייוולד להם הזוג יהיה ממזר.
אשתו הראשונה של סר ז'ורה מורמונט גם היא פרודה, ונישאה לאציל מעבר לים הצר, לפי חוקי הערים החופשיות (ליס, אאז"נ). בווסטרוז היא תיחשב נואפת.

http://www.westeros.org/Citadel/SSM/Entry/Asshai.com_Interview_in_Barcelona
http://grrm.livejournal.com/416661.html?thread=20571541#t20571541

 

[אביר הקרנפים]

לינס מורמונט לא נישאה מחדש מעבר לים הצר.

היא חיה כפילגשו של נסיך-סוחר. פילגש. לא אישה נשואה.

 

[אשת הדורני]

גבר יכול בהחלט "להתגרש" מאשתו בווסטרוז

יש רק עניין פעוט... ההליך כולל "התנדבות" של האשה לאחיות השותקות.

 

[אביר הקרנפים]

ראנדיל טארלי ישכנע אותה להתנדב.

 

[Rodrik Harlaw]

בסה"כ פרק טוב

היו בו בעיות, אבל רובן נבעו מכך שהיוצרים הכניסו את עצמם לפינה בעלילות מסוימות כדי לפשט את הסיפור, כמו במקרה ז'ורה-טיריון כשכל חורבות האימפריה העתיקה והגדולה יכולות להיחצות ע"י קיאק עם שיגעון גדלות בסצינה אחת רק בגלל שלא טרחו לייצר סיפור מבוסס יותר עם ספינה. רוב הסצינות היו ממש מהנות אם מתעלמים מהקונטקסט הבעייתי, ובסוף הפרק אשכרה נפל לי האסימון, קפצתי להתחלה וגיליתי שאכן קוגמן הוא זה שכתב את הפרק. איזה פספוס זה שהוא לא ה-showrunner של הסדרה...

 

[אהוב האחרים]

פסיכופתים שחוזרים בתשובה, ועוד כמה הערות

איך האדם שאכל את הנקניקיה של תיאון (פחות או יותר) נהיה איש כל כך מנומס שהוא נותן לכלבנית לסחוט אותו? כשראיתי את הקטע הזה ליד החלון הייתי בטוח שהוא ייגמר עם הליידי שוכבת מאה מטרים מתחת החלון.

הסצנה עם הסליחה היתה מעולה. קלטתם את העינים הבולטות של תיאון? הן עושות אותו כל כך וויק. אהבתי גם שהראו את השיחה מנקודת מבטו.

הגברת הזקנה עם שיטת האזעקה המתקדמת של נר בחלון הכי גבוה הוכיחה כישורי ריגול נדירים כשהיא נכנסה למלא אמבט בלי דלי מים.

יכול להיות שהקשקשת האפורה צריכה לפגוע בכוח הפלישה הטראגרייני (ע״פ ההשוואה לספרים)

וג׳ון מתגלה כמנהיג עם החוש הפוליטי הגרוע ביותר בווסטרוז, אם כי בתחרות צמודה עם סרסי יvs צבא צלבנים. דבר אחד ברור: בתחום הזה הוא בהחלט הבן של אבא שלו.

 

[הלדיל]

לגבי רמזי,

עד כמה שמירנדה מעצבנת, היא ניגנה על המיתר הנכון אצל רמזי - הכבוד או, ליתר הדיוק, הדימוי העצמי הנמוך שלו. הקנאה שלה בסאנסה מחמיאה לראמזי מספיק כדי שימחל לה על מתקפת המג'נננה שלה. רוז בולטון משתמש באותה מניפולציה רק ברמה גבוהה יותר של תחכום מאוחר יותר כשהוא מרגיע את בנו.

 

[tomashi1]

הפרק הכי גרוע בתולדות הסדרה (לפחות למי שקרא)

משעמם.
איטי.
ממשיך להתעלל בעלילה של הספר.
ומוכיח פעם נוספת מה קורה ברגע שתסריטאים הוליודיים קלישאתיים שחושבים, חיים וכותבים רק בתוך הקופסא לוקחים את המושכות מג'ורג' שובר המוסכמות מרטין.

ואם זה מה שמצפה לנו בהמשך, יכול להיות שעדיף כבר לחכות לספר הבא לסגור עניין.