אז ככה:
אריה בבראבוס
טוב, כרגיל אין הרבה התקדמות בעלילה הזאת, אבל לפחות סופסוף היא מתקדמת בתהליך שהיא עוברת. הקטע שאריה משקה במים את הילדה היה גם בספרים? זה לא זכור לי. אבל גם אם לא, אהבתי את הסצנה הזאת כי אריה שיקרה בצורה יפה כדי להרגיע את הילדה. והמרתפים נראים בדיוק כמו שדמיינתי אותם!
טיריון וז'ורה בדרך למירין
אני אוהב את השילוב בין שתי הדמויות האלה, שניהם שירתו בעבר כמספר 2 מתחת למלך/ה שלהם. היה עצוב לבשר לז'ורה שאביו מת בחומה
אבל לפחות הרגשתי שהעלילה קצת התקדמה עם סוחרי העבדים!
סופסוף נתקרב למירין. הם אשכרה חשבו ללכת לשם ברגל?! ממש אהבתי את המשחק של טיריון כשעמדו להרוג אותו, היה נחמד לראות אותו מפחד כשהוא היה שניות לפני המוות. הצחיק אותי שסוחר העבדים אמר "הגמד יחיה עד שנמצא סוחר פינים"
מטריד.
וכמובן שטיריון עושה מה שטיריון עושה טוב: דיבורים, תחמנות ופוליטיקה. הוא עשוי לחיות עד סוף הסדרה, אם ימשיך לפלס את הדרך שלו במילים.
לורד בייליש במעלה המלך
אז בעצם בייליש מחתן את סאנסה לבולטון, לפני הלחימה של בולטון מול בראתי'און. ואז הוא מלשין לסרסיי בתקווה שהיא תילחם בשבילו מול המנצח בצפון, וכך הוא ישלוט בצפון.
חולה על המוח החולני שלו, צעד צעד במדרגות השלטון.
המשפט של לוראס טיירל
סצנה מדהימה!!! חולה על ליידי אולנה!! לוראס נהיה אפילו יותר חתיך אחרי כמה שבועות במעצר
וכשמארג'רי השיבה רק על שתי שאלות, ידעתי שיש כאן משהו מסריח וברור שהתחקיר לא יסתיים בצורה כ"כ חלקה. ואז הגיעה ההפתעה!
ככה בונים מתח.
הוכתר כסצנה האהובה עליי בפרק הזה
ג'יימי במשימה חשאית בדורן
סופסוף! סופסוף! עוד סצנה מעולה!! ההתרגשות בשיאה, חיכיתי כ"כ למפגש בין נחשיות החול לבין ג'יימי.
והלחימה ביניהם הייתה מעולה ומותחת! הייתי בטוח שמישהו מהם ימות, אבל אז הגיעו אנשי המשמר ועצרו את הכל.
בוז עליכם.
וכמובן,
סאנסה בווינטרפל
קודם כל, בסצנה שבה מירנדה מקלחת את סאנסה, חשבתי שסאנסה שוב תהיה טיפשה ותשתוק ורק תספוג את כל מה שיש למירנדה להגיד,
אבל אז סאנסה השתיקה אותה! "אני סאנסה סטארק מווינטרפל, זהו ביתי ואת לא מפחידה אותי." אחחחחחחחח, סאנסה
זה הוכתר להיות המשפט של הפרק.
החתונה הייתה משעממת ומיותרת, במיוחד ביחס לשאר החתונות שראינו עד עכשיו, אבל לראשונה ראינו חתונה בחורשת האלים שבה הטקס נערך בצורה מקסימה.
כשת'יאון נשאל לשמו, היה שקט לרגע וממש תהיתי מה הוא יענה, אבל תכלס לא היה הגיון לענות "סרחן" ואהבתי שהוא ענה ת'יאון יחד עם הסבר.
ואז.......... סצנת האונס נבנתה בצורה כ"כ מושלמת. בהתחלה רמזי היה עדין וחמוד, אבל אז לאט לאט התחלנו להרגיש שהוא פסיכופט. ואז הגיע האונס. כ"כ ריחמתי עליה.
לא הבנתי למה ת'יאון בכה. הסבר, מישהו?
וואלה הרגשתי שיש מגמת שיפור שהחלה בפרק החמישי והמשיכה גם עכשיו בפרק השישי, אבל זה עדיין לא זה.
ובכלל, איפה דאינריז יקירתי?