ברוך הבא לפורום!
בודאי שאינך צריך להתנצל - לא אתה גרמת לבלגן!
 
הבה נעבור על הנקודות שהעלית וננסה להתייחס אליהן.
 
אופי - יכולים להיות חתולים (וכלבים, ואנשים) סובלניים ונחמדים יותר או פחות, במגוון דרכים ובמגוון מינונים ובאופן שונה ביחס לאנשים שונים. בחתולים, גזעיים ולא-גזעיים כאחד, שאלת ההתנהלות מול ילדים מסובכת כי ילדים בדרך כלל צריכים הדרכה והכוונה מאוד ברורים כדי שחתול (ולמעשה גם כלב) לא יגיע למצב שבו גם אם הוא נחמד וסובלני מטבעו הוא יידחק לפינה וירגיש צורך להגן על עצמו באלימות. ילדים נוטים לנוע בצורה גסה יותר מבחינה מוטורית, לנקוט בווליום גבוה יותר ופתאומי יותר (צעקות וכל מיני קולות, בלי שום כוונה להרע) ולא לדעת לשים לב אם החתול או הכלב בכלל רוצים במגע באותו רגע או אם המגע שישנו נעים להם. עם כלבים, זה יכול ואכן נגמר הרבה פעמים בנשיכות (הכלבה שלי הגיעה אליי אחרי שהועפה מבתים אחרים, כשהראשון היה על רקע "לא מסתדרת עם הילדה" -כנראה שם לא לימדו את הילדה לכבד את המרחב האישי של הכלבה ולכן היא עד היום מתוחה בקרבת ילדים). חתולים בעיקר ישרטו, ולמצב כזה גם חתול גזעי בהחלט יכול להגיע.
 
בחירה על רקע אופי אפשרית בעיקר בגילאים היותר בוגרים, שאז האופי ברור יותר לעין. למשל, חתול שגם בסביבה מלחיצה וקשה בעמותה או הסגר הוא מתלטף וחברותי בדרך כלל יהיה כזה גם בבית (כמובן עדיין צריך לא להעמיד אותו כל הזמן למבחן). חתול בן שנה שמפגין אופי חברותי מאוד הוא באמת חברותי. חתול בין חודש הוא לא בדיוק במצב שאפשר לדעת איך האופי יתפתח בהמשך (ואם יש אמא - זה גם לא גיל שבו הוא צריך להתנתק ממנה). מהבחינה הזו, מה שמוכר וידוע לך מכלבים לא שונה בהרבה מחתולים, גם כאן יש אופי של גורים שעשוי להשאר כמות שהוא או להשתנות ולא תמיד ניתן לחזות מראש איך.
 
יש להבדיל בין אופי לבין שינויי גיל. כמעט כל הגורים נוטים להפגין רמות אנרגיה מאוד מאוד גבוהות בשלבים מסויימים במהלך גדילתם (החל מחודשיים-שלושה עד סביבות גיל שנה פלוס) במסגרת הקפיצה הענקית ביכולות הפיזיות שלהם. זאת אחת הסיבות להמלצות על אימוץ בזוגות - אחד כזה יכול לשגע אתכם בגדול, ולא מפני שהאופי שלו לא בסדר (גם אתם תראו בבירור שהוא לא מנסה לפגוע בכם בכוונה) אלא מפני שבאופן טבעי החיברות והלימוד איך לא לשרוט ולא לפגוע אחד בשני נלמד בתוך שגר. לאדם קשה ללמד דבר כזה שאמא ואחים מלמדים באופן טבעי. שניים גם מעייפים האחד את השני ואז בני האדם לא נכנסים לפינות של איך מתישים את הגור האנרגטי-מדי שלהם, שזו אגב אחת השאלות הנפוצות שמדי פעם עולות בפורום הזה.
 
בקיצור - האופי אינדיבידואלי, גם גור גזעי יכול להפגין חמיצות כלפי ילדים, אבל אם תקפידו על כללים נכונים לאינטראקציה עם בעל חיים שכוללים התחשבות, הרמה בצורה נעימה ומתחשבת (לא מהעורף ולא עם רגליים מתנפנפות ללא אחיזה באוויר) ומתן הפסקה ואזור פרטי שאליו הילדים לא נדחפים (בדומה לפינת רביצה או מלונה בכלב) - יגדלו הסיכויים לחברות נעימה. זה כבר יותר חינוך ילדים מאשר אילוף חתולים.
 
שורה נוספת בנושא הזה - אם אתם חוששים, או לא יודעים כל כך איך לגשת לנושא, אתם יכולים להחליט שלפני האימוץ תיצרו קשר עם יועצת חתולים שתעזור לכם ותסביר גם לילדים איך משחקים עם חתול בכיף ותערב גם אותם בדברים כמו, נניח, בניית מאורה כייפית לחתול או הכנת צעצועים מדברים כמו גלילי נייר טואלט וכד' וככה תגדילו מראש סיכויים. הבטחות - יש רק במוות ובמסים, כידוע.
 
מחלות - מרבית המחלות שישנן לא עוברות לבני אדם. יש דברים מסויימים מאוד שכן יכולים לעבור: פטריות עור ומבחר מצומצם של טפילים (האחרים לא אוהבים בני אדם כפונדקאים). פטריה היא עניין שטחי למדי גם אם לא נעים, ואחת הדרכים לעקוף את זה (שוב, לא בודאות) היא לאמץ ממקום שבו החתול כבר נמצא זמן ולכן מטופל - כמו בית אומנה. פטריות עור זה משהו שנמצא מסביבנו כל הזמן ובעיקרון איננו נדבקים כשהמערכת החיסונית שלנו טובה. מגע ישיר מגדיל סיכוי, אבל אם שוטפים זרועות היטב ומטפלים בפטריה - היא חולפת וזהו. זו לא מחלה משמעותית אלא נגע קל שאפשר להפטר ממנו ומופיע בדרך כלל רק בהתחלת הדרך (אם בכלל). חתול מטופל בבית טוב מפתח בדרך כלל מערכת חיסונית די טובה לעמוד נגד דברים כאלה. טפילים מסויימים כמו סקביאס יכולים לעבור - אבל גם הם בדרך כלל יעדיפו את החתול כפונדקאי על פני בני אדם, וגם הם ניתנים לביעור די בקלות, וגם הם לא מופיעים בדרך כלל סתם אלא בדרך כלל רק בהתחלת הדרך, כשעדיין החתול סובל מהתנאים הירודים שהיו לו קודם. גם זה משהו שהמערכת החיסונית בדרך כלל דוחה באופן רגיל. עם שני הדברים התמודדתי אישית ולכן כל המידע מנסיון אישי, בנוסף למידע שנאגר במהלך השנים בטיפולי שמר-חתול ודוג-ווקר ובהיכרות עם אנשים בעלי חיות מחמד. תולעים - כמו בכלבים, יש לדאוג לטיפול תילוע. חיסונים - כמו בכלבים יש לדאוג לחיסונים שנתיים, רק כאלה שמיועדים לחתולים (נגד מחלות כמו חתלתלת. לא פוגע בבני אדם אבל מסוכן לחתולים).
 
לימבו תינוקות מחפש בית לשני הגורים יחד. אם מנוי וגמור עמכם לאמץ רק אחד - הוא לא הכתובת, אם כי אולי יוכל לספר לכם על גורים אחרים. כאמור, יש הרבה יתרונות לאימוץ שניים יחד שאמורים להועיל לכם ולהקל עליכם, אבל באמת שתעשו מעשה חסד באימוץ גם רק של אחד (ממי שמוסר כיחידים).
 
בודאי שאינך צריך להתנצל - לא אתה גרמת לבלגן!
 
הבה נעבור על הנקודות שהעלית וננסה להתייחס אליהן.
 
אופי - יכולים להיות חתולים (וכלבים, ואנשים) סובלניים ונחמדים יותר או פחות, במגוון דרכים ובמגוון מינונים ובאופן שונה ביחס לאנשים שונים. בחתולים, גזעיים ולא-גזעיים כאחד, שאלת ההתנהלות מול ילדים מסובכת כי ילדים בדרך כלל צריכים הדרכה והכוונה מאוד ברורים כדי שחתול (ולמעשה גם כלב) לא יגיע למצב שבו גם אם הוא נחמד וסובלני מטבעו הוא יידחק לפינה וירגיש צורך להגן על עצמו באלימות. ילדים נוטים לנוע בצורה גסה יותר מבחינה מוטורית, לנקוט בווליום גבוה יותר ופתאומי יותר (צעקות וכל מיני קולות, בלי שום כוונה להרע) ולא לדעת לשים לב אם החתול או הכלב בכלל רוצים במגע באותו רגע או אם המגע שישנו נעים להם. עם כלבים, זה יכול ואכן נגמר הרבה פעמים בנשיכות (הכלבה שלי הגיעה אליי אחרי שהועפה מבתים אחרים, כשהראשון היה על רקע "לא מסתדרת עם הילדה" -כנראה שם לא לימדו את הילדה לכבד את המרחב האישי של הכלבה ולכן היא עד היום מתוחה בקרבת ילדים). חתולים בעיקר ישרטו, ולמצב כזה גם חתול גזעי בהחלט יכול להגיע.
 
בחירה על רקע אופי אפשרית בעיקר בגילאים היותר בוגרים, שאז האופי ברור יותר לעין. למשל, חתול שגם בסביבה מלחיצה וקשה בעמותה או הסגר הוא מתלטף וחברותי בדרך כלל יהיה כזה גם בבית (כמובן עדיין צריך לא להעמיד אותו כל הזמן למבחן). חתול בן שנה שמפגין אופי חברותי מאוד הוא באמת חברותי. חתול בין חודש הוא לא בדיוק במצב שאפשר לדעת איך האופי יתפתח בהמשך (ואם יש אמא - זה גם לא גיל שבו הוא צריך להתנתק ממנה). מהבחינה הזו, מה שמוכר וידוע לך מכלבים לא שונה בהרבה מחתולים, גם כאן יש אופי של גורים שעשוי להשאר כמות שהוא או להשתנות ולא תמיד ניתן לחזות מראש איך.
 
יש להבדיל בין אופי לבין שינויי גיל. כמעט כל הגורים נוטים להפגין רמות אנרגיה מאוד מאוד גבוהות בשלבים מסויימים במהלך גדילתם (החל מחודשיים-שלושה עד סביבות גיל שנה פלוס) במסגרת הקפיצה הענקית ביכולות הפיזיות שלהם. זאת אחת הסיבות להמלצות על אימוץ בזוגות - אחד כזה יכול לשגע אתכם בגדול, ולא מפני שהאופי שלו לא בסדר (גם אתם תראו בבירור שהוא לא מנסה לפגוע בכם בכוונה) אלא מפני שבאופן טבעי החיברות והלימוד איך לא לשרוט ולא לפגוע אחד בשני נלמד בתוך שגר. לאדם קשה ללמד דבר כזה שאמא ואחים מלמדים באופן טבעי. שניים גם מעייפים האחד את השני ואז בני האדם לא נכנסים לפינות של איך מתישים את הגור האנרגטי-מדי שלהם, שזו אגב אחת השאלות הנפוצות שמדי פעם עולות בפורום הזה.
 
בקיצור - האופי אינדיבידואלי, גם גור גזעי יכול להפגין חמיצות כלפי ילדים, אבל אם תקפידו על כללים נכונים לאינטראקציה עם בעל חיים שכוללים התחשבות, הרמה בצורה נעימה ומתחשבת (לא מהעורף ולא עם רגליים מתנפנפות ללא אחיזה באוויר) ומתן הפסקה ואזור פרטי שאליו הילדים לא נדחפים (בדומה לפינת רביצה או מלונה בכלב) - יגדלו הסיכויים לחברות נעימה. זה כבר יותר חינוך ילדים מאשר אילוף חתולים.
 
שורה נוספת בנושא הזה - אם אתם חוששים, או לא יודעים כל כך איך לגשת לנושא, אתם יכולים להחליט שלפני האימוץ תיצרו קשר עם יועצת חתולים שתעזור לכם ותסביר גם לילדים איך משחקים עם חתול בכיף ותערב גם אותם בדברים כמו, נניח, בניית מאורה כייפית לחתול או הכנת צעצועים מדברים כמו גלילי נייר טואלט וכד' וככה תגדילו מראש סיכויים. הבטחות - יש רק במוות ובמסים, כידוע.
 
מחלות - מרבית המחלות שישנן לא עוברות לבני אדם. יש דברים מסויימים מאוד שכן יכולים לעבור: פטריות עור ומבחר מצומצם של טפילים (האחרים לא אוהבים בני אדם כפונדקאים). פטריה היא עניין שטחי למדי גם אם לא נעים, ואחת הדרכים לעקוף את זה (שוב, לא בודאות) היא לאמץ ממקום שבו החתול כבר נמצא זמן ולכן מטופל - כמו בית אומנה. פטריות עור זה משהו שנמצא מסביבנו כל הזמן ובעיקרון איננו נדבקים כשהמערכת החיסונית שלנו טובה. מגע ישיר מגדיל סיכוי, אבל אם שוטפים זרועות היטב ומטפלים בפטריה - היא חולפת וזהו. זו לא מחלה משמעותית אלא נגע קל שאפשר להפטר ממנו ומופיע בדרך כלל רק בהתחלת הדרך (אם בכלל). חתול מטופל בבית טוב מפתח בדרך כלל מערכת חיסונית די טובה לעמוד נגד דברים כאלה. טפילים מסויימים כמו סקביאס יכולים לעבור - אבל גם הם בדרך כלל יעדיפו את החתול כפונדקאי על פני בני אדם, וגם הם ניתנים לביעור די בקלות, וגם הם לא מופיעים בדרך כלל סתם אלא בדרך כלל רק בהתחלת הדרך, כשעדיין החתול סובל מהתנאים הירודים שהיו לו קודם. גם זה משהו שהמערכת החיסונית בדרך כלל דוחה באופן רגיל. עם שני הדברים התמודדתי אישית ולכן כל המידע מנסיון אישי, בנוסף למידע שנאגר במהלך השנים בטיפולי שמר-חתול ודוג-ווקר ובהיכרות עם אנשים בעלי חיות מחמד. תולעים - כמו בכלבים, יש לדאוג לטיפול תילוע. חיסונים - כמו בכלבים יש לדאוג לחיסונים שנתיים, רק כאלה שמיועדים לחתולים (נגד מחלות כמו חתלתלת. לא פוגע בבני אדם אבל מסוכן לחתולים).
 
לימבו תינוקות מחפש בית לשני הגורים יחד. אם מנוי וגמור עמכם לאמץ רק אחד - הוא לא הכתובת, אם כי אולי יוכל לספר לכם על גורים אחרים. כאמור, יש הרבה יתרונות לאימוץ שניים יחד שאמורים להועיל לכם ולהקל עליכם, אבל באמת שתעשו מעשה חסד באימוץ גם רק של אחד (ממי שמוסר כיחידים).
 
