:-עזרה בבקשה-דמי הבראה וחופשה

[נעמי22]

:-עזרה בבקשה-דמי הבראה וחופשה../images/Emo5.gif../images/Emo41.gif

:-עזרה בבקשה-דמי הבראה וחופשה

שלום רב בעלי עובד בחברה מזה כ-5 שנים. סגנון העבודה שלו הוא כזה שהוא מקבל תשלום יומי, אך בתלושים שלו כתוב בד"כ 25 ימים, לפעמים רשום מס' ימים אחר אך זה לא מדוייק. במשך השנים היו חודשים שעבד 10 ימים והיו חודשים שעבד 20 יום. הימים ארוכים מאוד-בערך 12 שעות. הוא מעולם לא קיבל דמי הבראה וחופשה. שאלתנו היא-כיצד לחשב סכומים אלו למישהו שעובד בצורה לא סדירה? האם מגיע לו דמי הבראה? האם מישהו מכיר את עוה"ד הפנסיונרים המתנדבים שנותנים יעוץ מפורט בחינם? הבנתי שיש אופציה כזו לאנשים חסרי אמצעים. המון תודה

 

[יוסאריאן]

מגיעים לו דמי הבראה.

:-עזרה בבקשה-דמי הבראה וחופשה

שלום רב בעלי עובד בחברה מזה כ-5 שנים. סגנון העבודה שלו הוא כזה שהוא מקבל תשלום יומי, אך בתלושים שלו כתוב בד"כ 25 ימים, לפעמים רשום מס' ימים אחר אך זה לא מדוייק. במשך השנים היו חודשים שעבד 10 ימים והיו חודשים שעבד 20 יום. הימים ארוכים מאוד-בערך 12 שעות. הוא מעולם לא קיבל דמי הבראה וחופשה. שאלתנו היא-כיצד לחשב סכומים אלו למישהו שעובד בצורה לא סדירה? האם מגיע לו דמי הבראה? האם מישהו מכיר את עוה"ד הפנסיונרים המתנדבים שנותנים יעוץ מפורט בחינם? הבנתי שיש אופציה כזו לאנשים חסרי אמצעים. המון תודה

מגיעים לו דמי הבראה.
על כל השנים שהוא עובד בחברה. דמי ההבראה אמורים להיות מחושבים לפי היקף המשרה. אם לא ברור מה היקף המשרה, הכי נכון (לדעתי) לעשות ממוצע לפי מספר שעות העבודה בחודש (לא כולל שעות נוספות), חלקי 186. מגיעה לו גם חופשה. כדאי לו לדרוש את זה לפני שזה יתיישן. אני לא מכיר עו"ד פנסיונרים שנותנים יעוץ מפורט בחינם. בפורום הזה נותנים יעוץ מפורט בחינם.

 

[שיר ורד]

התישנות

מגיעים לו דמי הבראה.
על כל השנים שהוא עובד בחברה. דמי ההבראה אמורים להיות מחושבים לפי היקף המשרה. אם לא ברור מה היקף המשרה, הכי נכון (לדעתי) לעשות ממוצע לפי מספר שעות העבודה בחודש (לא כולל שעות נוספות), חלקי 186. מגיעה לו גם חופשה. כדאי לו לדרוש את זה לפני שזה יתיישן. אני לא מכיר עו"ד פנסיונרים שנותנים יעוץ מפורט בחינם. בפורום הזה נותנים יעוץ מפורט בחינם.

התישנות
במקרה המדובר חשוב להגיש את התביעה בהקדם. ככלל , לאחר 7 שנים חלה התישנות ולכן אם תדחו את התביעה בשנתיים , לא יוכל העובד לקבל פיצוי בגין דמי הבראה ודמי חופשה לתקופה שמעל 7 שנים. מעבר לכך, במקרה שהתביעה תוגש לאחר סיום יחסי עובד מעביד,ניתן להגיש תביעה בגין דמי הבראה רק לשנתיים האחרונות. הערה: במקומות רבים נהוג לאפשר לעובד לצבור ימי חופשה גם מעבר לכתוב בחוק. זה נעשה ע"י רישום הצבירה בתלוש המשכורת של העובד, רישום כזה מונע את ההתישנות לגבי ימי החופשה שלא התקבלו עד כה ונצברו. אומנם, המעביד חייב להוציא את העובד לפחות ל 7 ימי חופשה בשנה, אך במקרה שאכן נעשתה צבירת ימי חופשה , העובד לא יכול לתבוע פדיון ימי החופשה שנצברו אלא רק בסיום יחסי עובד מעביד, אך הוא רשאי לתבוע מהמעסיק להוציא אותו לחופשה (בתשלום) בהתאם לחוק.

 

[יוסאריאן]

הערה על ההערה.

התישנות
במקרה המדובר חשוב להגיש את התביעה בהקדם. ככלל , לאחר 7 שנים חלה התישנות ולכן אם תדחו את התביעה בשנתיים , לא יוכל העובד לקבל פיצוי בגין דמי הבראה ודמי חופשה לתקופה שמעל 7 שנים. מעבר לכך, במקרה שהתביעה תוגש לאחר סיום יחסי עובד מעביד,ניתן להגיש תביעה בגין דמי הבראה רק לשנתיים האחרונות. הערה: במקומות רבים נהוג לאפשר לעובד לצבור ימי חופשה גם מעבר לכתוב בחוק. זה נעשה ע"י רישום הצבירה בתלוש המשכורת של העובד, רישום כזה מונע את ההתישנות לגבי ימי החופשה שלא התקבלו עד כה ונצברו. אומנם, המעביד חייב להוציא את העובד לפחות ל 7 ימי חופשה בשנה, אך במקרה שאכן נעשתה צבירת ימי חופשה , העובד לא יכול לתבוע פדיון ימי החופשה שנצברו אלא רק בסיום יחסי עובד מעביד, אך הוא רשאי לתבוע מהמעסיק להוציא אותו לחופשה (בתשלום) בהתאם לחוק.

הערה על ההערה.
אין קשר בין רישום הצבירה בתלוש לבין ההתיישנות. אין גם קשר בין רישום הצבירה בתלוש לבין האפשרות לתבוע חופשה שלא ניתנה. אם המעביד לא דאג להוציא את העובד לחופשה כמו שצריך, העובד זכאי לתבוע את כל החופשה שלא קיבל (אם הוא כבר לא עובד שם - הוא אמור לתובע פדיון של החופשה שלא קיבל). המעביד יכול להתגונן בטענה של התיישנות, והוא יצליח בזה כשאכן היתה התיישנות. (תקופת ההתיישנות של תביעה לחופשה היא משהו מסובך והיא נעה בין שלוש שנים ויום לבין 4 שנים ו-364 ימים ואם מדובר בפדיון חופשה, אז זה עוד יותר מסובך).

 

[שיר ורד]

הרישום בתלוש

הערה על ההערה.
אין קשר בין רישום הצבירה בתלוש לבין ההתיישנות. אין גם קשר בין רישום הצבירה בתלוש לבין האפשרות לתבוע חופשה שלא ניתנה. אם המעביד לא דאג להוציא את העובד לחופשה כמו שצריך, העובד זכאי לתבוע את כל החופשה שלא קיבל (אם הוא כבר לא עובד שם - הוא אמור לתובע פדיון של החופשה שלא קיבל). המעביד יכול להתגונן בטענה של התיישנות, והוא יצליח בזה כשאכן היתה התיישנות. (תקופת ההתיישנות של תביעה לחופשה היא משהו מסובך והיא נעה בין שלוש שנים ויום לבין 4 שנים ו-364 ימים ואם מדובר בפדיון חופשה, אז זה עוד יותר מסובך).

הרישום בתלוש
מהווה הודעה לכאורה של המעסיק שהוא מחויב באותם ימי חופשה שנצברו , גם אם תקופת הצבירה , היתה מעבר לתקופת ההתשינות. אשמח לקבל הבהרה לגבי חישוב תקופת ההתישנות לחופשה שציינת. ושאלה נוספת לפי מה שאני מבין את החוק, אם העובד מבקש לצבור חלק מחופשתו, והמעביד הוציא אותו כל שנה לחופשה של 7 ימים, הרי אחרי כ 20 שנה (לדוגמא) הוא יצבור מעל 200 ימי חופשה. עד כאן הכל חוקי הן מצד העובד והן מצד המעביד. נניח שעכשיו העובד מתפטר מפוטר או יוצא לגמלאות, אם המעסיק רשאי לתת לו פדיון חופשה רק בגין החופשה הלא מנוצלת בתקופת ההתישנות או שהוא חייב בפדיון חופשה מלא לפי תקופת הצבירה.

 

[יוסאריאן]

אני מניח שהתכוונת להודאה ולא להודעה

הרישום בתלוש
מהווה הודעה לכאורה של המעסיק שהוא מחויב באותם ימי חופשה שנצברו , גם אם תקופת הצבירה , היתה מעבר לתקופת ההתשינות. אשמח לקבל הבהרה לגבי חישוב תקופת ההתישנות לחופשה שציינת. ושאלה נוספת לפי מה שאני מבין את החוק, אם העובד מבקש לצבור חלק מחופשתו, והמעביד הוציא אותו כל שנה לחופשה של 7 ימים, הרי אחרי כ 20 שנה (לדוגמא) הוא יצבור מעל 200 ימי חופשה. עד כאן הכל חוקי הן מצד העובד והן מצד המעביד. נניח שעכשיו העובד מתפטר מפוטר או יוצא לגמלאות, אם המעסיק רשאי לתת לו פדיון חופשה רק בגין החופשה הלא מנוצלת בתקופת ההתישנות או שהוא חייב בפדיון חופשה מלא לפי תקופת הצבירה.

אני מניח שהתכוונת להודאה ולא להודעה
ולמרות זאת - אני לא חושב שיש קשר בין הרישום בתלוש לבין ההתיישנות. אם היוזמה לצבירת החופשה היא של העובד ולא של המעביד, אני חושב שהעובד אמור לאבד את זכותו לפדיון חופשה על מה שלא ניתן לצבירה לפי החוק, כי אז זו כבר לא אמורה להיות אחריות של המעביד. ההתיישנות לכשעצמה אינה עילה המפחיתה את זכות העובד לחופשה. לכן, אם אכן המעביד חייב לתת לו חופשה או לשלם לו פדיון חופשה על כל ה-200 ימים האלה - הוא חייב לעשות את זה גם אם יש התיישנות. ההתיישנות מתחילה לשחק תפקיד כשהמעביד לא עושה את זה, והעובד תובע אותו. אז יש למעביד אפשרות להתגונן מפני התביעה בטענה של התיישנות. כשמועלית טענת התיישנות נגד פדיון חופשה, אמורים לראות כמה חופשה היה העובד זכאי לקבל עם סיום עבודתו (כפוף להתיישנות) ומשם - יש לעובד 3 שנים לתבוע את זה כפדיון חופשה. לגבי חישוב ההתיישנות, עשיתי פעם מחקרון של הפסיקה על זה, וכתבתי הודעה ארוכה בפורום חוק ומשפט. אני אנסה לחפש את זה ולתת קישור.

 

[יוסאריאן]

מצאתי. זה לא מחקרון אלא מחקרונון.

אני מניח שהתכוונת להודאה ולא להודעה
ולמרות זאת - אני לא חושב שיש קשר בין הרישום בתלוש לבין ההתיישנות. אם היוזמה לצבירת החופשה היא של העובד ולא של המעביד, אני חושב שהעובד אמור לאבד את זכותו לפדיון חופשה על מה שלא ניתן לצבירה לפי החוק, כי אז זו כבר לא אמורה להיות אחריות של המעביד. ההתיישנות לכשעצמה אינה עילה המפחיתה את זכות העובד לחופשה. לכן, אם אכן המעביד חייב לתת לו חופשה או לשלם לו פדיון חופשה על כל ה-200 ימים האלה - הוא חייב לעשות את זה גם אם יש התיישנות. ההתיישנות מתחילה לשחק תפקיד כשהמעביד לא עושה את זה, והעובד תובע אותו. אז יש למעביד אפשרות להתגונן מפני התביעה בטענה של התיישנות. כשמועלית טענת התיישנות נגד פדיון חופשה, אמורים לראות כמה חופשה היה העובד זכאי לקבל עם סיום עבודתו (כפוף להתיישנות) ומשם - יש לעובד 3 שנים לתבוע את זה כפדיון חופשה. לגבי חישוב ההתיישנות, עשיתי פעם מחקרון של הפסיקה על זה, וכתבתי הודעה ארוכה בפורום חוק ומשפט. אני אנסה לחפש את זה ולתת קישור.

מצאתי. זה לא מחקרון אלא מחקרונון.
וזה נמצא שם.

 

[שיר ורד]

מעניין

מצאתי. זה לא מחקרון אלא מחקרונון.
וזה נמצא שם.

מעניין
במיוחד מענינת הפסיקה (לפי מה שכתבת) שגורסת שתקופת ההתישנות המוגדרת בחוק במפורש רק לגבי תביעה, יוצרת גם התישנות לצבירת החופשה. האם בפסיקה תמיד מחושבת תקופת חופשה ב -FIFO כלפי הצבירה, או שבתי הדין קבלו טענה של מעסיקים, שתקופת חופשה שנלקחת בשנה מסוימת היא קודם כל על חשבון החופשה באותה שנה (או יותר נכון בשנה שקדמה לה בהתאם לחוק) ורק אחר כך מנוצלת החופשה הצבורה , ולכן חלק גדול יותר מימי החופשה שנצברו יתנדף בגלל ההתישנות?

 

[יוסאריאן]

לא יודע.

מעניין
במיוחד מענינת הפסיקה (לפי מה שכתבת) שגורסת שתקופת ההתישנות המוגדרת בחוק במפורש רק לגבי תביעה, יוצרת גם התישנות לצבירת החופשה. האם בפסיקה תמיד מחושבת תקופת חופשה ב -FIFO כלפי הצבירה, או שבתי הדין קבלו טענה של מעסיקים, שתקופת חופשה שנלקחת בשנה מסוימת היא קודם כל על חשבון החופשה באותה שנה (או יותר נכון בשנה שקדמה לה בהתאם לחוק) ורק אחר כך מנוצלת החופשה הצבורה , ולכן חלק גדול יותר מימי החופשה שנצברו יתנדף בגלל ההתישנות?

לא יודע.
זה מסובך בשבילי. לדעתי (אבל אני לא זוכר פסיקה) - החופשה שניתנת היא תמיד קודם כל על חשבון החופשה הצבורה הקודמת ואי אפשר לדלג על זה כך שזה יהיה על חשבון החופשה בשנה השוטפת.

 

[יוסאריאן]

ועוד דבר...

לא יודע.
זה מסובך בשבילי. לדעתי (אבל אני לא זוכר פסיקה) - החופשה שניתנת היא תמיד קודם כל על חשבון החופשה הצבורה הקודמת ואי אפשר לדלג על זה כך שזה יהיה על חשבון החופשה בשנה השוטפת.

ועוד דבר...
לילה טוב.

 

[נעמי22]

תודה רבה על העזרה../images/Emo39.gif

מגיעים לו דמי הבראה.
על כל השנים שהוא עובד בחברה. דמי ההבראה אמורים להיות מחושבים לפי היקף המשרה. אם לא ברור מה היקף המשרה, הכי נכון (לדעתי) לעשות ממוצע לפי מספר שעות העבודה בחודש (לא כולל שעות נוספות), חלקי 186. מגיעה לו גם חופשה. כדאי לו לדרוש את זה לפני שזה יתיישן. אני לא מכיר עו"ד פנסיונרים שנותנים יעוץ מפורט בחינם. בפורום הזה נותנים יעוץ מפורט בחינם.

תודה רבה על העזרה

אני אתחיל לבדוק מה קורה עם זה...