עזרה בבקשה !!

michalig

New member
העולם הוא כפר גלובלי..

ואנחנו חלק ממנו סוף סוף. בזמן קריאת הדיון בנושא, הרהרתי בימי נעוריי (הוי איפה הם..) בירושלים - בחג המולד הלכנו כל החבר'ה למיסה בדורמיציון, וביום כיפור לבית הכנסת הגדול. היום אני לוקחת את ילדיי לבית הכנסת בחגים, ומסבירה להם מה זה המואזין שמזמר לו בכפר השכן שלנו ומה זה מסגד. אני רואה את עצמינו כיהודים שחשובה להם המסורת,אבל חשוב לי שהילדים שלי ידעו ויחוו דברים שונים, וכשהם יגדלו ויסתובבו בעולם הם יוכלו לתקשר בקלות עם כל סוגי האנשים. הטקס בבית הספר לדעתי דוקא מעיד על פתיחות ועל יציאה מהמסגרת המקובעת של תוכנית לימודים סטנדרטיים. אם הם היו קוראים חומר יבש על חג המולד הם לא היו זוכרים מה זה בדיוק כבר למחרת. חויה מטבעה נחקקת בזיכרון.
 
מה שמביא אותי למחשבה, מה היה

קורה אילו,חלילה, היינו יוזמים במסגרת בהס"פ ביקור במיסה בדורמציון. תארו לכם איזו חוויה מרגשת זו היתה לילדים וכמה ערך מוסף היה נשאר חקוק בהם לכל החיים. אנו צריכים לחנך לפתיחות,לקבלת האחר ולא להתסתגרות ב- דלת אמותינו.
 
אין היסחפות ואין הצתדקות של אף אחד

יש בסה"כ דעות שונות והסתכלות אחרת על הדברים. בכל מקרה אין אני חושבת שצריך להשוות פעילות בית סיפרית למופע של צביקה פיק. מה הקשר? הדברים הם הרבה יותר משמעותיים וכבדים מבחינתי וחבל שההתיחסות היא של " יאללה, מה אתם משביתים שמחה..."
 

אליבקר

New member
זה לא מופע של צביקה פיק

זה היה מסיבה לרגל השנה החדשה בהפקת הטלויזיה הממלכתית של מדינת ישראל!! שכנראה יודעים את ההבדל בין לוח שנה אזרחי על פיו חיים 99% מתושבי העולם ללא קשר לדתם לבין הנצרות. הטכס בבית הספר לא היה קשר לנצרות או לחיים של מישהו אחר - הוא חלק מן החיים שלנו בישראל ולכן יש לו מקום. אנו ישוב שרובו חילוני שנוסע על אופניים ביום כיפור ,מטייל בשבתות וגם חוגג את החלפת השנה ובית הספר הוא חלק מן החיים הנ"ל.
 

ginats

New member
טקס סיום השנה הלועזית

הייתי בטקס. למען האמת כלל לא הפריעה לי העובדה שהטקס נועד לחגיגת סיום השנה האזרחית. אני חושבת שמה שעורר את כולם והקפיץ את הפיוזים, היו שני השירים שנוגנו ע"י המורה למוסיקה ותלמידיה. השירים היו שירי חג מולד גרידא. זה צרם. אפילו לי זה צרם. אלה היו שירים לחג הולדתו של ישוע הנוצרי,לא שירים לסיום השנה האזרחית. ובהתחלה אכן לא הבנתי מה מקומם של אלה כאן. אך בהמשך חשבתי - אוכלוסית העולים מרוסיה נהגה לחוג את סוף השנה האזרחית בארץ מוצאם ללא כל אוריינטציה דתית. כשהגיעו לארץ - המשיכו את מנהגם זה, בלי לחשוב שקיים חלק מהאוכלוסיה המקומית שעלול להפגע. ועל כן אני חושבת, שבתום לב בחרה המורה למוסיקה את השירים האלה. ואין כאן מקום להתנפל ולהזדעזע. כל כוונה להעביר את ילדינו על דתם, רחמנא ליצלן, לא היתה כאן. שרון
 
למעלה