עזרה בבקשה...
שלום,
איני יודעת אם זה המקום הנכון, אבל אני מרגישה שאני חייבת לפרוק.
אני גרושה מזה כמה שנים, עם קשיים כמו שיש לרוב הנשים במצבי. זה לא הענין.
הענין הוא בבדידות שלי. ניסיתי ליצור הכרויות עם גברים, הכל הסתיים במפח נפש במוקדם או במאוחר.
מפח הנפש האחרון היה היום בבוקר. לא צפיתי את זה מגיע. אתמול בערב עוד הכל היה נפלא ונהדר, תכנונים נהדרים ונסיעות משותפות ו.... אין לי מושג מה קרה היום בבוקר שסובב את דעתו.
עצוב שהמקום היחיד בו אני יכולה לפרוק ולספר את אשר על ליבי זה כאן, אבל זה בדיוק הענין. אין לי חברים/חברות.
כולם בגדו בי בדרך זו או אחרת ברבות הזמן וכרגע - אני לבד.
ניסיתי מאוד לשמור על אופטימיות. תמיד מצב רוח מרומם, בדיחות, כיפים וצחוקים. אבל... הליצן עצוב.
הבוקר נשברתי. נפגעתי עד עמקי נשמתי.
מפחיד אותי שאני שוקלת התאבדות. רע לי! לא טוב לי! הדבר היחיד שעוצר אותי כרגע הם הילדים שלי. מה יהא עליהם...
סליחה אם זה לא המקום.