עזרה בבקשה...

מעמקים39

New member
אוי. אל תמותי בבקשה. אני אהיה חברה שלך. בסדר?

את נשמעת מקסימה וחמודה. הכל יהיה בסדר. אינך לבד. אנחנו איתך. אל תדאגי. אם את במצב גרוע ומרגישה בתחתית, מכאן אפשר רק להתרומם. קבלי חיבוק מיד.
 

noamlah

New member
המקרה שקרה לך קרה היום בבוקר

זה טבעי שתהיי מבואסת ותרגישי בודדה, אנחנו לא רובוטים
תני לגיטימציה לעצב שלך, את עצובה כרגע וזה בסדר
לכי אם המחשבות ותני להם להתפרץ, אם את חושבת על התאבדות זה גם בסדר כל עוד זה נשאר במימד המחשבה, זה שאת חושבת על התאבדות לא אומר שבאמת תעשי את זה, גם לי היו מספר פעמים בחיים שחשבתי "מה אני עושה פה בכלל?" "אולי כדאיי לגמור עם זה?" וכה'. ואני מניח שגם לכל אחד מחברי הפורום עברה אותה מחשבה, גם אם לשניה הכי קטנה, זו מחשבה לגיטימית.
תני לעצמך לילה, תבכי כמה שצריך, תנחמי את עצמך, זה בסדר! בבוקר כשתעירי את הילדות לבית הספר תרגישי הרבה יותר טוב
 

אופירA

New member
מנהל
טוב שאת פורקת

הלב בוגד וחמקמק, והרגשות מסוגלים לומר שכל החיים לא שווים כלום בגלל אירוע שהתרחש רק הבוקר.
ברור שזה לא נכון. כרגע את בסערת רגשות, ולא יכולה לקבל החלטות על החיים.
תני לרגשות את הזמן שלהם. דברי עם מי שאת יכולה (אין לך משפחה? דברי עם ער"ן 1201), כדי לטפל ברגשות, ואפילו תתחפרי בשמיכה כמה ימים.
בעוד כמה ימים הכל ירגיש וייראה אחרת. המסקנות יהיו שונות.

בעתיד שקלי לטפל בבעיה שמציקה לך, הבדידות. היא הולכת איתך לכל מקום, כל ההיכרויות עם הגברים מסתיימות במפח נפש, וכל החברים/ות שלך בגדו בך. ואי אפשר לומר בהיגיון שכולם חברו נגדך בקשר תת קרקעי. אלא שמשמעות הדברים שיש בעיה שהולכת איתך לכל מקום, וגורמת את התוצאה הזו בחייך. משהו קורה לך בכל קשר בין אישי, ואת זה את צריכה להבין ולשנות.
אולי זו תלותיות שמרתיעה אנשים.
אולי אלו ציפיות יתר.
אולי זה חוסר עמוד שדרה. או חוסר ביטחון עצמי. או חוסר ערך עצמי.
אולי חוסר הבנה ביחסי אנוש.
אני לא יכולה לדעת. אבל מה שזה לא יהיה, זה הולך איתך ומפריע לך בכל קשר.
 

נואשת9

New member
המקרה של היום הוא רק נדבך נוסף, למשהו שמתרחש כבר

המון זמן.
אני כן אדם שמקרין אהבה לסובבים אותי. אני עוזרת עוד לפני שמבקשים עזרה, על אחת כמה וכמה כשמבקשים. גם כשהרגשתי שהדבר גובל בניצול עצמתי עין. עוזרת בשמחה ולא על מנת לקבל חזרה.
אני אמא שמשקיעה המון בילדיה, אין ספק. תחביבים ועיסוקים יש אין ספור, אבל מישהו/י לשוחח עימו/ה, אהבה, כתף תומכת, אוזן קשבת - אין.
אין לי מושג מה קרה בשעות המעטות האלה בין אישון לילה להיום בבוקר. מי שנתתי בו את אמוני, הפנה עורף. אין לי מושג למה. לא קיבלתי הסבר.
הסביבה ואני מחשיבים אותי לאשה חזקה, אבל בזמן האחרון - אני מרגישה שאין לי יותר כוח.... נפשית.. וגם פיזית. כל העטיפות של הלב נאכלו, נשארתי "על הקאנטים". כשאני לבד, כשאני לא צריכה לעטות את המסכות עלי, אני מרגישה שהפכתי לצל של עצמי.רוצה שקט. יש צוואה שבה אני ממנה את הורי למשגיחים של הילדים שלי (האבא לא בתמונה).
רק חושבת על הכאב שלהם ושל הילדים.
רע לי. ממש רע לי. איך מוצאים אומץ?
 

מעמקים39

New member
זה נורא. איך אפשר לעזור לך? אנא תגידי.

רוצה להיפגש ונלך לאכול גלידה? אני אקשיב לך בעניין רב לכל מה שתספרי ולא אשפוט אותך ולא אעביר ביקורת. אני מבטיחה! את כבר לא לבד בעולם. עכשיו את פה איתנו ואנחנו אמיתיים. לא דימיוניים. מאחורי כל תגובה שמגיבים לך יושב אדם אמיתי שנגעת בו ואם תמותי זה יכאב לא רק לילדייך אלא גם לנו. את כבר חלק מהפורום הזה ואנחנו מעוניינים שתישארי איתנו כי את ממש מותק ואין הרבה אנשים מקסימים כמוך. על אנשים כמוך צריך לשמור. לא לאבד. אם לא בשבילך אז בשבילנו. הישארי כאן בשבילי. טוב?
 

מעמקים39

New member


 

מעמקים39

New member
חייבת להוסיף שאיני מסכימה עם דברים שנאמרו לך כאן

בנוגע לאחריות שלך למצב. יש אנשים שבאופן קבוע נוטים להאשים קורבנות ולהטיל עליהם את האחריות למצב הגרוע בו הם נמצאים. לי ברור שאנשים פגעו בך כי את טובה ולא כי יש בך משהו שצריך לשנות או לתקן. צריך לתקן את העולם שידע להעריך אנשים כמוך ולא לנצל את טוב ליבך ונדיבותך. אל תקשיבי למי שמנסה להפיל עלייך איזו אחריות למצב. את פגועה כי פגעו בך, לא כי את הבאת זאת על עצמך. מגיע לך להיות מוקפת אנשים טובים שיעשו לך טוב ויחזירו לך כפליים ממה שאת נותנת. קבלי שוב חיבוק ממני.
 

אופירA

New member
מנהל
מהו המשהו המתרחש כבר המון זמן?

אם מה שמכאיב לך כך כך הוא רק נדבך שלו, אז כדאי לך לדבר על המשהו עצמו, במטרה לנסות להפחית את הכאב.
בנוסף, בנוגע לכאב, חכי עוד כמה זמן. אל תסיקי מסקנות מתוך כאב. הן בפירוש לא נכונות.
 
יקרה שלי תחשבי על הילדים והצער.

וזה משהו שאין ממנו חזרה.
תדברי איתנו כאן .
יש כאן אנשים חכמים וטובים.
שיוכלו לתת כתף.
 
הבדידות מייאשת

נראה שספגת היום עלבון מכאיב וצורב, ושמתחת לעלבון הזה עומדת תחושת בדידות ותלישות גדולה שלך. גם מעבר לעלבון הנקודתי, את מרגישה שנותרת לבד, סבלת מבגידותיהם של כל הסובבים אותך, וגם עכשיו, כאשר הגיע אדם שהרגשת שתוכלי להישען עליו, שתוכלי לרקום איתו חלומות ותוכניות על חיים משותפים – הוא נטש אותך במפתיע, בלי אפילו להסביר. ואת נשארת רק עם עצמך להאשים, רק עם תחושה נוספת של ריקנות ובדידות. ועוד אני שומעת שאת הבדידות שלך את מסתירה מתחת למסכה של צחוק ובדיחות, אולי מתוך פחד שאם יראו גם את העצב, הפחד והכאב שלך לא ירצו להיות בחברתך? נשמע שאת עושה לעצמך דה-לגיטימציה כל הזמן, מתנכרת לרגשות שלך ובכך אולי אפילו מבודדת אותך מעצמך... ואולי בגלל הבידוד הזה, והתשישות שהוא גוזר עלייך, את יכולה לחשוב על להתאבד. ורק הילדים שלך הם התזכורת לזה שאוהבים אותך וצריכים אותך ובכך הם החוט היחיד שקושר אותך לעולם כי את לא מספיקה לעצמך...
נואשת יקרה, חשבתי שאולי אולי הדרך לשבירת חומות הבדידות עוברת דרך שיחה כנה בה תקבלי את עצמך ויקבלו אותך... ולכן רציתי להזמין אותך למקום בו תוכלי לבטא את הכאב והבדידות בלי לחשוש מתגובות עיונות או ביקורתיות. אני מתנדבת בסה"ר – סיוע והקשבה ברשת. יש לנו צ'ט אנונימי ואישי כל לילה בין תשע לחצות. מי שמפעיל אותו הם מתנדבים ומתנדבות ולא אנשי מקצוע. אם תבואי לשוחח איתנו נשתדל להקשיב ולהבין כמיטב יכולתנו ואולי להקל עלייך במעט.

מאחלת לך את כל הטוב שבעולם,
מתנדבת סה"ר
 

good lovely

New member
לא חושבים לרגע שזה מישהו שאולי מתחזה בשביל בידור?

מי שרוצה לקחת את חיו לרוב לא משאיר עקבות...
ובכלל, למה אמא שיש לה ילדים תרצה להשאיר אותם לבד לסבול?
הרי אדם שיודע מה היא סבל לא ירצה אחת וכמה שילדיו יחוו את הסבל
הזה שחשים בכל רמ״ח האיברים!
&nbsp
אם הבעיה זה גברים וניצול, זה בעל ניתן לפיתרון, היא פשוט צריכה להשתנות (במידה וזה אמיתי באמת).
מצבים באים לחשל אדם לא להוריד אותו לתחתית.
בעולם הזה רק החזקים שורדים, והילדים הם מספיק סיבה להיות חזק.
לא נתפס לי איך אפשר לתת לאנשים לא קרובים כמו הילדים לשנות את הקו המחשבה...
 
אני מציע לך לקחת פסק זמן מחיפוש אחר זוגיות

ברור לחלוטין כי כל עוד לא תגיעי למצב שבו לא תתני לאיש לנצל/לבגוד בך - המקרים הללו יחזרו.
אני מציע לך לגשת לקבל ייעוץ, שכן גבול דק עובר בין מחשבות למעשים.
 
למעלה