עזרה דיי דחופה...

רוני48

New member
עזרה דיי דחופה...

טוב אז ככה: קוראים לי רוני והשנה עליתי לכיתה ז'. כל החופש אני ממש מממש חששתי ובכיתי ופחדתי וסוף סוף הגעתי לכיתה הזו. כמובן שראיתי שזה לא כך נורא ויש בנות חמודות ונחמדות אבל אני כל יום מפחדת ועצובה ללכת לבצפר בגלל... שאין לי כל כך חברות...כאילו אני לא ילדה כל כך חברותית ואני רוצה שיהיו לי מלא חברות שירצו להיות איתי ולבוא אלי ולא שאני אצטרך להכריח אותן להיות איתי כי אני מרגישה ילדה נודניקית חנונית ומעצבנת כזו... אז מה לדעתכן אני צריכה לעשות כדי שהבנות ישימו לב גם אלי וירצו להיות איתי? אני רוצה להיות ילדה כיפית כזו שכולם רוצים להיות איתה... מה אתן חושבות שאני צריכה לעשות? אל תגידו לי תהי את ותהי את כי עד עכשיו הייתי אני ונשארתי לבד אז...אני לא רוצה ממש להשתנות אבל אני רוצה שתייעצו לי מה אני יכולה להוסיף לעצמי. נגיד תחשבו על ילדה, בכיתה שלכן, שכל הבנות תמיד רוצות להיות איתה ולעשות איתה עבודות ולדבר איתה בהפסקה ותגידו לי איזה תכונות יש בה שבגלל זה היא ככה. אני ממש רוצה שתענו לי כי אני פשוט לא יודעת מה לעשות! אני מרגישה שכל יום בבצפר זה אתגר, אני לפעמים בוכה בהפסקות.. help me! רוני
 

Lital1989

New member
אל תגזימי..../images/Emo39.gif

זה לא כזה נורא. פשוט תנסי להתקרב אליהן..תדברי איתן על נושאים משותפים שמעניינים גם אותך וגם אותן, תצחקי איתן על כל מיני דברים..ואני בטוחה שככה תתקרבו
 

m i c k e y 15

New member
כל מיני דברים

נגיד תשאלי בנות..נגיד במה היו שיעורים וזה תנסי לעזור להם בדברים.. לאט לאט מתקרבים לאנשים ככה.. תשבי ליד מישהי.. ובאמת תהיי עצמך אחרת זה לא עובד ממש.. תשאלי אותם לעזרה.."תגידו איך עושים...." כל מיני דברים שתוכלי לדבר איתן עליהם..
 

liorhikri1991

New member
לדבר עם אנשים....

להשתתף בשיעורים,בסוף כולם יבואו לשאול אותך דברים(אצלי זה תמיד עובד),כאילו כל שנה חדשה יש אנשים חדשים בכיתה,הולכים מדברים איתם,על כל מיני דברים וזה בא מעצמו
 

Black Jane

New member
ראיתי את ההודעה רק עכשיו,

מבטיחה שכשאחזור מביצפר אתייחס אליה. יהיה בסדר
 

Black Jane

New member
אוקיי:)

קודם כל, זאת רק תחילת השנה. נתנו לך פה עצות נהדרות (עכשיו הספקתי לקרוא
) אז אני רק אוסיף שלדעתי מה שהכי חשוב...זה שתדברי, את יכולה בדברים קטנים כמו "מה השיעור הבא?" או "מתי נגמר השיעור" וכאלה...
, יהיה בסדר!
 

נועוש6

New member
היי אשמח לעזור לך

דבר ראשון תשתדלי תמיד לראות מתי הכיתה שלך יוצאת ולאן ותבואי ככה באמת מכירים אנשים... תראי כל כיתה מחולקת לקבוצות קבוצות תסכלי לאיזה קבוצה את רוצה להשתייך ואז אל תלכי ישירות למנהיגה של הקבוצה אלא קודם כל לאחת מהבנות בקבוצה אבל אחת מן הדומנינטיות ואת תתחברי אית הלאט לאט אל תקרצצי לה תמיד תציעי לעזור לה וזה ולאט לאט הן פשוט יקבלו אותך לחבורה שלהן מקווה מאוד שעזרתי לך
 
חחחחחחחח

זה נשמע כמו איזה קטע מסרט של נאשיונל ג'יאוגרפיק את מתקרבת ללהקה של תלמידות בנות נוער. בכל להקה יש נקבת אלפא אשר היא הדומיננטית בקבוצה. אל תיגשי אליה כיוון שזה יחשב כחדירה לטריטוריה שהיא סימנה לעצמה.
 
../images/Emo15.gifרוני,

אמרת שאת לא רוצה שנגיד לך שתהיי את אבל אין מה לעשות, את חייבת להיות עצמך! לדעתי, אף פעם אל תשתני בשביל אנשים אחרים. את פשוט צריכה להיות כנראה יותר פתוחה, לזרום איתם. אולי תארגני פעם אחת שתצאו ביחד, תלכו לכל מיני מקומות. אני בטוחה שיש שם ילדות נחמדות ולמה שלא תסדרו מצויין? מה שאני חושבת את פשוט צריכה להפתח, זה הכל. בהצלחה
 
אני חושבת..

שאין ממש שיטת קסם - את פשוט צריכה להיות את עצמך (למרות שביקשת שלא נכתוב את זה), ולנסות להפתח כמה שיותר. עכשיו יש שביתה, וזאת הזדמנות מצויינת להתקשר לכמה בנות, וליזום יציאה לסרט, לקניון, לבאולינג, או לאן שלא תרצי.. אם יש לך את המסנ/אייסי של כמה מהן, דברי אתן שם... תשאלי אותן מה הן עושות בשביתה, תזמיני מישהי או שתיים אלייך אולי... פשוט תנסי להפתח יותר, והשיחות יתחילו לזרום מעצמן. בהצלחה.
 
ככה זה בנות

עושות סיפוק מכל דבר הדבר הכי חשוב זה שלא תהי עצמך, תתנהגי כמו אחת שאת תרצי להיות חברה שלה, והדרך הכי טובה למצוא חברות (ככה זה לפחות אצל בנים) לקבוע יציאה לסרט,קניון,כדורגל,כל מה שאתן הבנות עושות. כה שאת תהי תקועה איתן למשך כמה שעות ואתן ביחד כל הזמן הזה משהו יקרה (מדבר מניסיון,אם לי זה עבד לפני כמה שבועות שבאתי לתיכון לך זה גם יעבוד)
 

קרני

New member
אולי כדאי...

שלא תחשבי על עצמך דברים לא נחמדים כמו: אני לא ילדה כל כך חברותית אני מרגישה ילדה נודניקית חנונית ומעצבנת כזו ותתמקדי בלחשוב שאת ילדה כיפית כזו שכולם רוצים להיות איתה אם תחשבי שאת כייפית, אז קודם כל אני בטוחה שתתחילי לחייך. (במקום לבכות בהפסקות, תתחילי לחייך
) אם תחשבי ותאמיני שאת כיפית וכמו שאת רוצה להיות, אז את גם תתחילי להתנהג ככה. מה שצריך כדי שזה יקרה זה לא להילחץ מזה שאין לך כרגע חברות ושלא נעים לך ומביך. אני בטוחה שאת לא היחידה שעוברת את זה. למעשה, התחושה הזאת של הבאסה והלבד לא עוברת באף גיל. תמיד כשמגיעים למקום חדש, מרגישים כך... אז תתמקדי במה שאת רוצה להשיג ובמה שאת רוצה להיות ואני בטוחה שזה יקרה. קצת סבלנות הרבה חיוכים ולחשוב רק על דברים טובים זה יעבוד
שיהיה בהצלחה
 

jbu

New member
הסוד של חיי חברה מצלחים

הוא לדעת לדבר באותו גל של מי שאתה מדבר איתו, זאת האומנות החברתית, בגלל זה היא גם צבועה וגורמת לתחושת חרטה לא מובנת. קשה לתאר את זה במדויק אבל זה כמו שלא תדברי עם ילד שמבריץ על בית-הספר בשום הקשר כי זה רק ירגיז אותו או לא יעניין אותו אלה על כדורגל. גם לדעת לא להציא את עצמך יותר מידי, פשוט להיראות כאילו יש לך משהו להציעה ולדבר לעניין שמדברים איתך, זה מצליח בכול תחומי החברה ובכול גיל. אבל רק אל תשכחי שלהיות מקובל זה לא הכי חשוב, הכי חשוב זה למצוא את האנשים שבאמת מדברים באותו גל כמוך ושאת מרגישה בנוח לידם בתור מי שאת, כי כול השאר סתם ידכא אותך (ואת מספיק בגיל של דכאונות גם כך). בהצלחה.
 

א נ י 91

New member
....

אני אף פעם לא בפורום הזה.. אבל ראיתי וממש רציתי להגיב. אם את אומרת שעלית לז' אז אולי יש לך חברות מהיסודי, אם כן את יכולה ללכת לכיתה שלהן ולהסתובב גם עם החברות החדשות שלהן, בתקווה שיש להן, ואז את תהיי גם חברה שלהן. את לא חייבת שכל החברות שלך יהיו מהכיתה שלך את יכולה גם מהשכבה
[אני עכשיו עליתי לתיכון.. והחברות שלי שבכיתה אחרת באות לכיתה שלי ומסתובבות איתי ועם עוד 2 בנות שהכרתי השנה.. ככה שזה אפשרי:)] וכמו שאמרו את יכולה לשאול שאלות סתמיות, שגורמות לך לדבר עם הילדים שבכיתה שלך. זה עוזר=]
 
החלוקה האכזרית הזו למקובלים או לא

אינה הכרחית. אפשר לשבור אותה. יש קבוצה של אלה, ויש את חברה שלך, לפחות אחת. ואפשר קבוצה אחרת. ועוד קבוצה. ועוד שניים לחוד. כי אין שום דבר חשוב באמת באלה שהם : "מקובלים". הם לא יותר שום דבר. הם פשוט חזקים ברגע הזה. הכל יכול להשתנות, ועוד ישתנה עם הזמן. ומי שנעים לך בחברתם , הם החברים שלך באמת. לא אלה שלא רוצים אותך.
 
יש לי פתרונות

את לא חייבת להיות מקובלת כדאי שיהיו לך חברות את רק צריכה למצוא כמה בנות שתמיד יהיו איתך ותהיי פתוחה לקבל את כולם תמצאי נושאים משותפים עם ילדים למשל:מוזיקה,תחביב ואולי בגדים אולי תקני כמה בגדים חדשים ישימו לב עליהם וישאלו אותך עליהם תשני תסרוקת זה ימשוך הרבה תשומת לב תנסי לדבר עם כולם על כל נושא שהוא אל תגידי הוא מכוער אז אני לא ינסה היא טיפשה אז אני לא רוצה אותה תנסי להתגבר על פחד ותתחילי לדבר עם כל אחד אבל אין לך חברים מהיסודי? ואם אין לך תנסי את העצות ואל תתיבישי תצביעי בשיעורים תיהיהי טובה בספורט זה גם יעזור יבחרו אותך ראשונה וכולם ירצו להיות איתך עם יש לך שאלה את מוזמנת להגיב לתגובה
 

Oizys

New member
מספר עצות לי אלייך:

האחת - העולם החברתי שלך יכול להתקיים מחוץ לכיתה שלך. גם אני, מכיוון שלא מצאתי חברים בכיתה, מצאתי אותם מחוץ לכיתה. אני מצאתי אותם בתנועת נוער, מה דעתך? השניה - ביטחון עצמי. אל תתני לאף אחד בעולם לערער לך אותו. את שווה, ושאף אחד לא יגיד לך אחרת. בכיתה למשל, אם יש לך משהו להגיד, אמרי אותו בקול רם וללא חשש. אם את חושבת שיחלקו עלייך, אמרי אותו עדיין ואל תדפקי חשבון. היום שבו הפסקתי לדפוק חשבון ולחשוש מפני מה שיגידו עלי היה היום שבו נהיו לי חברים גם בכיתה. ועוד דבר קטן... כשהייתי בכיתה ז', ובכלל, רוב שנותיי כתלמידה, הייתי חנונית ולא מקובלת. את מתארת מצבים שדי מוכרים לי. היום אני בת 27. אני מסתכלת על המקובלים דאז, כל מלכי הכיתה למיניהם. אין להשוות את מקומינו, היורמים, החנונים, בחיים, לבין מקומם של כל אותם מקובלים שעדיין מחפשים את עצמם. "מלכת הכיתה" שלי הפכה לבחורה מרירה שלא מוצאת את מקומה בחיים ומחפשת את עצמה. למה? כי בעולם האמיתי ובחיים האמיתייים יש משקל לעוד דברים חוץ מלביטחון עצמי עודף. ביטחון עצמי עודף איננו מספיק. ואילו אנחנו, החנונים, התלמידים הטובים שצחקו עליהם, הצלחנו בזכות הרגלי העבודה שלנו, בזכות היושר שלנו, בזכות השכל שיש לנו ובזכות הרבה מעלות אחרות. שאלו את סטיבן שפילברג פעם אם הוא היה מקובל בכיתה, והוא סיפר שהוא היה התלמיד הכי דחוי שיש. אז אל תדאגי. זה עובר.
 
למעלה