לא כ"כ בקצרה...
1. החורף כאן קר- נקודה. בחורף האחרון הטמפרטורות הגיעו גם למינוס 30. מה הנקודה שלך? אף אחד לא טען שבקנדה 10 מעלות בצל. עכשיו הטמפרטורות מאוד נעימות, בקיץ האחרון לא יצאתי למקומות ללא מזגן, ויש כאן סתיו מדהים. 10 חודשי חורף זה שקר נטו. 2. הייתי חנוק כספית בישראל למרות שהרווחתי מעל הממוצע (רמת החיים נקבעת ע"פ ההכנסה). אם אתה רוצה באמת לשמוע את הסיפור שלי, הנה תמצית: עבדתי במקום מצויין בישראל, ורציתי לנסוע לטייל. התפטרתי, לקחתי את כל החסכונות ונסעתי למספר חודשים לטייל בדרום אמריקה. כל מי שהכיר אותי אמר לי שאני מטורף שזרקתי כך כל מה שהיה לי. תוך כדי הטיול, חברה בקנדה שהכירה אותי (דרך פרוייקט משותף שעשינו יחד פעם) שמעה שהתפטרתי, והציעו לי להגיע לשם כאשר אני אסיים את הטיול. לאחר הטיול, נסעתי לקנדה, עבדתי עם אישור עבודה (שהם הוציאו לי) ותוך כדי הוצאתי PR. 3. מיסים יותר נמוכים גם על מוצרים (רכב, דלק וכו'), עם מיסים אישיים יותר נמוכים (מס הכנסה), משאירים לך יותר נטו כל חודש. 4. על עצמי אין לי בעיה לדבר, אבל בוא נרד מהנושא של אישתי. 5. עובד איתי בחור לבנוני, שכאשר התחילה המלחמה, אישתו הייתה בלבנון ונתקעה שם כי ישראל שמה סגר על שדה התעופה ועל הנמלים. מכיוון ששנינו אנשים תרבותיים, הוא יודע שלא אני החלטתי על הסגר הנ"ל ולכן לא הייתה לנו שום בעיה אישית בינינו. לגבי החבר שלך, אם המשטרה לא מתערבת - שיגיב! חארות יש בכל מקום (כן, גם בקנדה). ההבדל זה באחוזים שלהם יחסית לאוכלוסיה (מה לעשות, בארץ יש יותר חארות). כמו שאמרתי קודם, בכל מקום יהיו בעיות, וגם כאן ראיתי אנשים נדחפים בתור, רק שכאן זאת לא הנורמה. לגבי רמזורים, לא נתקלתי אישית בצפירות - מצטער (ואני לא משקר). לגבי הגזענות שלך, אפשר להגיד את זה גם על מדינת ישראל בראשית דרכה: היא פח זבל של מהגרים: מרוקאים, תימנים, עירקים וכו'. זה נשמע לך תקין? ואני מודה כי אני לא מכיר את החיים בטורונטו. למעט סופ"ש שביליתי שם, אני חי במונטריאול.