עזרה ( מתנצלת - יצא לי ארוך)

[nana the first]

פתאום שמתי לב

שהציטוט שכתבתי בכרטיס שלי הוא Don't panic! זה כרטיס שכתבתי הרבה לפני שהתחילו לי התקפי החרדה והוא בכלל ציטוט מהספר "מדריך הטרמפיסט לגלאקסיה" של דגלאס אדאמס, שאני נורא-נורא אוהבת. אם זאת לא אירוניה, אז אני לא יודעת מה זה כן...

 

[גילה זילברמן]

זאת לא ארוניה

אולי הרגשת כמו טרמפיסטית בגלקסיה ושזה מפחיד להיות לבד במקום כל כך גדול, ובלי מפת דרכים. הציטוט שבחרת don't panic אולי דיבר אלייך כבר אז, לפני ההתקפים. בכל אופן, מה לעשות בזמן התקף? לשתות משהו שמצוי איתך כמו מים או קולה, לאכול אולי משהו מתוק, כמו סוכריה כדי להחזיר סוכר לדם ולהתנחם ולומר לעצמך שעד שתגמרי את הסוכריה ההתקף כבר יגמר. להזכיר לעצמך שההתקף הוא אזעקת שווא של המוח שיש מצב חרום, שלא באמת יקרה לך שום דבר רע לא מבחוץ ולא מבפנים (לא התקף לב ולא תמותי וכו') ושבזמן שאת יושבת וסובלת את ההתקף, את מפחיתה את הסכוי להתקף הבא כי המח שלך בנתיים למד שלא קרה לו שום דבר רע ושהוא מגזים בתגובות החרום שלו. תוכלי לנסות להתרכז בלכווץ ולהרפות שרירים וכמו שהוצע לך כאן כבר, לנסות למקד את תשומת הלב במשהו חצוני ולנסות להאט את הנשימה. אם עשית תרגילי הרפיה ודמיון מודרך בבית כשגרה, תוך הצמדת שתי אצבעות זו לזו, תוכלי בזמן התקף- שוב להצמיד את האצבעות ולהזמין את הגוף להזכר במצב הרגיעה שחווה בעבר. זה לא קל. אבל זה אפשרי לעמוד בזה גם בלי תרופות ולהתגבר. אנו איתך.

 

[בוזיקית]

גילה את גאונההההההההה!!!

ואו, איזה שיטות חכמות! אני חייבת לנסות את זה! ביו בידבק בזעיר אנפין!!! ישר כוח לגילה המקסימה שלנו!!!

 

[גילה זילברמן]

../images/Emo66.gif