תשובות -
1. מוסקט אני מצרפת בדר"כ לרטבי שמנת צמחית או לטעמים מעודנים כמו מרק תפו"א/כרובית. גם בעוגות תבלינים נהוג לצוות מוסקט לקינמון והל.
2. סומק הולך בסלט טבולה ובכלל בסלטים שרוצים להרגיש בהם את החמיצות החדה הזאת של הסומק. לא יוצא לי להשתמש בו הרבה למען האמת, לרוב אני מעדיפה מיצלימון טרי ומלח..
3. לרוב בתבשילים עם תיבול קצת הודי, אבל לא רק, גם במאכלים שאני מקפיצה במחבת אני מוסיפה לפעמים גרגרי חרדל, כמו שווארמה מטופו, פסטה או ניוקי ברוטב על בסיס שמן זית ושום, וכו'. גם גרגרי חומוס מתובלים שאני מקפיצה במחבת עם כל מני תבלינים כמו פפריקה מתוקה, קארי, פלפל ומלח, כורכום.. גם זרעי החרדל באים לי שם טוב. צריך לטגן אותם קצת בשמן החם ביחד עם התבלינים כדי להוציא מהם את הטעם.
4. במוקפצים אסייתיים ביחד עם שום, רוטב סויה וכו'.
5. לוידעת. אין לי ולא יצא לי להשתמש אף פעם
6. זרעי כוסברה!! יש להם ארומה לימונית ומיוחדת מאוד שאני אוהבת להוסיף לתבשילים, ללביבות/קציצות טבעוניות, וכאלה. חשוב לטחון אותם קצת לפני שמוסיפים, וגם להם לא יזיק חימום קל במחבת כדי להוציא טעמים.
גם זרעי כמון זה דבר ששווה להחזיק. אמנם זה אותו טעם כמו כמון (בשונה מזרעי כוסברה ששונים לגמרי מטעם של כוסברה), אבל הטעם והריח יותר טובים לדעתי. צריך לקלות אותם קצת. אני מפזרת אותם על גזרים פרוסים ושמה בתנור עם שמן זית ומלח גס - יוצא ממש טעים.
מעבר לזה אני לא מאלה שמשתוללים עם תבלינים. אני אוהבת אוכל פשוט עם מלח פלפל ועשבים. אני משתמשת הרבה בפפריקה מתוקה. כמון וכורכום בהתאם למה שמכינה. הרבה בצל ושום כבסיס לטעמים. לא צריך יותר מזה
כדאי רק לשים לב שיש הבדל בין פלפל שחור גרוס טרי לבין האבקה, וגם בין הפלפל השחור ללבן. לפעמים הדיוק בבחירה משמעותי לתוצאה.
מה עוד? עשבי תיבול. רק טריים. ליבשים יש טעם לוואי ואני מתבאסת. הטריים מוסיפים המון - כל אחד במקומות שהוא מתאים. טימין, בזיליקום, אורגנו, אזוב, כוסברה, פטרוזיליה, נענע. מוסיפים המון בכל דבר. למשל בסלט פסטה קר עם שמן זית, שום, ירקות קלויים/טריים - אני תמיד מוסיפה מלא בזיליקום טרי, או אורגנו טרי, וזה משדרג את הטעם פלאים. בכל סלט ירקות אני מוסיפה קצת ירק קצוץ - כוסברה ו/או פטרוזיליה ו/או נענע. ברטבי עגבניות אני תמיד שמה בזיליקום. ברטבים על בסיס שמן זית אני שמה הרבה טימין, וגם בירקות בתנור. רק בעלי דפנה אני משתמשת מיובשים, בדר"כ במרקים או חמין.
 
