עזרה

omizu

New member
עזרה../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif

קודם כל שלום לכולן וכולם ושבוע מצויין שיהיה עכשיו לשאלה שלי כשבן הזוג עושה משהו בבית למה אתן קוראות לזה "עזרה" הבית הוא רק שלכן
אתן משלמות לבד את המשכנתא
הוא משלם לכן שכ"ד
זה לא הבית שלו
ואם הוא היה חי לבד ומנקה את הבית שלו אז גם היה נקרא שהוא עוזר לעצמו או שאז הוא היה מוגדר "מסכן"
 

בולי27

New member
אאאאאווווווווווו ../images/Emo46.gif

מישהו פה עצבני
אני אספר לך איך זה אצלינו.... אנחנו סיכמנו על חלוקה כזו: בעלי: מוריד זבל אחראי על קניות אני: כמעט כל השאר (כי יש עוזרת) פעם הוא היה שוטף כלים, אבל הוא שבר כמה כלים ואני צרחתי עליו שלא יגע יותר (כי הכל היה חדש דנדש) ובסוף גיליתי שאני פראיירית אז קניתי מדיח (עכשיו אני ממלאת אותו ומפנה לבד) אם בעלי מעיז להעיר לי על משהו (לדוגמא, החולצה שלי כבר שבוע בכביסה), אז הוא מקבל על הראש שיכבס בעצמו, ואז הוא מתחיל עם "עוד הפעם את והפמינסטיות שלך?" אז אין הערות ממנו....אבל אני עושה הרבה יותר ממנו. מה גם שלפעמים אני מרחמת עליו כי הוא עובד שעות משוגעות.... האמת היא שאלו דברים שיש אצל כל זוג. פחות או יותר....
 
../images/Emo12.gif איך לא חשבתי על זה ../images/Emo35.gif

שלא יעלב מישהו ממכרי, ובטח לא בעלי. אבל אם הוא היה חי לבד, הוא לא היה מנקה את הבית שלו, וגם לא ממש מסדר. אלא אם אמא שלו או אחיותיו, היו באות "לעשות לו" פעם בשבוע... אבק? כביסות? לוודא ששולמו החשבונות? כלים? לא. הוא לא מסכן. לא כשנקי ולא כשמלוכלך. תמיד ימצא מי שידאג שהוא לא יהיה מסכן. (בלי הכללות - יש יוצאי דופן, נדירים).
 
וואלה אומיזו , ישר בניתוח../images/Emo8.gif

אכן נקודה כואבת
. אבל מה עם : הילדה שלך בוכה,
הילדים שלך עושים
וכו´. נקודה כואבת ציינת כאן
, אבל בטח לא חדשה לאף אחד מאיתנו, ואפילו אני יכולה על כך להעיד שאפילו הזבל בבית הוא רק שלי.
לעומת זאת החפצים שלו, חלקת האלוהים שלו, הג´אנק שלו- הם רק שלו
בגלל זה אומרים : הקב"ה ברא אותם ראשונים כי - לפני יצירת אומנות תמיד יש טיוטא !!!!
 
אני דווקא כן חשבתי על זה....

והגעתי למסקנה שיותר עדיף שלא יעשה כלום
, כי: אחרי שהוא עושה כלים, אני צריכה לשטוף את הרצפה
אם הוא היה מקפל כביסה, אני הייתי צריכה מגהצת צמודה
ויש עוד הרבה דוגמאות
אבל, יש תפקידים שהם בעיקר רק שלו: הוא מוציא את הכלבה, כמעט תמיד
הוא זורק את הזבל, כמעט תמיד
הוא מכניס את הכביסה למייבש, כמעט תמיד
ובעיקר, והכי חשוב, הוא המפרנס העיקרי של הבית
ולכן, כשהוא מגיע הביתה ב-20:00 או ב-21:00 ממש אין לי לב עוד לבקש ממנו לעשות משהו
 

omizu

New member
עניין של חינוך

מתוך זה שאני אמא של בנים אז כמובן......... בעיני אסור שדברים יהיו מובנים מאליהם אם הילדים מרימים את הצעצועים והבלגן שלהם אז הם "עוזרים"? ממש לא אבל שאבא עושה זה כן עזרה?! אם זוג חי עם זה בשלום מה טוב אם יש עוזרת עוד יותר טוב....... אבל לטווח הרחוק זה הרבה פעמים גורם בעיות בזוגיות ומעבר לזה למה לא ללמד את הילדים מהתחלה שכולם עובדים בבית בכיף!!! אני מאמינה שבעתיד גם יהיה להם הרבה יותר קל השאלה עלתה בהקשר לשרשרור קודם כאן
 

הגנובה

New member
אם הוא היה חי לבד לא היו קוראים לזה

היו קוראים לזה דיר חזירים
... עם כל הפמיניסטיות שלי.... ותאמינו לי.... אני המצאתי את הקונספט
... אין מה לעשות
.... אם זה תלוי בהם... הבית נקי גם כתולעים זוחלות מהמקרר וריח הצחנה הגיע לאפה של סיגלי
.... כשהוא סוף סוף מנקה משהו.... זה בהחלט רק מכיוון שהוא עושה לי טובה
- עבורו זה מיותר
 

אורא

New member
אני כאן ואני בעדך אומיזו../images/Emo45.gif

כשאנחנו עברנו לגור יחד היה הסכם בעל פה... נקיונות עליי בישולים עליו (נגעלתי לבשל) קניות יחד, בפועל הדברים היו כך בערך 3 חודשים כיום המצב הוא כזה... נקיונות אני קניות אני (הוא התחיל לעבוד גם ימי שישי) בישולים אני - התרגלי והתחלתי ללמוד ואני נהנית מזה זבל מי שיוצא ראשון (לפעמים הוא לפעמים אני). חשבונות ותשלומים אני משכנתא - הוא
כביסה - אני.. וכל השאר גם כן אני
 
בקיצור, יחי השוויון !

למה להתיימר בכלל כאילו יכול להיות שוויון? מה זה הפמיניזם הזה? לצפות ממישהו אחר לנקות ולסדר כדי שלי יהיה נוח, זה שוויון? אולי להבין שנוח לו לשבת בתוך ערמה של חרא, וזה נעים לו, וגם לתת לו להתבסם בערמה שלו זה השוויון האמיתי? שוויון - אני מנקה ומסדרת, ולוקחת "אחריות" על סדרי הבית, כי ככה זה נכון לי - אני משרתת את הצרכים של עצמי בעיקר. הוא נותן יד לעזור מדי פעם, כי אני "עושה קולות" שזה חשוב לי - הוא מתחשב. הוא לא יושב ב"ערמה של טינופת", כי אמרתי שזה לא נעים לי בבית - הוא מתחשב. אני משתדלת לא להתמרמר ולכפות את הסדרים שלי עליו - אני מתחשבת. אם שוויון - אז להיות מסוגלות לקבל ש"תנאי חיים" אחרים שהם פחות לטעמנו, יש להם זכות קיום. לאישה לא יהיה לעולם שוויון אמיתי אם תמיד יהיו לה דרישות וטענות וציפיות מאחרים. טוב, בכלל אני לא מתלהבת מפמיניזם. (תכף תקפצו עלי? או שכולן הלכו הביתה).
 
אני לא אתנפל עליך...

אני מסכימה עם כל מילה, גם אני לא מתלהבת מי יודע מה מפמיניזם, למרות שיש לי לפעמים עליות ברמת העצבים ואז אני דורשת יותר "עזרה" בבית וגם אז אני מתעצבנת, כי זה לא כמו שהייתי רוצה שיהיה או רגילה
ולכן מראש אני מוותרת על העזרה ובדר"כ החלוקה היא אני דואגת לבית והוא לפרנסה
 

עציון

New member
תגובה של בן זוג. אם כי באיחור.

לא קראתי את יתר התגובות. ולכן, יתכן ותשובתי לעוסה ומאוסה אבל אני רואה צורך לייצג את מה שניקרא: "בן הזוג" כי בעוד שלרבים מהם אין את הזמן והראש להכנס לפורום הזה ולענות לך , הרי לי יש את הפריולגיה הזו ואני מנצל אותה עד תום. הבה נעמיד לצורך הענין שני מצבים. 1. שני בני הזוג עובדים ואז אין כל ספק שכל פעולה שעושה הגבר הינה עזרה בדיוק כפי שפעולתה של בת הזוג תיקרא : עזרה. שניהם נמצאים במעמד שווה. שניהם מחוץ לבית. 2. בן הזוג עובד. אשתו לא. או אז תקרא פעולות האשה בבית : עבודה. הבישול. הגיהוץ. הכיבוס ולפעמים הקניות(אם כי לרוב הם משותפות) .גידול הילדים וכו. הן על האשה. ואם בן הזוג נותן יד("כתף"-זה בזמן צרה או כאב) בנוסף לעבודתו בחוץ-יבורך. זו למעשה העזרה עליה את שואלת. לדעתי, זו חלוקה צודקת. אפילו אם לעיתים נראה לצד אחד מהם- שעליו מוטלות משימות כבדות יותר. העזרה, והכוונה, לעזרה הדדית, היא הגרעין לחיים טובים בין בני הזוג. אני קורא לזה: התחשבות. אני אישית, שזמני פנוי יותר, עקב אופי עבודתי, "מרשה" לעצמי לפתור את אשתי מ-80% מעבודות הבית. תגידו: אתה חריג. אז O.K. אני לא דוגמא. עניתי בהתייחס לשאלה על מהות המילה: עזרה ותו לא. נ.ב. קיבלתי היום שני מסרים השואלים- כל אחד בנפרד- האם איבדתי את חוש ההומור. תשובתי: לא. בשום אופן לא. אני משתמש בו כאשר הסביבה בה אני נמצא איבדה כיוון וצריך להכניס קצת מצב רוח. המצב בפורום, לפחות באחרונה, שהתחמושת נגד החמות אזלה וכולם באופוריה חלק בחרו בשתיה וחלק בסיפורי בדיחות. וזה הסימן הטוב ביותר שכולן עלו על דרך המלך הנכונה, אלא, אם כן שוב אני טועה וזו מסכה בלבד???!!! אתמהה.....
 

omizu

New member
חיכיתי לתגובתו של עציון כי זה

מעניין לשמוע תגובה של גבר בנושא אז כמובן שמדובר במקרה ששני בני הזוג עובדים למרות שגם אם רק אחד עובד יש את עבודות הערב שאפשר לעשות במשותף ולהגיע מהר יותר לעניני ה-
דבר שני חולקת עליכן בגדול נדמה לכן שיחיו בבלגן בחיים לא
כי אחרי ששתיים או שלוש נשים יברחו מהם מהר מאד ילמדו להיות מסודרים ומתוך נסיון רווקים מעל 25 כבר נהיים מסודרים ונקיים יופי אפילו יותר מנשים וזה בדוק ולכל הנשואות שחושבות שהן אמהות ולא מאהבות הם מתנהגים כך כי פשוט יש מי שיעשה את זה במקומם. ולרגע אל תחשבו שאצלי זה עובד תמיד כמו שאני חושבת............
 
../images/Emo12.gif אולי יש בזה משהו ../images/Emo35.gif

אני מודה, לא ביקרתי בדירה של רווק כבר יותר מעשר שנים
שווה בדיקה
 

omizu

New member
הלו ריף, לא לעשות שטויות../images/Emo70.gif../images/Emo98.gif

 
../images/Emo12.gif עציון ? יש לי שאלה...

תגיד לי בכנות, אם האישה עובדת "בחוץ", ובן הזוג בבית, (לא אתה. כי אמרת בעצמך שאתה לא דוגמה. אלא רוב הגברים שאתה מכיר - או קיי?) למה הוא בבית? מובטל, סטודנט, חופשה מרוכזת, שנת שבתון... נראה לך שבתקופת שהותו בבית הבית ייראה ויתפקד כמו שאישה מצפה שהבית יתפקד? אם אתה עושה משהו, כל דבר, לא משנה מה - לא בגלל שבא לך, לא בגלל שככה נעים לך, לא בגלל שבדיוק זה מה שגורם לך להרגיש נעים ונוח בבית - אלא בגלל שהיא רוצה שכך הבית המשותף ייראה, אז מבחינתי אתה בוחר לעזור לה ליישם משהו שנועד לרצות אותה. אם זאת לא עזרה, אז מה זה? השיתוף הוא ברמת ההסכמה על הציפיות ההדדיות, והדרכים ליישם את ההסכמה. מי פיקפקה בחוש ההומור שלך? מייד אשסה בה את הכלבים התועים שלא מילאו את תפקידם לנשוך בישבני החמיות המרשעות והגיסות מסרטי האימה!
היזהרי לך. דדלי מור כנראה ז"ל, אבל ה-
עדיין לא
לגבי התהייה האחרונה שהעלית, יש מסכות שנועדו להסתיר. יש מסכות ש"מתמזגות" עם הפנים. ויש גם זמן מחויך בפשטות. זמן שבו אפשר להניח מעט את הדמע בצד. לפתוח את הלב לחיוך ולשמחה. הרי כולנו חיים את חיינו בין שחוק לדמע. כמו בחיים האמיתיים. זמן צוחק. זמן בוכה. זמן ביניים. זמן נעים. זמן של שקט. זמן של קושי. נדמה היה לי שבשביל כל הזמנים האפשריים האלו אנחנו כאן. אני טועה?
 
למעלה