עיזרו לי!

spectacular

New member
להכנס לנעליים של מישהו,

זאת רק אמירה לדעתי, להתנתק רגשית ולהיות אוביקטיבי איננו אפשרי, זאת רק תיאוריה, אפשר לעשות תרגילים בדמיון אבל כידוע, המציאות עולה על כל דמיון,
 
נקודות, מעגלים וקוים מחברים

אפשר לדמיין הכל. לדעת זה כבר משהו אחר... אי אפשר לדמיין ולדעת בברור. הדעת מגיעה לאחר מעשה, לא לפני... לפני, אפשר לשער משהו, איך יהיה, מה אני יעשה, אני לא יכולה להיות בנעליים של אף אחד חוץ מאלה שלי. אני יכולה להגיד לעצמי שכן, אבל כמו שאני יכולה לדמיין איך זה להיות חתול, וזה רק לדמיין, כך גם אני יכולה לדמיין איך זה להיות "בנעליו של מישהו"... לדמיין איך זה להיות חתול, יכול רק חתול. ועוד צעד אחד, לא יודעת אם זה קדימה או אחורה, אני אוהבת צעדים מתרחבים דווקא. כשאני אומרת לעצמי שאני עכשיו אהיה בנעליו של מישהו אחר, מה המטרה של זה? למה בכלל? למה אני צריכה לחשוב או לאמץ מצבים שהם לא שלי? האם את שלי אני כבר מבינה ויודעת שאני הולכת למצא מצבים של אחרים? ועוד, האם למידה על מישהו, התנהגותו, חשיבתו, מעשיו, יכולה ללמד אותי משהו על עצמי? אגב, ההודעה, של רוצה, בסופה, סותרת את תחילתה...
 
אביבה,

כפי שאמרתי, תלוי בסיטואציה. לפעמים, עבורי, הדברים שחורים או לבנים. ואין באמצע. אז אדע בוודאות איך לנהוג. לפעמים לא אוכל לדמיין או להעמיד את עצמי במקום בכלל. לפעמים הדברים אפורים ולא ברורים... וכמו שאמרה טל - המציאות לפעמים עולה על כל דימיון. מותר גם לטעות. גם מזה לומדים משהו... העמידה במקום מישהו יכולה ללמד אותי משהו על עצמי. בוודאי. בתנאי שאני אדם שמוכן להיות פתוח, לשמוע ולנסות לקבל דעות של אחרים. אני לא רואה איך ההודעה שלי סותרת את עצמה. לא רואה סתירה בין תחילתה לסופה ואפילו לא רואה את הקשר. האם תאירי את עיני ???
 
deerest-ערב טוב לך!

רק הפעם,כי אני מנסה להיות צנוע,נסה להיות קשוב לי מעט יותר.... ייתכן ומשפט הפתיחה שלי היה מיותר,ואם כן אני מתנצל,מכיון שיכול להיות, שתשובותיך "מתגרות" או "מיתממות",ע'מ לתת צבע ועניין לנושא הדיון,ודבר זה מקובל עלי בהחלט,שהרי כולנו נהנים(אני מקווה,ואם הכללתי וטעיתי אני מתנצל),מעניין הדיון,ופרוק הנושאים שאנו בוחרים,לפרורים קטנים.... אז ככה: השאלה ששאלתי מלכתחילה,היתה: לא כיצד אני הייתי מעביר את אותו המסר, אלא,(ואני מבין למה התכוונת),איך קורה שאנשים אומרים דבר והיפוכו בהפרשי זמן קצרים מאד,ללא כוונת מכוון,וללא תכלית ממשית,וללא מודעות עם דגש על המילה מ ו ד ע ו ת ! אתה יודע מה,קבל המחשה,או דוגמא שעולה לי עכשיו בראש: שואלים 100 איש,באופן ספונטאני,במשאל טלפוני,בשעות נוחות,שאלה הקשורה לייחסם לעשירון העליון,ולעשירון התחתון,ו/או על המסר שמעבירים חברי הכנסת לציבור!... אני טוען,שאם הסקר יחזור על עצמו שבועיים שלושה לאחר מכן,התוצאות שיתקבלו ע'י אותם האנשים,יהיו תוצאות שונות,ויקרו לא מעט מקרים שבהם למשל,דירסט נתן תשובה הפוכה ממש,לשאלה שנשאל עליה לפני 3 שבועות. ולפני רק 3 שבועות,על אותה שאלה ממש,ענית תשובה הפוכה ביחס לשאלה! וזה נבדק! והוכח שאנשים משנים את דעתם,הלא יציבה,בהש'ה,כל יום שני וחמישי.... לגבי המעסיק: ידוע לי שמעסיק יכול לאמר דבר והיפוכו,כאשר בכל פעם שיעשה זאת,יהיה מודע למסר הכפול,ואז יהיה כאן גורם שמודע למסר הכפול.... אני דברתי בדוגמא שנתתי,על מעסיק,שאם נניח הייתי שואל אותו: "איך זה שאתמול אמרת ככה,והיום אתה אומר אחרת"....???.,הוא היה מגמגם וכנראה היה מתבלבל,כי זה מוכיח שהוא לא ממש יציב ומאוזן במחשבותיו,או בדעות שהוא חושב שהן מגובשות ויציבות,במישור המקצועי! ואני שאלתי...... והוא גמגם......... אבל אנחנו חברים טובים כבר חודש וחצי....... אני בכל זאת חושב,וזה נכון רק אלי,שאביבה פגעה בתשובתה,למשהו שכנראה תואם את תפיסתי האישית,ואת עמדותי,ושלא חשבתי עליו באופן עצמאי,מכל מיני סיבות,שחלקן ידועות לי,וחלקן כנראה לא....... וזה נכון,שאין כאן נכון,או לא נכון..... לשאלתך: אני עדיין לא מוצא היכן העברתי מסר כפול,ואני חשבתי על המעסיק שלי,במובן הזה,והמסקנה שהגעתי אליה,היא,שאני די מגובש בעמדותי המקצועיות,עד כדי חוסר יכולת לאמר,או לשדר מסרים כפולים...... לילה טוב לכם,פורום יקר.
 

Deerest

New member
תתקרב... תתקרב...

אני אספר לך משהו... אני (חושב ש) הבנתי אותך, עוד מההתחלה. אבל ראה מה קרה בינך ובין אביבה: "...,שאביבה פגעה בתשובתה,למשהו שכנראה תואם את תפיסתי האישית,ואת עמדותי..." היא פגעה (כך אתה מרגיש). אתה הסכמת. - הפסקתם לדבר! מה הטעם. יחד עם זאת, אל תקח אותי לקיצוניות השניה, ברור שיש מצבים בהם אני מחפש הבנה והסכמה, הן לתת והן לקבל. אבל לא כאן, בפורום. כאן אני רוצה לגעת בבפנים. לפעמים אני מפספס ולפעמים לא. שמתי לב בעברי הרחוק, מאד כעסתי שלא הייתי מובן, עד היום יש לי לפעמים שאריות מכך. היום, אני לא בטוח שאני מעדיף את האלטרנטיבה השניה בה הייתי מובן רוב הזמן. מה אני אומר? תמיד תבדוק איפה ש"כואב". אתה יכול לגלות הרבה דברים מעניינים על עצמך.
 
אז צדקתי,כשקראתי לך פלצפן פעם?

כי מה הטעם להמשיך את השיחה,באופן מלאכותי,אם אפשר לסיים אותה באופן אמיתי? אני לא הפסקתי את השיחה שלי עם אביבה,(ואני מדבר רק עלי,ולא עלי ועליה), מכיוון שנקודת המוצא שלי,גם בשיחתי אתך,היתה ה"פתרון",שהיא הציעה לי, (בלי לזלזל בך כמובן,ההיפך...),אני כאילו הייתי אתה בכל רגע,ולדעתי זה יותר מאשר היה להיות אתך,רק בנוגע לשרשור הזה..... הייתי עם אביבה הרבה יותר מאשר אתך,מכיון שלא היה ביני ובינה שום חוצץ, לגבי הניתוח של הסיטואציה,ואם היה ביני לבינה חוצץ,זה רק מהכיוון שלה אלי וזאת במידה והיא,רק נתנה לי חומר למחשבה,ולא הזדהתה באופן אישי עם הכתוב, ודבר זה אינו מעניני כמובן.... אך חשוב לציין,שלא משנה לדעתי,אם אביבה "רק" נתנה לי חומר למחשבה,או לא, מבחינתי,אני הפכתי להיות מקשה אחת עם אביבה בעניין הזה..... אני לא ראיתי בסיום השיחה עם אביבה,אלא דבר,מאד מאד יפה,של הסכמה,של נתינה,ושל מחשבה משותפת,שלפעמים,(כשזה ממש מושלם....!!!),זה מסתיים מהר. דרך אגב! עוגת סברינה אני טורף מאד מהר,ואני נהנה ממנה הרבה יותר מאשר"להתענג", על איזה כרוב לבן...... אתה לא משול לכרוב הזה,גם אם אתה באמת לבן,והדיסקוס אתך,יכול לעשות לי כמה דברים: א.לחזק,או להפריך עמדות ואמונות שלי,בנוגע למצבים בחיים.... ב.להתיש אותי,עד שאני מרגיש צורך לנוח בכדי לחזור למקלדת.... ג.לספק לי חומר נוסף למחשבה,רק שבמקרה שלנו,אתה (כנראה),התפלצפת.... לא? בוקר אור לך איש נחמד.
 

Deerest

New member
עולם של מושגים

שנינו מדברים, כותבים, שומעים... עברית. אבל לכל אחד מאיתנו יש מילון שונה. המילון שלי הוא בכריכה רכה, אין שם כלל מילה ממשפחת החוצצים. תחת ההגדרה "אמיתי" מופיעה גם רגל תותבת. מקשה שם, זה משהו שקשור לאבטיחים. או שצריך לשבור בשביל להפריד... ואת המלה צדק אני כל פעם מוצא בדף אחר. מישהו עם מילון כמו שלי לא היה מצליח לגרום לי לכתוב את 7 השורות הנ"ל. אגב (ותסתכל לי בעיניים), כשאתה מלטף ומלטף ומלטף ומלטף... האם אתה לא יותר נהנה מה...סברינה?
 
אוליי...אולי...

אולי במקום לדבר על ה"שיחה עם אביבה" תדברו על השיחה שלכם וביניכם... מה אתם אומרים? יש כאן סאב טכס שמבצבץ ...מחכה לצאת... אני אשמח לקרא אותו... נראה אם יהיה לכם האומץ/רצון/כוח. אם לא...זה גם בסדר, רק אם בא לכם, ואתם מרגישים עם זה טוב אם עוד לא הגיעה השעה...זה בסדר גמור.
 
אני רוצה לצאת חוצץ !

אצלי יש חוצצים,והייתי שמח לשמוע במה זה בא לידי ביטוי אצלך,עניין האין חוצצים,לדעתי גם אתה מכיל חוצצים,מעצם היותך יצור אנושי,למרות שגם על זה אני לא חותם,כי אולי אתה אלוהים,או הסגן שלו..... ודרך אגב,מסקרן אותי לדעת מה היה גורם לך לכתוב ,מישהו, עם מילון או אבטיח כמו שלך ....
מכל מקום,אתה התפלצפת,ואין לי בעיה עם זה,אבל אולי לך יש איזשהוא קושי לכתוב את זה? אני כותב על הקושי,כי לי אין דבר כזה.....אני כותב על הכל.... גם כשצריך לאמר,כן,אתה צודק....אולי.....יש בזה משהו...... האם חשבת פעם מדוע אין אצלך במילון,את המושגים הנ'ל? אולי כי אתה משאיר הרבה מקום?
 

ש איילת

New member
בוקר טוב

סתירה..לא להתרגש מידי.. אולי אחרי תקופה לא ארוכה אותו אדם שסתר את עצמו ניתח שוב את העניין או שמע/ ראה השקפת עולם אחרת על אותו דבר והסכים איתה.. זה איפשהו מראה על גמישות במחשבה, בחיים.. אי מקובעות..ניסיון להשקיף על דברים מזויות שונות ולראות מה הכי מתאים.. מצד שני, אני יכולה להבין אותך מדוע זה מביך אותך.. אך כדאי לנסות להבין את הצד של הגמישות במחשבה..אי מקובעות על השקפה אחת.. יצירתיות. זה מזכיר לי בלימודי האדריכלות..כשהעלנו קונספציות לפרוייקט מסויים ניסינו , אחרי הניתוח, להעלות כל רעיון אפשרי..סתרנו עצמנו הרבה פעמים..כל פעם הפכנו את כל הצדדים של הפרוייקט כדי להבין מה הכי יכול להתאים..ואין דבר שהוא היחיד הנכון..היו 30 אופציות (30 סטודנטים) על פרוייקט כאשר לכל פרוייקט היו צדדים מרתקים.. וכל סטודנט עד שהגיע לפרוייקט הסופי שלו..עבר מהפכים וסתירות לא קטנים..(וגם 'סטירות מהמרצים' ..) שבת נעימה
 
למעלה