עייפות

[BellA עלמה]

עייפות

ועומס נפשי לא אני לא מתלוננת המקום שאני נמצאת בו מדהים לימודים מעניינים למרות שנפשית לא קלים בכללי אני מרוצה אבל אני עייפה ולחוצה {כל שעה מקשיבה לחדשות אל המפלצת ה&*^ שיטפסו אותו כבר} עדיין מחפשת את הרגללים והידיים כאן אולי איזה חוג (בסגנון טאי צ'י) אולי (ב'ה )גם עבודה עייפה נפשית

 

[יעל ארבל]

ברוכה הבאה למועדון העייפים

כבר אמרנו ששינוי זה לא דבר פשוט? ותקופה של שינוי ושל הסתגלות לתקופה חדשה, היא תקופה בדרך-כלל מאוד עמוסה גם נפשית וגם פיזית (המון דברים לעשות). אני אישית עוד לא מצאתי פתרון לעייפות, חוץ מאשר להשתדל ולהתכוונן ללכת לישון קצת יותר מוקדם בערב, ולקחת לעצמי שעה לפחות ביום של שקט ושלווה, שמאוד מתדלקת את האנרגיות שלי. מבחינת עייפות פיזית, אני משתדלת לעשות לעצמי סדר יום, תכנון שבועי, להקל על עצמי את העומס הגדול בלאו הכי. אבל מצד שני, אני נהנית מאוד ממה שאני עושה, ומקבלת הרבה אנרגיות כך שאיכשהו הדברים בסופו של דבר מתאזנים. אם למישהו יש דרכים נוספות לטיפול בעייפות, אשמח שנדבר על כך כאן.

 

[תמר היחידה 2]

עייפות או עצלנות

אני למשל מוצאת עצמי עייפה וללא מעש מתוך עצלנות. אגב, זה אחד מהדברים שאני מנסה לשנות כי זה מאוד משפיע על חיי ועל סביבתי. לכן, אם העייפות היא בעצם מחוסר מעש (כמו שקורה לי לפעמים) ועצלנות אז לדעתי צריך להתחיל לחשוב בצורה פרקטית יותר .

 

[יעל ארבל]

כבר כתבתי כאן בעבר

שאני לא מאמינה בדבר כזה עצלנות. כשאת אומרת עצלנו, בעצם מה זה אומר לך? אם את יכולה לתת תצפיות (כלומר, לתאר ככל האפשר אוביקטיבית את המצב ומה קורה במציאות שאת קוראת לזה עצלנות) אני אשמח מאוד להתייחס יותר.

 

[תמר היחידה 2]

עצלנות זה.......

עצללנות -. אני מנסה לשמור על אכילה נכונה לפי תפריט. אבלללללללל הגיע צהריים ואני נהית רעבה ואני מכינה לעצמי סנדוויץ עם פטרמה במקום להכין לי ארוחה מזינה . עצלנות - שאת קובעת לעצמך היום ללכת לחדר כושר והגיע הרגע ואת מנסה למצוא את כל התירוצים שבעולם כדי לא ללכת. עצלנות- בגדול, שאני דוחה דברים לרגע האחרון. תודה

 

[גור42]

אני לא חושב שזו באמת "עצלנות"

אני יכול לומר לך מניסיון, שלהמציא תירוצים כדי להתחמק ממשהו ש"צריך" לעשות, זה עבודה קשה מאוד.

אני לא מאמין ב"עצלנות". השאלה היא, פשוט, לאן את מכוונת את כל האנרגיות שלך. אם את מחפשת תירוצים במקום ללכת לחדר כושר, פירושו של דבר שחיפוש תירוצים מושך אותך יותר - באותו הרגע - מאשר לקום וללכת לחדר כושר. אני אוהב לחשוב על העניין במונחים של מאזני כף: תארי לעצמך מאזניים, שבצד אחד שלהם את שמה את כל הסיבות שבגללן מושך אותך להישאר בבית לשקוע ב"אומנות חיפוש התירוצים", ובצד השני שלהם את שמה את כל הסיבות שבגללן מושך אותך ללכת למכון הכושר. הצד שאליו נוטים המאזניים, הוא זה שיקבע את מעשייך בסופו של דבר, ולא יעזרו כל הניסיונות לכפיית משמעת עצמית. אם תחשבי על זה עם עצמך, תגלי שבכל תחום שבו את מגדירה את עצמך כ"עצלנית", יש סיבות כבדות משקל על שתי כפות המאזניים. כדי להפסיק להיות "עצלנית", כל מה שאת צריכה לעשות זה לחזק את הסיבות שבגללן את רוצה לעשות את הדבר שאת "עצלנית" לגביו, ולהחליש את הסיבות שבגללן את נמנעת ממנו. למשל, בתחום האכילה הנכונה, את יכולה: 1. לשנות את התפריט, או את המצב במטבח, כך שהכנת הארוחה המזינה תהיה קלה יותר. (מחליש את הסיבות שלך "לחטוף סנדוויץ'") 2. להפוך את ארוחת הצהריים למשהו כיפי ששווה לצפות לו. (מחזק את הסיבות שלך להכין את הארוחה) ובתחום הכושר: 3. לחשוב על משהו ספציפי שהיית מאוד רוצה לעשות, ושדורשים כושר פיזי. (מחזק את הסיבות שלך ללכת למכון כושר) 4. לתלות תמונה שמייצגת את אותו חלום על הדלת (מחזק את הסיבות שלך ללכת) 5. להחליט שאת עושה את תרגילי הכושר בבית במקום במכון כושר (מחליש את הסיבות שלך "להתבטל") 6. בהנחה שלא עשית את זה עדיין - לקבוע לעצמך שעה מדוייקת שבה תלכי למכון הכושר (שעה קבועה מראש מחלישה את ההתנגדות לעשייה) 7. לעשות מעט תרגילי חימום בבית, וללכת למכון כושר רק אחרי שנכנסת ל"שוונג" (מחליש את ההתנגדות) אם משהו מהדברים שכתבתי מתאימים לך, את מוזמנת לנסות אותם.

 

[תמר היחידה 2]

ראייה יפה..........

אני אנסה לסגל לעצמי אותה. מקווה שלא אוותר לעצמי להסתכל על סיבות טובות יותר. בדיוק לפני שנכנסתי וקראתי את מה שכתבת , היה לי דיון עם בעלי על כך שלא קניתי אתמול חלב . הוא אמר לי "שכל היום הייתי בבית ,יכולתי לצאת למכולת לקנות אבל זה גובל בעצלנות מוגזמת. " צודק או לא? צודק בהחלט. אמנם למדתי למבחן , עדיין יכולתי לצאת דקה למכולת שנמצאת ממש ליד הבית. בכל אופן אנסה לזכור להסתכל על הסיבות המשכנעות יתר.

 

[אנילה1]

תמר אם למדת למבחן איך את

אומרת שהיית עצלנית? בגלל שלא קנית חלב?

 

[תמר היחידה 2]

זה שלמדי למבחן לא סותר את זה שצריך

חלב בבית. ואם אני בבית כל היום והמכולת מטר מהבית. לדעתי, זו עצלנות מתוך בחירה במה שנוח לי יותר באותו רגע ולא תמיד אנו עושים מה שנוח לנו.

 

[idany100]

צר לי לחלוק עליך..גור

"אני לא מאמין ב"עצלנות". השאלה היא, פשוט, לאן את מכוונת את כל האנרגיות שלך. אם את מחפשת תירוצים במקום ללכת לחדר כושר, פירושו של דבר שחיפוש תירוצים מושך אותך יותר - באותו הרגע - מאשר לקום וללכת לחדר כושר.." נו באמת--זה נראה לך הגיוני מה שאמרת??

 

[גור42]

מה אתה חושב?

אם זה לא היה נראה לי הגיוני, מן הסתם לא הייתי אומר את הדברים, נכון? אולי אם תפרט מעט יותר, *מדוע* אתה חולק עליי, יהיה אפשר לפתוח פה דיון מעניין.

 

[תמר היחידה 2]

היי גור, במהלך השבת חשבתי על ראיית

העולם שלך. אמרתי לך כבר קודם שזו ראייה יפה, אבל נראית לי לא פרקטית. זאת מאחר שכשאתה נותן סיבות משכנעות יותר למה שנוח לך כרגע לעשות אתה פשוט מאכיל את העצלנות ומפתח אותה. ברור לי שיש לי המון סיבות לצאת לחדר כושר (לדוגמה) אבל מתוך עצלנות אני אתן לעצמי המון סיבות אחרות למה לא ללכת . אני אולי לא אלך בעקבות אותן סיבות לא באמת כי הן מאוד מאוד משכנעות אותי אלא כדי לתת לגיטימציה לעצלנות שלי. אם אני אלך לחדר כושר לאחר שנתתי סיבות לשני הצדדים אז כנראה שיש לי כח רצון מספיק חזק שמקים אותי . יותר קל להתפתות לסיבות שברגע מסויים מאפשרות ללכת על מה שנוח יותר

 

[גור42]

השאלה היא: *למה* נח לך להישאר בבית?

מההודעה שלך נוצר הרושם, שאת מתייחסת למכון הכושר כאיזו חובה מעיקה שאת "חייבת" לעשות. כל העסק הזה של כושר, כך נדמה, "מלהיב" אותך בערך כמו להיכנס לקן של צרעות. אז מה הפלא שאת לא מצליחה להתמיד? ההודעה שלך לא משאירה שום ספק, לאיזה כיוון מוטות המאזניים... אין לזה שום קשר לעצלנות. תארי לעצמך שהייתי בא אלייך, שולף לעינייך מאה שטרות של 100$ ואומר לך "אם תלכי היום למכון הכושר, ה-10,000$ האלו שלך". אני מוכן לנחש שהיית יוצאת מהבית בטיל, בלי תירוצים ובלי כל רצון "להאכיל את העצלנות", נכון? יכולות להיות לך אלף סיבות ללכת לחדר הכושר, אבל אם אף אחת מהן איננה מוחשית ומלהיבה כמו ערימה של שטרות ירוקים שמונחת לך מתחת לאף - את לא תנקטי בפעולה. לרצות להיות בריא יותר זה נחמד, אבל כל עוד שאין לך תמונה קונקרטית, ברורה ומלהיבה של "להיות בריא יותר", זה לא יספק לך מוטיבציה לאורך זמן.

 

[תמר היחידה 2]

אז זהו שתגמול לא חייב להיות מוחשי

הרושם שקיבלת הוא בעצם נכון . האמת שאני הולכת לחדר כושר תודות לבעלי שהוא שומר ומקפיד על בריאות טובה יותר.הוא מדרבן אותי מכמה סיבות ולא רק מסיבות של בריאות טבה יותר . למרות שאני פחות אוהבת כושר אני מבקשת ממנו ללחוץ ןאף לתמוך בי בעניין הזה . העניין שמעבר לבריאות טובה אני מרגישה טוב יותר עם עצמי לאחר שאני יוצאת מחדר הכושר. ובנוסף היחסים שלי עם בעלי משתפרים כאשר אני משקיעה בעצמי (אגב, לא רק בעניין הכושר) . לכן, אני אומרת שלדעתי עדיין קיים אלמנט של עצלנות, אבל זו דעתי. אני רוצה להודות לך על התייחסות מעמיקה

 

[גור42]

יש הבדל בין "מוחשי" לבין "חומרי"

נכון שהתגמול לא חייב להיות משהו שיטחי וחומרי כמו כסף. אבל הוא כן חייב להיות *מוחשי* בשבילך. נתתי את הדוגמא של תגמול כספי, בגלל שהיא מוחשית וברורה, אבל האמת היא שתגמולים לא חומריים יכולים להיות הרבה יותר יעילים - בתנאי שהם מספיק מוחשיים וברורים עבורך. ואם עדיין לא השתכנעת, אציג את הדברים כשאלה עבורך: אם ארקדי גאידמק היה מופיע על פתח ביתך, ומודיע לך שתקבלי מיליון דולר אם תלכי לחדר כושר, היית הולכת או לא?

 

[אנילה1]

תמר גם לי יש בעיה כמו שלך

ורופא אחד אמר שהסטרטר שלי מקולקל. אולי הוא צודק. כי אני צריכה לתכנן דברים מאוד משמעותיים בכדי לקום ולבצע, אחרת הסטרטר המקולקל לוקח פיקוד.

 

[תמר היחידה 2]

אמא שלי כל הזמן אומרת לי שצריך

לדחוף לי בטרייה לתחת כדי שאתחיל לזוז. אז מה את עושה בנידון? אני פשוט מכריחה את עצמי לבצע דברים.

 

[אנילה1]

גור תודה עבור הטיפים.

הייתי רוצה שתסביר מה זאת אכילה נכונה. עם פירוט כמובן.

 

[גור42]

זה ממש לא התחום שלי... מצטער ../images/Emo10.gif

כל הנושא של מוטיבציה, הצבת יעדים, ומכשולים פסיכולוגיים ואחרים בדרך להגשמתם - זה תחום שבו אני בקיא (יש לי מדף שלם של ספרים בנושא, וגם שנתיים של ניסיון אישי בפרקטיקה). אבל לגבי אכילה נכונה - קטונתי.

 

[תמר היחידה 2]

גור, מה למדת? במה התמחת? מעניין....

אתה נותן עצות על סמך לימודים? מקצוע?