עילה לגירושין

[E T]

עילה לגירושין

עילה לגירושין
שלום רב אני בחור בן 28 ויש לי מספר שאלות בקשר לעילה לגירושין : 1. קודם כל, מה נחשב לעילה לגירושין ? 2. האם זה שאשתי תטען שאני לא אוהב אותה זו עילה ? 3. ממה כדאי לי להישמר בעניין זה ? אשמח לתשובותכם תודה

 

[עוד יוסף פנדריך]

תשובה

עילה לגירושין
שלום רב אני בחור בן 28 ויש לי מספר שאלות בקשר לעילה לגירושין : 1. קודם כל, מה נחשב לעילה לגירושין ? 2. האם זה שאשתי תטען שאני לא אוהב אותה זו עילה ? 3. ממה כדאי לי להישמר בעניין זה ? אשמח לתשובותכם תודה

תשובה
עד כמה שאני יודע בהלכה העברית אין שום משמעות לאהבה בין בני הזוג. העילה היחידה בהקשר זה היא העדר יחסי אישות. אם אינך מקיים אתה יחסי אישות מסיבה בלתי מוצדקת אתה נחשב למורד ויתכן שתחוייב בגט.

 

[עוד צעיר]

תשובה לשתי השאלות

עילה לגירושין
שלום רב אני בחור בן 28 ויש לי מספר שאלות בקשר לעילה לגירושין : 1. קודם כל, מה נחשב לעילה לגירושין ? 2. האם זה שאשתי תטען שאני לא אוהב אותה זו עילה ? 3. ממה כדאי לי להישמר בעניין זה ? אשמח לתשובותכם תודה

תשובה לשתי השאלות
אין קשר בין אהבה לגירושין (לטעמי גם אין קשר בין אהבה לנישואין - וודאי לא אין שאהבה מתפרשת כיום, אך דעתי בעניין זה לא רלוונטית). רשימת העילות לגירושין, הן מצד הבעל והן מצד האשה היא די מוגדרת. "חוסר אהבה" כפשוטו אינה עילה לשום דבר. גם הכניסה לכותרת "מורת/ מורד" אינו פשוט שכן כל מקרה לגופו וגם אם בית הדין יכריז כי צד אחת נכנס לגדר זה אזי לא תמיד יכפו לגט. לגבי הילד - תלוי בן כמה הוא. כעקרון ילד מתחת לגיל 6 תמיד ישאר אצל אמו (אלא אם כן הוכחת את אי כשירותה כאם). אם האשה רוצה לעזוב את הבית ולקחת את הילד, כל עוד אין לה עילה לגט אז גם לא יחייבו אותך, קרי- לא יהיה מאסר כנגדך ולא כלום. צריך לראות מה הסיפור מאחורי המקרה שלך ולשם כך צריך ייעוץ משפטי כי על פי השאלה שלך אתם הולכים לקראת מלחמה וחבל שזה יעלה לך ביוקר כי לא היית מוכן. בכל מקרה אתה צריך לזכור כי אם האשה רוצה ללכת - אל תחזיק אותה בכוח ותחשוב על הילד. אם באמת זה רק עניין של חוסר אהבה, אבל כל צד מכיר בכבוד ובחשיבות הצד השני (גם הגידול הילד בעתיד) תמיד ממולץ לפנות לכיוון הסכם גירושין בהסכמת הצדדים ולסיים את העניין בטוב. משום מה בכל מלחמות הצדדים (בני הזוג) תמיד שוכחים את טובת הילדים. בהצלחה

 

[חיה לי מיום ליום]

תהיות בעקבות ההבהרות...

תשובה לשתי השאלות
אין קשר בין אהבה לגירושין (לטעמי גם אין קשר בין אהבה לנישואין - וודאי לא אין שאהבה מתפרשת כיום, אך דעתי בעניין זה לא רלוונטית). רשימת העילות לגירושין, הן מצד הבעל והן מצד האשה היא די מוגדרת. "חוסר אהבה" כפשוטו אינה עילה לשום דבר. גם הכניסה לכותרת "מורת/ מורד" אינו פשוט שכן כל מקרה לגופו וגם אם בית הדין יכריז כי צד אחת נכנס לגדר זה אזי לא תמיד יכפו לגט. לגבי הילד - תלוי בן כמה הוא. כעקרון ילד מתחת לגיל 6 תמיד ישאר אצל אמו (אלא אם כן הוכחת את אי כשירותה כאם). אם האשה רוצה לעזוב את הבית ולקחת את הילד, כל עוד אין לה עילה לגט אז גם לא יחייבו אותך, קרי- לא יהיה מאסר כנגדך ולא כלום. צריך לראות מה הסיפור מאחורי המקרה שלך ולשם כך צריך ייעוץ משפטי כי על פי השאלה שלך אתם הולכים לקראת מלחמה וחבל שזה יעלה לך ביוקר כי לא היית מוכן. בכל מקרה אתה צריך לזכור כי אם האשה רוצה ללכת - אל תחזיק אותה בכוח ותחשוב על הילד. אם באמת זה רק עניין של חוסר אהבה, אבל כל צד מכיר בכבוד ובחשיבות הצד השני (גם הגידול הילד בעתיד) תמיד ממולץ לפנות לכיוון הסכם גירושין בהסכמת הצדדים ולסיים את העניין בטוב. משום מה בכל מלחמות הצדדים (בני הזוג) תמיד שוכחים את טובת הילדים. בהצלחה

תהיות בעקבות ההבהרות...
אני מנסה להבין משהו ,בעקבות העלאת הנושא.... אני הייתי מעוניינת לפרק את נישואיי . בעלי לא מכה אותי, תודה לאל, הוא מפרנס ממוצע, אבא סביר. הוא פשוט...לא בשבילי. התקשורת אפס. העניין אחד בשני מתקרב לאפס. כל היום עצבים, מרירות ותסכול. (יחסי האישות...בהתאם.) חמש שנים של חרטה גמורה על בחירתי. אני מנסה להבין, כעת, מה האופציות שעומדות לפניי על מנת שאוכל להשתחרר מכבלי הנישואין. האם האופציות היחידות הן: *לגרום לו להכות אותי. *לסגור חזק חזק את הרגליים (אבל אז אני מורדת ומאבדת את מזונותיי...הלוא כן?). *לבגוד---ולהיתפס.אבל גם אז מאבדת את זכויותיי... לפי כל הכתוב למעלה, שום טיעון אחר לא נחשב לי לעילת גירושין??. יש הבדל ,בתחום הזה, בין בית הדין הרבני לאזרחי??

 

[עוד צעיר]

תשובה

תהיות בעקבות ההבהרות...
אני מנסה להבין משהו ,בעקבות העלאת הנושא.... אני הייתי מעוניינת לפרק את נישואיי . בעלי לא מכה אותי, תודה לאל, הוא מפרנס ממוצע, אבא סביר. הוא פשוט...לא בשבילי. התקשורת אפס. העניין אחד בשני מתקרב לאפס. כל היום עצבים, מרירות ותסכול. (יחסי האישות...בהתאם.) חמש שנים של חרטה גמורה על בחירתי. אני מנסה להבין, כעת, מה האופציות שעומדות לפניי על מנת שאוכל להשתחרר מכבלי הנישואין. האם האופציות היחידות הן: *לגרום לו להכות אותי. *לסגור חזק חזק את הרגליים (אבל אז אני מורדת ומאבדת את מזונותיי...הלוא כן?). *לבגוד---ולהיתפס.אבל גם אז מאבדת את זכויותיי... לפי כל הכתוב למעלה, שום טיעון אחר לא נחשב לי לעילת גירושין??. יש הבדל ,בתחום הזה, בין בית הדין הרבני לאזרחי??

תשובה
נתחיל מהסוף - ההבדל היחיד בין בית הדין הרבני לבית המשפט האזרחי הוא: לבית הדין ישנה סמכות בלעדית לדון בענייני גירושין של בני זוג יהודים תושבי ישראל. זה אומר - אם אתם גרים בארץ (ובריחה לחו"ל זה נחשב) ואתם שניכם יהודים אז רק לבית הדין הרבני הסמכות לדון בגירושין. בנוגע למזונות: ברגע שאת מתגרשת אין לך כל זכויות למזונות בכל מקרה. עילות לגט: אני ממש מצטער לשמוע מנוסח השאלה כי אין לך ולא לבעלך (ככל הנראה) את הבגרות המספקת להחליט יחד על פירוק התא המשפחתי ופשוט לערוך הסכם כמו זוג מבוגרים וללכת יחד לבית הדין הרבני ולהתגרש. במקום זה את מעדיפה וחושבת כי מה שאת מציעה עדיף, אז לידיעתך: גם אם בעלך מכה אותך, לא בהכרח יכפו עליו לתת לך גט (ואז מה יצא לך מזה חוץ מהכאב?) גם אם את לא מקיימת יחסי אישות עם בעלך, אם זה לא מפריע לו, עדיין לא תקבלי ממנו גט. גם אם תבגדי בו וגם זה לא יפריע לו אז עדיין לא תקבלי את הגט. אז מה ייצא לך מכל זה?

 

[חיה לי מיום ליום]

לך..

תשובה
נתחיל מהסוף - ההבדל היחיד בין בית הדין הרבני לבית המשפט האזרחי הוא: לבית הדין ישנה סמכות בלעדית לדון בענייני גירושין של בני זוג יהודים תושבי ישראל. זה אומר - אם אתם גרים בארץ (ובריחה לחו"ל זה נחשב) ואתם שניכם יהודים אז רק לבית הדין הרבני הסמכות לדון בגירושין. בנוגע למזונות: ברגע שאת מתגרשת אין לך כל זכויות למזונות בכל מקרה. עילות לגט: אני ממש מצטער לשמוע מנוסח השאלה כי אין לך ולא לבעלך (ככל הנראה) את הבגרות המספקת להחליט יחד על פירוק התא המשפחתי ופשוט לערוך הסכם כמו זוג מבוגרים וללכת יחד לבית הדין הרבני ולהתגרש. במקום זה את מעדיפה וחושבת כי מה שאת מציעה עדיף, אז לידיעתך: גם אם בעלך מכה אותך, לא בהכרח יכפו עליו לתת לך גט (ואז מה יצא לך מזה חוץ מהכאב?) גם אם את לא מקיימת יחסי אישות עם בעלך, אם זה לא מפריע לו, עדיין לא תקבלי ממנו גט. גם אם תבגדי בו וגם זה לא יפריע לו אז עדיין לא תקבלי את הגט. אז מה ייצא לך מכל זה?

לך..
ישנם מקרים שבהם רק צד אחד מעוניין בפירוק. והם אינם קשורים אך ורק בבגרות.ישנם לעיתים גורמים סביבתיים/חברתיים, כלכליים ו/או דתיים. אך זהו פורום משפטי ולכן השאלה הזו מתאימה למקום אחר. הכוונה שלי בשאלתי הייתה להבין אם אני אגיע לבית הדין/המשפט בלי סיבה כמו מכות או בגידה. אלא רק כי אני לא אוהבת/רוצה/מסופקת ,מתוסכלת ומרירה מחיי עם בעלי, האם איתקל בבעיות ? האם אוטומטית יכפו שלום בית?(האם ניתן בכלל לכפות?) .

 

[עוד רות דיין-וולפנר]

תוספת לתשובת עוד צעיר

תהיות בעקבות ההבהרות...
אני מנסה להבין משהו ,בעקבות העלאת הנושא.... אני הייתי מעוניינת לפרק את נישואיי . בעלי לא מכה אותי, תודה לאל, הוא מפרנס ממוצע, אבא סביר. הוא פשוט...לא בשבילי. התקשורת אפס. העניין אחד בשני מתקרב לאפס. כל היום עצבים, מרירות ותסכול. (יחסי האישות...בהתאם.) חמש שנים של חרטה גמורה על בחירתי. אני מנסה להבין, כעת, מה האופציות שעומדות לפניי על מנת שאוכל להשתחרר מכבלי הנישואין. האם האופציות היחידות הן: *לגרום לו להכות אותי. *לסגור חזק חזק את הרגליים (אבל אז אני מורדת ומאבדת את מזונותיי...הלוא כן?). *לבגוד---ולהיתפס.אבל גם אז מאבדת את זכויותיי... לפי כל הכתוב למעלה, שום טיעון אחר לא נחשב לי לעילת גירושין??. יש הבדל ,בתחום הזה, בין בית הדין הרבני לאזרחי??

תוספת לתשובת עוד צעיר
אכן כמו שעוד צעיר יעץ לך - כל האופציות בשאלתך אינן רלוונטיות. "שיחרורך מכבלי הנישואין" עשוי להיות באמצעות הגשת תביעות נכונות לבית המשפט או לבית הדין - תלוי בנתונים הספציפיים שלך שאותם לא מסרת. בחירת טקטיקה משפטית נכונה ובעקבות זאת הגשת תביעות רלוונטיות (כמו תביעה לפירוק שיתוף בדירת המגורים - אם יש לכם דירה משותפת), עשויה להביא אותך להסכם גירושין כולל אשר ממילא "ישחרר" אותך מ"כבלי הנישואין". פני לייעוץ משפטי ספציפי ברגע שתחליטי שאינך מוכנה להמשיך יותר...

 

[חיה לי מיום ליום]

ברור לי יותר. תודה.

תוספת לתשובת עוד צעיר
אכן כמו שעוד צעיר יעץ לך - כל האופציות בשאלתך אינן רלוונטיות. "שיחרורך מכבלי הנישואין" עשוי להיות באמצעות הגשת תביעות נכונות לבית המשפט או לבית הדין - תלוי בנתונים הספציפיים שלך שאותם לא מסרת. בחירת טקטיקה משפטית נכונה ובעקבות זאת הגשת תביעות רלוונטיות (כמו תביעה לפירוק שיתוף בדירת המגורים - אם יש לכם דירה משותפת), עשויה להביא אותך להסכם גירושין כולל אשר ממילא "ישחרר" אותך מ"כבלי הנישואין". פני לייעוץ משפטי ספציפי ברגע שתחליטי שאינך מוכנה להמשיך יותר...

ברור לי יותר. תודה.