עיסוק בתחום הפטנטים בתשלום

[נועה בוקאס]

עיסוק בתחום הפטנטים בתשלום

שלום, אני פרילאנסר ועוסק במתן שירותי פיתוח בתשלום. אחד התחומים בהם עסקתי בעבר (כשכיר), ואני שוקל להציע בו את שירותי, הוא תחום הפטנטים - בעיקר איתור פטנטים רשומים שעלולים לצמצם את מרחב הפיתוח של מוצרים חדשים. לפני זמן מה נתקלתי בהודעה באחד הפורומים, בה טען הכותב, כי לפי החוק הישראלי חל איסור גורף על מתן שירותים בתשלום, הקשורים לתחום הפטנטים (כתיבת והגשת בקשות, חיפוש פטנטים, ניתוחם, מתן המלצות על הימנעות מהפרה וכו') על כל מי שאינו עורך פטנטים שהוסמך כחוק או עו"ד מוסמך. שאלתי פשוטה: האם זה אכן כך, האם האיסור גורף, והאם תוכלו להפנות אותי לסעיפים בחוק העוסקים בכך? ברצוני להדגיש כי אינני מעלה כאן את השאלה מה נכון או לא נכון ללקוח לעשות (לפנות לעו"פ או למי שאינו כזה), אני בהחלט מודע למגבלות שלי וליתרונות שבפניה לעו"פ, ואכן ברב המקרים אני מפנה את הפונים אלי להתייעצות עם עו"פ. השאלה שלי מצטמצמת כרגע לקביעת החוק (או הפסיקה) - מותר או אסור. אודה לכם על תשובתכם.

 

[אפלפלד זר פישר]

הכותב צדק.

שלום נועה, תודה שהבאת שאלה זו לפורום שלנו, זוהי נקודה מהותית שלעיתים קרובות מדי גורמת לנפילתם הכואבת מאוד של ממציאים ויזמים. הכותב צודק בהחלט. ניסוח בקשות פטנט (מכל סוג שהוא, כולל בקשה זמנית בארה"ב שהיא בקשת פטנט לכל דבר ועניין ועל כן מהווה מסמך משפטי), הגשת בקשות (גם אם ההגשה נעשתה כאילו על ידי הממציא), ניתוח תוצאות סריקת פטנטים, מתן המלצות מכל סוג שהוא בנוגע לפטנטים, מתן הסברים בנוגע לתהליכי הפטנט, מתן כל סוג של חוות דעת על הימנעות מהפרה ועוד שורה ארוכה מאוד של שירותים נלווים ושירותי עזר הינה אסורה בתכלית האיסור בהתאם לסעיף 154 לחוק הפטנטים תשכ"ז-1967 ולסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961. למעשה, מדובר בעבירה פלילית של השגת גבול המקצוע וניתן בהחלט להגיש כנגד העוברים על חוק זה תלונה במשטרה ולתבוע אותם במקביל בבית משפט בתביעה אזרחית. לא סתם בחרו המחוקקים במדינות רבות (אולי אף בכל המדינות, איני בטוח), וישראל בהן, להגביל את העיסוק בענייני פטנטים לעורכי פטנטים ולעורכי דין - פטנט הוא עניין משפטי לחלוטין ועל כן ההתייחסות אליו היא בהתאם. לא לחינם עוברים עורכי הפטנטים ועורכי הדין מסלול אקדמי, מסלול התמחות (עורכי פטנטים מחוייבים בשנתיים התמחות אצל עורך פטנטים מורשה) ובחינות משמעותיות. לא לחינם ישנן סנקציות משמעותיות מאוד שניתן להטיל על עורכי פטנטים ועל עורכי דין ולא לחינם מחוייבים מראש עורכי הפטנטים ועורכי הדין בסודיות ובאמון ללקוח אף מבלי שחתמו על כך או הצהירו על כך מרצונם ובצורה גורפת הרבה יותר מכל הסכם סודיות (יש על כך פסיקה ענפה). חשוב מאוד להבין שכל ההגבלות שישנן בחוק באות להגן לא על ציבור עורכי הפטנטים ועורכי הדין אלא על האדם המגיע לקבל ייעוץ! לסיום אציין שאמנם סריקת הפטנטים אינה, ככל הנראה, אסורה לחלוטין אך היא בהחלט יכולה במקרים מסויימים להיחשב כהפרה של החוק שכן מה תעזור הסריקה לאדם המזמין אותה - אם אינו מקבל חוות דעת משום סוג שהוא על תוצאותיה? ולצורך העניין, גם האמירה "מצאתי משהו דומה" עלולה במקרים מסויימים להיתפס בחוות דעת, לדוגמא במקרה שאמירה זו מובילה את האדם שהזמין את החיפוש להפסיק את התהליך ולא לקבל ייעוץ מקצועי. גם המידען הכי מוצלח בתחומו אינו יכול להחליט על דעת עצמו ומבלי לקבל חוות דעת של עורך פטנטים או עורך דין מהתחום מה ערכן של תוצאות הסריקה אפילו אם מצא פטנט קודם שנראה לגמרי זהה. כדוגמא לכך, רק השבוע הגיע למשרדנו לקוח שעשה סריקת פטנטים אצל מידענית פרטית. החיפוש העלה בקשת פטנט הזהה לחלוטין להמצאה עליה חשב, אולם הבקשה הוגשה באופן כה רשלני שעל פי חוות דעתנו המקצועית אין לבקשה שום סיכוי להתקבל, האם המידען יכול היה ליידע את הלקוח על העניין הזה?! מקווה שנקודה זו הובהרה. בברכה, אפלפלד זר פישר, עורכי דין ועורכי פטנטים

 

[נועה בוקאס]

תודה על תשובתכם המפורטת, שאלות נוספות

א. האם המידענית הפרטית המוזכרת בפיסקה האחרונה בעצם ביצעה עבירה פלילית? אם לא, מדוע לא? ב. האם יש אתר באינטרנט בו ניתן לקרוא את נוסח החוק המפורש, של שני החוקים שציינתם? תודה רבה ושבוע טוב.

 

[נועה בוקאס]

עם השאלה השניה הסתדרתי לבד, שאלה נוספת

אני מביא כאן את נוסח הסעיפים שציינתם (כפי שמצאתים באינטרנט), עם שאלה נוספת לאחר מכן: חוק הפטנטים, תשכ"ז -1967 [תיקון אחרון 3/1/06] 154. זכויות עורך פטנטים (א) לעורך-פטנטים תהיה זכות יחודית לעסוק בישראל בשכר בבקשות לפטנטים, למדגמים ולסימני-מסחר ובהכנת כל מסמך המוגש לרשם, ללשכה או לרשות ההגנה על קניני התעשיה במדינה אחרת, ולייצג ולטפל בכל הליך לפני הרשם או בלשכה. (ב) סעיף זה אינו פוגע בזכותו של עורך-דין או של עובד המדינה בתחום תפקידו לעשות את הפעולות האמורות. חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א - 1961 20. ייחוד פעולות המקצוע הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך-דין; ואלה הפעולות: (1) ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי-משפט, בתי-דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין- שיפוטית; (2) ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו לפני - משרד ההוצאה לפועל; לשכת רישום הקרקעות; הפקיד המוסמך לענין חוק בתים משותפים, תשי"ג-1952; רשם החברות; רשם השותפויות; רשם האגודות השיתופיות; רשם הפטנטים והמדגמים; רשם סימני המסחר; פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לענין פקודת מס-הכנסה; המנהל לענין חוק מס שבח מקרקעין, תש"ט-1949; מנהל מס עזבון לענין חוק מס עזבון, תש"ט-1949; (3) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא-ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה; (4) ייעוץ וחיווי-דעת משפטיים. שאלתי היא: תחת איזה סעיף/ים לדעתכם נכנסות הפעולות חיפוש וניתוח פטנטים, השוואה בין פטנטים או בין פטנטים למוצר, חיווי דעה אם יש חשש להפרה, מתן המלצות כיצד להימנע מהפרה וכו'? כוונתי לפעולות שתוצאתן היא מסמך כתוב אשר מוגש למקבל השירות בלבד (לא לרשויות הפטנטים), ובו מוצהר במפורש כי הכותב איננו עורך פטנטים, ולצורך קבלת חוו"ד מוסמכת יש לפנות לכזה. כמו-כן, האם אתם מכירים תקדימים משפטיים בנידון? שוב תודה מקרב לב.

 

[אפלפלד זר פישר]

המשך

כפי שציינתי לעיל, עצם ביצוע החיפוש עצמו לא יהווה כשלעצמו, ככל הנראה, עבירה, אולם שאר הנושאים שציינת בהחלט מהווים עבירה על פי הסעיפים האמורים. הצהרה שלך שאינך עורך פטנטים היא חסרת כל משמעות לעניין, העובדה הפשוטה היא שתבצע פעולות שייוחדו על פי דין לעורכי דין ועורכי פטנטים. כמו כן בכלל לא משנה בעבור מי הוכן המסמך ולמי הוא ימסר, ואף לא משנה אם לא הוכן מסמך והמידע הועבר בע"פ. אי אפשר להתחמק מהעובדה שמדובר בייעוץ משפטי לכל דבר ועניין. עניין נוסף שלא הרחבתי, אם כי התייחסתי אליו במילה או שתיים, הוא עניין הלקוחות. קרי, תשלום ע"י לקוחות ותביעות אזרחיות ע"י לקוחות. לקוח שתספק לו שרות ויבחר שלא לשלם לך, לא תוכל לאכוף את החוזה ביניכם בבית המשפט. כמו כן יכול בהחלט לקוח לתבוע ממך את מלוא נזקיו (גם נזקיו העתידיים) שנגרמו לאור הייעוץ שלך שניתן למרות שאין לך כל סמכות ולתת את אותו הייעוץ בשונה מעו"ד ומעו"פ אשר מכוסים ע"י פוליסות ביטוח מקצועיות, לך אין כל כיסוי ביטוחי. ישנה פסיקה לא מעטה בנוגע להשגת גבול המקצוע המשפטי, בית המשפט לא מקבל בהבנה את העניין ובכמה פסקי דין אף התבטא נחרצות ובחוסר עדינות נגד התופעה. תוכל לאתר את פסקי הדין בכל אחד מהמאגרים המשפטיים או בספריות המשפטיות. בברכה, אפלפלד זר פישר, עורכי דין ועורכי פטנטים

 

[נועה בוקאס]

אם יורשה לי

ברצוני לפתח את הדיון עוד מעט. קודם כל, עדיין לא עניתם לשאלתי בנוגע לאותה מידענית פרטית - האם היא ביצעה עבירה פלילית או לא? ואם לדעתכם לא, מדוע לא? שנית, מכיוון שלא ציינתם מספר סעיף קטן המתייחס לפעולות שציינתי (ניתוח פטנטים וכד'), אני מסיק שכל הטיעון שלכם מתנקז בעצם לס"ק 4 בסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, האוסר באופן גורף יעוץ משפטי ע"י מי שאינו עו"ד (תקנו אותי בבקשה אם שגיתי). בהקשר זה יש לי מספר שאלות: 1. סעיף 154 בחוק הפטנטים כלל אינו מתייחס לנושא ניתוח פטנטים, ובודאי שאינו מקנה במפורש את הזכות לעסוק בו. אם ניתוח פטנטים הינו יעוץ משפטי, שלפי חוק לשכת עורכי הדין מותר רק לעורכי דין, וחוק הפטנטים אינו מקנה זכויות בעניין לעורכי פטנטים, אז לפי הבנתי הצנועה גם עו"פ שעוסק בכך עובר על החוק (בתנאי שאינו עו"ד כמובן). הלא כך? 2. אמירתכם לגבי ביטוח מקצועי אינה מובנת לי. מה מונע ממני לפנות לחברת ביטוח ולבטח את עצמי? הרי גם כמהנדס אני נותן שירותים שלקוח עלול לתבוע אותי בגינם, והדרך להתגונן מפני מצב כזה היא ביטוח אחריות מקצועית - ביטוח כזה הוא לא פריוילגיה של עו"ד או עו"פ דווקא. 3. בנושא הפסיקה, האם תוכלו להיות יותר ספציפיים? לא התכוונתי לפסיקה בנושא השגת גבול המקצוע המשפטי בכללותו, אלא באופן ממוקד למקרים בהם מישהו נתבע בגלל מתן שירותי ניתוח פטנטים (שלא בפני רשויות הפטנטים) וכד'. האם גם בתחום ממוקד זה ישנה פסיקה נרחבת? אם כן, האם תוכלו בבקשה לציין דוגמא אחת ספציפית? אין לי מושג איך והיכן מאתרים פסקי דין, וממילא לא הייתי יודע מה לחפש (כאמור, אני לא משפטן אלא מהנדס). אודה לכם על תשובתכם, אני בטוח שיהיו נוספים שיתעניינו בה. יום טוב!

 

[אפלפלד זר פישר]

המשך

בנוגע למידענית הספציפית, בוודאי שלא עניתי ומן הסתם גם לא אענה. הסעיפים הרלוונטיים הם 154 לחוק הפטנטים ו-20(4), 20(3), 21 לחוק לשכת עו"ד, אולם אי אפשר להתסכל על סעיפים קטנים מבלי להתייחס למהות הסעיף השלם והחוק כולו. 1. היצמדות דווקנית ללשון חוק אינה גישה נכונה שכן גם בתי המשפט לרוב אינם מנתחים בצורה דווקנית את לשון החוק וממילא אתה מתעלם מסעיף 21 לחוק לשכת עו"ד. חוק לשכת עו"ד מעניק במפורש פטור לעורך פטנטים בסעיף 21(4), אמנם לשון החוק שם "סוכן פטנטים" אולם זה משום שחוק לשכת עו"ד נחקק לפני חוק הפטנטים וההתייחסות נעשתה על פי פקודת הפטנטים. 2. אני לא מבין גדול בדיני ביטוח, אבל אני בטוח לחלוטין שלא תוכל לבטח עצמך כנגד אחריות מקצועית כאשר אינך מוגדר כאיש מקצוע ולמעשה מבצע את השירות בניגוד לחוק. גם לו תסכים חברת ביטוח לבטח אותך, סביר מאוד להניח שבקרות מקרה הביטוח היא תסרב לפצות אותך ובית המשפט כנראה יסכים איתה. בנוסף, הצצתי על שתי פוליסות ביטוח אחריות באינטרנט ומצאתי הסתייגויות מפורשות. 3. איני זוכר האם ניתנה פסיקה ספציפית לעניין זה. בברכה, אפלפלד זר פישר, עורכי דין ועורכי פטנטים

 

[נועה בוקאס]

תודה רבה, תגובה לעניין

בוקר טוב, לגבי המידענית, תגובתך מדברת בעד עצמה - אין צורך שתוסיף... סעיף 21 - התעלמתי ממנו כיוון שלא הזכרת אותו עד להודעה זו. כאמור, אני לא משפטן ולא מכיר את החוקים הללו. שאלתי שאלת תם מתוך כוונה אמיתי ללמוד ולהבין (אני מאמין שאנשים אינטליגנטיים יכולים לרוב להבין נושאים שאינם בליבת התתמחות שלהם, אם מסבירים להם לאט ונכון). אני אסתכל. תודה על כל השאר ויום טוב.

 

[נועה בוקאס]

סעיף 21

הנה הוא בכבודו ובעצמו (כפי שמצאתיו באינטרנט): 21. שמירת הוראות (תיקון: תשמ"ה) הוראות סעיף 20 אינן פוגעות באלה: (1) מסמכויותיהם של היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו; (2) ייצוג לפני בתי-דין דתיים ולפני בתי-דין צבאיים; (3) ייצוג לפני בית-משפט, בית-דין, גוף או אדם אחר שהייצוג לפניהם מוסדר בחיקוק, לרבות הוראות סעיף 236 לפקודת מס-הכנסה; (4) סמכויות של סוכן פטנטים לפי פקודת הפטנטים והמדגמים ולפי פקודת סימני המסחר, 1938; (5) זכותם של רואי-חשבון למלא תפקידים שהותרו להם על פי דין; (6) ייצוג של ארגון עובדים או מעבידים או של חבר בהם על ידי נציגו של ארגון כזה, בבוררות לעניני עבודה או בקשר להסכם-עבודה; (7) חיווי-דעת משפטי על ידי אדם שנתבקש לכך על ידי עורך-דין או על ידי רשות מרשויות המדינה. אם אני מבין נכון את ס"ק 7, אזי לקוח שיפנה אלי עם בקשה חתומה מאת עורך דינו, לבצע ניתוח פטנטים וכד', מאפשר לי בעצם לבצע את הניתוח מבלי לעבור על החוק?

 

[אפלפלד זר פישר]

לא זו היתה כוונת המשורר.

 

[gideonb]

שופטים שופטים עו"ד

אין לי צל של ספק מדוע בתיהמ"ש מגנים בחומרה על עיסוקי עו"ד, הרי בפועל לשופטים יש ניגוד אינטרסים מכיוון שהם מגינים על ביתם ועל לחמם. אם מצורף חוזה ללקוח שבו נאמר שמבוצע רק חיפוש ואין אחריות לתוצאות, אני לא מבין מה היעוץ המשפטי. אני לא בטוח אבל יש לי הרגשה שגם אני ראיתי חברה שעוסקת רק בחיפושים ומידענות בתחום הקניין הרוחני שהם לא עו"ד.

 

[נועה בוקאס]

אז מה כן היתה כוונתו?